Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הזהב הפריך: 3 מנות שניצל שלא משאירים פירור לכל השאר
פו שניצל. גווידו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם guido_rest@)
הוא אמנם דפוק, אבל אנחנו אוהבים אותו עד לעמקי השמן ולא פחות חשוב מזה, הוא לגמרי שלנו - ושיחנקו האוסטרים. גם בתל אביב יש כמה מנות שניצל שפשוט קשה לשכוח, ואנחנו יודעים בדיוק איפה הן מסתתרות. רגע, מה מסתתרות? הן גלויות לכל! למה תמיד מסתתרות?
המלעיזים והקשקשנים יכולים להמשיך ללעוג לאוכל אשכנזי, אבל בלי השניצל שהביאו מוינה והפכו לכל כך ישראלי לא היו לנו חלה עם שניצל ומטבוחה, ולא היה לנו שניצל של אמא ולא היה לנו אפילו מאמא עוף – אז טלו קורה מבין עיניכם ותנו לזהב הפריך את הכבוד שמגיע לו בתור המלך האמיתי של אוכל הרחוב הישראלי. כי עם כל הכבוד להמבורגרים ולפיצה ואולי אפילו לשווארמה, אנחנו די בטוחים שבכל יום נתון בישראל אוכלים יותר שניצל מכל מאכל אחר. ובתל אביב כמו בתל אביב, שניצלים יש בשפע אבל רק מעטים באמת מצליחים לבלוט מעל כולם, בין אם בטוויסט גבינתי או במורשת מוזיקלית. היום אנחנו ממליצים על 3 מנות שניצל תל אביביות מושלמות.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.
למה כדאי:כי כל הכבוד לאיטלקים שיצרו אוכל כל כך ג'וסי וטעים עד שהוא הגיע לארה"ב, ושם עבר עיוות נפלא שהפך אותו לעוד יותר סליזי. ובגווידו יודעים מה זה סליז עסיסי וטעים, ומתחתיו קראנצ'יות שניצלית ענקית לשילוב משולם. מה טעים:שניצל עוף פריך שיוצקים עליו רוטב עגבניות מתובל, ועליו פרוסות של מוצרלה שנמסה, מבעבעת ואז משחימה מתחת לגריל. אושר לצד פסטה. אווירה:אמא של טוני מכינה לו שניצל לגן >> גווידו, בן גוריון34
איזה ביס אמאל'ה. גווידו (צילום: יחסי ציבור)
שניצל ממולא בפירה | מלכה
למה כדאי:כי תשאירו את זה לאייל שני שיצליח להמציא מחדש את השילוב של שניצל פירה, והוא לבדו מספיק כדי להצדיק ביקור במלכה החדשה והמעניינת. איך לא חשבו על זה קודם? מה זה משנה. מה טעים:שניצל עם הפירה בתוכו. כן, זה עונג שלא ידעתם שקיים. הפירה מוצב בליבו של יריעת חזה העוף המדוקקת, ומטוגן יחד איתה בפירורי לחם זהובים. כן, זה טעים בדיוק כמו שזה נשמע. אווירה:כמו ארוחת שישי ביתית אך איכותית בביס אחד. >> מלכה, דפנה 2
למה כדאי:אתם מכירים עוד מוסדות שמאיר אריאל כתב עליהם שיר? ובכן, אנחנו לא. והשניצל אצל ציון מצדיק את השירה שנכתבה עליו גם היום, במרחק יותר מ-30 שנות שניצל מצוין. מה טעים:נו מה, לא הקשבתם? שניצל זהוב ופריך מבחוץ, רך ועסיסי מבפנים, טעים ברמות של לכתוב שיר עם פיתה וחמוצים וטחינה. אווירה:איך אמר מאיר? אצל ציון אף אחד לא מתייבש. >> אצל ציון, הירקון 61
השניצל מיתולוגי, הטעם רענן. אצל ציון. צילום: שלומי יוסף
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תל אביב של מעברים סודיים וסחוג דלק רקטות. זאת העיר של גיא שמי
גיא שמי (צילום: גוני ריסקין)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים אהובים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: גיא שמי, גיטריסט מרסדס בנד וסולן להקת "לא", מוציא עם האחרונה סינגל חדש ויפהפה וחושף אובסס לפסג'ים סודיים, חיבה למקום של אחיו ואירוע פרידה מהאלכוהול. רוקנרול!
