• Facebook
• Twitter
• Email

באמצע הלהיט הכי גדול שלה, LP כמעט נפלה. אחת המעריצות בבארבי לא יכלה לכלוא את ההיסטריה למשמע "Lost on you" מנתץ המצעדים, וכנראה ניסתה למשוך את הזמרת החוצה מהבמה. LP אמנם הצליחה להשתחרר מאחיזת החנק ונראתה משועשעת למדי מהסיטואציה, אבל זה היה משל לא רע בכלל לבעיה המרכזית בהופעה שלה. במתח בין אהבת הקהל לאותנטיות, הבחירה בפופולריות הפילה אותה לא פעם.

בהתחשב בדרך הארוכה שעברה עד שהצליחה לחדור למיינסטרים, אולי זה לא כל כך מפתיע. LP, או לורה פרוגליצי כמו שהמורות שלה קראו לה, הייתה שם נידח למדי באינדי האמריקאי עד לשנה שעברה. קריירת הסולו שלה דשדשה על אף שכתבה שירים לקליברים כמו ריהאנה והבקסטריט בויז, ואז היא הוציאה מיני-אלבום בשם "Death Valley" שהעיף אותה במטח זיקוקי דינור לכל אוזן בסביבה. שאול מהבארבי לא הספיק למצמץ וכבר חוסלו כל הכרטיסים להופעה בארץ. הופעה נוספת שנקבעה לאותו היום הוכרזה כסולד-אאוט בערך באותה המהירות.

LP היא מוזיקאית מתעתעת. הכתיבה שלה טעונה ודרמטית באופנים שנדיר למצוא בפופ המיינסטרימי. היא משדרת משהו קשוח, אפל ולסבי למהדרין, ואפשר לדמיין אותה כבסיסטית באיזו להקת הארדקור נידחת. מאידך, יש לה חוש טבעי ליצירת המנונים והבנה מלודית עמוקה, והיא בורכה במנעד קולי פסיכי. לא מעט עיניים תל-אביביות מצמצו אמש בתדהמה מול הקלות שבה היא מזגזגת בין תהומות ווקאליים מעושנים א-לה ג'ניס ג'ופלין, לדציבלים אופראיים שרק דולפינים מסוגלים לשמוע.

ההופעה נפתחה בבמה ריקה ופלייבק שנהם את הפתיחה לשיר "Muddy water". כשהזמרת הרזה עלתה לבמה והצטרפה עם נהמות משלה, הקהל לא ידע את נפשו. הכריזמה נשפכת ממנה כמו מפלי זיעה ברחוב קיבוץ גלויות, ולא נדרשו יותר ממחוות זעירות כדי למגנט אליה את העיניים. לא פעם נראה היה שהבמה קטנה עליה, ושהיא מתה לצלול לקהל או להתנדנד מהנברשת. זרי פרחים נזרקו לבמה, שלטים הונפו, ואפילו כמה חיבוקים נרשמו בינה לבין העומדים בשורה הראשונה. וכאן העסק התחיל לחרוק. כמובן, כמעט בכל הופעה יש מימד מגלומני, וגילויי הערצה הם לא עניין חריג בהופעות פופ. אבל משהו בהענות המופרזת של LP לפלירטוטים האלו סדק את הפאסון שלה; כשהיא שרבטה חתימות תוך כדי שירה, הגבול הדק בין אמנות לפולחן אישיות נחצה שלא בטובתו. אמנם "הקיר הרביעי" הוא מושג מתחום התיאטרון, אבל נראה שגם במקרה הזה עדיף היה לשמור על מרחק מסוים בין הבמה למה שתחתיה.

למרבה הצער, גם המוזיקה של LP בוחרת לא פעם לקרוץ לקהל מאשר ללכת עד הסוף. אבל מכונות להיטים יש הרבה, והייחוד של LP נובע מהכישרון שלה לזקק מסה של רגש לתוך שירים קליטים. "Lost on you" שבר לא רק את יוטיוב, הוא שבר לא מעט לבבות שהזדהו עם הכנות המדממת שלו. הבעיה היא שרבים מהשירים ברפרטואר של LP מוותרים על האותנטיות לטובת האסתטיקה, ומעדיפים הוּק מתנגן על פני איזו אמת גדולה. כשהם מגיעים כרצף בהופעה זה פשוט לא מצליח לעניין מספיק, גם כשאת זמרת עם ריאות של לוויתן. ההדים של מפץ ההצלחה הנוכחי ידעכו בקרוב, ואז האתגר של LP יהיה למזג בין המאפיינים הלהיטיים במוזיקה שלה לבין אלו העדינים והאינטימיים. הפרחים, כנראה, ייזרקו לבמה כך או כך.

