ראפ לאדם החושב: אייטולה ואבירי השולחן העגול חוגגים עשור
אייטולה ראה הרבה ראפרים באים והולכים במהלך עשור של פעילות, אבל גם הוא יודע שהיחידים ששורדים הם אלו שמבינים שקריירת ראפ זו עבודה, לא משחק ילדים. ריאיון
דרוש זוג רציני של ביצים כדי לקרוא לפרויקט הראשון שלך "צלילי הניצחון", במיוחד כשאתם צמד אנונימי שפועל במסגרת הז'אנר הצדדי שהוא ההיפ הופ הישראלי. אבל אבירי השולחן העגול (אייטולה וסוונסון האדמו"ר) לא פחדנים, וגם לא פראיירים. עבר עשור מאז אותו פרויקט, ומעבר לכמה שיערות שעזבו את הראשים וחבר אחד שהצטרך להרכב (שגב), לא הרבה השתנה באטיטוד – היפ הופ חד מהאגף האלטרנטיבי של הסקאלה עם ליריקה בשפת רחוב טבעית אבל עם תוכן שלא מעליב את המאזין האינטלגנט. ראפ לאדם החושב.
"בגיל 17 הייתי מכין ביטים מצ'וקמקים על תכנת עריכה פרמיטיבית", מספר אייטולה (אסף לויבל) על ימי הראפ הראשונים שלו. "זו בדיוק היתה התקופה של ההתפוצצות של ההיפ הופ – שב"ק ס', החומרים הראשונים של סאבלימינל, עסק שחור. זו היתה מוזיקה כיפית שהיינו שמים באוטו, מרגע שקבלנו רשיון. פתאום קלטנו שיש היפ הופ מגניב בעברית. התחלנו עם כל מיני פריסטיילים בהפסקה, ואז הקלטתי את השיר הראשון. השמעתי את זה לחברים וזה היה קטע. התחילו לשכפל את זה וכל הבית ספר שמע, וזה היה הביג טיון הראשון שלי. הסנונית הראשונה. היו מלא חבר'ה בתיכון שחשבתי שהם יותר קולים ממני, והם פתאום באו אליי ותפסו ממני. קלטתי שזה תופס אנשים".
"בצבא היה לי ממש חינוך מוזיקלי, כי אין מה לעשות אז פשוט מעבירים דיסקים אחד לשני. התחלתי להבין מה זה באמת ביטים, שזה בעצם מגיע מדגימות ומתקליטים. אתה קולט שדי.ג'יי שאדו סימפל איזה תקליט שיש לך בבית, ואתה מכיר את רדיוטריפ (סקולמאסטר ומיקסמונסטר מהתפוחים – מ"ש) שעושים פה מוזיקה מבוססת דגימות, ויוצא לדינמו ושומע תקלוטים. פתאום אתה מבין שמאחורי המוזיקה שאתה אוהב יש הרבה מחשבה, השקעה ועבודה בהפקה".
ומתי כל זה הפך לאבירי השולחן העגול?
"כל החברים ידעו שאני עושה ראפ ושסוונסון (יונתן גפן) מוכשר בביטים והיה ברור שנהיה דואו. כי אנחנו חברים מכיתה ב', יש לנו את אותו הסטייל וכי שנינו משקיענים. כולם ידעו שנהפוך לצמד די.ג'יי – אמסי. באחד הימים ישבנו במנזר, סביב איזה שולחן עגול וניסינו למצוא שם. ואז חבר אמר 'יודעים מה, אתם עובדים עם פטיפון, פטיפון זה שולחן מסתובב, אתם צריכים לקרוא לעצמכם אבירי השולחן העגול'. גם האבירים שמתאחדים וגם השולחן העגול, אמרנו שזה זה".
