• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

[tmwdfpad]

Goat – "Run To Your Mama"

ההרכב השוודי די בטוח שהולך לתת את אחת ההופעות היותר צבעוניות בפסטיבל השנה עם תלבושות הזויות, ריקודים שבטיים ויותר חשוב מכל זה – רוק שמשלב הכל החל ממפסיכדליה תורכית מהסבנטיז ועד לקראוטרוק. כיף חיים.

Car Seat Headrest – "Something Soon"

יש המון אמנים שהתחילו להקליט בחדר השינה אבל וויל טולדו, האיש מאחורי השם Car Seat Headrest, עשה את זה במושב אחורי של רכב (ומכאן שם הבמה שלו). כל אחד והבחירות שלו. אינדי רוק עם השפעות של אבות מזון רציניים כמו יו לה טנגו, Guided By Voices ופייבמנט, אבל בוייב של פאוור־פופ נעורים.

Deradoorian – "A Beautiful Woman"

אשת הדירטי פרוג'קטורס לשעבר, אנג'ל דרדוריאן, הוציאה בקיץ שעבר את אלבום הסולו הראשון שלה, "The Expanding Flower Planet", בו היא מנגנת על רוב הכלים (יחד עם אחותה בקולות רקע). קשה להכניס את המוזיקה של דרדוריאן לאיזה קיטלוג ספציפי, אבל מה שבטוח הוא שהיא נשמעת אקזוטית, עתידנית וסופר מגניבה.

Daughter – "How"

חורש על השיר הזה מאז ש־"Not To Disappear", האלבום השני של Daughter, יצא השנה ב־4AD. אומרים שהם איפשהו בין קאט פאוור ל־The XX. יש בזה משהו, אבל לטעמי זה מרדד להם ת'צורה.

Younghusband – "Waverly Street"

הרכב שוגייז צעיר הקליט אלבום בהפקת רוברט הפסון מ־Loop באולפן של ג'ף בארו מפורטיסהד עם שיתופי פעולה של וורן אליס מהבאד סידס וה־Dirty Three? אני נותן לזה צ'אנס.

A.R. Kane- "Lollita"

א.ר. קיין נחשב לאחד הצמדים הכי אנדרייטד בעולם המוזיקה. הם עשו בבריטניה כמעט הכל לפני כולם: משוגייז דרך טריפ הופ וכלה באמביינט־דאב. זה אחד השירים השקטים והיפים שלהם, בהפקת רובין גאת'רי מהקוקטו טווינס.

Neon Indian – "Should Have Taken Acid With You"

מהשירים הכי רומנטיים שיצאו באלף הזה. נכון, לניאון אינדיאן יש כבר אלבום חדש. ובכן, זה לא מתוכו. את זה אני הכי אוהב.

"Should have taken acid with you \ Take our clothes off in the swimming pool"

Har Mar Superstar – "Lady, You Shot Me"

פריק אוף נייצ'ר! מי זה המופרע האדיר הזה?! מתאימה לי מאוד הופעת סול בפרימוורה. אז מה אם הוא לבן ונראה כמו אנס ילדים (או גרסה צעירה של רון ג'רמי)?

Thee Oh Sees – "Sticky Hulks"

מלהקות הרוק הכי טובות של השנים האחרונות, והאלבום שהם הוציאו בשנה שעברה כבר חרג מהגראז' והפסיכדליה שבזכותם התפרסמו לכיוונים פרוגרסיביים יותר. אומרים שהם טירוף בהופעה. חייב לראות את זה כבר בעצמי.

Protomartyr – "Why Does It Shake?"

יחד עם האלבום של Thee Oh Sees, גם פרוטומארטיר מדטרויט נכנסו אצלי לרשימת אלבומי הרוק הכי טובים של 2015 עם "The Agent Intellect" הפוסט־Pאנקי – מלנכולי – נותן בראש. זה אולי "הלהיט" מתוכו, אם אפשר לכנות איזשהו שיר שלהם כך.