• מוזיקה
• הופעות חו"ל
• בארבי
• LP
• Lost on you
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

היא מתה על רוק ועל קאנטרי אבל כותבת להיטים בעיקר לכוכבות פופ כמו ריהאנה, כריסטינה אגילרה ושר. היא לסבית מקועקעת בת 35 שמנגנת על יוקלילי ונראית כמו לו ריד בסיקסטיז. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הלהיט החדש שלה "Lost On You" מככב זה עשרה שבועות רצופים במקום הראשון במצעד ההשמעות של הרדיו הישראלי וביוטיוב יש לו 16 מיליון צפיות. גם אם אתם לא מזהים אותו בשם, כנראה אתם יכולים לזמזם אותו – "נו, זה השיר ההוא, איך קוראים לו". זאת גם כנראה הסיבה שבזכותה היא גם במקום גבוה מאוד במצעד השזאם המקומי.

LP, או בשמה האמיתי לורה פרגוליצי, נמצאת בעסקי המוזיקה כבר כמה שנים טובות. ב־2012 הסינגל שלה "Into the Wild" הפך ללהיט אינדי־פופ בארצות הברית לאחר שהופיע בפרסומת לסיטיבנק. כאמור, ככותבת לאחרים היא שם דבר זה כמה שנים, אך כיוצרת לעצמה היא חוותה הרבה יותר מדי אכזבות. חברות תקליטים גדולות הבטיחו לה הבטחות אך נטשו אותה שוב ושוב. עושה רושם שכעת היא זורחת עם ה־EP החדש שלה, "Death Valley", ששיר נוסף מתוכו, "Muddy Waters", מלווה את סצנת הסיום האלימה של העונה הרביעית של "כתום זה השחור החדש". ואכן, בריאיון שתופס אותה בפריז, יום אחרי הופעה מול אולם מפוצץ, היא נשמעת לא פחות ממאושרת.

הסינגל שלך מצליח פה בטירוף.
"כן, חברה טובה שלי, יהודייה שהיא ובעלה נוסעים הרבה לישראל, סיפרה לי שהשיט שלי הולך חזק אצלכם. זה משוגע!".

אנשים לא הכירו את השם שלך כאן קודם, מה שהופך את ההישג למרשים עוד יותר.
"אני מוכרחה להיות כנה איתך, בן אדם, זה די בלתי ייאמן. כפי שאתה בטח יודע, עשיתי לא מעט עד היום, אבל מה שמגניב בזה הוא שמה שקורה עכשיו הוא בעצם מה שכל אמן מייחל לעצמו. בביזנס הזה המנטרה שלי תמיד הייתה להגיד לעצמי שאני במרחק רק שיר אחד מהכרה. נכון שהיו לי להיטים, בעיקר כאלה שאחרים שרו וגם כמה שירים שלי זכו לחשיפה והצליחו לדאוג לי לחוזים בחברות תקליטים וכל זה, אבל תמיד חיכיתי לרגע הזה".

LP מספרת שתמיד שואלים אותה אם ידעה ש"Lost On You" יהפוך לכזה להיט. "ברור שלא", היא אומרת בביטול, "הרי ניגנתי אותו לאנשי הלייבל שלי (וורנר) בסוף 2015 והם בתגובה הם ביטלו את החוזה שלי איתם. אז לא, לא קיבלתי את האישורים האלה מבחוץ שיסמנו לי שאני בדרך הנכונה. אבל, כאילו, אני תמיד חשבתי שזה שיר בן זונה".

אז באופן לא מודע את די הפנית אצבע משולשת ללייבל. הם טעו, את צדקת.
"בדיוק. בעולם הזה חלק מהאנשים יאהבו אותך וחלק לא, בייחוד במקרה שלי, כי הלוק שלי וכל הקטע שלי הם לא משהו שכל אחד יזרום איתו (כבר קרה ל־LP שאישה צרחה עליה להסתלק משירותי הנשים כי חשבה שהיא גבר – אז"א). היו לי כבר שישה חוזי תקליטים ותאמין לי שאני כבר יודעת לזהות מתי איש תעשייה מסתכל עליי ולא קולט אותי, את הקטע שלי".