את גיא שמי אתם מכירים בתור גיטריסט ויוצר בלהקת מרסדס בנד ואינפקציה, ואולי גם כמפיק מוזיקלי (ספי אפרתי, מידנייט פיקןקס, ויתרתי), אבל הוא גם הסולן וכותב השירים של ההרכב האקוסטי המעולה "לא" (יחד עם ניר וקסמן ויהוא ירון) ויש להם סינגל חדש ויפה שאתם צריכים לשמוע – "דאבליו די 40" – שמתאים לכל הרגעים החלודים של החיים. ובגלל זה אנחנו כאן.
ליד מה שהיה פעם "קולנוע בן יהודה" וה"סופר הגדול", יש פסג' חשוד ומתפורר עם תחנת לוטו מצהיבה וכל מיני חללים תחתיים חבויים ונטושים. לדעתי הייתי שם במועדון תת קרקעי סביב 2007. אולי "לילה"? היה כזה? זה מעבר קצר אך קיצוני להגיע מגינת רופין היפה והמבודדת דרך רחוב רופין המוצל, ומשם פתאום לאמצע בן יהודה המסנוור בכל תפארתו.
מה הולך פה מתחת לאדמה. הפסג' המוזר של בן יהודה-רופין (צילום: גיא שמי)
2. הירידה מכיכר ביאליק לטשרניחובסקי 29
אם מגיעים מרחוב ביאליק לכיכר ביאליק ופונים מיד ימינה, יש מעבר צר ומפותל בין בניינים שקל לפספס כי הוא מלא צמחיה וממש צמוד לחלונות ומרפסות של אנשים, (מה שגורם לך ללכת ממש ממש בשקט על העלים היבשים), ומוביל לגרם מדרגות שיורדות לרחוב טשרניחובסקי מול רבנו תם. פעם גרתי באידלסון ועבדתי בשינקין ושכנעתי את עצמי שזה חוסך לי המון זמן בדרך לעבודה.
לא רואות את המדרגות הספרדיות של רומא ממטר. מדרגות טשרניחובסקי (צילום: גיא שמי)
3. הקיצור מצבי הרמן שפירא לנביאים 1
זה אולי המעבר הסודי מכולם, והאמת היא שזה היה עידו "זיגו" אופק – הגיטריסט של הדורבנים ואחד החוקרים והמתעדים הכי חשובים של התנהגות ברזי הסנקה בתל אביב – שגילה לי עליו, ואפילו ראיתי שלא מזמן הואגם התארח פה במדור אבל דווקא החריש לגביו. ליד צבי הרמן שפירא 13, משמאל לבית היפה של קרן קיימת, יש מעבר ממש צר שנראה כמו דרך לחדר אשפה, שמתעקל ימינה ונשפך בסופו לתחילת רחוב הנביאים. לא יודע באמת כמה זה מקצר למי שלא גר ברחוב צבי הרמן שפירא, אבל אם עוברים בסביבה זו בהחלט פנינת ידע אקזוטית להשוויץ בה למישהו שלא יבין מה אתם רוצים ממנו.
