בוקר טוב צהלה, יש לך בית קפה חדש. ליתר דיוק: עגלת קפה עם אופציה לדבר האמיתי. על החתום: רביבה וסיליה, אימפריית הפטיסרי-בולנז'רי מרמת השרון ושכונת צמרת. הספוט החדש, שלקרוא לו עגלה זה עלבון ומותר לו לא להסתובב, ממוקם באופן זמני במרכז המסחרי השכונתי. על מדשאה ירוקה הוצבו עגלה/דוכן על תקן מטבח ודלפק הזמנות, ולידם פינות ישיבה קטנות. מבנה שקוף חמוד דמוי חממה מתפקד כמעדנייה משלימה לרכישת יינות, כלי בית ומתנות.

>> שהצרפתים יקנאו: הקרואסונים של לחמים לא צריכים טרנד טיקטוק
>> לאכול את עצמנו: לפתע מתברר שאוכל על המסך זה לא רק בידור

בתפריט של רביבה וסיליה צהלה (שם זמני) תוכלו למצוא קולקציה מצומצמת של המאפים מהקונדיטוריה הנהדרת. קרואסונים מתפצחים ובורקס טריים בעבודת יד מגיעים לוויטרינה מדי יום וכך גם כריכים, עוגות ועוגיות – כל מה שצריך לקפה לפתיחת היום או להפסקת צהריים זריזה באווירה צפון תל אביבית כפרית שקטה.

המקום פועל מהבוקר עד אחר הצהריים בכל ימות השבוע פרט לשבת, עובדה שתושבי השכונה כבר מתבאסים ממנה ומביעים את מרמורם ברשתות החברתיות. מצד שני, בהתחשב בכך שכל עסקי הקבוצה סגורים בשבת – כנראה שהמניע הוא אכן "שבת מנוחה" כפי שמצוין באתר, ואין צורך לצלצל בפעמוני אזהרת הדתה (יש לנו57 בתי קפה בתל אביב שפתוחים בשבת, כולל בצפון העיר, רקומרים).

למי שהסתגר בבית ב-40 השנים האחרונות נזכיר שהמותג רביבה וסיליה הוקם בסוף שנות ה-80 על ידי רביבה אפל, סיליה רגב ונירה קולודני כקונדיטוריה וקייטרינג קטן ברמת השרון. אפל ושכנתה רגב, שכנות וקונדיטוריות, פתחו עסק ביתי שהתמחה בקונדיטוריה צרפתית, עוף נדיר בתקופה של עוגות מרגרינה וקרמים צבעוניים. כאשר הביקוש הלך וגדל הן פתחו בית קפה קטן שהתפתח למסעדה שהתפתחה למוסד, והשאר היסטוריה.

כעבור מספר שנים רגב וקולודני פרשו, ואפל המשיכה לפתח את המותג בעצמה בשיתוף עם הבן עמוס אפל, כיום מנכ"ל הקבוצה. בשנת 2011 נפתח הסניף בקניון G, שהתרחב למעדנייה, פיצרייה וחלל אירוח בשם Reviva 2nd floor. בחודש דצמבר 2017, מספר חודשים לפני פטירתה, הוענק לרביבה אפל פרס מפעל חיים בטקס פרסי האוכל של טיים אאוט על תרומתה האדירה לענף.

כעת, כמעט עשור אחרי, המותג רביבה וסיליה ממשיך בדרכה של מי שהייתה המלכה האם של הקונדיטוריה הישראלית. הוא מתפתח עקב בצד אגודל, ללא רכישות ומיזוגים רעשניים, ומטפח את הקונדיטוריה הצרפתית הקלאסית. באביב הקרוב ייפתח המקום החדש בצהלה, ועגלת הקפה תפעל עד לפתיחתו כפתרון זמני לתקופת השיפוץ. לא נכעס אם יעבירו אותה אחר כך אלינו בדרום העיר.
>> צה"ל 71, ראשון-שישי 16:00-07:00, שבת סגור (שעות פתיחה בהרצה, שיוארכו בעוד כשבועיים)

• אוכלים שותים
• בתי קפה בתל אביב
• רביבה וסיליה
• צהלה
• עגלות קפה

>> סיסיליה (סיסי) סיוון (למה שלא תעקבו) היא תל אביבית מבטן ולידה, בעלת משרד ליעוץ אסטרטגי ומיתוג בעולמות הלייפסטייל והאירוח. בין היתר ליוותה לאחרונה אתהגסטרו בר הלוהט Cueואת המזללה הדרום-קוריאנית הצבעונית בבנג-בנג.

