במשך כמעט עשור (!) שתל אביב נעולה בחדר בריחה שיצרנו בעצמנו, המורכב מאתרי הרס ובנייה שממלכדים את העיר לתנועת אנשים וכלי רכב. או במילים אחרות, שבענו מעבודות רכבת קלה. אבל המציאות הישראלית היא של עיכובים בפחות או יותר הכל, כך שאף אחד לא מופתע שיש עיכובים בעבודות הרכבת שאמורות להשלים את ההקו הסגול (שיחבר את הפרברים המזרחיים של אור יהודה, יהוד ורמת גן לתל אביב), ואת הקו הירוק (שייסע מראשון לציון עד הרצליה דרך תל אביב). אבל עכשיו מתברר עד כמה הם יתעכבו.

>>מגמה בעצירה: כמה מסעדות נסגרו בתל אביב מאז תחילת השנה?

למעשה, עוד בחודש אוקטובר האחרוןדיווחנו לכם על העיכוב הצפוי, אבל שלשום (א') איתמר בן מאיר, מנכ"ל החברה הממשלתית האחראית על הפרויקט (נתיבי תחבורה עירוניים, שאתם מכירים בתור נת"ע), הציג בפני שרת התחבורה מירי רגב את היעדים החדשים של עבודות הרכבת, שמספקים תמונה יותר ריאליטית – או יותר נכון, כזו שנת"ע מאמינים שיצליחו לעמוד בה. כמה חבל שגם בתיארוך הזה אנחנו מפקפקים, מניסיון עבר.

אז להלן הלו"ז החדש: הקו הסגול צפוי להיפתח בחודש יולי 2028, כתשעה חודשים אחרי המועד המקורי לפתיחה, ויתפרס לאורך 27 ק"מ דרך רמת גן, קריית אונו, גבעת שמואל, אור יהודה ויהוד-מונוסון, עם 46 תחנות. הקו הירוק צפוי להיפתח בחלקים, כאשר חלקו הדרומי, עד רחוב לוינסקי בעיר, יפתח בדצמבר 2028, בעוד החלק הצפוני עד הרצליה יגיע רק ביולי 2030. רק אז הוא ישלים את הפיכתו לקו הרק"ל המורכב ביותר – 62 תחנות שעוברות מחולון דרך ראשון לציון ותל אביב עד להרצליה – 39 ק"מ של רק"ל בעיקוב של שנה מהיעד הקודם, ובסך הכל 3 שנים עיקוב מהיעד המקורי, 2027.

רק אז, אחרי ששלושת הקווים של הרק"ל יושלמו, נוכל לדבר על תעריכי יעד על המטרו המשלים, אך העבודה עליו תחל ברבעון השני של 2025. בנתיים אפשר להעריך את הקו האדום החביב שפועל בשנה וחצי האחרונות, ובו זמנית להתלונן על חוויית נסיעה בעייתית עם ההאטה באזורים בו הנסיעה מעל הקרקע שהופכים אותו ללא משתלם, ובעובדה שמספר הנוסעים היומיים קטן בערך בחצי מהיעד. האתגרים עוד עומדים לפנינו, וגם ההערכה הזו אופטימית, אז נשאר רק להחזיק אצבעות שנגיע ביום מן הימים לקו הסיום של תחבורת רק"ל מלאה לעיר.

• #פיד_תחבורה
• רכבת קלה
• הבועה
• נת"ע
• הקו הסגול
• הקו הירוק

מזה כמה שנים שלחיות בתל אביב מרגיש כמו לחיות באמצע אתר בנייה. כלומר, זה תמיד קצת הרגיש כך, אבל מאז שעבודות הרכבת נכנסו לחיינו, דרכים רבות בעיר נחסמות לתקופות ארוכות. שדרות ירושלים כבר עברה את החלק הכי קשה (אם כי לא, אנחנו עוד לא בהקלה אחר כך), אבל צירים משמעותיים כמו אלנבי, אבן גבירול, בן יהודה וארלוזרוב נחסמו בשל העבודות, והעסקים שהיו ועדיין פזורים לאורכם סובלים. לא פשוט לשרוד כשהשכן שלך קודח כל יום, וגם צריך הליכה של כמה דקות טובות כדי להגיע אליך, כי אין גישה לרכב. ועם זאת, בחודשים האחרונים אנחנו רואים מגמה מעניינת – עסקים שבוחרים לפתוח דווקא על עבודות הרכבת, מתוך תקווה שעם סיומם האזור יחזור לחיים והקהל יגיע בהמוניו. אלו ארבעה (וחצי) עסקים שפתחו על עבודות הרכבת, למרות האתגר.