אקזוטי ואזוטרי. הקיצור של רחוב הנביאים (צילום: גיא שמי)
4. גווידו
מסעדת החלומות שפתח אחי הגדול אסף, היא שיר הלל לאוכל פשוט ומנחם של מהגרים איטלקים מניו יורק וניו ג'רזי (אחי איננו מהגר איטלקי וגדל בתל אביב). מקום שמקדש את כל מה שמתבשל הרבה זמן עם בייקון ורוטב עגבניות, מתכסה בשמיכת מוצרלה ומוגש בצלחות אובליות גדולות ליד הרבה פסטה ויין אדום לא יקר. בסופ"ש יש גם טירמיסו. המסעדה יחסית חדשה, די מפוצצת כבר ולדעתי גם מאוד מאוד מוצלחת, אבל זה באמת אחי אז אני משוחד, והוא גם גדול ממני פיזית ועושה לי שם הנחה, אז מה אני יכול לעשות.בן גוריון 34
אחים אחים, את הזיטי לא שוכחים. גווידו (צילום: יחסי ציבור)
השניצל של ציון
מוסד ותיק שאפילו זכה לשיר של מאיר אריאל. אני אוכל שניצל בפיתה אצל ציון מאז תחילת שנות התשעים. גרנו ממש ליד ברחוב הירקון וההורים שלי פתחו אצלו כרטיס למקרים שהם לא היו בבית בצהרים, ככה שיצא שבתור טינאייג'ר הייתי מזמין המון חברים לשניצל על חשבון ההורים שלי והם היו חושבים שאני לארג', ועל הדרך הייתי אומר שלום לטיפוסי קצה קבועים כמו מאיר אריאל, שמוליק קראוס וזלמן שושי, אז היו גם חושבים שאני מקובל. לימים חזרתי לשכור את אותה דירה ברחוב הירקון (אחרי שההורים עזבו) והמשכתי לאכול שניצל של ציון ולשלם עליו מכספי, עד כדי כך השניצל שלו טעים. ציון עצמו הוא איש מקסים, שמכין סחוג בלתי אפשרי שיכול לשמש גם כדלק לרקטות. פעם בחורפים הוא היה מכין גם פול בשביל עצמו בעיקר, אז הייתי לוקח גם.הירקון 61
שניצל בדרך אל הים. השניצל של ציון (צילום: מתן שרון)
מקום לא אהוב בעיר
חוף הים.לאותה דירה מדוברת ברחוב הירקון, ליד השניצל של ציון, עברנו כל המשפחה בשנת 1990, ואחרי שההורים עזבו אח שלי שכר אותה במקומם ואז אני החלפתי אותו. יצא שהעברנו את הדירה הזו בינינו במשפחה איזה 30 שנה בסך הכל, עד שנפלה מרפסת בדירה אחרת בבניין והיה ברור שכבר אי אפשר יותר, בין היתר כי היא הייתה נורא גדולה בקומה רביעית והייתה לה מרפסת בתוך הים, ברמה שכשהולכים לישון שומעים גלים. זה היה מדהים. אז אני מאוד אוהב את הים, את המלח ואת הרעש המרגיע ואת השקיעה ואת כל הדגים ואת והחרקים התת מימיים הענקיים שהוא מציע שנהיים כתומים במחבת עם חמאה. אבל לטעמי זה המרחק המושלם ממנו. אולי לגדול שם דפק אותי, אבל אני אוהב את הים כנוף ורוח עם מלח. בשביל אשכרה ללכת לחול, לשבת בשמש ולהיכנס למים, אני צריך סיבה ממש טובה.
כמה חול אפשר לאכול. חוף הים בתל אביב, אוקטובר 2023 (צילום: שאטרסטוק)
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? בכנות, אני לא רואה סרטים או סדרות או אפילו שומע מוזיקה ברצינות כבר די הרבה זמן. על הדרך עשיתי הפסקה עם אלכוהול, עצוב לאללה.לדעתי ממש בתחילת אוקטובר אבל, עברתי איזה לילה ברחוב החלוצים בדרך הביתה וראיתי שלמרות שה"תרצה" סגור לגמרי, יושבים שם אביב הסומלייה מהצוות שמאוד התחברתי אליו ואביתר שהוא סומלייה שאני כבר מכיר ממקומות אחרים, ומדברים על יין. אז כבר נכנסתי גם ללרלר על עפיצות ולהגיד שאני נשבע שאני מריח וניל ומקדמיה. שלוש שעות ומשהו אחרי זה תלשתי את עצמי הביתה בכוחות אחרונים. לא ידעתי בזמנו אבל בדיעבד זו היתה פרידה מאוד מכובדת מאלכוהול ומבחינתי חוויה סופר תרבותית, היום זה נראה מחיים אחרים.