>> מסעדה שהפכה לבית ומטע פקאנים לרקוד בו // העיר של זוהר בנאי
>> הבר הכי יפה בעיר ומפגש עם משורר מזון // העיר של גלעד כהנא
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. חורשת צהלה

המפלט הפרטי שלי.
כשהייתי ילדה פחדתי לעבור שם מאוד בחושך. הייתי רצה במהירות ומדמיינת שאני וונדר וומן.
כשהפכתי לנערה ביליתי שם עם חברות ילדות והעברתי שם שעות רבות.
היום אני עושה שם הליכות, קוראת ספר על ספסל, מביטה על החורשה ועצי האורן. היא משרה עלי נחת רבה.

2. מסעדת 206 בשרים

הילדים שלי דור שלישי אצל בבר המלצר והמארח הכי טוב בעיר מעל 40 שנה.
תמיד טעים, לא יקר, החומוס שאני הכי אוהבת ויש להם בוואריה של פעם עם הרבה סירופ שוקולד.
משה סנה 54 תל אביב

3. מקום של בשר

מוסד, שירות, איכות. תפריט קלאסי, צוות מקצועי מאוד. ניני, הבעלים, הוא אחד המסעדנים האהובים שיש. אני תמיד מארחת שם אורחים מחו"ל ופגישות חשובות.
שבזי 64 תל אביב (נווה צדק)

4. בנ'ס פיצה צהלה

פיצרייה עם שלושה שולחנות בלבד ובצק קראסט נדיר. יש גם פסטה טרייה ויחס ביתי.
צה"ל 71 תל אביב (שכונת צהלה)

5. הוטל מונטיפיורי

אני נמצאת הרבה בחו"ל ובדרך כלל שאני חוזרת אני נוחתת לאחר מכן בהוטל מונטיפיורי של רותי ומתי ברודו, על מנת שלא לאבד את התחושה. אין מקום אחר בעיר שיודע לתת את ההרגשה הזאת של חו"ל.
מונטיפיורי 36 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל מה שקשור למגדלים וחניונים בעיר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה "דלתות ברזל 7.10" של תמי ענבר שטרית. הוצגה במרכז רבין. תמי היא אמנית היוצרת בטכניקה ייחודית שפיתחה הדפס של פילם על ברזל.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קראתי לאחרונה שוב את"כמעיין המתגבר" של איין ראנד. מרגישה שקיבלתי תוקף לדברים שהרגשתי ולא ידעתי לשים עליהם את האצבע במדויק.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"אדמה טובה"בסתריה – עינת ויאסו עושות שם עבודה מדהימה במתחם לניצולי נובה והורים שכולים.

• העיר שלי
• אירוח
• מיתוג
• צהלה
• הוטל מונטיפיורי
• מסעדת 206
• מקום של בשר
• פיצה

>> דןדן כהן (למה שלא תעקבו) הוא רקדן בולט באנסמבל בת שבע מאז 2024, בוגר מגמת המחול בתיכון עירוני א' לאמנויות, ובימים אלה הוא נערך לסבב ההופעות החדש של האנסמבל, דקהדאנס 2025 – יצירה שיצר אוהד נהרין בשנת 2000 לציון עשור לעבודתו בבת שבע, וכלל בה עשרה קטעים מגוף היצירה שיצר עד אז ללהקה. מאז, מדי עונה, שב נהרין לדקהדאנס ומציג עיבודים משתנים לקטעים אייקוניים מיצירותיו לצד קטעים מתוך יצירות חדשות.אתם רוצים להיות שם.