Algiers – "Blood"

עם השפעות של נינה סימון, סלייטר קיני ו־Little Axe אני לא יכול להתווכח. אלג'יר (לא מתלמי אליהו. מג'ורג'יה) עושים עירבוביאדה של גוספל עם פוסט־Pאנק והרבה לחץ. עוד הופעה שדי בטוח לא אעז לפספס בפרימוורה השנה.

Suuns – "2020"

אחרי האלבום המגה קשוח שלהם עם המוזיקאי הלבנוני Jerusalem In My Heart, סאנס הקנדים חוזרים עם "Hold/Still" – אלבום ארט-רוקי אלקטרוני ואפלולי מתמיד. אבל סליחה, שוב אני עושה את זה ובוחר שיר לא מתוך החדש, אלא דווקא מ־"Images Du Futur" המצוין מ־2013. פייבוריט שלי. מסקרן איך המוזיקה הזאת מיתרגמת לבמה.

BEAK> – "Yatton"

הטריו הנסיוני של ג'ף בארו מפורטיסהד (שהזכרנו קודם) איכשהו נע על הקו מפותל של קראוטרוק, אלקטרוניקה וגרוב עם השפעות ביץ' בויז.

Empress Of – "How Do You Do It"

על תקן יוצרת האלקטרו־פופ של השעה היא לורלי רודריגז שכתבה והפיקה את כל האלבום שלה, "Me", על שפת אגם במקסיקו. האלבום הוא מעין הספד למערכת יחסים רומנטית שהלכה ואיננה, אבל אל תצפו לאיזה אלבום דיכאון אפרורי. ההפך יותר קרוב לאמת.

Explosions in the Sky – "Wilderness"

להקת הפוסט־רוק מאוסטין, שבשנים האחרונות עסקה בעיקר בפסי קול לסרטים, חזרה ממש עכשיו עם אלבום חדש ואלקטרוני מתמיד. לוקח קצת זמן עד שהוא גדל עליך, אבל כל כך שווה את זה.

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

• Suuns
• daughter
• פרימוורה סאונד 2016
• רדיו הקצה
• מוזיקה
• פסטיבל
• Thee Oh Sees
• פרימוורה
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• Protomartyr
• ברצלונה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הגיע זמן הרוקנ'רול של סיכומי השנה עם הסיכום הרביעי והאחרון באור בזויות ל-2015. אני לא אשקר, אני מבסוט לאללה ממה שנמצא פה לפניכם. יש פה מגוון רחב של רוק מסוגים שונים, מהאינדי-רוק החצוף של קורטני ברנט דרך הגראז' הפסיכדלי של The Oh Sees וכלה בסטונר דום מטאל המושלם של Windhand. פזרו שיער וליחצו פליי!

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

The Intelligence – "Sex"

דה אינטליג'נס המעולים מסיאטל, מתוך האלבום החדש שלהם, "Vintage Future", משלבים לו-פיי גראז' עם ביטס ניו ווייב מונוטוניים של מכונות תופים – וזה עובד מעולה עם הגיטרות המחורעות. אם כי דווקא "סקס" הוא שיר יותר גראז'י וישיר, והוא כיפי לא פחות משהוא עגום: I want a true love that I can step out on / And that I can still count on / While she waits / With a warm plate. אחלה, ואני רוצה משמשים כל השנה.

Courtney Barnett – "Pedestrian at Best"

ללא ספק משירי הרוק הבועטים והמוצלחים של השנה עם ערימות של אטיטיוד ומשפטים שכיף לצטט. קורטני ברנט האוסטרלית לא מצליחה באלבום שלה Sometimes I Sit and Think, And Sometimes I Just Sit, לשחזר את הגדולה של השיר הענק הזה, או אפילו להתקרב אליה. עם זאת, עדיין מדובר באחלה אלבום ראשון ממישהי שעד לפני שנה כמעט ואף אחד מאיתנו לא שמע עליה. "תן לי את כל הכסף שלך ואעשה קצת אוריגמי, מותק".

Titus Andronicus – "Dimed Out"

האלטרנטיב אינדי-Pאנק רוקרז מניו ג'רזי הוציאו השנה את האלבום הכי שאפתני שלהם. תקליט משולש, כמעט אופרת רוק אבל לא ממש, שהיא בעצם סיפור בחמישה חלקים על איש המצולק על ידי התעללות, סמים ומחלת נפש, שפוגש את הכפיל של עצמו – שמוביל אותו למשבר פנימי שמתפוצץ לאלימות. נשמע כיף, לא? שמעו את השיר ותראו שאיכשהו – זה ממש כיף!