תרבות של יין. תרצה של רז רהב (צילום: אחי רענן)
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? כאמור אפילו במוזיקה אני מתקשה למצוא מזור בתקופה הזו, אבל לעבוד חייבים, וממש לא מזמן תלמיד ביקש ללמוד לנגן את "Season in the Abyss" של Slayer, ושמתי לשמוע בראש פתוח, מאחר שבזמן אמת הייתי הרבה יותר במחנה של מטאליקה ויוצא שאני באמת לא מכיר סלייר כמעט בכלל.תשמעו, זה מדהים. אי אפשר אף פעם לדעת מאיפה ומה יבוא לך בזמן נורא מתאים, אפילו אחרי 30 שנה. גם את הביטלס גיליתי יחסית מאוחר.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? הגראז' היאמכינה חברתית לאומנויות לצעירים וצעירות שמתמודדים עם משברים נפשיים. עשיתי הרצאה/כיתת אומן שם פעם, יש לי חברים טובים בצוות וזה מקום באמת מדהים שלדעתי עוד "יעמיד צאצאים מוזיקליים" סופר מעניינים בעתיד הקרוב.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? לא יודע לגבי "כרגע", אבל התשובה לשאלה הזו מבחינתי היא תמיד: רוני סגמן. מי שמכיר מסכים איתי עכשיו עם חיוך ומי שלא שילך להתעניין.
מה יהיה? לא ידעתי איך לענות על זה גם לפני חמש שנים. עכשיו אני כבר לא באמת מבין את השאלה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
פירורים של אושר: 16 השניצלים הכי טעימים בכל תל אביב
השניצל של מלכה. צילום: אסף קרלה
אין דברים טובים כמו שניצל, תשאלו את אמא. מנה אידאלית לחורף, קראנץ מושלם לאכילה רגשית, בצלחת, בפיתה, עם פירה, בחלה, בחלומות, במציאות. בקיצור, מבלי להכביר במילים - אספנו בשבילכם את השניצלים הכי טובים בתל אביב
אתם מכירים עוד מוסדות שמאיר אריאל כתב עליהם שיר? ובכן, אנחנו לא, והדבר רק מדגיש את קסמו של השניצל של ציון. זהוב ופריך מבחוץ, רך ועסיסי מבפנים, בפיתה עם חמוצים וטחינה, בבגט עם ירקות טריים או גם בצלחת עם קטשופ, ברור. ואיך אמר מאיר? אצל ציון אף אחד לא מתייבש. אנחנו איתו. 35 ש״ח לשניצל בפיתה, הירקון 61
לילדים שיודעים מה טוב. השניצל של ציון (צילום: שלומי יוסף)
שניצל וינאי | קפה נואר
הקלאסיקה של קפה נואר כבר הפכה לקלישאה, אבל לעולם לא מאכזבת אותנו. מדובר, כמובן, בשניצל עגל דקיק או שניצל עוף דקיק באותה המידה, שמגיע בגודל נדיב שתופס כמעט כל הצלחת, מצופה כהלכתו בפירורי לחם שחומים וכשהוא נטבל בקטשופ, חרדל ומיונז הוא בדרגת החיים עצמם. אה, וברור שלהוסיף פירה, זה רק מתבקש. 76 ש״ח לשניצל עגל. אחד העם 43 או בוולט
ככה עושים שניצל (צילום: קפה נואר)
שניצל ממולא בפירה | מלכה
בסעיף הקודם המלצנו על השילוב המנצח בדמותו של שניצל ופירה, ובסעיף הזה נגיד תודה לאייל שני שהחליט לשלב בין השניים, ולשים את הפירה ממש בתוך השניצל, ובכך גרם לנו עונג שלא ידענו שקיים. הפירה ניצב מעל יריעת חזה העוף המדוקקת, ומטוגן יחד איתה בפירורי לחם זהובים. כן, זה טעים בדיוק כמו שזה נשמע. 88 ש״ח בתפריט ערב, 92 ש״ח בתפריט עסקית עם מנה ראשונה ושתייה. דפנה 2
