Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
אל תעלו תמונות מלפני שלוש שנים ויותר, בטח אם קו השיער שלכם עבר נסיגה משמעותית מאז. גם אל תעלו תמונות שלכם עושים מדיטציה, מתמנגלים עם ילדים אפריקאים חמודים בטיול בזנזיבר, עושים סלפי עם אלפקה או כל בעל חיים אחר שהוא לא שלכם, ובטח אל תעלו תמונה שבה אתם מצולמים לצד אנשים נוספים. ג'יזס, זאת אפליקציית היכרויות, לא "חפש את המטמון". מיותר לציין שכדאי לוותר גם על סלפי עם ההורים.
חופש המידע
לגיטימי לפנות לחבר משותף כדי לדלות עוד מידע על האדם שהיה לכם איתו מאץ'. לגיטימי גם לאתר את הצד השני בפייסבוק ולהמשיך לחקור שם. לא לגיטימי להציע חברות או לפצוח בשיחה בצ'אט. השמועה מספרת שאם תלחצו על האופציה של טינדר סושיאל תקבלו רשימה של כל חברי הפייסבוק שלכם שנמצאים בטינדר. זהו מידע חשוב אבל גם מטעה, משום שכשמוחקים את האפליקציה מהנייד, לא בהכרח מתנתקים ממנה. קחו את זה בחשבון לפני שאתם זוממים על מישהו מהרשימה.
הצהרת כוונות
אין טעם לכתוב שאתם מחפשים משהו רציני, זה לא מה שיעצור את אלו שלא מחפשים משהו רציני, רק יעכב אותם קצת. אם אתם תיירים שמגיעים לעיר לתקופה קצרה ובודקים את ההיצע בטינדר, כדאי שתעדכנו את המידע הזה בפרופיל שלכם – הוא רלוונטי מאוד.
*אין צורך לציין את גודל איבר המין.
דיפלומטיות
נקיטת עמדה פוליטית בפומבי היא דבר ראוי להערכה, כל עוד היא לא מופיעה בשורת הסטטוס. אתם מתבקשים ליישר קו עם המיינסטרים לפחות עד הדייט הראשון, גם אם זה אומר להישמע כמו יאיר לפיד.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אפליקציות היכרויות: מה אנחנו מחפשים כשאנחנו מחפשים אהבה
טיילור סוויפט או איימי וויינהאוס? שוקולד השחר או נוטלה? אפליקציית ההיכרויות החדשה Mishu מנסה לשבור את הקרח ומעלה שאלות על האופן שבו אנחנו מחפשים אהבה בעולם שלא נותר בו כמעט מסתורין
אנחנו כבר לא מצפים להיתקל בזר מסתורי וגבוה ברחוב, מקסימום בכזה ששואל "יש לך שקל, אבא?" ולא משנה אם הוא פונה לגבר או לאישה. אפליקציות ואתרי ההיכרויות, הרשתות החברתיות והאווירה החשופה והאובר שיתופית אולי הרגו את הספונטניות, אבל לא בהכרח את הרומנטיקה. הרבה נכתב כבר על השטחיות שבחיפוש אהבה בטינדר ובדומותיה, שלא לדבר על המראה החיצוני כבסיס למציאת החצי השני; אבל מה אם חיפוש אהבה באפליקציות הוא בעצם הרבה יותר מחיפוש אחרי קוביות בבטן או חיוך מושלם?
Mishu, אפליקציית היכרויות שנראית כמו הילד הממזר של טינדר ואוקיי קיופיד, מנסה להקליל את החוויה המייאשת בלי לוותר על הרומנטיקה. האפליקציה החדשה, שהושקה היום (רביעי), פועלת על בסיס תמונות והתאמה הדדית מיידית כמו בטינדר, אך גם מעודדת את המשתמשים לענות על שאלות העדפה שונות ומשונות. "מגוון השאלות נע בין אנקדוטות כמו 'נוטלה או שוקולד השחר' ו'טיילור סוויפט או איימי וויינהאוס' ועד שאלות על אורח חיים ועל פוליטיקה. הן שוברות את הקרח", אומר עופר מורג, מנכ"ל האפליקציה. "במקביל האפליקציה לומדת את אופי המשתמש כדי שתדע להציע לו התאמות מדויקות יותר בעתיד".