1. הקריה

אי של מציאות מקבילה באמצע תל אביב. מדשאות רחבות, בניינים גבוהים, דגלים, מנחת מסוקים. יש בי חיבה בלתי מוסברת לקריה. כנראה שזה קשור בכך שלא כל אחד יכול להיכנס אליה, בסודיות שעוטפת אותה ובכמות השעות שביליתי בה. בשנתיים שאחרי סיום התיכון שירתתי בקריה תחת תקן של רקדן מצטיין. איתי ביחידה שירתו עוד כמה רקדנים מצטיינים. במהלך היום היינו רוקדים במסגרות שונות כדוגמת אנסמבל בת שבע, הבלט הישראלי, המסלול להכשרת רקדנים בתל אביב, ובערב עולים על מדים ומגיעים לבסיס למשמרת בין שש לעשר בלילה.

מבלי להתכוון יצרנו לנו ברית. קבינט רקדנים. ידענו שאנחנו בסך הכל מתארחים בעולם מקביל לכמה שעות ביום ושאנחנו שומרים אחד על השניה. באחת המשמרות המפקדת שלי שלחה אותי לאפסנאות להחליף את הנעליים הקרועות שלי. הגעתי, פתחתי את הדלת ואמרתי – "היי, כאן זה מחסן התלבושות?". נראלי שמשהו בי רצה לחשוף בפניהם שכל מה שאנחנו עושים כאן זה בסך הכל משחק תפקידים. כבר יותר משנה שאני משוחרר ועדיין מדי פעם עולים בי געגועים לנסיעת קורקינט מהירה על מדים מסוזן דלל לקריה.

2. המטבח של טלו

אוכל מהסוג שבא לך לחזור שוב ושוב. פשוט טעים על אמת. ומשביע. ומייצר געגוע בריא. טלו ורוני אברמוביץ', ששתיהן אחיות שגם מאוד דומות אחת לשנייה עד שקשה להבחין – מה שמייצר חווית אירוח כמעט פרפורמטיבית בפני עצמה. רוב הלקוחות לוקחים את האוכל לחימום עצמי בבית אבל האמיצים נשארים לשבת במעט השולחנות שיש בחוץ, לרוב חולקים שולחן עם אדם זר. בהתחלה מבהיל אבל אחרי פעמיים זה ממכר. אני סקרן מי האדם הבא שאשב מולו בזמן שאוכל לחמנייה עם בשר מפורק, מיונז וחמוצים עם סלט גזר ליד ומים קרים, שאגב מוגשים בקנקנים שאני ממש אוהב (בכללי קנקנים זה אחד החשובים).
וייסבורג 17 תל אביב (צהלה)

3. שוק הפשפשים

אמא שלי, נועה, היא המעריצה מספר אחת של שוק הפשפשים. ואני מעריץ מספר אחת שלה. אז על פי "כלל המעבר", גם אני משום מה נהנה להתיישב על הרצפה החמה ביפו לצד ערימת בגדים ישנים ולחפש בה זהב. ובכלל – בגדים, כסף, גוף, חומר, גובה… משהו בשוק הפשפשים מרגיש נכון.

4. בריכת "מים רבים"

בשנה החולפת התמודדתי עם פציעת גב שבעקבותיה צללתי למסע שיקום וחיזוק שכלל בעיקר פיזיותרפיה ואימוני כוח. החלק האהוב עליי במסע החזרה לריקוד באנסמבל בת שבע, היה טיפולי הידרותרפיה בבריכת "מים רבים". הטמפרטורה הגבוה של המיםֿ, האדים שיוצאים, הביטול החלקי של כוח הכבידה. הצוות האדיב בבריכה. בטיפול הראשון שחתה לידי אישה מבוגרת במשך כמעט חצי שעה, שחייה מרשימה. בשלב מסוים היא התקדמה לכיוון היציאה מהבריכה וחיכתה שם. כעבור כמה דקות הגיע בחור ועזר לה לצאת מהמים עם כיסא מיוחד. רק באותן הרגע הבנתי שהיא משותקת מהאגן ומטה.
מויאל 15 תל אביב (צהלה)

5. נחלת בנימין

באופן מוזר אני מאוד נהנה מהליכת ערב בליווי אוזניות בנחלת בנימין. משהו בהמון הלא -תל אביבי שכמעט וכמו פולש לעיר לאזור הספציפי הזה בשעות הספציפיות האלה ביום. אני הולך שם ומרגיש כמו בסרט. התאורה תומכת והסאונדטרק שאני מרכיב לעצמי באוזניות גם. שם אגב גם הייתה הנשיקה הראשונה שלי, עם בחור חמוד והזוי וכנה שיומיים אחר כך ביקש בעדינות שאוריד את הזקן כדי "לא לזכור מדי שאני גבר כשאנחנו ביחד". ככה שנחלת בנימין בשבילי זה המקום להתבלבל.