>>ראמן בהרכבה, פיצה בתזוזה, סטייק באמצע הלילה ועוד חדשות אוכל

1. דייזי

רוצים לדעת איך אפשר לזהות תופעה? זה פשוט מאוד – רק חפשו את אחת מקבוצות המסעדנות שהתגבשו פה, ותשאלו איפה הם משקיעים את כספם. וספציפית, תסתכלו על קבוצת בוקה, שפתחה את דייזי – בית הקפה המתוק בעל אווירת הסבנטיז – ממש על פינת ארלוזרוב-אבן גבירול. הפוטנציאל ענק, גם דרך האתגר של לעבור בין העבודות. "צריך לסתום את האף לשנה-שנתיים, לשתוק ולתת לדברים להתפתח", אמר לנו אחד מהבעלים בקבוצה, וזו כנראה הסיסמה של כל הבאים ברשימה.
לפרטים נוספים

2. בארו

גם לאנשים שחיים סביב עבודות הרכבת מגיעה פיצרייה שכונתית. בעצם, להם במיוחד מגיע! בארו, שקיבל את שמו מכלב ולכן אנחנו אוטומטית אוהבים אותו, מספק בדיוק את תשוקת הפיצה לאזור אבן גבירול החסום. בצק מחמצת בנוסח נפוליטני, תפריט בירות מגוון ואפילו ישיבה בחצר לצד כיסויי הפלדה האלה שמסתירים את העבודות מאיתנו. "אנשים יוכלו לצאת מתחנת הרכבת וישר להגיע לאכול פיצה, אז כמו שנת״ע אומרים – קשה עכשיו, הקלה אחר כך", אומר הבעלים, וכולנו תקווה שהוא צודק.

לפרטים נוספים

3. מי קוסינה

לפעמים האתגרים העירוניים מולידים דווקא דבר טוב, וכך קיבלנו בחסות עבודות הרכבת משהו שחשבנו שכבר לא נראה באבן גבירול העמוס – מסעדה ביתית של ממש, עם מעדניה, בישולים לצהרים ויין בערב. עסק קטן ומתוק שפועל עצמאית ומנסה להשאיר בחיים את המסורת המשפחתית גם מבין עבודות הרכבת. מה שווה ביקור יותר מכזה?
לפרטים נוספים

4. קפה פסאז' ופיצה קוקו

צמד עסקים מאוחר (ולכן מבחינתנו, זה עסק וחצי) שבנוי על דואליות מצד לצד – משמאלכם תמצאו את קפה פסאז' המתוק שלאורך היום יאכיל אתכם במאפים נעימים, ובשעות הערב תפנו ימינה לפיצה קוקו שתספק לכם סלייס לרעבים, שזה בטח אתם כי הלכת דרך עבודות הרכבת של אבן גבירול, וכל מה שבא לכם זה פיצה ו/או קפה. וואלק, איזה צירוף מקרים.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• רכבת קלה
• עבודות בכביש

במשך חמש שנים כף רגלי לא דרכה על שדרות ירושלים לאור יום. אולי בגלל זה לא הייתי לגמרי מודע למצב השדרה היפהפייה, שכעת עומדת נטושה בלב יפו. רק לפני כמה שנים זה היה רחוב תוסס ומלא בעסקים שונים ומגוונים, עמוס בפינות קולינריות מעולות. מאז באה הרכבת, שחוצה את השדרה לאורכה בתוואי עילי. החזון היה יפה – לחבר בין כל ערי המרכז בעזרת רכבת קלה, ולייצר נגישות גם לשדרה היפה של יפו, כדי שגם תושבי פ"ת יוכלו להינות מחומוס טוב. שנה אחרי השקת הקו האדום, המציאות מכה ליפו בפנים.

