ההתנגדות לניסיון ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו ממשיכה להתרחב, ואל שלל יוזמות המחאה ההולכות ומתרבות מצטרפת ביום שישי הקרוב אחת מעניינת במיוחד: בית הספר התיכון גימנסיה הרצליה, בניהולו הבוטח של ד"ר זאב דגני, ישתף פעולה עם שלום עכשיו במה שמסתמן כשיעור האזרחות הטוב והמגניב ביותר בתולדות המדינה.

במלאת ארבעים שנה להירצחו של אמיל גריצוויג ז"ל בהפגנת הענק נגד מלחמת לבנון הראשונה בירושלים בידי איש הימין הקיצוני המוסת יונה אברושמי, ועל רקע ניסיונות ריסוק הדמוקרטיה של נתניהו ושותפיו הגזענים-משיחיים לקואליציה, יערך בגימנסיה בשישי הקרוב(10.2, 11:00)אירוע בסגנון TED ובו שבעה דוברים יקבלו שבע דקות כל אחד כדי להציג חזון ברור ומנוסח היטב שיכרוך את עולם העשייה ממנו הם מגיעים יחד עם המאבק בכיבוש, לנוכח האיום על הדמוקרטיה.

את האירוע ינחו אנשי "היהודים באים", יעל שרוני ויוסי מרשק, ורשימת הדוברים תכלול את דגני עצמו, שקד מורג (מנכ"לית שלום עכשיו), חן אריאלי (סגנית ראש עיריית ת"א-יפו), יאיר גולן, הצלמת ורדי כהנא והעיתונאי המבריק ישראל פריי, והוא יכלול גם הופעות של ההרכב WC (אריה ואבשלום הספרי) ושל יובל מנדלסון והמסע לפולין, כך שלמעשה מדובר בממתק תרבותי-פוליטי מושלם לשישי בצהריים.

"אמיל גרינצווייג, פעיל שלום עכשיו, נרצח בהפגנת שמאל ב-1983 בידי איש ימין קיצוני – משום שהיה אזרח פעיל ומעורב", הסבירו בשלום עכשיו, "וזו הסיבה שאת יום השנה ה-40 לרצח נציין בסימן של קריאת כיוון לשינוי המציאות. זהו שיעור האזרחות הטוב ביותר". פסטיבל האזרחות הצפוי בשישי אינו הפעם הראשונה שבה מנסה ד"ר דגני לאתגר את המערכת הפוליטית: בחודש שעבר הכריז דגני כי בכוונתו להקים ישיבת הסדר חילונית בגימנסיה, וההכנות להגשת הבקשה הרשמית בעיצומן. "בכוונתנו להקים מסגרת 'מסלול הסדר' עבור תלמידינו, הנוער הליברלי/חילוני", אמר אז דגני. "מאחורי היוזמה עומדת דרישה ליצירת שוויון בין זרם החינוך הממלכתי וזרם החינוך הממלכתי-דתי שמציע לבוגריו מסלול דומה כבר כמעט 50 שנה".
>> שיעור באזרחות, הגימנסיה העברית הרצליה, ז'בוטינסקי 106, שישי 11:00

• מחאת הדמוקרטיה
• שלום עכשיו
• גימנסיה הרצליה
• זאב דגני
• WC
• יובל מנדלסון
• הבועה
• ❤ תל אביב

1. רוקנרול של סולידריות

WC שהם האחים הספרי ואלישע בנאי שהוא אלישע יעלו הערב (ד') להופעה משותפת בבית של סולידריות בבית רומנו. כרגיל, התשלום הוא במתכונת כפי יכולתך כשכל ההכנסות תרומה למערך סלי המזון של תרבות של סולידריות. הרוקנרול כבר בפנים. מתחילים ב-20:00.לפרטים נוספים

