עם הפסקת אש ששווה כמו ההימור האחרון עליה בפולימרקט, אין הרבה ודאות בחיים בישראל, אבל עם שכוח ענני המלחמה – גם אם באופן זמני בלבד – לפחות בדבר אחד אנחנו יכולים להיות בטוחים: ברי היין לא עצרו את כיבוש העיר תל אביב. המלחמה אמנם האטה קלות את קצב הגידול, אבל גם במהלכה נפתחולפחות שלושה ברי יין חדשיםבעיר. אולי, באיזון עקום של העולם, הקצב הזה יותר משקף את הצורך העירוני. ובהיצע שכזה, השאלה שעולה עם כל בקבוק שנמזג היא מה מייחד את המקום החדש הנוכחי. לבר היין "חממה" יש תשובה טבעית.
>> החיים שאחרי הטיל: גרציאני הפך לעגלת קפה מתוקה בגן קריית ספר

על חורבות מבנה הזכוכית של "אורבי" ברביעיית פלורנטין (אל דאגה, לא נחת שם טיל, הם פשוטנסגרו לפני כמעט שנה), בר היין החדש הוקם על ידי שני עולים חדשים ממלחמה אחת לאחרת – דנילו ציפורוחה מאוקראינה וזכריה אשורוב מרוסיה – שחולמים לבנות פינה קהילתית בלב המתחם שעדיין מחפש אופי משלו. "ראיתי את המקום הזה, ועלה לי הרעיון לבנות משהו שאפשר להגיש בו יין, ולמכור פרחים", הסביר לי ציפורוחה במבטא קל להפליא. "מקום שכיף לאנשים להגיע אליו".

לשניים יש ניסיון מסוים בתחום – ציפורוחה הוא בעלי "קפה פיקניק" ברחוב הצורפים, אשורוב הוא בעלי "קפה מרכז" שליד שוק הכרמל – וב"חממה" החמימה ניכר שהם יודעים איך לעצב מקום ששובר את התבנית התל אביבית – בין קירות הזכוכית של המבנה המעוגל ניצבים שורות של בקבוקי יין (טוב, זה צפוי) על מדפי ברזל, חיפוי עץ מלא בכוסות יין מהודרות לצד דליי ברזל עמוסי פרחים ועציצים מוריקים על בלוקי אבן גלויים – מראה שמכניס את החספוס לאלגנט, מבלי להתעליין יותר מדי על השכונה.

עוד ייחוד יחסי שתמצאו ב"חממה" יהיה במה שנמזג לכוס, שכן המקום בנוי על סלקציה של כ-30 יינות טבעיים ואורגנים, שנמזגים במחירים של החל מ-37 ש"ח לכוס, ו-110 לבקבוק, ומציעים מגע אחר לחיך, יותר גולמי וחסר פילטרים. "הסלקציה שלנו די מיוחדת", מסביר ציפורוחה לפני שהוא מוזג כוס מהיין הכתום Dancing Queen של יקב פיטנאואר האוסטרי, שעשוי ברובו מזן הענב הלבן גרינר ולטלינר, שמשווה למשקה הכתמתם טעם פירותי מרענן עם חמצמצות קלה. היינות במקום לא בוטים מדי, ומתאימים גם למי שלא מורגל בתסיסת היין הטבעי, ולצידם תמצאו כאן גם קוקטיילים על בסיס היין עם שילובים כמו יין לבן עם ורמוט, ליקר קקאו ואשכולית, כי יש לנו עוד מה ללמוד מהסובייטים על שתיה.

אגב דברים ללמוד, ממש נשמח אם עוד בתי עסק יוכלו ללמוד מהם את התרגיל השיווקי הקטן והחכם שהם מתכננים להוסיף בקרוב, בדמות האפי האוור חריג במינו."אנחנו רוצים לעשות משהו רדיקלי – 70% הנחה, אבל רק לעשרים דקות: מחמש ועד חמש ועשרים. על כל השתייה. ואז ממשיכים עד שבע עם 30% הנחה", מספר ציפורוחה. "אנחנו רואים שאנשים בימים האלו חוזרים הביתה יותר מוקדם, וכיף עדיין כשיש אור באזור הערב לבוא לשתות ממש בזול. ואם רוצים ללכת הביתה בסדר, ואם רוצים להישאר איתנו אז בכיף".