>>האם נוכל הפסטה פותח דוכן לזניה? כנראה שכן, אל תתפסו אותו במילה

גם שנה של התאוששות לא עזרה לשדרות ירושלים לפצות על 4 שנים של עבודות רכבת, שהובילו לסגירת עסקים רבים. גם שנה אחרי שהקו האדום החל לשנע אנשים מפתח תקווה ועד בת ים, שדרות יפו נראית כמו ציר מרכזי של עיר רפאים. הרחובות ריקים, על כל דלת שניה נדבק שלט "למכירה" או "להשכרה", ועסקים רבים כבר הספיקו לברוח למקום אחר. אחד מהעסקים שדווקא נשארו הוא "מלבי דג'אני" המיתולוגי, שמספק מלבי סמיך לתושבי יפו כבר 70 שנים. שרית לוי, דור שלישי בדוכן, סיפרה לי על אתגרי הרכבת בזמן שזללתי את המלבי הטעים.

"סבלנו כמה שנים עם העבודות של הרכבת, כמובן", מגוללת לוי את המשבר המתגלגל. "קיווינו שכשהיא תפעל זה יביא עסקים כמו בירושלים, אבל בינתיים אנחנו לא ממש מרגישים את זה. את תחנות האוטובוס העבירו לשלבים, אז אין תחבורה חוץ מהרכבת שמגיעה לכאן".

אז במקום לחבר, הרכבת ניתקה אתכם?
"אפשר להגיד. יש את המקומיים פה, אבל יש לנו הרבה לקוחות מחוץ לעיר שעכשיו קצת קשה להם להגיע. פתחנו עוד סניף בבלומפילד, אני מקווה שיעזור".

היה גורם רשמי שניסה לעורר חיים בשדרה?
"כשהרכבת התחילה, העירייה עשתה מין פעילות כזאת שאתה קונה אחד פלוס אחד. נראה לי שזה היה ביום הראשון או השני של הרכבת. מעבר לזה, לא שידוע לי".

בסיום השיחה עם לוי (ומלבי נוסף לדרך), קפצתי לביקור בחנות התבלינים הוותיקה "קפה חוני", וניסיתי לשאול את האדם שעל שמו קרוי המקום אם המצב השתנה מאז השקת הרכבת הקלה. "לרעה!", הוא עונה בתמציתיות. כשהעמקנו את השיחה, הוא דווקא הראה חיבה מסוימת לרכבת. ובמסוימת אני מתכוון חיבה ניכרת. "אני, כיף לי שיש רכבת", הוא משתף. "שקט, אין זיהום אוויר, אין רעש של אמבולנסים ומכוניות. אני טוב לי השקט הזה".

ואולי בעל העסק מתנחם בשקט כי הוא כבר השלים עם הפגיעה בעסקים. חוני היה מאותםבעלי עסקים שראו את הפגיעה העתידיתבתנועה העירונית, וניסו להפגין כנגד אופן הבנייה והכוונה להשאיר את תוואי הרכבת באזור זה מעל לפני הקרקע. "זימנו אותנו לחקירה במשטרה", נזכר חוני."לא הבנת עדיין שזה משטר דיקטטורי פה? מה שהממשלה רוצה היא עושה. עשינו הפגנה, השתוללנו וזומנו לחקירה. כאילו אנחנו מוכרים סמים פה בשדרה. פיזרו אותנו וזהו. סגרו לנו את התיק".

ומאז מה, אנשים ויתרו?
"מה נעשה? אחד או שניים יכולים לעשות את כל המהפכה? אני אגיד לך משהו – בגיל שלי אני כבר לא מחפש לעשות כסף, נשמה. רק לעבור את היום. אני קם בבוקר, עומד על הרגליים, יש לי מאיפה להתפרנס ומה שאני מקבל בשאר היום זה בונוס".

חוני הוא לא היחיד שהתייאש מהמצב בשדרה. אשר אשכנזי, הבעלים של "אשר צעצועים", חושב שהסיפור של שדרות ירושלים כבר תם ונשלם. והאמת, זה די עצוב לראות חנות צעצועים ריקה בחופש הגדול. כשהעלתי בפני אשנכזי את הטענה שהרכבת היתה אמורה דווקא להביא יותר אנשים לשדרה, הוא ענה במהרה."הרכבת באה לפתור בעיות של קבלנים ולהכניס להם המון כסף", הוא מפציר. "היא לא עשתה שום דבר חיובי פה ביפו. הדבר החיובי היחיד שעשו ביפו זה ששיקמו את השדרה עצמה. השקיעו 18 או 20 מיליארד ברכבת, במקום לשים תחבורה ציבורית שעובדת על חשמל, לצורך העניין. ולאסור כלי רכב פרטיים, רק תחבורה ציבורית".