2. סייד קשוע מגיע לקולנוע

ויהי בוקר החדש של ערן קולירין (ביקור התזמורת) מגולל את סיפורו של סמי, עובד היי טק מירושלים, שחוזר לביקור בכפר שבו גדל לרגל חתונת אחיו. הוא מבוסס על ספרו של סייד קשוע,ולפי המבקרת שלנו– מלא ביופי הומניסטי ובהומור מעודן. הסרט מציג בקולנוע לב.לפרטים נוספים

3. יריד יד 2, תקלוטים וקיימות במזא"ה

הפעילות בבית הצעירים במזא"ה 9 (ו-7) נמשכת בכל הכוח כשהערב חוזר ליין חילופי הבגדים "ניו באלאנס". אתם מוזמנים להגיע עם עד 5 פרטים ולחפש מה שמתאים לכם, ובנוסף יהיו תקלוטים ומסיבה ושפע של קיימות וכיף.לפרטים נוספים והרשמה

• המלצה יומית
• המלצות המערכת
• אלישע בנאי
• WC
• ערן קולירין
• מזא"ה 9

רגע אחרי שהדהימו וזכו בשיר השנה של רדיו הקצהעם שיר המחאה הבלפוריסטי "היינו מסטולים", ורגע אחרי שהאוזןבר סיים להשתפץ, מגיעים אריה הספרי ואבשלום הספרי – WC בשבילכם – לפרק הלילה את הבמה החדשה והמדונדשת באוזן באירוע חגיגי וחשוב מכך – חינמי.

עבור WC, שהפכו השנה להרכב המחאה המוביל והאהוב בארץ, זו בסך הכל הופעה גדולה שלישית במספר אחרי שהפציצו לפני כחודשיים את הבארבי והעיפו אותו גבוה באוויר ואחרי שכבשו את הבמה האלטרנטיבית באינדינגב ונתנו פייט יפה למרסדס בנד שהופיעו באותו זמן בבמה המרכזית. צמד האחים הוציא באוקטובר סינגל חדש ומצוין, "ערים קרות", ויש לקוות שהאלבום או לפחות ה-EP כבר בדרך.

כך או כך, ההופעה הערב אמורה להיות סוחפת כתמיד, עם התמהיל המדויק והאגרסיבי של טכנו ורוק, ומיד אחריה יעלו חברי רדיוטריפ המעולים לדי.ג'יי סט בכיכובם של מיקסמונסטר וסקולמאסטר, מה שמבטיח מסיבה שתתן לכם חזק בראש עמוק לתוך הלילה. באוזןבר מעריכים שאחרי הערב הזה יצטרכו לצאת למקצה שיפוצים נוסף, ואנחנו שותפים להערכה הזאת. יאללה. אתם יודעים שאתם רוצים את זה.

>> WC + רדיוטריפ, 21:00, אוזןבר, קינג ג'ורג' 48

• ❤ תרבות
• הופעות
• המלצות המערכת
• המלצה יומית
• WC
• אוזןבר
• רדיוטריפ

• Facebook
• Twitter
• Email

דבר מוזר קרה לקליפ של שיר המחאה "היינו מסטולים", הסינגל החדש של WC, הלוא הם האחים אבשלום ואריה הספרי. לקראת סוף השבוע שעבר שוגר הקליפ אל הרשתות החברתיות, וזמן קצר לאחר שהעלה אותו לפייסבוק במאי הקליפ וצלם המחאה אסף שפיר – נחסם חשבונו ונמחק הפוסט. למרות שיתופים רבים מחשבונות אחרים נותרה החשיפה של הוידאו נמוכה להדהים. האם מישהו בפייסבוק החליט להשתיק את המחאה? יצאנו לבדוק.

הקליפ, בהשתתפותן של כמה פעילות מחאה בולטות מתנועות המחאה הוורודות והצעירות, עוקב בתחילתו אחר מה שנראה כמו הכנה מתודלקת בשאכטות ודרינקים למסיבה פרועה, אך בהמשכו מתברר שהבלייניות הפרועות בכלל בדרכן להפגנה השבועית בבלפור, ובסיומו מתלקחת אלימות משטרתית קשה, כולה פרי תיעוד אותנטי של אסף שפיר במהלך חודשי המחאה.