קרה לך שמנהל בתעשיית המוזיקה הפציר בך להפסיק להתלבש בצורה גברית וללכת על לוק יותר מיינסטרימי?
"הפסיקו עם זה כשהבינו שזה לא הולך לקרות. באמת, זה מצחיק אותי. אישה אחת בוורנר, שממש אהבה אותי, שאלה אם אני הולכת ללבוש שמלה לצילומי הקליפ. אמרתי לה, 'גברת, השתגעת?'. כאילו, את רק צריכה זוג עיניים וטיפת מודעות כדי להבין לבד מה בן אדם לא יהיה מוכן לעשות. נשים במדינות שפחות מקובל בהן להיות גיי כבר אמרו לי דברים כמו 'שינית לי את החיים', ואני שואלת את עצמי – 'איך לעזאזל?'. אני מניחה שלהיות עצמך מחזק לא רק אותך".

יש לך על היד קעקוע של ברק וכיתובTCB. מה זה אומר?
"Taking care of business, ובמהירות הברק. אחרי שחוזה ההקלטות הראשון שלי התפרק וביטלו לי את טור ההופעות, יצא במקרה שהייתי ביום חופש בממפיס והלכתי לגרייסלנד (לשעבר האחוזה של אלביס וכיום מוזיאון – אז"א). TCB היה סמל שלו, שהוא וכל החבר'ה שלו היו מסתובבים איתו על הצוואר בתליונים. זה גם היה סמל שהיה על כל המטוסים שלו. ארית'ה פרנקלין מזכירה את האותיות האלה בשיר 'Respect' וסבתות בדרום ארצות הברית היו מקעקעות אותן על הצוואר. בשבילי זו פשוט תזכורת לא לעצור. לטפל בעניינים ולהמשיך קדימה".

המוזיקה שאת מבצעת בעצמך ולא כותבת לאחרים צועדת על קו עדין בין אינדי לפופ.
"זה בא לי באופן טבעי – אני מתה על פופ. לאנשים מסוימים יש קונוטציות שליליות לפופ. בשבילי זה לא כך. אני רוצה ששיר יהיה קליט, שייתקע לך בראש. לדוגמה, ההוק של 'Lost on You' הוא משהו שסתם התחלתי לשיר בשירותים, וכשקלטתי שאני ממשיכה לשיר אותו גם אחר כך ידעתי שזה אחלה שיר פופ. חוץ מזה, גם פרנק סינטרה שר שירים מאוד קליטים ואפילו שזה לא נחשב לפופ – זה כן. אני מתה על פרנק סינטרה".

את מרוצה משלושת האלבומים שהוצאת עד כה?
"ממש לא. במיוחד לא עם האלבום האחרון שלדעתי יצא מופק מדי. הייתי בסיטואציה שבה חשבתי שהמפיק מבין אותי, אבל למרות שהוא רצה בטובתי – הוא לא קלט אותי. לא נכנסו לשם השירים שהכי מעבירים את מי שאני. הסגנון של הקול שלי לא יכול להיות מופק מדי, אחרת הוא מאבד את כל החיות שבו. אבל אני שמחה שהאלבום יצא בסוף, למרות שהתעכב ולמרות כל הקשיים".

אז מה עשית שונה באי.פי החדש שלך“Death Valley”?
"פשוט שחררתי. המפיק די נתן לשירים להיות מה שהם כפי שהבאתי אותם והוא נתן לקול שלי את כל המקום להתפשט בו".

"Lost On You" הרבה יותר פופולרי מחוץ לארצות הברית מאשר בגבולותיה.
"השיט הזה קורה כל הזמן, וזה בסדר. זו רק עוד דוגמה לכמה שהביזנס הזה לא מיועד לחלשים. אתה צריך לקבל 'לא' מיליון פעם עד שמגיע איזה 'כן' אחד. אני זוכרת שהייתי לפני 15 שנה מסטולה מתה בקופי שופ באמסטרדם והיה MTV בטלוויזיה. אמרתי לעצמי – איך לעזאזל הם עושים את זה? אני בחיים לא אוכל לעשות את זה. אבל גם חשבתי לעצמי – אל תדאגי, יהיה לך הסיפור שלך לספר, הדרך שלך לעשות. והנה עכשיו, אחרי שנים, אני חוזרת לאמסטרדם כדי להופיע".

אחרי ההופעה שלך לפני ארבע שנים בתוכנית של ג'ימי קימל כמעט בכית מרוב לחץ. גם היום היית נלחצת כל כך?
"היום לא. אבל טלוויזיה הייתה הדבר הכי מפחיד בשבילי בעולם וזאת הייתה הפעם הראשונה שלי. פחדתי לזייף, פחדתי לא לצאת מגניבה, אתה יודע. אני מודה, זה היה פשוט מבעית, זה מחסום שהייתי צריכה לעבור – ועברתי".

• מוזיקה
• LP
• Lost on you
• לורה פרגוליצי ריאיון
• תרבות