אלוהים נותן ממרח אגוזים
בספרה "אינטימיות קרה: עלייתו של הקפיטליזם הרגשי" מתארת הסוציולוגית אווה אילוז כיצד אתרי ההיכרויות הובילו לשחיקת הרומנטיקה והוסיפו לה מאפיינים של שוק כלכלי. אילוז מדמה את חוויית חיפוש האהבה לשופינג אונליין: הפרופילים האישיים של המשתמשים שקולים למוצרים; בדיקת המפרט הטכני שלהם והשוואתם לדגמים דומים הופכות את החוויה לרציונלית ומלאת ציניות. זה נשמע הכי רחוק מרומיאו ויוליה, אבל כשחושבים על זה, אולי הרומנטיקה לא התפגרה כמו שהיא השתכללה ועברה עריכה מחדש במטרה להתאים את עצמה לעת המודרנית, וכן, זה כולל גם נוטלה. דווקא ההתייעלות היא זאת שמסייעת לברור מבין כל האפשרויות שבחוץ במסע למציאת האביר עם הסמארטפון הלבן. רומנטיקנים מהסוג שמתאהבים בחבר/ה הכי טוב/ה שלו/ה או בבחור/ה המבריק/ה שפגשתם על הספסל בגילמן? הירשמו לאוקיי קיופיד. סאקרים של אהבה ממבט ראשון, שלא לומר של סליז? תורידו טינדר. יותר בקטע של להתאהב בחבר של חברים שפגשתם באותו ערב בפיקוק? היכנסו לפייסבוק. אם משפטי פתיחה דביליים הם הקטע שלכם, אתם יכולים להסתובב ליד הסנטר ולהמתין בסבלנות שמישהו מהמרכז לאמנות הפיתוי ישאל אם זה כאב כשנפלתם מהשמים לדיזנגוף, אבל אפשר גם לנסות לתת הזדמנות לאפליקציית Mishu הטרייה. ומה אומרים הקולות בשטח?
"עוד לא יצא לי להיפגש עם אף אחד מאוקיי קיופיד. הפרופילים שם כל כך מפורטים שזה מוציא את כל החשק", מספרת שי לי דרורי (23), המשתמשת לסירוגין בטינדר ובאוקיי קיופיד. "הרבה יותר נוח לי בטינדר. יש שם משהו מנוכר אמנם, אבל זה משמר את אווירת המסתורין".
מוזר לחשוב על טינדר – היכל התהילה של הסלפי מפאנג'ויה והדאק פייס – כעל מקום מסתורי, אבל דווקא מיעוט הפרטים מאפשר למשתמש לבנות פנטזיה במידותיו, בה כל תמונה היא סמל וכל מילה היא מטפורה.
"אני מרגישה שאני מנסה 'לצוד' מידע מעמיק יותר על האדם מבעד לשורת התיאור שלו ולתמונות, וזה מתיש", מספרת גיל ירדני (31), שבימים אלו עושה דוקטורט בביולוגיה בווינה. "משיכה מבחינתי מבוססת הרבה יותר על אינטראקציה מאשר על מראה חיצוני, ואני מנסה לפענח לפי התמונות איזה אדם עומד מולי, למשל, אם גם הוא כמוני בקטע של טבע או טיולים. כמו כן אני מתעכבת על הסטטוס. אנשים שבוחרים לא לכתוב כלום הם כנראה אלה שלא חשוב להם להשקיע, כלומר שונים מאוד ממני, ואז בכלל אין מה לדבר".
חנות קטנה ומשפחתית או רשת דורסנית וקפיטליסטית? מתוך "יש לך הודעה"
דרורי משתמשת בטינדר בצורה דומה: "אם אני רואה מישהו במדים אני פוסלת אותו מיד. לא מפריע לי שהוא היה בצבא, גם אני שירַתי והאקס שלי היה קצין בקבע, אבל אם אתה צריך לבחור חמש תמונות מייצגות ואתה בוחר בתמונה במדים, המקום שהצבא תופס בחיים שלך גדול ממה שמתאים לי. אני פוסלת גם פרופילים של גברים שמצולמים עם חיות פרא או עם ילדים מקומיים במזרח הרחוק – אני קוראת לזה אקססוריז אקזוטיים. אם אין אפילו תמונה אחת שאפשר לראות בה שיניים – גם אפסול. אחרי הכל, אף אחד לא רוצה לגלות בזמן אמת שלדייט שלו אין שיניים".
