>> ייגור פראוזנקו הוא מבכירי המיקסולוגים בישראל, יליד אוקראינה והאיש מאחורי "DROP", פופ-אפ קוקטייל בר סקסי בקומה השנייה של קפה אירופה (עד 31.3); בתחילת אוקטובר 2023 הוא נסע לגרמניה לתערוכת הברים הגדולה ביותר באירופהופגש חבר מאוקראינה. "למחרת בבוקר התעוררתי משיחות טלפון רבות והבנתי שאני נמצא כעת באותה סיטואציה כמוהו", הוא משחזר. כמה ימים אחר כך הוא שב לתל אביב והתנדב בהכנת אוכל לחיילים ושינועו לצפון. כמה שבועות לאחר מכן הוא פתח מחדש את מעבדת הקוקטיילים 7:1 Lab, בה היה שותף ומילא את כל התפקידים – מלצר, ברמן, מנהל, מארח ושוטף כלים.בשנה האחרונה הוא מתמקד בפיתוח קריירה חדשה כיועץ ברים וממתין כמו כולם לשלום שיבוא.

>> פארק ריק מאנשים ושווארמה שמזכירה לי חבר // העיר של טאפש // פסטיבל המגבר
>> הרחוב עם הריח הכי טוב וכיכר עם חור בלב // העיר של מוטי ביקובסקי // פסטיבל המגבר

1. גן הקקטוסים בפארק הירקון

גן ייחודי עם אוסף עצום של קקטוסים וסוקולנטים. מקום שקט אבל מלא אנרגיה. אני אוהב לברוח מדי פעם מהרעש של העיר, וזה האסקייפ המושלם.

2. גן הפסגה

מקום יפהפה ביפו עם נוף פנורמי משוגע של העיר והים, שממחיש את תל אביב כעיר מודרנית ומתפתחת. עבדתי במלון דה ג'אפה בתחילת דרכו, ולעיתים קרובות הייתי מגיע לכאן עם חברים לעבודה, לפני או אחרי משמרת.

3. חוף תל ברוך

מקום מושלם להירגע ליד הים. זה היה החוף הראשון שביקרתי בו בתל אביב. הבית הראשון שלי בעיר היה מעון העולים בבית ברודצקי ברמת אביב. לא היו לי תעודת זהות ישראלית, כרטיס אשראי או סים. לקחתי את האופניים ושאלתי אנשים איפה הים. איכשהו הגעתי לתל ברוך, ומאז זהו החוף האהוב עליי.

4. מרכז סוזן דלל

מרכז מצוין להופעות מחול ותיאטרון, ושטח ציבורי מעולה לישיבה ובהייה בעוברים ושבים. אני אוהב לשבת בכיכר המרכזית. יש שם תמיד אווירה מיוחדת שאין בשום מקום אחר בעיר.
יחיאלי 5

5. חנויות אסייתיות בתחנה המרכזית

כשגרתי בשכונת שפירא, סניף הדואר שלי היה בתוך התחנה המרכזית, והייתי מגיע לשם מדי שבוע לאסוף חבילות. שם גיליתי את החנויות האסייתיות, שנתנו לי השראה לרעיונות חדשים לקוקטיילים וחשפו אותי לטעמים חדשים. אפשר למצוא שם פירות אקזוטיים כמו דוריאן או ירקות ותבלינים שאין בשום מקום אחר בעיר.
לוינסקי 108

מקום לא אהוב בעיר

כרוכב אופניים, אני מוצא את רחוב סלמה אחד המסוכנים ביותר בתל אביב, במיוחד בצומת של סלמה ושדרות ירושלים. הרחוב הזה זקוק בדחיפות לשביל אופניים למען בטיחות התושבים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בשנה שעברה הוזמנתי להרצות בפסטיבל ברים בגאורגיה, ושם נכחתי בסמינר של זולטאן נגי מבוטיק בר בודפשט. המילים שלו השאירו עליי רושם עמוק. במיוחד: "הזמן הטוב ביותר לשתול עץ היה לפני 20 שנה. הזמן הטוב הבא הוא עכשיו" ו"אדם נהנה מסירה (boat) פעמיים: כשהוא קונה אותה וכשהוא מוכר אותה".

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסדרה "אייל קטן" לימדה אותי שהבעיות שלנו יכולות להיות פחות חמורות ממה שהן נראות, והזכירה לי לשמור על פרספקטיבה. גם מצאתי את עצמי מתחבר מאוד לדמות הראשית.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קודם כל, חשוב להתחבר לעמותות שקרובות ללבכם. באופן אישי, אני תומך ביוזמות שמסייעות לעולים חדשים בישראל. לפני ארבע שנים יזמתי פרויקט חברתי בשם First Step Matters שנועד לעזור לעולים חדשים למצוא עבודה בתעשיית האירוח. לאחרונה פגשתי ברמנית שסיפרה לי שמצאה את העבודה הראשונה שלה באירוע שארגנתי, וכיום היא מנהלת בר. בנוסף, כאוקראיני, כשפרצה המלחמה ארגנתי אירוע צדקה למען אוקראינים שנפגעו מהפלישה הרוסית. ביקשתי מחברים בתעשיית האלכוהול לתרום מוצרים, והברמנים בעצמם התנדבו, והכנו תפריט מיוחד לאירוע. כל מטרה שקרובה ללבכם מבורכת, החל מאימוץ בעלי חיים ועד עזרה לתושבים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה.

מי התל אביבי שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יש המון אנשים שזקוקים לעזרה, החל מתמיכה נפשית ועד עזרה כלכלית. חשוב לי להדגיש את חשיבות התמיכה בעסקים קטנים כמו מאפיות ובתי קפה. מאז שהמלחמה החלה, העסקים האלו נאבקים לשרוד, ותמיכה בהם חיונית לעתידם.

מה יהיה?
הלוואי שידעתי, אבל אני מאמין שלאחר המלחמה נרגיש עליה במספר האנשים שיעלו לארץ. האירועים האחרונים הובילו רבים בעולם לחשוב על ביטחונם האישי. כשהמלחמה תסתיים, התיירות צפויה לעלות – לאו דווקא תיירות נופש, אלא ביקורים של ישראלים החיים בחו"ל – מה שיחזק את הכלכלה שלנו, יתמוך בעסקים וישנה את האווירה בעיר. גם תיירות החוץ תחזור, גם אם לא במספרים שהיו לפני הקורונה.

• העיר שלי
• קוקטיילים
• קפה אירופה
• קקטוסים
• גן הפסגה
• חוף תל ברוך
• סוזן דלל
• תחנה מרכזית תל אביב
• סלמה