>> המקום בו התרבות האלקטרונית נושמת בין אנרגיה לרוגע // העיר של שגיא זהבי
>> המקום לחגוג בו את החיים מול השקיעה // העיר של אוליבייה פחיירה נטר

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

הייתי שמח אם השלטים של ״מותר ואסור לחנות״ היו יותר פשוטים וברורים. כל כך הרבה צבעים ומספרים וסימנים והנחיות. לפני השלט? אחרי השלט? מעליו? מצדדיו? לא מבין מה הבעיה פשוט לצייר וי ירוק או איקס אדום על החניה עצמה וככה נדע לעד?

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לפני כשלושה חודשים צפיתי בהצגה בשם "בראשית בא רע" שכתב וביים מעין אבן והועלתה על ידי סטודנטים לתיאטרון שנה ג׳ בניסן נתיב. ההצגה עוקבת אחרי חברת "בראשית" – חברה האמונה על בריאת עולמות. אלוהים מהווה את הדמות הראשית והוא מוצג כאחד מיני בוראים רבים. עוד בהצגה נמצאים אמא של אלוהים, אשתו, מנהל החברה בה אלוהים עובד, השטן ובעלה. עצם הרעיון לבנות שכבה נוספת מעל לאלוהים תפס אותי חזק מאוד. נשארתי עם רגעים חזקים שמתארחים אצלי בראש באופן עיקש מאז. באחד הקטעים אמא של אלוהים מאכילה אותו בשניצל שהיא חותכת לו לחתיכות קטנות בעזרת הידיים בלבד, בקטע אחר מתגלה שבמרחב הזה שבו ההצגה מתרחשת נהוג לקיים סקס זרתות. במקביל למתרחש על הבמה, בשורה האחרונה של האולם ישב מעין וניגן בלייב מוזיקה מקורית שלו על פסנתר. הכתיבה, הבימוי, הביצוע, זה הזיז בי משהו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
את הסרט״לילות קיץ״ של אוהד מילשטייןראיתי כבר חמש פעמים. תמיד לבד, תמיד באמצע הלילה ותמיד חושך מוחלט מסביב. כל כך הרבה דברים תפסו אותי בו. האפשרות לדבר בלחישה – כמה שזה משכנע. כמה שזה מגרה לנסות גם. המוזיקה של ויוואלדי, הסאונד בכלל. הקצב של הסרט. יחסים בין אב לבן. תספורת. מקורות מים. ריקוד. "מה זה זמן? אתה יודע מה זמן עלוה? – דבר שכל הזמן חולף, חולף לידינו. כמו רוח".

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני בעד לתרום לגופי אומנות, ובפרט מחול,ולקנות כרטיסים להופעות. אני חושב שאחת מהפעולות המרכזיות שאנחנו אחראיים עליהן כאנשי אומנות ובפרט כרקדנים היא למצוא "צורות" לרעיונות הבסיסיים ביותר שהעולם יושב עליהם. כשאני אומר צורות אני מתכוון לא רק לצורות קוויות אלא גם לצורות התנהגות, צורות תקשורת, קואורדינצית חיים. חופש, זמינות, יופי, נדיבות, גרוב, כניעה, שקט, הקשבה, האפשרות להשתנות. לכל המושגים המופשטים האלה ולעוד רבים יש כל מיני צורות שבהן הם מתקיימים באופן ממשי. בגוף הפרטי הפיזי, וגם בגוף הזה שנקרא מדינה. אנחנו עוסקים בזה במובן הפיזי באופן יומיומי בשיעורי גאגא (שפת התנועה שפיתח אוהד נהרין). זה רלוונטי כיוון שרוב מוחלט של הארגונים והעמותות שפועלים במרחב היום נוגעים באופן עקיף בדיוק בנקודות האלו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שלקחו ולוקחים חלק במאבק של משפחות החטופים.