אתה חושב שיש דרך לתקן את הנזקים שנעשו?
"לא.זה שינה את הרגלי הקנייה. כולם חשבו שהאזור ישגשג בגלל הרכבת. גם בעלי הדירות חשבו שיש להם פה איזה בוננזה. אבל לאמיתו של דבר – אתה רואה, זה המצב.טיפש שזורק אבן לבריכה, שבעים חכמים לא יוציאו אותה. אז לא, אי אפשר. ככה יהיה וזהו. פיל לבן".

ומה יהיה עם בעלי העסקים?
"בעלי העסקים קרסו פה, חלקם לא יכולים להשכיר את החנויות שלהם והם הסתמכו על זה שזאת הפנסיה שלהם. כל החיים האנשים העצמאיים האלה עבדו כדי לרכוש את החנות לעת זקנה שיהיה להם כמה אגורות פרט לביטוח הלאומי. היום הם נמצאים בנקודה לא טובה כל כך".

יש משהו שהיית רוצה שיקרה?
"קודם כל שיחזירו את החטופים, זה הכי חשוב היום. השאר לא משנה, ואי אפשר לתקן את זה. איך אפשר לתקן? תראה מה העירייה עשתה – נתנה אישור להפוך חנויות לדירות, אני לא יודע למה. אז כל הרחוב הזה נראה כמו חאן יונס, אתה רואה כביסה בחוץ או שטיחים שמייבשים ברחוב הראשי. זאת התוצאה של הרכבת הקלה. יש פה אנשים שחשבו קדימה. כל אלה שהפגינו ראו את הנולד. זה לא אנשים שגמרו טכניון, שתכננו את הרכבת. זה אנשים פרופר, מהאדמה, שיודעים איך העניינים עובדים. לא הקשיבו להם, עשו מה שעשו וזאת התוצאה. אז יש שדרה יפה, אבל אף אחד לא הולך בה".

התחנה האחרונה שלי בסיבוב בשדרות ירושלים הוא בית הקפה היפואי האהוב דלי אלהמברה, שם שוחחתי עם יקיר כנפו, אחד מהבעלים, שחושב שהבעיה לא נובעת רק מהרכבת, אלא גם מהמצב הביטחוני. ובכל זאת, לכנפו יש כמה רעיונות איך אפשר לחזק את השדרה, ושם דגש על היותו עסק קהילתי. מתוך האמונה הזו הוא משתמש במוצרים מעסקים בשכונה, ואף מפעיל סיורים קולינריים שמביאים אנשים לעסקים נוספים בסביבה, שמופתעים לראות את המתחרה הצעיר מספק להם לקוחות. רוצה לומר, ברור שהסביבה נטועה בדם ליבו ויש לו רצון אמיתי להעיר את שדרות ירושלים. אולי זה למה יש לו בטן מלאה על העירייה.

לדבריו, במקום לטפל בבעיות בשכונה, העירייה עסוקה בדו"חות – ונתן דוגמאות רבות, החל מהשכן שמטריד אותם ומדווח לעירייה על רעש באופן קבוע, למרות שלטענתם הם שמים מוזיקה על פי חוק, וכלה באיסור הושבה בחוץ – כי אדריכל העיר טרם קיבל החלטה לגבי אופן ההושבה באזור. ועם זאת, הוא לא מתנגח בעירייה, אלא קורא לה לשיתוף פעולה. "אני אגיד לך מה הקטע" אומר כנפו. "בזמן הבנייה של הרכבת העירייה התעלמה באופן בוטה מהעסקים כאן. להפך – היא רק הקשתה, ונתנה דו"חות, הרביצה במקום ללטף. תעבדו איתנו, לא נגדנו. בואו נגדל ביחד. עשיתם שינוי עירוני מקצה לקצה, הטיילת מדהימה, פארק המסילה פשוט יפה. אז נו, איפה אתם? ובואו שבו איתנו".