מעבר לעשרים דקות של גן עדן, המקום מציע צלחות אוכל לחלוקה שאמנם כוללות גם צלחת גבינות כמתבקש (72 ש"ח), אבל בדיוק כמו הוואסבי הטבעי המגורר והשוקולד דרוזי שמצורפים לאותה צלחת – גם שאר המנות לא נשארות צפויות. צ'יפס מפירות וירקות בעבודת יד (24 ש"ח), ריקוטה עם טחינה, ריבת פטל ושקדים קלויים (41 ש"ח) וגם גרילד צ'יז קלאסי (39 ש"ח) מביאים ייחוד גם באגף האכילה, לצד פופ-אפים שצצים בימי שישי, כמו הפופ-אפ עליו נפלנו, שנבנה על כריכי פוקאצ'ה עשויים במקום. "כמעט כל ערב יש לנו די.ג'יי או משהו מעניין שקורה בערב", מסכם ציפורוחה. "יש בתוכנית גם שיתופי פעולה עם אנשי אמנות – מציור ועד פרופורמנס – ובערב הוייב הוא ממש שונה. אתה יכול לשבת על הספסל במתחם, ובגלל שיש אור מבפנים, רואים מאוד טוב מה קורה בפנים. זה החממה".
חממה, מעון 5, תל אביב. ג'-ה' 17:00-23:00, ו' 12:00-17:00 (שעות הרצה)

• אוכלים שותים
• בר יין
• רביעיית פלורנטין

>> טל יוסיפוב היא אמנית, מעצבת, סטייליסטית ודוגמנית, וממש מחר (רביעי 18.3) ייפתח ברביעיית פלורנטין פופ-אפ אופנה בהפקתה (יחד עם ליה גולדמן), במסגרתו אספה סביבה עוד ארבע מעצבות צעירות ומוכשרות – אסתר פרוכטר למותג Montevideo 6, עינת אשכנזי למותג Jetski, שירה גוטמן-קורן למותג התכשיטים Studio Sea Collection ואלכסנדרה פינטו למותג הנושא את שמה. הפופ-אפ יתקיים בספייס חדש המארח אירועי אמנות ואופנה המכונה "החלל". הפופ-אפ יפעל עד ה-20 באפריל. למה אתם עוד פה.

>> הסופר פארם הכי טוב בעיר וגן שמעולם לא הייתי בו. העיר של עולמי
>> קונדיטוריה כמעט מסוכנת וכיכר עם ברווז // העיר של זאב שצקי
>> מסעדה שהיא הצגה וספורט לפי רמת חמידות // העיר של תמר עמית יוסף

אני בת 27, בזוגיות, מעצבת אופנה ומעצבת פנים. אבי, מושיק יוסיפוב הוא מעצב תפאורות ידוע, והבית בו גדלתי הוא בית שוחר תיאטרון, עיצוב ואומנות. בחרתי לעסוק בעיצוב מתוך מקום שרוצה לשנות לטובה את החוויה שלנו – אם זה בגד שאנחנו לובשות ואם זה חלל שבו אנחנו חיות. אני מאמינה בלהיות טובה, נעימה וכמה שיותר אמיתית וכנה, תמיד לראות את האחר, אבל גם את עצמי ואת מה שאני זקוקה לו. אני בעלת מותג האופנה HALT שנמכר און-ליין, משתתפת בפופ-אפים וירידים כדי לשמר ולבנות קשרים עם לקוחות, וגם עובדת במשרד ליחסי ציבור וכעצמאית בתחום עיצוב הפנים. התקופה האחרונה לא שינתה את מהות העשייה שלי, אבל היא שיבשה את התחושה של ביטחון יומיומי – לא תמיד ברור מה יהיה. זה אתגר.

1. חוף ירושלים

כי אין כמו הים לאיפוס ולהרגיע את כל הרעש, המתח והחרדה בראש.