שניצל מלכה (צילום: אריאל עפרון)
שניצל יפני | מנטןטן
השניצל של מנטנטן הוא מהטובים שידענו, ונראה לנו שהבנתם עד כה שבהחלט ידענו לא מעט שניצלים. ראשית, הוא עשוי מפרגית – מה שכבר מבטיח רכות ועסיסיות יתרה. שנית, הוא מצופה בתערובת סמיכה של פנקו ופירורי לחם, ונותר שזוף ומזמין. מומלץ לטבול בחרדל היפני ולשכוח לרגע מהצרות. 52 ש״ח, נחלת בנימין 57 או בוולט
מהמזרח לצלחת. שניצל יפני של מנטנטן. צילום: אנטולי מיכאלו
שניצל לבן | ויקינג
עוד שניצל שהפך לשם דבר בעיר, ולא בכדי, כי הוא הגילטי פלז׳ר המועדף עלינו בימים קשים. למעשה, בכל הימים. כי למה לא בעצם? למי שבמקרה לא טעם, נספר מיד שהוא עשוי מבשר חזיר, מטוגן בשמן עמוק ובפירורי לחם צפופים, והוא חלומי על אמת. אגב הוא לא מוגש עם פירה אלא עם סלט ירוק, כי כנראה שאיזון זה רעיון טוב כשטורפים שניצל חזרזירי. 95 ש״ח, בן יהודה 6 או בוולט
ויקינג. צילום: יולי גורודינסקי
שניצל תירס | opa
שפית שיראל ברגר חוזרת באופה לקלאסיקה של כל ילדי המפתח באשר הם, שניצל תירס. מינוס האריזה של טבעול, ומינוס הטעם התעשייתי. השניצל של ברגר עשוי תירס מותסס ותערובת קמחים שגם בה קמח תירס, והוא מהווה קריצה לטעם האהוב של הילדות, יחד עם חידוש נחוץ ומרענן. בצד יש איולי ממיץ תירס, חרדל ביתי וצ׳ילי מותסס. אהבנו מאוד מוגש כחלק מארוחת טעימות במחיר 300 לאדם, החלוצים 6
לא בדיוק טבעול. שניצל תירס. opa. צילום: אביב שוקרי
שניצל קשקבל | רחל בשדרה
טוב, אנחנו לא רוצים להתחכם, אבל כן רוצים להציע אופציה צמחונית נוספת חוץ משניצל תירס (ויש עוד בהמשך). כריך שניצל הקשקבל של רחל זכה לשמו הודות לציפוי העבות של פירורי הלחם המצפה את גבינת הקשקבל, ומבחינתנו – יש ציפוי פירורי לחם שמכבד את עצמו, יש שניצל. חוק טוב לחיים, אגב. ואצל רחל כמו אצל רחל, נוספים לחגיגה המוני מרכיבים שמייצרים כריך חד פעמי: חציל, ביצה, אורוגולה, ארטישוק, קרם עגבניות מיובשות, אבוקדו, רוטב קיסר ועוד הרבה נוספים. ללקק את האצבעות, ליטרלי. 59 ש״ח, בשרונה מרקט או בוולט
אמאל'ה, איזה מבנה. שניצל קשקבל של רחל בשדרה. צילום: מתוך עמוד הוולט
שניצל לברק בלחמנייה | אייבי
אם אתם שואלים אותנו, שניצל דג הוא דבר אנדרייטד ברמות. אולי זה בגלל דלידג שהוציאו לו שם (וטעם) רע. אבל בכל מקרה, חוסר ההערכה הזה לא מוצדק וצפוי להתבטל ברגע שתשימו מזלגכם על שניצל הלברק המשובח של האייבי. פרוסות לברק טרי מטוגנות כהלכתן בפירורי לחם סמיכים,מוגשות בלחמנייה לבנה ומזמינה עם תוספת לימון כבוש מעקצץ. יאמי. 68 ש״ח, לינקולן 16 או בוולט
שניצל לברק של אייבי. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של המסעדה
שניצל עוף על פסטה | גווידו
בגווידו, המסעדה שמזכירה לנו את הסופרנוס ומעוררת תאבון תמידי, חשבו על מנה גאונית. היא לכאורה פשוטה, אך מצליחה לענות על כל חשק שהוא. והפעם החשק הוא שניצל ופסטה, והמון גבינה. מדובר בשניצל עוף גדול מימדיים עם מעטה מוצרלה מותכת, המונח על פסטה ברוטב עגבניות. אין לאן לטעות עם מנה כזו, שכוללת את כל אבות המזון באשר הם ומותירה אותנו שבעים ומרוצים. 68 ש"ח, בן גוריון34