סולן ההרכב, אריה הספרי, כתב בשרשור טוויטר ש"כשניסינו לקדם את הסרטון בכסף סורבנו על ידי פייסבוק בטענה שהמודעה נוגדת את מדיניות החברה. כשעירערנו הוא אושר לכמה שעות אבל אז שוב הורד בטענה שהוא מקדמת עישון טבק ומציג אלימות". עוד סיפר הספרי כי גם ניסיונות לקדם באינסטגרם בתשלום מקטעי וידאו נטולי טבק ואלימות – נתקלו בחסימה.

ההערכה היא כי הסרטון המלהיט שמלווה את מילותיו החריפות של השיר, עשוי היה ללחוץ גם על יבלות כואבות בקרב תומכי ראש הממשלה והימין המשיחי, ויתכן שהתנהל נגדו קמפיין חשאי של תלונות משתמשים שהוביל לחסימת המפיץ הראשי (שפיר) ולהורדת החשיפה של הסרטון.

ד', מומחה מדיה חברתית שהעדיף להישאר עלום שם, הסביר ש"מבטיחים לנו כל הזמן שאנשים בפייסבוק ישראל לא יכולים לקבוע שום דבר ושההחלטות על חסימת חשבונות וצנזור פוסטים מתקבלות בחו"ל, אבל עדויות אנקדוטליות רבות לא תומכות בזה. העובדה היא שרק תכנים מסוג מאוד מסוים מקבלים טיפול כזה, בדרך כלל תכני מחאה או תכנים אנטי-ממסדיים. פייסבוק תמיד תתיישר לצד של הכוח והכסף, מי שחושב שזו מדיה דמוקרטית חי בסרט פנטזיה".

החסימה והורדת החשיפה על רקע תיעוד של אלימות משטרתית היא עניין בעייתי לא פחות. המשטרה יכולה לנצל את כללי הפיד כדי להסיר ממנו תיעוד שמזיק לשוטריה. האלגוריתם בשירות מפירי החוק. בארה"ב כבר התחילו שוטרים אלימים להסתובב כשהם משמיעים מוזיקה מוגנת בזכויות יוצרים, כך שהעלאת וידיאו שלהם לרשתות החברתיות תיחסם, ובישראל תובעים שוטרים אזרחים שכותבים נגדם ברשתות החברתיות ואולי גם מנהלים סוג של לוחמה דיגיטלית בתכני מחאה. ארגוני זכוית אזרח ברחבי העולם כבר התריעו נגד האופן שבו מאפשרות הרשתות החברתיות משטור-יתר אנטי דמוקרטי, כך שאנחנו אפילו לא מיוחדים.

ואולי פחות חשובה הסיבה הספציפית שבגללה נחסם שיר מחאה בפייסבוק ויותר חשובות המילים שלו: "היינו מסטולים\ כשהקימו את גוש אמונים\ היינו מסטולים כשגופשטיין אסף בריונים\ היינו מסטולים, בבית, כשסגרו את נתב"ג\ ועוד מעט זה שים כיפה או תקפוץ מהגג\ היינו מפורקים כשהדי-9 חנה בשערי משפט\ ועכשיו (מה עכשיו?)\ שקיעה בשחור וורוד (מה איתנו?)\ עכשיו לקום ולצעוד (מה עכשיו?)\ רק לקום ולצעוד". יש מספיק אנשים שישמחו לצנזר את כל זה.

• ❤ תרבות
• מחאת התרבות
• WC
• מחאת בלפור
• אלימות משטרתית

קליפ המחאה של WC (צילום: ג'רמי פורטנוי):

באוגוסט 2016 הקמנו אני ואחי אבשלום את ההרכב WC. הקונספט האמנותי שסביבו בנינו את המוזיקה שלנו היה לקחת את מה שמתנגן במועדונים התל אביבים ולדחוף לתוכו בכוח את המציאות הפוליטית ממנה הבליינים כל כך ניסו להמלט. והנה, בדיוק ארבע שנים מאוחר יותר, באופן אירוני וצפוי גם יחד, התמוטטו הקירות של המועדונים והדאנס בארים והמציאות נשפכת פנימה כמו מים שחודרים לצוללת דרך החרכים.