2. אנטיליה

בר יין ופסטה יפואי, ליד שוק הפשפשים, ליד הבית שלי. מסעדה אינטימית במבנה עתיק עם קשתות, אמנות על הקירות ואוכל טעים מאוד, מוקפת ברחובות שאני מאוד אוהבת לטייל בהם.
רבי פנחס 4 יפו

3. בר הספריה // לייבררי בר

הבר של מלון נורמן הוא בר קוקטיילים, אבל אני מעדיפה לשבת בחוץ עם המחשב ולהנות מהשקט ומהקפה המשובח.
נחמני 25 תל אביב

4. דאמה

בית קפה ביפו עם אוכל נפלא וקפה מצוין. מקום שמעלה לי חיוך בכל פעם.
נחמן 2 יפו

5. קפה לב

חצר ירוקה, חלל פנימי נעים, קפה טעים ועוד מקום מושלם לקחת אליו את הלפטופ ולעבוד בו. בונוס: בית ליבלינג שבו נמצא הקפה – בית לשימור מורשת העיר הלבנה, עם תערוכות מתחלפות מרתקות וגג שווה.
אידלסון 29 תל אביב

מקום פחות אהוב בעיר:

דרום תל אביב.הפערים בין המרכז לדרום ממשיכים לגדול, אנשים נדחקים לפינה הזו והעירייה לא מצליחה או לא רוצה לטפל בבעיות כמו הזנות, אלימות ורעיון של מרחב מוגן ומסודר לתושבים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
החלל ברביעיית פלורנטיןהוא הבייבי החדש שלי. רציתי ליצור מרחב שבו מתקיימת אמנות ונוצרים חיבורים בין אנשים. ערב הפתיחה של תערוכת האמנות הראשונה שהוצגה בו, של האמניות מאיה אבגר, נועה קורניק, רומי בן יוסף ואמן הזכוכית יונתן ספיר הייתה רגע שבו הגשמתי חלום – להכיר לקהל צמא אמנים חדשים ומוכשרים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט הדוקומנטרי "ספק ילדה, ספק אישה" של אלה ארמוני, שהיא גם חברה שלי. מרתק, מרגש, כן וחשוף מאוד.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
דווקא עכשיו הארגונים והעמותות שהכי מדברים אלי הם כאלה שעוזרים לנשים וגברים לצאת ממעגל האלימות, ובייחוד אלה שמסייעים לנשים לצאת ממעגל הזנות. מי שעושה עבודה מדהימה בתחום הזה היאעמותתלא עומדות מנגד, שמעניקה סיוע פיזי, רגשי וכלכלי לנפגעות ונפגעי מעגל הזנות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לירז צ'רכי הכל כך מוכשרת. אמנית שמחוברת בכל נימיה לתרבות הפרסית ממנה היא באה ומנגישה לנו ולעולם אותה בצורה כל כך מהממת, אם בימי שלום במוזיקה ובפרפורמנס שלה ואם עכשיו, במאבק העיקש שלה למען העם האיראני.

מה יהיה?
אני לא יכולה לנבא עתידות, אבל אני מאמינה שאסור לנו לאבד את האמפתיה והנחמדות אחד כלפי השני. הכוח האמיתי נמצא ביחד שלנו כעם, וזה המקום שממנו אפשר לשנות ולהמשיך קדימה.

• העיר שלי
• אופנה ישראלית
• רביעיית פלורנטין
• חוף הים בתל אביב
• לייבררי בר
• דאמה קפה
• קפה לב

הטרנד היפני שמשתלט על כל חלקה טובה משאיר מעט מאוד מקום לשאר אסיה. בוגרי הודו, למשל, נידונים להתגעגע ולהסתפק במסעדות ותיקות ו/או עממיות, שרובן מתאימות את עצמן לטעם הקהל. "קפה בוליווד" מנסה להפיח רוח חדשה בז'אנר, ולהביא לתל אביב את אוכל הרחוב ההודי האמיתי – זה שפגשתם כשיצאתם מהגסטהאוס לרחוב. "במומבאיי עוברים מבסטה לבסטה, וכאן ריכזנו הכל במסעדה אחת עם מזגן", צוחקים הבעלים פוג'ה ומסקין מוזס. ועם הקדימון לקיץ שנחת עלינו, כבר עכשיו ברור שמזגן הוא מאסט.
>>כמה רפי: אחרי יותר מדי זמן בהפסקה, המיני קלאב של התדר חוזר