גווידו (צילום: יחסי ציבור)
שניצל פירורי חלת כורכום | בלאדי שיק
לשניצל שמגיש השף הגלילי במסעדת בלאדי שיק, נוסף טוויסט יחודי בדמות פירורי חלת הכורכום שמעמיק את הטעמים, ומוסיף עוקצנות קלה. החלה הצהובה היא אחד מסימני ההיכר של קומרובסקי והיא מככבת גם בשניצל, ומיטיבה עם הביס המנצח. בצד תפוחי אדמה אפויים נפלאים גם הם, וסלט קולסלאו ביתי. 74 ש״ח, מגדל שרונה במנחם בגין 121 או בוולט
סוחטים אותנו. בילאדי שיק. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של בילאדי שיק
שניצל בפיתה | מי ומי
השניצל של מי ומי עשוי ללא חת. שניצל עוף כמו שצריך, דקיק באופן אידאלי ומדויק, ומענג במיוחד כשפיתה מחבקת אותו היטב משני הצדדים. לפיתה תוכלו לאוסיף כאוות נפשכם, והמלצתנו היא כדלהלן: חומוס, טחינה,צ'יפס רטוב טוב, מעט חריף, הרבה פטרוזיליה, סלט ירקות קצוץ וקורטוב של כרוב לבן מוחמץ. ויש לנו ניסיון בהרכבת פיתות מהסוג הקלאסי. 42 ש״ח, מנחם בגין 35 או בוולט
אין כמו הקלאסיקות. שניצל בפיתה של מי ומי. צילום: מתוך עמוד הוולט של מי ומי
שניצל טוב | טוני ואסתר
טוני ואסתר זה מהמקומות האלה שאתה מגיע אליהם כדי לשתות קפה, לעבוד מהלפטופ ולהיתקל באקסים, ואז גם נזכר תוך כדי שיש בו אוכל פשוט מעולה שמחמם את הלב ומספק תחושת נחמה. כזה הוא השניצל שלהם, המכונה בתפריט שניצל טוב. ואכן, כשמו כן הוא – שניצל עוף טרי ומטוגן במקום שמוגש חמים ונעים עם תוספת קריטית של פירה רך ומבורך, ולימון לפינאלה. 72 ש״ח, לוינסקי 39 או בוולט
הכי ביתי. השניצל של טוני ואסתר. צילום: מתוך האינסטגרם של טוני ואסתר
שניצלונים | פילדלפיה
תקשיבו לנו רגע – השניצלונים של חיים כהן בפילדלפיה אמנם מככבים בקטגוריית הילדים בתפריט, אבל אנחנו רוצים גם! איזה עוד מנה גאונית כמו שניצלונים? זה אולי יעליב את הוינאים, אבל אנחנו ישראלים, וזה נכס צאן ברזל. כי לפעמים שניצלונים אפילו יותר טעימים משניצל, אין לנו מושג איך, זה פשוט ככה. לכן בכל זאת נמליץ בחום על השניצלונים הביתיים של פילדלפיה, שמוגשים עם צ'יפס ועושים לנו חשק לחזור לילדות. 48 ש״ח, תוצרת הארץ 3, או בוולט
אל תפסלו מיד. שניצלונים של פילדלפיה. צילום: מתוך עמוד הוולט
שניצל בחלה | נורמן
כולנו חבים לנורמן תודה ענקית על כך שהיו החלוצים שהביאו את השניצל-חלה של שישי למחוזותינו – או לפחות מיתגו אותו נפלא – ובכך השיקו את הטרנד הטעים. מדובר כמובן בחלת שישי בגודל אישי (חרוז שמרגש אותנו), עם שניצל עוף דק ומהודק, מטבוחה בפיקנטיות מתונה וחציל מטוגן שרק מוסיף לחגיגת הטיגונים המדוברת. אם תגיעו בשישי, תוכלו להזמין גם את החלת-פלצת הענקית הזו. 52 ש״ח, החשמונאים 96 או בוולט
שניצל נורמן (צילום: גל זהבי)
שניצל חלה | חלה