מה יהיה?
יהיה מעניין! יכול להיות שיהיה גם רע וגם טוב ביחד מעורבבים. תמיד יהיה אפשר לעשות על זה סרט. ניתוב הכאב. מניח שהפערים בין החיים עצמם ובין האומנות ימשיכו להצטמצם. זה יעשה טוב לכל. מקווה שנראה יותר מחסני תלבושות ופחות אפסנאות. מתפלל שההדים הכואבים מהמלחמה יניעו אותנו לחשוף באומץ את כל מה שיש בו חיים.

• העיר שלי
• אנסמבל בת שבע
• שוק הפשפשים
• צהלה
• בריכות בתל אביב
• נחלת בנימין
• בסיס הקריה
• חניה בתל אביב

כנראה שאין תושב בשכונת צהלה הצפונית שלא מכיר את הביסטרו השכונתי פטלינה, מוסד שקיים כבר מעל חמש עשרה שנה, ומיטיב להיות מקום מפגש שכונתי ומאיר פנים בכל שעות היום. בצל עצי הפיקוס הנאים, המעניקים צל רענן בימי הקיץ החמים, תמצאו פינה מיוחדת.לימור ורועי ארדיטי, שפתחו את פטלינה, מאז ומתמיד אהבו לבשל, לאכול ולארח, ורצו לפתוח מקום שמשלב את כל אלה. הקלישאה גורסת שיש אנשים שחולמים ומדברים, ויש אנשים שעושים. והם, לשמחתם של תושבי צפון תל אביב, בהחלט מהסוג השני.

>> ליד הבית: 27 בתי הקפה השכונתיים הכי טובים בתל אביב

במשך עשור וחצי של פעילות הם שרדו מלחמות, מבצעים, מגיפה אחת והיד (לצערנו) עוד נטויה, וגם גידלו לקוחות שבילדותם נהגו לזלול אצלם שניצל וצ'יפס. בין כל אלה, תראו אותם זוכרים לקוחות בפנים ובשמות כיאה למוסד שכונתי, ומגישים אוכל טרי, מוקפד ואיכותי שמוכן במקום ומתעדכן כל העת, ונותנים מענה לכל שעה ביום וכמעט לכל נטייה תזונתית באשר היא.

כשאנחנו אומרים כל שעה ביום, אנחנו מתכוונים שהציפורים המוקדמות יוכלו להגיע לפטלינה כבר בשעה 7:45 בבוקר, לשתות קפה עם מאפה או לאכול ארוחת בוקר כמו שארוחת בוקר צריכה להיות. ממנה, אגב, תוכלו להמשיך גם לבראנץ' עם שקשוקה ירוקה או מאפה בוריק גבינות, עד שבשעה 12:00 התפריט משתנה ומתרחב, הופך לתפריט ביסטרו ונוספות לו מנות רבות ומגוונות שאפשר להזמין עד לסגירת המטבח ב-22:15 (כיבוי אורות ב-23:30, בכל זאת שכונת מגורים פה).

הקהל בפטלינה מגוון ביותר, הרבה אנשי עסקים שמתגוררים או חולפים באזור לצד אנשי תרבות ורוח מתושבי השכונה, והתפריט מגוון כמותו. "מדובר בתפריט שכולו על טהרת אוכל שאנחנו מבשלים במקום. כל אחד יוכל למצוא את עצמו בתפריט הזה, מטבעוני ועד צליאקי, נשים וגברים, אמהות עם תינוקות, אנשי עסקים וצעירים", אומרת לימור ארדיטי, שהיא גם השפית של פטלינה. "מכיוון שאנחנו מקום של השכונה היה חשוב שהתפריט יאפשר לכל אחד למצוא מה שמתאים לו מנשנוש קל לצד כוס יין ועד ארוחה שלמה וטובה".

בתפריט הצהריים והערב, שאכן נותן מענה כמעט לכל נטייה תזונתית תוכלו לאתר מנות בדמותן של ניוקי ופסטות עם תוספות מסקרנות (בין 69-89 ש"ח), פיצות פריכות מתנור האבן (בין 59-68 ש"ח), מגוון סלטים טריים רעננים (בין 59-69 ש"ח), המבורגר קלאסי וגם טבעוני ומנות נהדרות שאידיאליות לחלוקה כגון: פולנטה רכה מתירס טרי (49 ש"ח), צלחת גבינות עם קונפיטורה ביתית ולחם (74 ש"ח), קרפצ'יו בקר קלאסי פרמז'ן (66 ש"ח), סלט ארטישוק חם עם יוגורט (59 ש"ח), סביצ'ה סלמון ואבוקדו עם נגיעה של צ'ילי להשלמת הפיקנטריה (59 ש"ח) ועוד ועוד.