קפה בוליווד ממוקם במתחם רביעיית פלורנטין, שלאחרונה מפגין פעילות ערה (מפגש שאבי במיל', בית הקפה LOKI). בחלל שבו פעל פופ אפ השיפודים סיח נתלו קישוטים מהודו, ואת ריח הגריל מחליף ניחוח ממכר של תבלינים. התפריט נבנה בהשראת מנות סטריט פוד איקוניות כמו סב פורי – דסקית שטוחה ועליה תפוחי אדמה מתובלים, צ'אטני חמצמץ ו-סב (Sev), סוג של חטיף מאטריות דקיקות מקמח חומוס.

יש כאן גם ואדה סבודנה (לביבות מטוגנות שמנמנות ועסיסיות מתפוחי אדמה, בוטנים וטפיוקה), פאב באג'י (תבשיל ירקות חריף עם חמאה ולחמניות קלויות), דוקלה (חטיף מאודה אוורירי מקמח חומוס מותסס, שהולך מעולה עם צ'אטני) ועוד מנות פריכות שכיף לנשנש, עם שמות שעד לא מזמן היו מוכרים רק למטיילים חוזרים. המטבח צמחוני ומשולבים בו עקרונות איורודיים, לפי התורה ששואפת להשיג הרמוניה בין גוף, רוח ונפש.

"בהודו אנחנו רגילים לאכול 6-7 פעמים ביום, ומלא חטיפים",מספרים בני הזוג, שנפגשו במומבאיי ועלו לארץ לפני 13 שנים. "בארץ אפשר למצוא את הקלאסיקות, אבל אוכל רחוב הודי אין כמעט בשום מקום". פוג'ה, שהתגעגעה לטעמים מבית ילדותה, החלה לבשל ולמכור מהבית אוכל הודי. עם הביקוש בא התיאבון והחל חיפוש אחר מקום מתאים בתל אביב, "כי היא דומה למומבאי ואנחנו מרגישים כאן בבית". כשהלוקיישן נמצא הביאו בני הזוג כלים מהודו, למשל ספל וצלוחית לצ'אי שמיועדים לשתייה משותפת וקערות מרוקעות בעבודת יד, והתיישבו להרכיב תפריט שמתבסס בעיקר על מגוון רחב של מנות אוכל רחוב.

עבור מי שיישאר רעב – ואין לנו מושג איך זה יקרה, כי הפומו פה אדיר – נוספה מחלקה של מנות עיקריות כגון פאניר באטר מסאלה, מלאי קופטה, פלאק פאניר, דאל ועוד – הכול נעשה כמובן בעבודת יד, כולל הפאניר. המחירים לא הודו אבל הכי קרוב שאפשר: אוכל רחוב ב-30 ש"ח בממוצע למנה, ועיקריות באזור 50 ש"ח. כל מנה עיקרית מוגשת עם אורז או נאן פריך ולוהט, ולקינוח ממש מומלץ לטעום קולפי – גלידה קטיפתית שמנטרלת את טעמי התבלינים וסוגרת את הארוחה במתיקות עדינה.

ממחלקת המשקאות כדאי לנסות לאסי ורדים צונן, שבעינינו הוא מוצלח בהרבה מגרסאות המנגו והאננס. מסקין מספר שבהודו קיימים יותר מעשרה זני מנגו שזמינים כל השנה, אך בארץ זהו פרי עונתי. כדי לא לאבד ערכים תזונתיים בהקפאה נבחר לאסי ורדים כפיתרון שקיים בהודו, ומתאים לאג'נדה של המקום ולתל אביב. באופן כללי, נושא חומרי הגלם מעסיק את בני הזוג. אמנם עלי קארי מגיעים ממישהו שמגדל שיח, ותבלינים הודיים כבר זמינים ("הגיעו לארץ הרבה עובדים זרים מהודו, אז אפילו בוויקטורי יש"), אבל על המחסור בחלב שמטריד גם ישראלים מלידה הם עוד לא הצליחו להתגבר.