שניצל בחלה זה באמת מאכל שקשה לסרב לו, וב"חלה" אף הצליחו לשדרג אותו מעבר לכל המצופה. לחלה הנימוחה והאוורירית באמתחתה נח השניצל החמים, נוספים במקרה זה פרוסות דקיקת של חציל מטוגן, איולי עמבה שמוסיף ניחוח מסקרן, פלפל חריף קצוץ שנוכח במידה ראויה, אך אינו משתלט, וגם תוספת של בצל מוחמץ. 48 ש״ח, אלנבי 95 או בוולט
אין כמו שישי ישראלי, גם במהלך השבוע. חלה משוק הכרמל. צילום: מתוך עמוד הוולט של המקום
שניצל בחלה | גודנס
כפי שבוודאי הבנתם משני הסעיפים הקודמים, שניצל בחלה הוא מוצר צריכה בסיסי ועל כן ישנה חובה מוסרית לספק ממנו לכל מי שחפץ. על כן נודה לגודנס שמגישים את הפלא האמור בגרסה הטבעונית, משניצל נתחי סייטן. לא נשקר, זה לא שניצל עוף, אבל הוא עדיין נגיס, מהנה וטעים לא פחות. החלה אגב, נפלאה ומוגשת עם חציל צלוי, חסה, מלפפון חמוץ ואיולי שום. קיצור, לא תרגישו שמשהו חסר. 62 ש״ח, קינג ג׳ורג׳ 32 או בוולט.
בניחוח בווארי, עם טחינה וצנוברים והמקום שבו הגודל בהחלט קובע: רשימת ההמבוגרים והנקניקיות הכי טובים בארץ - וגם שניצל אחד שלא יכולנו להשאיר בחוץ. מה לשים לכם בצד?
טוב שהיה מי שהבין שלנקניקיות יצא מוניטין מפוקפק שלא בצדק, ושהגיע הזמן לתת להן להתבטא. זאב טנא – מוזיקאי, זמר מחאה וטכנולוג מזון בהכשרתו – הוא העומד מאחורי רשת הנקניקיות האהודה שהפכה תוך שנים אחדות למוסד תל אביבי. תריסר סוגי נקניקיות איכותיות מונה היום התפריט, מברטוורסט ופרנקפורטר קלאסיות ועד לנקניקיית עגל עם אמנטל או קארי וורסט, ואל הנקניקיות (כשרות ולא כשרות) מצטרפים שישה סוגי חרדל ושלושה סוגי מיונז, לא פחות. נקניקייה עסיסית, מוגשת בלחמנייה לבנה רכה לצד סלט תפוחי אדמה – ליותר מזה לא נצרך אדם בחייו כדי לחוש ולו לרגע מאושר. או לכל הפחות ברלינאי (25־31 ש"ח).
שום אימוני פוטבול אמריקאי מפרכים לא יכינו אתכם לקרבות המרפקים בתורים של הוויטרינה, המזללה שהחלה כעמדה למכירת נקניקיות והפכה להמבורגרייה הכי נחשקת בעיר. בהיכל התהילה: קציצת המבורגר כרסתנית מבשר צוואר עם גבינת אמנטל ורוקפור, צ'יפס בטטה ותפוח אדמה עם גרידת לימון, ועל הכל מרעיפים קטשופ סלק סגול. מי שהתייאש מהתור האינסופי המשחר לפתחו של הסניף המקורי באבן גבירול יתנחם בתור הקצת יותר קצר בסניף החדש ורחב הידיים שנפתח ברחוב לילינבלום (28 ש"ח לנקניקייה, עד 60 ש"ח לארוחת המבורגר).
הגודל הכי קובע, לגמרי קובע, לחלוטין קובע ורק הגודל קובע. זה מה שהחליטו במזללת המבורגרים מוגזמת שהפכה למוקד עלייה לרגל לחובבי בשר והמבורגר מכל רחבי הארץ. בתפריט המבורגרים שונים (קלאסי, מקסיקני עם פלפל חריף וצ'יפוטלה, צרפתי עם כבד אווז וכמהין ועוד כיד הדמיון הטובה) המוגשים במשקל רגיל, במשקל גדול ובמשקל ענק (660 גרם). ההקפדה על איכות הבשר ורשימת התוספות היצירתיות לקציצות (כולל מבחר נקניקים וגבינות מיובאות) מקשים את מציאת השולחן הפנוי ברוב שעות היום והלילה (47־166 ש"ח, תלוי במשקל הנתח).