Jeff Rosenstock – "Get Old Forever"

השיר הפותח את "?We Cool" – אלבום הסולו של הPאנק-רוקר הניו יורקי ג'ף רוזנסטוק, לשעבר סולן הלהקות the Arrogant Sons of Bitches ו-!Bomb The Music Industry. קטע אמוציונלי מאוד שנפתח בהרמוניות ביץ' בויז קטנות על ביטים של אלקטרו זול, לפני שמתפוצץ בפנים עם גיטרות פאזז וצרחות. שיר נהדר.

Savages – "The Answer"

יקירותיי הלונדוניות יוציאו ב-2016 את אלבומן השני, "Adore Life" וכבר השנה חשפו מתוכו שני קטעים – ואת שניהם אהבתי מאוד. ב-2013 הן סיפקו את אלבום הרוק הכי בועט ששמעתי, כך שהציפייה לקראת החדש גדולה.

Vexx – "Flattened Scenes"

הרכב שצץ אצלי בפיד השנה ומגיע מאולימפיה, וושניגטון העיף לי ת'מוח עם גיטרות יצירתיות, רעננות וחסרות רחמים וסולנית עם דרייב משוגע. זה השיר שהכי אהבתי באי.פי שלהם "Give and Take".

Fuzz – "Rat Race"

פרויקט הצד של טיי סגל הוציא השנה את אלבומו השני שממשיך לתת דרור לאהבה של נסיך הגראז' (שבאלבום הזה מתפקד כמתופף) לריפים כבדים ולג'אמים פסיכדליים בהשראת בלאק סבאת'.

Ghost – "Majesty"

גוסט היא להקת פופ-מטאל שוודית שעולה לבמה עם גלימות אנטי-אפיפיור כאלו ואיפור של גולגלות בקטע בלאק מטאלי, אני מניח. זה, אגב, הקשר היחיד בינם ובין בלאק מטאל. הלהקה מנגנת הרבה יותר בהשראת הרד-רוק, כמעט פרוגרסיב של פעם. השיר לקוח מתוך האלבום השלישי שלה, "Meliora", ומזכיר באופן מוזר ממש את אליס אין צ'יינס אילו הייתה להקת רוק כבד בסבנטיז.

Thee Oh Sees – "Sticky Hulks"

למה האלבום המדהים הזה של Thee Oh Sees לא הפך לקונצנזוס מעבר למעגל חובבי הגראז' והפסיכדליה? אולי כי הלהקה מוציאה אלבומים בקצב מסחרר ועוד אלבום שלה הוא לא אירוע מיוחד? לא יודע, אבל נראה לי שזה אלבום הרוק של השנה שלי. כל כך מקורי, מפציץ, פסיכדלי ובקטעים מסוימים אף נושק כמעט לפרוגרסיב כמו הקטע המושלם הזה.

Built To Spill – "All Our Songs"

אחרי שש שנים של שקט חזרו Built To Spill האהובים עם "Untetherd Moon" אלבום שמיני ומוצלח למדי. מדובר באחת מלהקות הגיטרות שאני הכי אוהב כבר הרבה שנים, שעושה אינדי-רוק עם ערימות של ריברב ודיסטורשן, כותבת מצוין ובעלת נטייה לג'אמים ארוכים בהשראת קרייזי הורס – שאף פעם לא מגיעים לשלב של אוננות עם מגברים.

Protomartyr – "Why Does It Shake"

הרכב הפוסט-Pאנק הדטרויטי הזה הוציא את אחד מאלבומי הרוק של השנה, The Agent" Intellect", ששואב השראה מפילוסופיה, הומניזם ובעיקר מהצדדים המכוערים של הקיום. כשאינטליגנציה מופרזת לא באה על חשבון הכוחניות של המוזיקה.