תגובת עיריית תל אביב, המובאת כאן במלואה:
"עיריית תל אביב-יפו השקיעה בשנים האחרונות תקציבים רבים בפיתוח שדרות ירושלים, כולל שיפוץ וריצוף מחדש, סלילת שבילי אופניים רחבים, חידוש תשתיות ותאורת רחוב ועוד. עם סיום העבודות השדרה הפכה למדרחוב קסום, ירוק ומוצל, שלאורכו עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. התוצאה היא עשרות אלפי נוסעים שעוברים מדי יום לאורך שדרות ירושלים, שיש בה תחבורה ציבורית משופרת. באופן טבעי ייפתחו עסקים נוספים, המרחב הציבורי יפרח, הרחובות מוטי ההליכה יחברו בין מרחבי תיירות, שדרות ירושלים, שוק הפשפשים, השוק היווני, רחוב יפת בואכה יפו עתיקה והנמל".

"בניגוד לנטען, העירייה מקיימת בשדרה פעילויות שונות בשיתוף העסקים לאורך כל השנה. בין היתר מופעים של אמני רחוב והרכבים מוזיקליים וקיום סיורי קולינריה, אדריכלות ואמנות שמתקיימים בשוטף באמצעות דיגיתל ועיר עולם. כמו כן העירייה מסייעת בקידום קמפיינים ובפתרון בירוקרטיות. נציגי העירייה נמצאים בקשר רציף עם בעלי העסקים, ביניהם בעלי דלי אלהמברה, וזמינה עבורם להתייעצות ותכנון פעילויות ומסייעת בקבלת אישורים לקיום פעילויות וכו'.
בנוסף, עסקים חדשים שנפתחים זוכים לביקור היכרות של קשרי עסקים, להכוונה וייעוץ וגם לחיבור עם עסקים ותיקים ועם מורי דרך. בנוגע לאכיפה מוגזמת נציין כי הטענות אינן נכונות. מחובתה של העירייה לשמור על איזון בין האינטרסים של העסקים לבין איכות חיי התושבים המתגוררים בסמיכות.
באשר לטענות על אישור הפיכת חנויות למגורים, נדגיש כי גם הטענה הזאת איננה נכונה. הפיכת חנות לדירת מגורים מהווה שימוש אסור על פי חוק התכנון והבניה. במקרים כאלה הפיקוח על הבניה פותח בהליך אכיפה פלילי נגד בעלי הנכס, ככל שמובא לידיעתו עבירה זו. נציין כי הפיקוח על הבניה עורך מדי תקופה פעילות אכיפה יזומה באזורים מסוימים בהם הפכו חנויות לדירות מגורים, ובימים אלה הוא מרכז את מאמצי האכיפה לאורך שדרות ירושלים ביפו".

• ❤ תל אביב
• רכבת קלה
• שדרות ירושלים
• הרכבת הקלה

זה סוף סוף קורה – הרכבת הקלה הגיעה, ואנחנו רק חושבים על כל המקומות שאליהם נוכל להגיע בזריזות וקלות. כלומר, כל המקומות בהם אנחנו יכולים לאכול. מה לעשות, שמנמנות זה בנפש. תחנות שאול המלך וארלוזורוב לא ממוקמות באזור מפוצץ במסעדות, אבל זה לא אומר שאתם צריכים להישאר רעבים – כי אספנו עבורכם 8 מסעדות שנגישות במרחק 5 דקות הליכה מקסימום מצמד התחנות הנ"ל. אם ירדתם בתחנה הלא נכונה, יש לנו גםמקומות לאכל סביב תחנות אליפלט ושלמה,סביב תחנת אלנביוסביב תחנת קרליבך ויהודיתעלו על הרכבת

מסעדת היבה

מסעדת היבה היא מסעדת הקונספט של השף יוסי שטרית, ומדובר במסעדה ייחודית שמגישה ארוחת טעימות א-לה מישלן. 12-15 מנות במחיר קבוע מראש שמוגשות בכל ארוחה, שהופכת לחוויה אמיתית. הבישול של שטרית ניזון מהשפעות של המטבחים הים תיכוניים בסביבה ומורכב כולו מתוצרת מקומית ועונתית ונותר עכשווי ומסקרן.
מרחק הליכה מתחנת שאול המלך:4 דקות
מנת חובה:מרק ארטישוק ירושלמי מוקצף על תבשיל חוביזה
דרך מנחם בגין 44

