הכי 2011: האם מחאת האוהלים מתחילה לחזור לתל אביב?
האקטיביסט והעיתונאי העצמאי תומר אביטל ישן כבר שבועיים בשק שינה בשדרות רוטשילד. האם הוא והאנשים שהצטרפו אליו נאחזים בעבר, או שהדרך שלהם היא הנכונה?
יש משהו מרגש, נוגע ללב ואפילו נאיבי בניסיונו של האקטיביסט והעיתונאי העצמאיתומר אביטללחדש את המחאה החברתית של 2011, בדיוק במקום בו נולדה, ופחות או יותר באותה הדרך. כבר כמעט שבועיים שאביטל מעביר את לילותיו בשדרות רוטשילד לאחר שהשכיר את דירתו לתיירת, ומול רחבת הבימה פתח לא אוהל, אלא שק שינה – כדי שהעירייה לא תסלק אותו. "מחאת Airbnb" הוא כינה אותה, וקרא לכולם לנהוג כמותו, ולהצטרף ל"מסיבת פיג׳מות דמוקרטית".
אבל השלטון יכול לישון היטב בינתיים. לא רבים, בלשון המעטה, עזבו את המזגן והצטרפו עד כה לאביטל. אלא שבמציאות חיינו – כלל אין זה טריוויאלי שאביטל אינו יושב שם לבדו. בין 20 ל־70 איש בלילה ממוצע (לא כולל מוצאי השבת האחרונה, כאשר הגיעה דפני ליף והכפילה את הקהל), מגיעים לשבת איתו בשדרה, להאזין להרצאות ולחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לעורר שינוי. בלילה נשארים לישון איתו כ־10-15 אנשים, שהולכים לעבודה בבוקר – ונפגשים שוב בשדרה בערב. כל זה לא מרפה את ידיו של אביטל, שנחוש להישאר ולישון בשדרה עד שיישאר שם לבד לגמרי, ורק אז יקפל את שק השינה.
עוד כתבות בנושא:
כעבור חמש שנים: יצאנו לבדוק איפה גרים מובילי המחאה החברתית
הכירו את קרן התחקירים העצמאית
אופנת רחוב: האם אנחנו מפגינים יותר ומשפיעים פחות?
אביטל, אחד הקולות המוכשרים שצמחו מהמחאה, רשם הישגים עיתונאיים ואזרחיים לא מבוטלים עם מיזם 100 ימים של שקיפות, שהקים בעזרת מימון המונים. בימים אלה הוא שוקד על מיזם תוכן נוסף, "קרן התחקירים" – שתאגד לראשונה תחת קורת גג אחת את גופי התקשורת העצמאיים המשמעותיים ביותר בישראל – העין השביעית, המקום הכי חם בגיהנום, צדק חברתי – חדר המצב, הכלכלה האמיתית, הפלוג של העיתונאית טל שניידר ו־100 ימים של שקיפות – לביצוע תחקירים שיוצעו על ידי הציבור וימומנו בעזרתו.
אז לשם מה אביטל היה צריך לחזור לרוטשילד ולנסות למשוך אותנו לשם שוב, ועוד באחוזי לחות כאלה? "נמאס לי למחות בפייסבוק ונמאס לי לפתוח שקי שינה בטוויטר", הוא אומר. "אני ורבים אחרים פותחים כל יום אוהל וירטואלי ומוחים על אלף ואחד מחדלים של הממשלה. מחיר הדיור הוא העדות הכואבת ביותר לכמה שהם לא סופרים אותנו. לכך שהם גרים על מאדים. זה בלתי נסלח. יצאתי לרחוב כי נמאס לי להתבייש בממשלה והפתרון הוא מחאה עממית נגדה. כמו אז, אבל הפעם – לא לוותר, כי כל הכוח נמצא בידיים שלנו".
במסגרת פעילותו כלוחם שקיפות, אביטל כבר מיישם את הכלים שעומדים לרשות האקטיביסט החדש ומשכלל אותם – הוא מנגיש מידע להמונים באמצעים חדשניים, ומשפיע בנוכחותו בחשיפות שמגיעות גם לתקשורת הממוסדת, ולעיתים אף מחוללות שינוי. האם החזרה לרוטשילד אינה, בעצם, חזרה אחורנית, שמתעלמת מהידע שנצבר בחמש השנים האחרונות, ורק כמהה לשוב לתקופה שהיינו צעירים, יפים וצודקים יותר – אך גם תמימים, לא ממוקדים וקלים לתמרון?
"לשבת ולשמוע דברים שאתם יודעים כבר – זה ניצול לא נכון של הזמן", אמרה דפני ליף בביקורה בשדרה בשבת. "בואו נהפוך את המקום הזה למרחב שמייצר עשייה. בואו נלמד מהטעויות של 2011, ונלך דבר דבר. נייצר קבוצת לחץ שמובילה שינוי. בואו נראה איך עושים את זה חכם, איך מחלקים עבודה, איך מייצרים קמפיין. נבחר משהו אחד – אותו נסמן כמטרה, ניקח את המידע שיש לנו עליו, נתמקד בו, נגיע להישג – ונמשיך הלאה. אם תומר מתעסק עם שקיפות, בואו נלך עם המסר הזה, ונהפוך אותו למערכת שעושה – ולא רק משכנעת את עצמה״.
הדברים של ליף מתחדדים לאור העובדה שאביטל כבר מזמן בחר להתמקד בנושא השקיפות, אותה הוא רואה כתרופה נגד שחיתות שחייבים להכריח את חברי הכנסת ליטול. "התביעה הראשית שלי, לפחות לעכשיו, היא אחת ובודדה: שקיפות בהצהרות הון של פוליטיקאים וראשי ערים", הוא אומר. "שנדע את היקף הנכסים שלהם, באילו מניות הם מושקעים, ונלמד יותר על האינטרסים הכלכליים של מתווי המציאות שלנו. חשבו כמה הפואדים והפאינות ייאלצו להסתבך כדי להסתיר כספים".
עם זאת, נכון לעכשיו, ההתנהלות בשדרה לא ממוקדת במטרה אחת, כמו שקיפות בהצהרות הון, כברוח דבריה של דפני ליף. ניתן רק לדמיין מה היה קורה אילו היתה זאת האסטרטגיה הנבחרת. "כדי לתקן עולם צריך לחבר את התודעה לפעולה", אמר אלדד יניב, שהגיע גם הוא לביקור בשדרה וקיים שיחה של שעה עם יושביה. "למרוד נגד מחיקת החובות של דנקנר – ולנצח. למרוד נגד מתווה הגז – ולנצח, או לצאת לשדרה במקום לקטר. זה בדיוק מה שתומר עושה בשבועיים האלה. לפני שאתם מטיפים לו מוסר, תשאלו את עצמכם מה עשיתם אתם בשבועיים האחרונים".
"קשה לי להבין איך חלק מאלו שאני מדבר איתם חושב שלצאת לשדרה זה הזוי", משתומם אביטל. "להישאר בבית במציאות כזו – זה הזוי. לחשוב שזה יסתדר לבד – זה הזוי. לחשוב ששום דבר לא ישתנה אם תבואו – זה סופר־הזוי. אנחנו, כולנו, – יכולים להפוך את המדינה". אבל כמובן שאם כל זה לא שכנע אתכם לבוא לבקר בניסיון לעורר את המחאה החברתית, אולי העובדה שפיצריית טוני וספה הסמוכה הבטיחה להוציא פיצות חינם תעשה זאת.
*למען השקיפות מבקש אביטל להדגיש כי הוא סובל מרגישות ללקטוז ולכן לא יהנה מהפיצות