Zun Zun Egui – "Ruby"

בהפקת אנדרו האנג מ-Fuck Buttons, הוציא ההרכב הזה מבריסטול אלבום רוק סופר אקלקטי עם שילוב של אינדי-רוק, פוסט-Pאנק, את'יו-ג'אז ואפרו ביט. זה מתוך האלבום השני שלהם, שנקרא "Shackles Gift" ויצא בלייבל המצוין Bella Union. פירוש המילים זון זון אגי הוא קבוצת עצים בשפה הבסקית. אבל כשהקלידן יושינו שיגיהרה נתקל בו – הביטוי הזכיר לו את איך שאומרים ביפנית "מהר מהר מוזר". מייסד הלהקה האחר פה, אגב, הוא מאוריטני.

The Jon Spencer Blues Explosion – "Do The Get Down"

קצת בריחה מהכובד לרוק מסיבתי ומזיז ת'תחת מבית היוצר של הטריו הניו יורקי, שמאז הניינטיז מוציא אלבומי רוקנ'רול בלוזיים מוטנטיים שמפוצצים בFאנק, לכלוך וארנ'בי. האלבום שהוציא השנה, "Freedom Tower: No Wave Dance Party 2015", הוא מין מחווה לעיר ניו יורק ויש בו אפילו קריצות לאולד סקול היפ הופ.

Peaches – "Close Up" feat. Kim Gordon

לא יודע עד כמה מדובר פה בקטע רוק, אבל באווירה שלו הוא לגמרי רוקיסטי, שלא לדבר על שאשת סוניק יות' משתתפת בו. וראיתם את הקליפ המזעזע שלו (אם כי לא מזעזע כמוהקליפ של פיצ'ז לשיר "Rub")? בקליפ פיצ'ז מתחננת בפני גורדון להיות מאמנת האיגרוף שלה. איכס מה שקורה שם בזירה, איכס.

Moon Duo – "Night Beat"

הצמד ריפלי ג'ונסון (Wooden Shjips) וסאני ימאדה יוצרים יחד נאו-פסיכדליה בהשראת הקראוטרוק הרפטטיבי מהסבנטיז עם עקיצות של נויז ומכונות תופים א-לה Suicide. השנה הם הוציאו את "Shadow of the Sun", שמעבר לכך שהוא אלבום נהדר, יש מצב שיש לו את העטיפה הכי יפה ב-2015.

The Wytches – "Wasteybois"

הלהקה הבריטית הזאת מביאה שילוב כוחני ומפחיד של גראז', סרף ופסיכדליה אפלה. האלבום שלה משנה שעברה, "Annabel Dream Reader" היה אחד מאלבומי הגראז' הכי טובים ששמעתי מזה שנים, עם אווירת וינטאג' קשוחה ושטופת אסיד. מוקדם יותר השנה הוציאה את הסינגל הזה מתוך האלבום הבא שלה ונראה לי שזה הקטע הכי אגרסיבי שלהם אי פעם.

Chelsea Wolfe – "Carrion Flowers"

מתוך האלבום "Abyss" של צ'לסי וולף המחברת פולק גותי, אלקטרוניקה ומטאל לכדי משהו אפל ודי יוצא דופן. יש באלבום הזה בלדת פסנתר, קטע שמפלרטט עם טכנו ובשיר הזה ספציפית – מקצב תעשייתי ומאיים שמניח מצע לקולה המרוחק ההופך לצלול יותר מבעבר. אחלה אלבום.

Myrkur – "Onde Børn"

דוגמנית שוודית, לשעבר חברה בלהקת אינידפופ, מוציאה אלבום מטאל? סבבה, למה לא. כל עוד זה טוב, אין תלונות. מירקור היא אמלי ברון שהוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה, "M", תחת השם מירקור. יש בה גותיות, אהבה גדולה לבלאק מטאל סקנדינבי ולמטאל סימפוני ובקטע שבחרתי, נשמע שגם חיבור לא קטן לשוגייז. מדובר דווקא באחד השירים היותר עדינים מהאלבום שלה.