מייזון קייזר

הפטיסרי הצרפתי שהגיע אלינו התמקם בכמה נקודות בעיר, ואחת מהן לשמחתנו ממוקמת ממש קרובה לרכבת, מה שמאפשר לנו לנסוע לעברה אחוזי ציפייה, ולהצטייד בה כהלכה לדרך חזרה. קרואסונים מדופדפים חלומיים, מאפים ריחניים, לחמי מחמצת איכותיים וגם קינוחי ויטרינה אסתטיים שקשה לעמוד בפניהם.
מרחק הליכה מתחנת שאול המלך:4 דקות
מנת חובה:לחם פטל
דרך מנחם בגין 44

לה קתרינה

סיפרנו לכם בעבר עלהסוד המקסיקני שלנו מעברו של איילון, אבל למי שבמקרה לא זוכר, נזכיר כי מדובר במסעדה מקסיקנית צבעונית, אותנטית שמגישה מנות נדיבות וערבות לחיך ומציע שפע אמיתי. ואנחנו אוהבים שפע. כמו למשל נאצ׳וס מהנה עם גוואקמולה (ואולי תוספת בשר, אם תרצו), טאקוס שמורכב מטורטיות קמח תירס מצוינות, ומוגש עם התוספות הקלאסיות – וכן בוריטו בגודל ראוי בהחלט, עם עוף, אורז, ירקות, פיקו דה גאיו ופריחולס.
מרחק הליכה מתחנת שאול המלך:5 דקות
מנת חובה:נאצ'וס עם תוספת בשר. כמה פשוט, ככה טוב.
נחלת יצחק 4

קפה הנרייטה

קפה הנרייטה התפרסם כקפה שליד רכבת סבידור, אבל הוא הרבה מעבר לזה – הוא הקפה שליד תחנת ארלוזרוב! אבל חוץ מזה, מדובר בבית קפה שכונתי מהסוג הטוב, שאפשר להרגיש בו בבית ולאכול בו ארוחות בוקר מצוינות שמציעות בין היתר קרוק מאדאם, שקשוקות פרנץ׳ טוסט ובייגלים. יש גם מנות אידאליות לארוחת צהריים כמו שניצל עם פירה, תבשיל עוף בקארי או פסטה בולונז. כמובן שיש גם קפה ומאפה כי בכל זאת, בית קפה.
מרחק הליכה מתחנת ארלוזורוב:6 דקות
מנת חובה:שניצל ופירה
ארלוזרוב 186

מתחם DNA

מתחם DNA מתהדר בבר הכי ארוך במזרח התיכון, בו תוכל ללגום קוקטיילים שווים וצוננים. אך מלבד הבר, DNA מתהדר גם בהיצע פוד-טראקס עשיר ומתחלף, שמציע אוכל מגוון וטעים ברמות, כשכל שנותר לכם הוא לבחור בינהם. נכון להיום, יש משאית אמריקאית עם קריספי צ׳יקן חלום, אסייתית עם סושי טרי, פאד תאי ודומיו, ויש גם אוכל ים תיכוני עם סלטים רעננים, מג׳דרה ושיפודים. אולי עד שתגיעו יהיו דוכנים אחרים. אגב בימי שבוע בין 16-00-19:00 יש 30 אחוז על כל האלכוהול. מישהו אמר נסיעה מבושמת ברכבת?
מרחק הליכה מתחנת שאול המלך:4 דקות
מנת חובה:קריספי צ׳יקן
מגדלי עזריאלי, מנחם בגין 132

אומאי

אומאי היא מכולת יפנית מהזן הטוב והמשובח, אבל היא לא מציעה רק מוצרי מכולת שגרתיים, אלא גם רולים טריים ונהדרים של סושי, גיוזות נפלאות במגוון מילויים – וגם פוקי בהרכבה אישית. חוץ מזה יש ממתקים יפניים פוטוגניי , משקאות אסייתיים מתקתקים וגולת הכותרת אם תשאלו אותנו היא ממתק המוצ׳י הקפוא שממולא בגלידה ומגיע בטעמים מהנים דוגמת פיסטוק, דובדבן, שוקולד, וניל ונוספים.
מרחק הליכה מתחנת שאול המלך:4 דקות
מנת חובה:גיוזה ירקות
מחוץ למגדלי עזריאלי, מנחם בגין 132