החיפוש אחרי אהבה ימשיך להיות מנג'ס, לא חשוב כמה נלמד להכיר את אתרי ההיכרויות והם ילמדו להכיר אותנו. מוכרחים להודות שמאז ומעולם רומנטיקה הייתה כרוכה במיגרנה, ולא משנה באילו אמצעים חיפשנו אותה (אולי בגלל זה סיפור האהבה הגדול של כל הזמנים נגמר בהתאבדות הדדית). בעולם שבו דייטים מרגישים כמו ראיונות עבודה, כל האמצעים כשרים. בסופו של דבר, רק באחד מהם נהוג לעשות סקס בסוף.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
רשת חברתית חדשה שהושקה השבוע מבטיחה למצוא לכם את החצי השני בדרך שאולי לא חשבתם עליה. עזבו אתכם מסקס מוצלח ומשיחה טובה, מתברר שהדבר היחיד שצריך לעשות כדי לדעת אם יש התאמה פוטנציאלית עם בן הזוג הוא הסנפה קטנה בצוואר. "במהלך המחקר שלנו זיהינו שלכל אחד מאיתנו יש חוש ריח אינדיבידואלי, מעין 'טביעת אף' ייחודית", אומר עופר פרל מצוות מעבדת חוש הריח במכון ויצמן אשר פיתחה את הפלטפורמה. "באמצעות שיטה מיוחדת ששכללנו אנחנו יוצרים לכל אדם 'פרופיל ריח' שמזהה את האופן שבו אנחנו מריחים את העולם. אנחנו שולחים למשתמשים בדואר כרטיסי גירוד עם ריח, ובעזרתם אפשר להיכנס לאתר ולהרכיב את פרופיל הריח הייחודי של כל גולש וגולשת".
ואז, אחרי שחשפתם את העדפותיכם הריחניות, הצוות במכון ויצמן יתפקד על תקן קופידון. "על בסיס פרופילי הריח הייחודים אנחנו יוצרים את ההתאמה בין חברי הרשת החברתית החדשה. המטרה שלנו היא להראות לגולשים אילו אנשים תופסים את הריח בצורה דומה להם. זה יכול לעזור במציאת התאמה זוגית טובה יותר ולשפר את מערכות היחסים".
מיכל ישראלי יצאה לחפש אהבה ברשת וחזרה בחיים. בקושי
לעולם הדייטינג הווירטואלי נוספו שתי אפליקציות היכרויות חדשות: Happn שמבוססת על מיקום גיאוגרפי ו־Bumble העלק פמיניסטית. בילינו סופ"ש שלם עם כל מה שיש לסמארטפון להציע לרווקים וקיבלנו נקע באצבע מרוב דפדפופים
שינוי הסטטוס שלי בפייסבוק לסינגל, גם אם לא נחשף לציבור חבריי, שינה לחלוטין את אופי הפיד. ככה זה כשפייסבוק מספקת ממשק פרסום פשוט שמאפשר לפלח את קהל היעד ביעילות. כשהייתי אין אה ריליישנשיפ הוצפתי בפרסומות לגני אירועים, כאילו היו המפרסמים אימא שכמהה להפוך לסבתא, ועם הפיכתי לרווקה – הגיעו אתרי ההיכרויות.
מכל המודעות שניסו לפתות אותי עם תמונות של הייטקיסטים סחים, בלטה אחת, Happn, שנראתה קולית ויחסית לא מתאמצת. הורדתי אותה. Happn מבוססת על מיקום בטווח גיאוגרפי ומנסה לחקות את הרעיון החמוד של Missed Connections – ההודעות הן בנוסח "ראיתי אותך ב-", כמו אלה שבעבר היו מודפסות בעיתונים. היא מציגה בפני המשתמש פרופילים של אנשים שחלפו על פניו, לכאורה, ברחוב. כלומר – מי שהיה בסביבתו המיידית במהלך שיטוטיו בעיר. מלבד זאת האפליקציה עובדת בדיוק על היתרון הטינדרי – שניכם עשיתם לייק? נוצר ביניכם "קראש" ואתם יכולים לקחת את זה מכאן. אופציה נוספת היא שליחת "צ'ארם" למי שעשיתם לו לייק ולא לייקק בחזרה, כדי לאותת שאתם בעניין.