Windhand – "Two Urns"

אלבום המטאל של השנה שלי הולך ללהקת הסטונר דום-מטאל מריצ'מונד וירג'יניה. Windhand הוציאה בלייבל Relapse את "Grief's Infernal Flower" האיטי והמצוין שמצליח למשוך קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר (אולי בזכות המפיק ג'ק אנדינו שעבד עם נירוונה וסאונדגארדן?). מעבר לריפים מפוארים וכבדים ולסייק בלוז, אפשר לשמוע בו השראה מיוצרי אמריקנה אלטרנטיביים דוגמת טאונס ואן זנדט וג'פרי לי פירס (דה גאן קלאב). בייחוד בשני השירים האקוסטיים והשקטים ששרה הסולנית המדהימה דורתי'ה קוטרל, שבעצמה הוציאה אלבום סולו יפהפה השנה.

Deafheaven – "Brought to The Water"

אחרי "Sunbather" האדיר מלפני שנתיים, הציפייה לקראת אלבום חדש מדפהבן הייתה ענקית והשתלמה עם "New Bermuda" – אלבום מופרע של מטאל שוגייזי. יחסית לקודמו, זהו אלבום אמנם פחות מגווןאך הרבה יותר כבד ומטאלי (ומדכא). זה הקטע הכי טוב בו. חכו לסולו הפסנתר בסוף. כמה כעס ויופי.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• סיכום 2015
• טיטוס אנדרוניקוס
• קורטני ברנט
• פאז
• fuzz
• טיי סגל
• בילט טו ספיל
• built to spill
• פרוטומרטיר
• Zun Zun Egui
• ג'ון ספנסר
• Wytches
• מירקור
• myrkur
• דפהבן
• גראז'
• מון דואו
• מוזיקה
• מטאל
• Thee Oh Sees
• רוק
• פסיכדליה
• אור בזויות
• אור בזוויות
• פיצ'ז
• vexx
• windhand
• צ'לסי וולף
• Protomartyr
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• deafheaven
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

Alex G – "Station"

נער הפלא הפסיכדלי מפילדלפיה יצר פלאים בחדר השינה שלו, שהניבו לא פחות משישה אלבומים עצמאיים, לפנישהוחתם בדומינו רקורדס. השנה הוציא את "Beach House" המצוין.

ניר מטרסו – "יש חדש"

במפגן אופטימיות ביזארי ויפה מורד ניר מטרסו בקהלת ומפציר כי יש חדש תחת השמש, שלא הכל הבל. מתוךהאלבום המעולה "זרע לוויתן", שיצא מוקדם יותר השנה ואסור שיחמוק מתחת לרדאר מיטיבי הלכת שביניכם.

Editors – "Oh My World" feat. Rachel Goswell

רייצ'ל גוסוול בעלת הקול השמיימי מלהקת סלואודייב מתארחת באלבום החדש של האדיטורס? כבר שווה בדיקה, לא ככה? מסתבר שגוסוול משתפת פעולה בעוד כמה קטעים באלבום החדש והחמישי של ההרכב הבריטי, שזכה עד כה להצלחה לא מבוטלת וללא מעט השוואות ללהקות גדולות ובהן אקו אנד דה באנימן, אינטרפול וה-Chameleons.

ישי קיצ'לס – "קח את המנגינה הזאת"

לפני חמש שנים הוציא קיצ'לס, לשעבר מלהקת פוריטנים צעירים, את האלבום "מוזיקה למזמוזים" שאהבתי במיוחד, ועכשיו הוא חוזר עם אי.פי חדש, ששמו מעיד כי הוא הראשון בסדרת ריליסים עתידיים. פנינות סינג-אלונג קליטות, כיפיות ונוראיות כמו שרק הוא יודע לעשות; הומור שחור משחור, חצים שמופנים פנימה, כתיבה כרגיל מעולה ולא שבלונית. נראה אתכם לא שרים בסוף – "קח את המנגינה הזאת – ודחוף – אותה לתחת!".

Grimes – "Scream" feat. Aristophanes

גריימס הופכת לאחת מיוצרות הפופ הכי שוות בעולם. רגע, אמרת פופ? כן, גריימס הקנדיתחתכה לפופ, אך כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, זאת עדיין היא ולכן הפופ הוא גם שיקוף של אישיותה יוצאת הדופן. עף על האלבום החדש שלה, "Art Angels". האמת היא שהשיר הזה מתוכו פחות מעיד על הפופ של רבים מהשירים בו; זהו קטע קשוח עם דרייב נהדר שעל גבו רוכבת ראפרית טייוואנית.