גלידה מינימלטס

אם אתם בטיקטוק כנראה שכבר נתקלתם בלהיט הוויראלי שצבר עדת מעריצים נלהבת, ואז התמקם גם בקניון עזריאלי. מדובר במותג הגלידה האמריקאי, מינימלטס, שהם למעשה מיני כדורי גלידה צבעוניים ופוטוגניים בטעמים שונים. יש גלידת שמנת ויש גם גרסת סורבה, והטעמים – מנטה שוקולד, פיסטוק, בננה ספליט, סורבה מנגו, סורבה לימון ליים וגם מסטיק. מרקם הכדורונים מעניק לכל העניין הזה של גלידה טוויסט משחקי מהנה.
מרחק הליכה מתחנת שאול המלך:4 דקות
מנה חובה:גלידת בננה ספליט
בתוך קניון עזריאלי, מנחם בגין 132

• אוכלים שותים
• רכבת קלה
• רכבת קלה: תחנת שאול המלך
• רכבת קלה: תחנת ארלוזורוב

זה סוף סוף קורה – הרכבת הקלה הגיעה, ואנחנו רק חושבים על כל המקומות שאליהם נוכל להגיע בזריזות וקלות. כלומר, כל המקומות בהם אנחנו יכולים לאכול. מה לעשות, שמנמנות זה בנפש. רצף התחנות שמחבר את שדרות ירושלים עדיין לא מלא במסעדות לכל אורכו, אבל יש שפע של מקומות נהדרים ממש על השדרה שמחייבים נסיעה קצרה לנשנוש מהיר. אספנו עבורכם 13 מסעדות שנגישות על תוואי הרכבת באזורי שדרות ירושלים. אם ירדתם בתחנה הלא נכונה, יש לנו גםמקומות לאכל סביב תחנות אליפלט,סביב תחנת אלנבי,סביב תחנת קרליבך ויהודיתוגםסביב תחנת שאול המלך וארלוזורובעלו על הרכבת.

1. לחבטיתא בפיתה

"בלגן בפיתה", זהו פירוש השם הבלתי קריא של הפיתייה החדשה בבלוק. מנת הדגל כוללת פיתה רכה במילוי פיסות אנטריקוט עסיסיות, קבב שנקצץ בגסות ופוזר לתוך הפיתה ונקניקיה ביתית, כשמעל לכל מתנוססים הסלטים. וכפישהגדיר זאת המבקר שלנו, "מדובר בדיל משגע".
הכי קרוב ל:תחנת אצטדיון בלומפילד
שדרות ירושלים 75

2. דלי אלהמברה

מודעות חברתית־קהילתית והתעמקות בתוצרת ישראלית על כל גווניה – גם מאזורים שהם מעבר לקו הירוק – עומדים בבסיס המעדניה־מסעדה שממוקמת היכן שלפני עשורי פעלה מסעדת אלהמברה היוקרתית. גבינות ממחלבות בוטיק, דגים טריים ועוד מוגשים לצד יינות שנאצרו בקפידה, וכל זאת ללא אף טיפת פלצנות.
הכי קרוב ל:תחנת אצטדיון בלומפילד
שדרות ירושלים 30, יפו

3. הרשל'ה

צביקה ואולגה רייסמן הביאו איתם מבאר שבע ידע בבישול בירה ובבישול בכלל, אותו הם מיישמים במעדניה־בית ברוח יפו מפעם. ריבות שמשתלבות בסנדוויצ'ים טעימים ולא שגרתיים, ליקרים בטעמים יוצאי דופן כגון חציל-אשכולית וגזוז על בסיס סירופים מתוצרת בית מחברים בין נוסטלגיה לארטיזנליות.
הכי קרוב ל:תחנת אצטדיון בלומפילד
שדרות ירושלים 62

4. קפה קווין (האחיות)

בית קפה קטן שכוחו בעיקר בעוגיות מתוצרת בית שמכינות האחיות שהן בעלות המקום. ביס ממעמול או עוגייה מלוחה יעביר בנעימים את ההתלבטות איזה קפה להזמין או לקנות הביתה.
הכי קרוב ל:תחנת שלמה
שדרות ירושלים 22

https://www.instagram.com/p/CgcFT4dISWY/

5. פלאפל ושניצל חמידו

מאחורי השם המתעתע מסתתרת מסעדה ערבית-ביתית משובחת, אם רק תניחו לחמידו הבעלים להזמין עבורכם. תבשילים מהמטבח הערבי-שאמי-פלסטיני הם הדבר האמיתי כאן, בהגשה פשוטה וכובשת ותמחור נגיש באמת.
הכי קרוב ל:תחנת ארליך
שדרות ירושלים 127