יש איזה צדק פואטי בכך שהבמה היחידה שנשארה למוזיקאים ודיג'ייאים היא המחאה בבלפור

שלא תבינו לא נכון. כואב הלב לראות את מצב חיי הלילה ועולם התרבות. על אנשי הסאונד, התאורה והבמה, על שחקני התיאטרון המבוגרים, על בעלי מועדונים ששנים סיפקו עבודה למאות אנשים וכעת חייהם מתרסקים. אבל האם יש לי רחמים על אמנים בני דורי שכעת לא מוצאים את פרנסתם? את זה קשה לי לומר. בהתעלמות שלנו מהחורים בצוללת הזו, בברגים ואומים שעפים לכל עבר, אפשר לומר ששרפנו את הכיף ארבעה דורות קדימה. יש איזה צדק פואטי בכך שהבמה היחידה שנשארה למוזיקאים ודיג'ייאים היא המחאה בבלפור.

יש יוטיוב שאני מרבה לחזור אליו, של שלמה גרוניך ומתי כספי מנגנים בחזית במלחמת יום כיפור וסביבם עשרות חיילים מפוחדים ומפוייחים. למעשה, כל דור הזהב של שנות השבעים במוזיקה הישראלית צמח והתגלה בתור המרפא הלאומי למשבר הזה. גם סנדרסון וגם אבנר גדסי. אנחנו עכשיו ברגע כזה. אין יותר איפה להתחבא ואין ברירה אלא לקום ולהלחם על עתידנו, ולרכז במאבק הזה את כל האנרגיה היצירתית.

אם לאמנים אין יותר כסף לגור בעיר זה הזמן לצאת לפריפריה של העיר. לארגזים, לתקווה, ליפו ג' ו-ד', והלאה לבת ים ולחולון. זה הרגע. זה החומה ומגדל שלנו

עבור האמנים התל אביבים של דורי, המוות הקליני הזה של התרבות וחיי הלילה הוא אסון. אני רואה בו גם הזדמנות. אמנות היא יצואנית של אידאולוגיה. הילדים בצד הסובייטי של חומת ברלין שמעו את המוזיקה שהגיעה מהצד השני והתפוצץ להם המוח. הם שמעו אותה למרות שהיה אסור וחלמו להפיל את החומה. והרי בין תל אביב לישראל יש חומה דמיונית כזו, ואם בצד השני שלה אנשים טרם השתכנעו שהתרבות שיוצאת מהעיר חשובה להם מספיק כדי לתמוך בזעקה שלה, כנראה שהם לא מרגישים חלק ממנה ולכן מחאת התרבות נראית להם בכיינית.

אולי עכשיו הגיע הזמן להתחיל את התרבות מהתחלה. מתוך ההריסות, מתוך חורבן הקורונה, שהוא החורבן של כל הישראלים. ליצור אמנות שאינה לשם הגשמה עצמית אלא למען החברה והקהילה. אם לאמנים אין יותר כסף לגור בעיר זה הזמן לצאת לפריפריה של העיר. לארגזים, לתקווה, ליפו ג' ו-ד', והלאה לבת ים ולחולון. זה הרגע. זה החומה ומגדל שלנו, של הפלורליזם וההומניזם הליברלי בישראל. מול כל בית ספר של ש"ס תקימו צהרונית ולמדו את הילדים כתיבה, ומוזיקה ותיאטרון. תרימו הופעות ותקלוטי פופ-אפ כמו שהדתיים הקימו מיד תפילות מאולתרות בחניונים. תלחמו על הילדים האלה. תביאו לשם את תל אביב כדי שיום אחד, אחרי שנפיל את הרודן, כולם ירצו לקחת חלק בחגיגה. כולם ירגישו שזה שלהם.

• מחאת התרבות
• מחאת בלפור
• מוזיקת מחאה
• שירי מחאה
• WC