האווירה עדיין לא לגמרי הודו, אבל היא בדרך לשם. "אנחנו רוצים לעשות מודרני. לפני כמה ימים שמנו ברקע שירים ישנים מפעם, ומישהו שהיה בהודו לפני שנה שאל 'למה אתם שמים שירים של הסבתא? שימו משהו חדש'. לכן החלטנו להביא את הסטייל שקורה עכשיו בבוליווד ושהאוכל ייראה כמו במומבאי, שאפשר לצאת מהבית ולמצוא בדיוק אותם סמוסה ופאני פורי". אז נכון שמנגו אין, אבל כשהאידלי נראה כמו במומבאי והטעם מעיף להודו – למי אכפת אם השירים ברקע עושים עוול לסבתא של מישהו.
מעון 5 א' (רביעיית פלורנטין), 054-5141114, ראשון-חמישי 22:00-16:00, שישי 16:00-10:00, שבת סגור

• אוכלים שותים
• אוכל הודי
• רביעיית פלורנטין
• הודו
• אוכל רחוב

בוקר טוב תל אביב: יש לך מקום חדש לשתות בו קפה. ולא רק בית קפה אלא בית קלייה של ממש, עם טונות אג'נדה ואפס פוזה. אם אתם אנשים של קפה אבל סולדים מהסנוביזם שאופף אותו, שימו ווייז לפלורנטין ותרגישו כמו ילדים בחנות ממתקים.

>>ילד טוב תל אביב: הקיוסק המיתולוגי של לב העיר הפך לקפה שכונתי
>>ככה עושים סופ"ש: 29 הבראנצ'ים הכי מומלצים בתל אביב

"מעבדת קפה זו קלישאה חבוטה ומעייפת. אנחנו מדברים על קפה בגובה העיניים, אבל חומר הגלם הוא ברף הגבוה ביותר. זה משחק של אינטיליגנציה רגשית", אומרים הבעלים סער אברשי ואנדריי בורדיוג, שבהתאם לגישה הקלילה בחרו לקרוא לבייבי החדש שלהם LOKI, על שם הכלבות הפרטיות לולה ואוקי. מאחורי הקלילות מסתתרים ניסיון רב, רצינות ואהבה אינסופית לקפה: אברשי הקים את בית הקפה בבוסר ובורדיוג ניהל את קפליקס והיה מבעלי ומייסדי בית הקפה והקלייה נומנה. כעת הם משלבים כוחות ומביאים קפה איכותי, טעים ונגיש שמדבר לכולם – מקפהוליקים ועד עוברי אורח שעוצרים לאספרסו זריז על הדרך.

LOKI ממוקם ברביעיית פלורנטין, בחלל תעשייתי-מינימליסטי. אין כאן קירות בהירים ועיצוב סקנדינבי אלא התמקדות בנושא שלשמו התכנסנו. לב העסק נמצא בחדר האחורי: תנור קלייה נוצץ (אפשר להציץ דרך החלון) שכדי ללמוד לתפעל אותו ייבאו בראשי ובורדיוג 50 ק"ג קפה ספיישלטי ("יחסית פשוט כדי שלא יכאב לנו בכיס"), והסתגרו ערב אחר ערב במקום על מנת לערוך טסטים.

"שנינו מכוונים לקלייה נקייה ובהירה. יש בתפריט סוגי קפה שהם יותר קז'ואל, אבל ככלל אנחנו מביאים חומר גלם ייחודי שקשה להשיג בארץ. הידע שלנו מתבטא בכך שאנחנו מכירים את החוות ויודעים כיצד לקלות כדי לתת לחומר הגלם ביטוי. שנינו באים מסצנת הקפה ורוצים לקחת אותה קדימה", אומר בורדיוג. בראשי מוסיף שתפריט הפולים כולל קפה ממגדלים, חוות וקואופרטיבים שנדיר לראות בארץ. "אצל חובבי קפה יש דיבור על כך שיש בתי קלייה לא רעים בישראל אבל מאוד קשה להשיג חומר גלם, שזה נכון. מעטים העסקים שבוחרים לתעדף את חומר הגלם הירוק ולשים עליו הרבה כסף, וגם לדעת לקלות – ובעקביות. אלה האתגרים הגדולים ביותר".