6. פינת הבלקן

מסעדה בולגרית משפחתית, מזכרת מקהילה מפוארת של עולי בולגריה שהגיעה ליפו בשנות ה-50. אל תצאו מכאן מבלי שטעמתם קבב עסיסי לוהט, אורז עם שעועית ובמיה ברוטב עגבניות כמו של הסבתא הבולגרית שאין לנו.
הכי קרוב ל:תחנת אצטדיון בלומפילד
עולי ציון 32

7. אל קלחה

"עם כל הציניות, כשנתקלתי במנה המשפחתית של אחמד חט'ב (שמכונה זיזו), מנה בעלת מורשת יפואית-ירדנית בת מעל ל-100 שנה, נאלצתי להוריד את הכובע ולנגב איתו את הצלחת",כתב המבקר שלנו על הפאתה באל קלחה, לאחר שהצליח להסדיר נשימה. ואכן מדובר במנה מפוארת שפוקדת אותנו תדיר בחלומות.
הכי קרוב ל:תחנת שלמה
דרך שלמה 3, יפו

8. ג'מה

פסטה משובחת, פיצות נהדרות ואפס פוזה הם סימני ההיכר של האיטלקייה השכונתית החמודה. תנו לילדים סלייס ושלחו אותם לטבול ידיים במזרקה.
הכי קרוב ל:תחנת שלמה
תרצה 14

9. מלבי דג'אני

אחרי שטעמתם את כל המלבי המסחרי, הגיע הזמן לטעום את המקור – עם ותק של יותר מ-75 שנה של מלבי בשדרות ירושלים, הדוכן של אהרון לוי עדיין עומד (גם אם נפתח לו סניף מפואר יותר, לא רחוק משם, ברחוב שלבים). מלבי קרמי סמיך עם סירופ מתקתק (אבל ממש לא מתוק מדי), ואל תעזו לבקש בוטנים או קוקוס, כי לא יתנו לכם – בקטע של אג'נדה.
הכי קרוב ל:תחנת אצטדיון בלומפילד
שדרות ירושלים 94

10. פר דרייר

הוא היה כאן הרבה לפני טרנד ברי היין ויישאר אחריו כי פר דרייר מגובה בגישה מנומקת שאפשר להגיש יין טוב מבלי לפשוט לאורחים את העור. צרפו לכך תפריט ביסטרו בביצוע טוב,חצר מהיפות בעירואווירה קלילה וקיבלתם גו טו לכל הזדמנות, מדייט ועד בראנץ' משפחתי.
הכי קרוב ל:תחנת אצטדיון בלומפילד
בת עמי 7, יפו

11. עמיתה

אחד הלוקיישנים היותר קסומים בעיר, בזכות המאפים המשגעים של מיכל בוטון ואנה שפירו, שעושות לחמים ומאפים בסגנון ייחודי להן. לא, ברצינות – יש שם מאפים מפתיעים שאין באף מקום אחר בעיר, מתוקים, מלוחים, מדופדפים ופריכים. תחנה שחובה לעבור בה.
הכי קרוב ל:תחנת שלמה

12. איציק הגדול

כבר מתצוגת הסטייקים בוויטרינה שליד דלת הכניסה אפשר להבין שכאן לא משחקים. הקבב והשיפודים כבודם במקומם מונח אך ההשוואה לפיטר לוגר מדויקת יותר מאשר לשיפודיות ביפו. יחד עם האטליז והשווארמיה מדובר בלא פחות מאשר אימפריית בשר יוקרתית.
הכי קרוב ל:תחנת שלמה
דוד רזיאל 3, יפו

13. אבו חסן

זה אבו חסן, אחת ממנות החומוס הכי מיתולוגיות בעיר, וכנראה בארץ. יש לכם רכבת ישירות לאבו חסן. מה, לא תנצלו את הצ'אנס?
הכי קרוב ל:תחנת אצטדיון בלומפילד
שבטי ישראל 14

• אוכלים שותים
• שדרות ירושלים
• איציק הגדול
• פר דרייר
• ג'מה
• אל קלחה
• רכבת קלה