אפליקציה טרייה נוספת היא Bumble, שנוצרה על ידי עובדת טינדר בדימוס וויטני וולף אשר הגתה גרסה פסאודו פמיניסטית של אפליקציית האם. ככזאת היא מאפשרת אך ורק לנשים לפנות לגברים, לאחר שהתלקח ביניהם לייק. לאישה יש חלון זמן של 24 שעות לפנות לגבר, ואם היא לא מנצלת אותו, יתפוגג לו הקשר. הגבר מורשה להאריך את החלון הזה פעם אחת ליממה נוספת, ובכך לרמוז שהיה רוצה לקבל איזה "היי" יבשושי שיגלגל את הכדור למגרש שלו. החיסרון המשמעותי של Bumble הוא כמות המשתמשים. ייתכן שמעבר מוקד הכוח לידי הנשים מרחיק את הגברים הרגילים להסתער ראשונים, וכך מיציתי את מאגר השידוכים הפוטנציאליים שלי לאחר דקות אחדות והגעתי למסך שמודיע לי שאין כרגע עוד זכרים בנמצא. היתרון הוא שבניגוד לטינדר לא תמצאו כאן אף לא תמונה אחת של בחור נטול חולצה, כאלה שמצלמים את ידם תחובה בתוך התחתונים או תמונת שאטרסטוק של בחורה קשורה. אבל אולי זה כלל לא יתרון, אלא הפנמה של סטיגמות מגדריות שמניחות שנשים לא מחפשות סטוצים או לא מעוניינות בפרקטיקות מעולם ה־BDSM. אולי. מכיוון ששתי האפליקציות חדשות ודי גלמודות, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולהתוודע מחדש לאוקיי קיופיד הישן והטוב, שבניגוד לטינדר ונגזרותיה עדיין מנסה לייצר קסם על ידי התאמה אישיותית, ולא על ידי רושם ראשוני וחיצוני בלבד.
ימינה, ימינה, שמאלה שמאל
הרשו לי להתחיל מהסוף. לאחר סוף שבוע של שימוש כבד באפליקציות האלו, כולל כמה דייטים, לא נותר ממני כלום. הליבידו נקטל, ועמו הרצון לפגוש אנשים חדשים או ישנים. אולי אני לא בנויה לחיי הדייטינג המסחררים, עובדה היא שהקצב, הכמות ובעיקר הדושבגים, סחטו אותי רגשית.
הפכתי לאדם בעל מבט מזוגג שרוב זמנו מתכלה בנפנוף האצבע. שמאלה. שמאלה. ימינה. שמאלה. שמאלה. שמאלה. בכל דפדוף ימינה הלב התמלא תקווה שעוד רגע יעלה מסך המאץ' המיוחל, שמשמעותו שגם האדם מאחורי התמונה שמולי חיבב את פרצופי, ואולי זהו תחילתו של רומן אגדי. כל דפדוף לצד שמאל לווה ברגשות אשם והחמצה, שכן אולי אני מוותרת על אהבת חיי רק בגלל שעדיין אין לו זקן. כל אלה – מה שנקרא "רגשות" בשפת האדם הפשוט שהייתי לפני שהפכתי לזומבית דייטינג – נעלמו כליל לאחר כמה שעות של דפדופים נמרצים.