בתהליך אוצרות קפדני נבחרו 11 סוגי קפה מאתיופיה, קולומביה, הונדורס, ברזיל ועוד, שמוגשים כמשקאות קפה קלאסיים. לכל משקה כלי הגשה המיועד רק לו, למשל סט קנקן וכוס זכוכית לקפה פילטר שמיוצרים במיוחד על ידי נפח. חלב שיבולת שועל אינו כרוך בתוספת תשלום, שזו מחווה נאה, אבל אל תנסו אותם עם שיגועים בהגשה. "סער של לפני כמה שנים היה עונה בסנוביזם כמו שבתי קפה בעיר לימדו אותו. היום אני אגיד בחיוך שיש לי רק שיבולת שועל, וסורי", אומר אברשי בחיוך. גם תה ירוק ושחור יש אבל מאצ'ה לא, כדי לא להסיט את תשומת הלב מהעיקר. "זה לא יביא לכאן את הקהל הנכון. שנינו מאוד אוהבים מאצ'ה וזה המשקה הכי רווחי שיש, אבל רוב בתי הקפה שעובדים עם מאצ'ה הופכים להיות בית מאצ'ה ולא מתמקדים בקפה כי אין להם את הזמן לכך".

מתוך הבנה שקפה הולך יד ביד עם מאפה, נבחרו שלושה ספקי פחמימות מהשורה הראשונה: חגי והלחם ("הוא שכן שלנו אז בבוקר אנחנו פשוט עוברים אצלו ולוקחים לחמים טריים"), מאפיית לה מולאן הנהדרת והקונדיטורית נטי אן, הייטקיסטית שהחלה לאפות רק לאחרונה ומכינה סקונס, מאפינס, עוגיות ו"קנלה מושלם, כי אין קנלה מושלם בארץ. חיפשנו בנרות עד שהגענו אליה ועבדנו קשה מאוד יחד איתה כדי לפתח אותו".

פרט לקפה ומאפה תוכלו לקנות ב-LOKI פולים לטחינה בבית, במחירים שנעים בין 40 ש"ח ל-100 ש"ח וצפונה עבור 200 גרם. על כל שקית מודבקת תוית מעוצבת, שכל צבע בה מסמל תו אחר בקפה – מלמון גראס ולוונדר ועד ליים זסט ואפרסק. בעתיד יתווסף תוכן בסדנאות, אירועים, הדרכות ואירוח שפים שהם גם חברים.

במסיבת הפתיחה (שישי, 9.1) יתארח רועי זומר מחוד המחט, שיתקלט במערכת וינטג' שנבחרה גם כן בקפידה כמובן. אבל זה יקרה רק מחר, לא כדרך קבע כי "לא יהיה פה ווייב של מסיבות קפה כמו שנהיה טרנדי באירופה. יהיה כיף והרבה דיבור על קפה בצורה הכי טובה, שהיא גם מנגישה אך גם מלאה בידע ובגובה העיניים". בינתיים אפשר כבר להתחיל לגלגל על הלשון דיופאנור רואיס מקולומביה ואודאקו פרוג'קט מאתיופיה, שניים מתוך ארבעת הזנים שיוגשו בפתיחה. זה בטח עדיף על פני אספרסו שרוף ממכונה בכוס חד"פ.
מעון 5 (רביעיית פלורנטין), ראשון-שישי 14:00-07:30 (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• בתי קפה בתל אביב
• קפה
• רביעיית פלורנטין