ב־2006 אספו את השירים שאגרו לפרויקט היחודי "צלילי הניצחון" – אלבום באורך מלא המורכב כולו מסימפולים וכולל שורות לא כמו "עצוב אך אמיתי/ מה איתי מה איתי/ אני מרוח כמו שוקולד השחר/ כל היום ועד עלות השחר/ שוכב על הספה/ רואה תכניות על לאונרדו דה וינצ'י בערוץ המדע". לא בדיוק הלחם והחומאה של סצינת ההיפ הופ דאז, שבדיוק החלה לאבד את אוויר פסגות המיינסטרים בו נגעה. "חלק גדול מהשירים של צלילי הניצחון באו לתת קונטרה לראפרים שעשו שם רע לז'אנר. התחלנו ליצור בתקופה שההיפ הופ היה ממש כייפי ומגניב, ואחרי שלוש־ארבע שנים הוא נהיה ממש וואק. הדרייב שלנו היה לתת משהו שאנחנו חושבים שהוא טוב".
אייטולה וסוונסון צרבו כ־100 עד 200 עותקים, הדפיסו את העטיפות במחשב והחלו לחלק אותם במסיבות ששטפו את המועדונים הקטנים של תל אביב. "למי שהיה סניקרס או טי שירט מגניבות נתנו דיסק". בזמן שאייטולה היה בטיול בג'מייקה, האלבום הסתובב בעיר ותפס את אזניהם של כמה מכוחות האינדי הישראלי. רדיוטריפ מצאו את הצמד, עפו על המוזיקה והשמיעו את זה ללאון פלדמן מקול הקמפוס. "הוא מאוד אוהב אינדי ולקדם אמנים מוזרים וצעירים, ואנחנו היינו הדבר הצעיר המוזר". עשור של פעילות אינטנסיבית בסצנת המוזיקה התל אביבית כבר עזרה להפיץ את שם האבירים בעיר ולמצב את עצמם כאחד מהרכבי ההיפ הופ היציבים והמיוחדים בסביבה.
מה ההבדל בין ההיפ הופ של אותם השנים לבין זה של היום?
"השתפר בטירוף. אז, הגל השני של ההיפ הופ היה בחיתוליו. זה גם אנחנו, כהן@מושון, נצ'י, פלד ואורטגה, רצינו לעשות את זה יותר טוב מבלי ליפול לטעויות של הגל הראשון. היום הביטים נשמעים הרבה יותר טוב, הליריקס נשמעים יותר טוב, הפזמונים נשמעים יותר טוב. פעם כדי שידברו עליך וישמעו אותך היית צריך להביא ביט מצ'וקמק, לעשות קצת ראפ ואתה מוכר כראפר. היום אנשים לא יקבלו אותך לתחום במהרה. רף הכניסה היום יותר גבוהה".
היום ההיפ הופ זוכה להצלחה מיינסטרימית גדולה יותר. יש לכם כוונה להגיע לשם?
"אני לא אעשה שירים שיכתבו לגלצ. אני עושה את המוזיקה כדי שתהיה מוזיקה טובה לדעתי. זו לא המטרה שלי. לא אתאבד כדי להיות אמן היפ הופ מסחרי. אני אייטולה, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. מבחינתי, מושגי הצלחה לא נמדדים באותה הצורה. מבחינתי הצלחה זה שקונים את האלבום, באים להופעות, מפדבקים, חולקים את זה. זה המוניטין, ואני רוצה את המוניטין".
אתה באמת מתייחס לזה הרבה כעבודה, אבל זה לא הדיי ג'וב שלך.
"היו תקופות שהייתי מתקלט ומופיע למחייתי, אבל הבנתי שיש פה כל מיני בעיות בדבר הזה וגם גדולים ומוצלחים ממני צריכים עוד הכנסה. אז יש לי שתי קריירות. יש לי קריירת ראפ וקריירת עסקים, וכל אחת תומכת בשניה. אני מאוד אוהב את הדיי ג'וב ומאוד אוהב לעשות ראפ, ולשניהם אני ניגש לזה כמקצוען".
אבירי השולחן העגול יופיע ברומנו, דרך יפו 9 תל אביב, שבת (20.8), כניסה חופשית