Melvins – "Black Betty"

לא מספיק אנשים מכירים את אלבום הקאברים הפסיכי של המלווינס, "Everybody Loves Sausages" מ-2013. הם מבצעים בו, למשל, את "In Every Dream Home a Heartache" של רוקסי מיוזיק (שיר על יחסים בין גבר לבובה מתנפחת), כמו גם שירים של קווין, דיוויד בואי והקינקס. פה הם מביאים אותה בקאבר רוק מחורע לבטי השחורה – שיר שמיוחס לבלוזיסט לד בלי, אך מוכר בעיקר בביצועה של להקת Ram Jam.

Parquet Courts – "Borrowed Time"

חברי "מגרשי הפרקט" מכנים את סוג הרוק שהם מנגנים "אמריקנה Pאנק". וואלה, שיקראו לזה איך שבא להם, העיקר שזה שנשמע מצוין. מזכיר קצת את The Feelies, למען האמת, וזה לא יכול להיות דבר רע.

The Meatballs – "Restless"

המיטבולס, בראשות הסולן והסקסופוניסט רועי בר יהודה, הם הרכב גראז', רוקנ'רול עם וייב פיפטיזי מרקיד ולסירוגין נותן בראש – כמו שאפשר לשמוע בקטע שבחרתי מתוכו. אלבום הבכורה שלהם, "Cut to the Chase", יצא עכשיו. הםישיקו אותו בהופעה בחמישי (12.11) בפסאז'.

Protomartyr – "Dope Cloud"

"The Agent Intellect", האלבום החדש של הרכב הפוסט-Pאנק מדטרויט גודל עלי משבוע לשבוע, ועושה רושם שהופך לאחד מאלבומי הרוק המוצלחים של השנה לטעמי. ב-"Dope Cloud", הסולן ג'ו קייסי שר על זמניותך בעולם הזה, על כך ששום דבר לא יציל אותך, אתה רק חלל מושכר. הבנאדם לא כל כך עקבי, שכן בסינגל הראשון מהאלבום, "Why Does It Shake" הוא מצהיר “I’ll be the first to never die”. עקבי או לא – שיר בן זונה.

The Intelligence – "Sex"

חבר מוסר: "שמע את 'דה אינטליג'נס', אבל מהר". אני מציית. תודה חבר, מדובר באחלה הרכב גראז', מהסביבה המוזיקלית של להקות כמו The Oh Sees ו- Sic Alps. "סקס" הוא שיר כיפי לא פחות משהוא עגום: "I want a true love that I can step out on / And that I can still count on / While she waits / With a warm plate". אחלה, ואני רוצה משמשים כל השנה.

Squeeze – "Sex Master"

אחת מהפקותיו הרבות והמוצלחות של ג'ון קייל הייתה אלבום הבכורה מ-1978 של להקת Squeeze. מסכנה הלהקה, קייל התעלל בה, הודיעה לה לזרוק לפח את כל השירים שהביאה עמה ולכתוב חדשים. וזה מצב קצת מסובך, אתם מבינים, כי הלהקה העריצה את האדמה עליה דרך קייל. אחרי הכל, מדובר באיש שהפיק את הבכורה של הסטוג'ס ושל המודרן לאברז. מלחיץ. מה גם ש-Squeeze קראו לעצמם על שם האלבום האחרון של קייל עם הוולווט אנדרגראונד. ב"סקס מאסטר" נשמע שהלחץ הזה הוציא מהם את המיטב.

The Gun Club – "Sex Beat"

שיר שלישי על סקס! כי.. כי סקס! זהו השיר הראשון באלבום הבכורה, "Fire of Love" מ-1981, של מי שתהפוך לאחת מלהקות הרוק האלטרנטיבי היותר משפיעות ונחשבות היום. כל כך הרבה אנרגיה חולנית הייתה אז בסולן והאיש שהנהיג אותה, ג'פרי לי פירס, עליו השלום. ברוק המשוגע שלה, שילבה הלהקה מלוס אנג'לס סייקובילי עם מאפיינים של גותיקה דרומית ודלתה-בלוז.