לקח לו זמן להגיע, ולמען האמת משהו בנו עדיין קצת חושש שהוא תיכף יעלם, אבל נראה שהחורף התל אביבי סוף סוף כאן. זה אומר שהגיע הזמן לשלוף את המעיל החבוט שקניתם באירופה, לזרוק כובע גרב אופנתי שיסתיר שלא הסתרקתם הבוקר ולצאת למצוא איזה מסעדה טובה לחורף. כבר סיפרנו לכם עלהמנות החורפיות הכי טובות לעונה, וגם עלהמרקים ששווה לצאת עבורם, אבל יש כמה מסעדות שכדי לאכול בהן תצטרכו להספיק בזמן, כי הן מגיעות רק לעונה הזו, ותיכף יעלמו בחזרה – בין אם בסיום החורף, או בסיום הפופ-אפ. אלו המסעדות החורפיות שכאן רק לתקופה, חוץ מאנחנו מאמינים שתישאר.

1. סופלייר

איך יודעים שהחורף בא? זה קורה עוד לפני הגשם, כשהחשק למרק מהביל מתחיל להציק. וכבר 6 שנים שבכל עונת חורף חוזרת המרקייה העונתית "סופלייר", שמציעה מגוון רחב ובינלאומי של מרקים לכל דורש – כתום קלאסי, בצל צרפתי, חרירה מרוקאי, בשר תימני, מוליגטוני הסיינפלדי ועוד אופציות חמימות לכל עדה, אם כי לא לכל סדרה. פתרון מושלם לכל יום חם, בין אם בעמידה ליד הסניף החדש בנחלת בנימין העמוסה, או במשלוח עד הבית, איפה שיבש וחמים ונעים.
לפרטים נוספים

2. WinterFest

שף ארז קומרובסקי ושותפו לקייטרינג חנן עזרן מנצלים את העונה הקרה למסעדת פופ-אפ שפועלת רק למשך העונה הגשומה, ורק במהלך יומיים בשבוע, ורק בתפריט טעימות קבוע שעולה רק 350 ש"ח לאדם (רק שזה לא כולל שירות ואלכוהול). אבל רק הביקור במקום שווה את הזמן והכסף, כי במטבח של ארז וחנן משתמשים בחומרי גלם שבשיא העונה, ובטכניקות מרחבי העולם ליצירת ארוחה שתזכרו בה בערגה גם בעונת החורף הבאה. או רק.
לפרטים נוספים

3. בבל'ה (יוליה בנמל)

לאורך הניינטיז, בבל'ה היתה מגישה חמין בסירי ענק, גולאש הונגרי סמיך, כבד קצוץ עם בצל מטוגן ורגל קרושה עם חזרת לאוהבי המטבח האשכנזי, ואם תתבגרו רגע מבדיחות קלישאתיות אולי תיזכרו שזה מזון החורף האולטימטיבי ,ולא רק בזכות מרק העוף. לרגע העונה החורפית בעלי מסעדת "יוליה בנמל" מיכה סול, שהיה האדם מאחורי בבל'ה, החליט להחזיר את המנות האייקוניות לשבועיים של פופ-אפ שהחל אתמול, ויסתיים רק בסוף השנה הלועזית. המחירים כבר רחוקים מאווירת הפועלים של הניינטיז, אבל הגולאש יחמם אתכם בדיוק באותה הצורה.
לפרטים נוספים

4. מפגש שאבי

המקום החדש שהתמקם ברביעיית פלורנטין ונושא בשם "מפגש שאבי" הוא מסוג נדיר במיוחד של מקומות, שמשלבים בין אמנות המטבח המסורתית – זו שראיתם את סבתא עושה – משתלבת עם קולינריה מודרנית באופן שמייצר משהו חדש מהישן. כל מתמודד ריאליטי שלישי מתיימר לעשות זאת, אבל רק מעטים עושים זאת טוב באמת. ודניאל שמיר, הידועה בכינויה שאבי, עושה זאת בקסם וסטייל שמזכירים לנו את בורטגה המצוינת. ולמרות שמדובר במטבח חורפי במובהק, לשמחתנו שאבי כאן כדי להישאר – אבל אל תחמיצו הזדמנות לאכול קוקלה באווירה גשומה.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• ארז קומורובסקי
• מטבח עונתי
• חורף
• רביעיית פלורנטין