בין ערביים, כלומר בין השעות 19:00-16:00, מציינים בפטלינה דרינק שקיעה – וכל המשקאות האלכוהוליים שבתפריט (יינות מקומיים ומהעולם – צרפת, ארה"ב, ספרד ואיטליה), לצד קוקטיילים קלאסיים, מוצעים ב-30 אחוז הנחה. אהבנו. הבונוס, הוא שאפשר ורצוי ללגום את כל אלה בחצר של המקום, שאם תשאלו אותנו בהחלט הופכת את פטלינה למה שהיא, שכן מדובר בגינה מוריקה, פורחת ורחבת ידיים, שאיכשהו (גם בחמסין הנורא ביותר) יש בה בריזה לאורך כל היום, והיא מעין נווה מדבר מבורך ונחוץ של שקט וטבע בין הבתים של צהלה.
>> פטלינה, עיר שמש 73, א'-ה' 23:00-07:45, שישי 15:00-07:45, סגור בשבת. 03-648-3221

• אוכלים שותים
• בתי קפה בתל אביב
• ביסטרו
• צהלה

• Facebook
• Twitter
• Email

כינוי בתכלס: צהלה

גבולות:המשתלה מצפון, משה סנה ממערב, דבורה הנביאה מדרום, נווה שרת ממזרח

אוכלוסייה:2,091 בצהלה, 5,352 בגני צהלה וברמות צהלה

צפיפות אוכלוסייה לדונם (נכון ל-2012):בצהלה 3.8, בגני צהלה וברמות צהלה 10.8

אחוז בני 25-34:10.8%

אזור חניה:10

כמה עולה דירה?חסר נתונים

כמה זמן לוקח להגיע למרכז העיר (דיזנגוף סנטר):כ-40 דקות (קווים 22, 24, 48 ו-47)

מה הסיפור?צהלה היא למעשה שם קוד לשתי שכונות שונות לגמרי זו מזו. זו שמחזיקה בשם המקורי של הבית ספר, שהוקמה כשיכון לאנשי צבא, הפכה לאחת השכונות היוקרתיות בעיר, ואחד מסמלי האצולה והכסף הישן של תל אביב. עם השנים התחלפו הבתים הוותיקים, חלקם נהרסו לווילות מרווחות מודרניות, כך שהכסף בצהלה הוא כבר לא בהכרח ישן – אבל הוא עדיין כסף. לצדה עומדות גני צהלה ורמות צהלה, שגם היא נהנית מאוכלוסיה ברמה גבוהה, משפחתית לרוב.

המוקד של השכונה:המרכז המסחרי ומרכז הספורט שנושאים את שם השכונה.

במי תוכלו להיתקל?ביו"ר האופוזיציה (דה יורה), יצחק הרצוג, וגם באביב גפן.

איפה שווה לשבת?הסניף השכונתי שלביתא קפהעדיין מושך הרבה קהל, ואם אתם רעבים המוסד המיתולוגי של 206 עדיין ישמח לקבל אתכם לדגים ושיפודים במחירים מוגזמים. לצדו גםפקין צהלה, המסעדה האסיאתית הוותיקה שכל מי שגדר מעבר לירקון נשבע בה עד היום.

>>ביתא קפה, צה"ל 71, ראשון-חמישי 7:30-00:00, שישי 08:15-00:00, שבת 08:45-00:00

>פקין צהלה, משה סנה 54, פתוח כל יום מ- 11:30 עד 23:00, בין השעות 16:30-17:00 המטבח סגור

>לשכונות נוספות בצפון תל אביב:

תל ברוך
המשתלה
צוקי אביב וגלילות

[interaction id="5a562c0472647e0001c84ca2"]

• מדריך השכונות
• מדריך השכונות
• עבר הירקון
• עירוני
• צהלה