רשת ההמבורגרים שפזורה מחיפה ועד ראשון לציון שייכת לבעלי האטליז ומסעדת הבשרים לימוזין, שהקימו בוקרים שהתמחו בגידול בקר ובקצבות. בבורגר סאלון מכינים המבורגרים שנקצצים במקום לעיני הלקוחות מנתחי בקר שמקורם בחווה שבעמק יזרעאל. הבשר מתובל רק במלח, בפלפל ובבצל – הרי בשר טוב אינו נצרך לתוספות נוספות – ומוגש בתוך לחמניות טריות הנאפות במקום. שווה לנסות גם את כריך הסלופי ג'ו (37־66 ש"ח).
מסעדת ביירן הביאה לעיר העברית הראשונה טעמים ונינוחות בוואריים בדמות מיני פרצעל ותבשילים עשירים ומנחמים. בדוכנים הבוואריים השוכנים בשרונה מרקט ובסינמה סיטי מגישים את גרסת אוכל הרחוב של המטבח הגרמני־אוסטרי: מבחר נקניקיות (כולל קאריוורסט, נקניקיית קארי קלאסית) המוגשות בלחמניות חלב רכות ומעליהן הר של גבינה מותכת; קוביות שניצל וינאי; טוגני תפוחי אדמה ובצל ועוד (22־44 ש"ח).
מזללת ההמבורגרים החיפאית מגישה כבר 15 שנה קציצות המבורגר איכותיות הנטחנות במקום מבשר בקר נהדר. ההמבורגרים מגיעים בשני גדלים – 220 גרם ו־440 גרם למיטיבי לסת – ובמגוון טעמים כמו המבורגר אסייתי או המבורגר טלה עם טחינה וצנוברים בהשראה לוקאלית. לצמחונים מגישים כאן המבורגר צמחוני טוב על בסיס פטריות ופולי סויה, ויש גם גראטן תפוחי אדמה ושניצלונים ברוטב קארי. האווירה שכונתית ומסבירת פנים, גם בזכות עיצוב ספון עץ המתכתב עם מזללות ודיינרים אמריקאיים (47־71 ש"ח).
סלופי ג'ו, כריך הבשר האמריקאי המפורסם, מכיל בשר בקר טחון מושחם עם בצלים, פלפלים חריפים ושום ומוגש בלחמניית המבורגר. בגרסה הישראלית של המוסד לכריכים מיוחדים מדובר בבשר אונטריב מבושל במשך שעות לרכות נהדרת ואז מפורק, מתובל ברוטב ברביקיו ומוגש בתוך לחמנייה רכה עם סלט קולסלאו. הבשר הטוב מגיע מהאטליז של אחד השותפים, בן למשפחה ארגנטינאית, ולצד העונג הצרוף הזה מוגשים גם טוגני תפוחי אדמה (10 ש"ח לצ'יפס, 38 ש"ח לכריך, 50 ש"ח לכריך, צ'יפס ושתייה).
"אצל ציון הירקון פינת טרומפלדור/ בין הדואר וקולנוע דן/ שמים הרבה הרבה לב בצלחת/ בשביל מעט מעט כסף קטן/ שמים הרבה אהבה בפיתה". מילים ולחן: מאיר אריאל. מי שהכיר את השיר לא היה יכול שלא להסתער על הכוך הזעיר שמאכיל את רעבי תל אביב זה שלושה עשורים בשניצל ביתי, מהסוג שהרבה הורים לא טרחו לטגן מעולם לילדיהם אבל מעלה מיד בועת מחשבות על בית ישראלי אוהב. השניצל אצל ציון מטוגן ברגע ההזמנה ומוכנס חם לפיתה עם סלטים טריים, קצת חריף וחיוך ענקי (25 ש"ח).