The Drive-By Truckers – "Sinkhole" (live)

מתוך אלבום הופעה משולש (או מחומש אם הוא בא בתקליטים!) חדש של האלטרנטיב-קאנטרי רוקרז שמערבבים השפעות של לינרד סקינרד עם אינדי-רוק.

Jason Isbell and the 400 Unit – "Blue"

איסבל היה גיטריסט בדרייב-ביי טראקרז במשך שש שנים (וניגן בגרסת האולפן של השיר הקודם בתוכנית, "Sinkhole"). אחרי שעזב, יצא לקריירת סולו ואף הקים סביבו להקה שלקחה את הרוק הדרומי של הלהקה שממנה יצא לכיוון מלנכולי יותר, כפי שאפשר לשמוע בבירור בשיר הזה.

Giles Corey – "No One Is Ever Going To Love Me"

גיילס קורי הואשם ב-1692 בכישוף – במשפטי סיילם המפורסמים. זו הייתה תקופת ציד המכשפות הידועה לשמצה וקורי, שהיה אז בן 81, סרב לטעון כי הוא אשם או חף מפשע. בנסיון להוציא ממנו הודאה, הוא הופשט, נזרק לתוך בור ועל חזהו ובטנו הונח לוח עץ שעליו הועמסו אבנים כבדות בזו אחר זו. הוא מת בצעקות "עוד משקל!". אני מניח שכך הרגיש דן בארט, האיש העומד מאחורי הפרויקט על שם גיילס קורי, כשכתב את האלבום שלו – שכולו התמודדות עם דיכאון אובדני.

Have A Nice Life – "Bloodhail"

דן בארט (מהשיר הקודם) חבר גם בלהקת Have A Nice Life, שהוציאה את אלבום המופת הכפול ב-2008 – "Deathconsciousness". היא ידועה בשילוב המיוחד שלה של פוסט-Pאנק עם שוגייז, דרון, רוק גותי ואינדסטריאל. אלבום כבד ונהדר.

לחצו על הפליי להאזנה לתוכניתאור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• פודקאסט
• אלטרנטיב קאנטרי
• גריימס
• מלווינס
• הגאן קלאב
• have a nice life
• אלכס ג'י
• Protomartyr
• מוזיקה
• אינדי
• ניר מטרסו
• פוסט-Pאנק
• ישי קיצ'לס
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• גראז'
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Dorthia Cottrell – "Gold"

הקול שובר הלב הזה, קצת קשה להאמין שהוא של סולנית להקת דום-סטונר מטאל אימתנית. דורת'יה קוטרל, מלהקת Windhand, מציגה באלבום הבכורה שלה את הצד האקוסטי, הקאנטרי-בלוזי האפל שלה. היא אפילו מבצעת בו קאברים לטאונס ואן-זאנדט וגראם פרסונס.

Gram Parsons – "Song For You"

רק בשביל הקונטרסט, זהו השיר שקוטרל מהשיר הקודם מבצעת באלבום שלה. זה הביצוע המקורי של מייסד להקת The Byrds ויוצר קאנטרי רוק נפלא בפני עצמו, גראם פרסונס. מתוך אלבום המופת "GP" מ-1973.

David Crosby – "What Are Their Names"

חבר של גראם פארסונס מלהקת The Byrds, דיוויד קרוסבי, ידוכ גם בזכות להקת Crosby, Stills & Nash – שאליה הצטרף גם ניל יאנג. השיר היפה הזה הוא מתוך אלבום הבכורה שלו מ-1971, "If I Could Only Remember My Name". מוקדש לממשלת ישראל של ימי הסכינאות הפוקדים אותנו.

Diane Coffee – "Hymn"

ידעתם שהמתופף של Foxygen מוציא אלבומי סולו? גם אני לא – והוא ממש טוב. יכול להיות ששמעתם אותו בשיר"Crown" של Run The Jewels. לפני שנתיים, בתקופה בה היה חולה-מת ומושבת בבית מפעילות עם להקתו, הוא הקליט את אלבום הבכורה שלו, "My Friend Fish" – סולפול פופ פסיכדלי מצוין. מאז כבר הספיק להוציא אלבום שני ממש לא מזמן.

Saintseneca – "Sleeper Hold"

"גן עדן הוא כמיקל / שוחה במעגלים בתוך קערת גולגלתך". האם זהו שיר על שינה? לא סגור על זה, אבל יש יופי של הרמוניות בשירה המשותפת של מארין ג'ונס מ-All Dogsוהסולן זאק ליטל. לקוח מתוך אלבומה השלישי והחדש, "Such Things", של סיינטסנקה מקולומבוס, אוהיו.

Of Montreal – "Heimdalsgate Like a Promethean Curse" (live)

לאוף מונטריאול יש אלבום הופעה חיה חדש עם שם מוזר, כמו שהם אוהבים, "Snare Lustrous Doomings". הוא הוקלט במהלך השנה שעברה, בשני מועדונים בסן פרנסיסקו ופורטלנד. אז מי שכבר מתגעגע ללהקה, שביקרה אותנו פעמיים בשנים האחרונות, מוזמן לטחון את 90 הדקות של האלבום הזה.

Alex G – "Brite Boy"

ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.

Sebadoh – "Soul & Fire"

זה לא מחזה יפה לראות אהבה אוזלת, גוססת ומתה, אבל השיר הזה של Sebadoh הוא אחד היפים שלה והוא בדיוק על זה. סבאדו היא להקתו של לו בארלו (Dinosaur Jr), שתגיעלהופעה בבארבי ב-18 באוקטובר. אם יש בכם איזושהי אהבה לאינדי-רוק אז לא ברורה לי איזו סיבה יש לכם לפספס אותו. מוזמנים להאזיןלספיישל סבאדו שהגשתי ברדיו הקצה.

Protomartyr – "Clandestine Time"

כשאינטליגנציה מופרזת לא באה על חשבון הכוחניות של המוזיקה: פרוטומרטיר הם הרכב פוסט-Pאנק מדטרויט השואב השראה מפילוסופיה, הומניזם ובעיקר מהצדדים המכוערים של הקיום. מתוך האלבום החדש והשני – "The Agent Intellect".

John Grant – "No More Tangles"

יש שטוענים שזהו האלבום הטוב ביותר שלג'ון גרנט. עוד לא יצא לי להאזין לכולו, אבל השיר הזה, מתוך "Grey Tickles, Black Pressure", הוא בחלט אחד הטובים ביותר שלו עד כה.

Pallbearer – "Ashes"

הקטע הקצר והשקט מתוך האלבום האדיר, "Foundations of Burden", של הרכב המשלב רוק קלאסי עם דום ובלאק מטאל. פה הם דווקא נשמעים יותר כמו משהו שבריאן אינו היה מפיק בסבנטיז.

Chelsea Wolfe – "Carrion Flowers"

אז אנחנו בשלב הכבד יותר של השעה וצ'לסי וולף היא החוליה המקשרת המושלמת בין האינדי והפולק של תחילתה לדום ולמטאל שבסופה, עם אלקטרוניקה שמתווספת לכל השחור הזה. זה הקטע הפותח את אלבומה החדש – "Abyss".

Gojira – "The Axe"

בשלישי (13.10) להקת המטאל הצרפתית הענקית הזאתעומדת להופיע בישראל, במועדון התיאטרון ביפו. אני לא מטאליסט גדול, זה בטוח, אבל הלהקה הזאת קנתה אותי עם האלבום האדיר שלה מ-2012, "L'Enfant Sauvage".

Windhand – "Two Urns"

פתחנו את השעה עם הבלוז-פולק האפל של דורת'יה קוטרל המדהימה. עכשיו תשמעו מה היא עוד יודעת לעשות.

לאור בזויותבפייסבוק

• Protomartyr
• אלכס ג'י
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• גראם פרסונס
• צ'לסי וולף
• מוזיקה
• ג'ון גרנט
• סבאדו
• הרדיו הבינתחומי
• windhand
• אור בזויות
• תרבות