בעוד Happn ו־Bumble מקנות את האופציה לצ'אט רק למי שעשו לייק הדדי, באוקיי קיופיד הצ'אט פרוץ ומופקר. לראשונה בחיי הבנתי מדוע נשים מתעלמות מגברים שפונים אליהן באתרי היכרויות: בתור אדם שמשתדל, ככל האפשר, להיות נחמד לזולת, הקפדתי תמיד לסרב לגברים בנימוס. כלומר, מטרידני רחוב או מפשיטים במבטים יקבלו חזרה את אותו יחס חזירי, אבל מי שפונה אליי בחן ובנימוס יזכה לגינונים הבריטיים שלי. באוקיי קיופיד, לעומת זאת, נאלצתי להתפשר על עקרונותיי בשלב מסוים. המוסכמה המגדרית הארכאית שלפיה הגבר הוא זה שעושה את הצעד הראשון מתקבלת כאן בהכנעה, והתוצאה היא תיבת הודעות כה עמוסה, שלא מאפשרת פנאי לפניות יזומות לאנשים אחרים. לאחר יממה שבה הקפדתי לענות לכולם, גם למי שהפרופיל שלו עשה לי פריחה, כרעתי תחת העומס והבנתי שאין ברירה – אם לא אתעלם מחלקם, לא יהיה לי זמן אפילו לכביסה. כך החלטתי שהגיע הזמן לסנן את מי שקורא לי "ממי", מנסה להכריח אותי להתקשר אליו ואז עובר לקללות (סיפור אמיתי!) או שואל אותי אם אני רוצה לזיין אותו עם הדילדו שלו בתוספת סמיילי (עוד סיפור אמיתי, לצערי).
שלא יהיו אי הבנות – אין שום דבר רע באפליקציות היכרויות. להפך. הן מאפשרות להיחשף למגוון ולכמות אדירה של אנשים שלא פוגשים ביומיום או שהסבירות שהייתם מתחילים לדבר איתם מזערית. מתנגדי הטכנולוגיה למיניהם (אם יש עדיין כאלה) יביטו אולי באפליקציות הדייטינג בהתנשאות ויעדיפו את הימים הפשוטים של ההיכרויות האורגניות, אבל דווקא יש משהו נחמד ואפילו מוגן בהיכרות באופן הזה. אחרי הכל, זה קורה בנוחות של הבית שלכם. אפשר להתעלם או לחסום את מי שהופך אגרסיבי, ובהיעדר הלחץ של פגישה במציאות, עם החששות והמודעות העצמית שמתלוות אליה, אפשר לפתח שיחות מתחכמות אל תוך הלילה מבלי לחשוב איך אתם נראים בפיג'מה הקרועה.
אך תמונה והתכתבות לא תמיד יעידו על טיבו אדם. את הלקח הזה למדתי כשפגשתי ב־Happn את מאיר, בעל גלריה בן 36 מיפו. מכיוון ש־Happn מבוססת על גבולות גיאוגרפיים מצומצמים, היא מציגה אופציות הומוגניות למדי. לנוכח העובדה שעברתי לפלורנטין לאחרונה, הוצג לי רוב מוחלט של גברים מזוקנים וקולים עם כלבים – בדיוק הטעם שלי. כשקבעתי להיפגש עם מאיר המזוקן והקול, הוא נתן לי את כתובת הבית שלו. "אני לא באה אליך הביתה", כתבתי לזר המוחלט שבצד השני. קבענו להיפגש באנה לולו. כשהגעתי לשם, הרווק הנחשק לא היה בנמצא. הברזה מפוארת? לא ולא. התקשרתי אליו, והוא שוב נתן לי הוראות הגעה לביתו. "אני לא באה אליך הביתה", אמרתי לו שוב בטון שמבהיר שאני רצינית. בלית ברירה הוא הגיע למקום, ואז החלו חמש דקות של מסע שכנועים פתטי. "נו, בואי נעלה. נעים אצלי יותר". מלבד "יבוא לך", נדמה שהוא ניסה את כל הטריקים בספר, גם לאחר שהסברתי ביסודיות למה לא אדרוך בביתו.
ניסיתי להבין אם הוא טיפש, עושה עצמו טיפש או שמא חושב שאני טיפשה – ואיזו אפשרות גרועה יותר. ואז הבנתי. מדובר באדם שהגרסה שלו לא התעדכנה. בשנת 2015 כשאנחנו אומרות "לא" אנחנו מתכוונות ל"לא", ואם אנחנו רק רוצות סקס אנחנו יודעות להגיד "כן". אנחנו לא משחקות אותה קשות להשגה כמו בספרי החוקים של הניינטיז. כשכל ההסברים לא עזרו, שתקתי. ידידנו העיקש פירש את השתיקה כהסכמה, וכשגילה להפתעתו שהיא שתיקה של ייאוש, קם והודיע שהוא הולך הביתה לישון.
המסקנה, מאיר: אם אתה כותב בפרופיל שאתה מחפש "אישה לחלוק איתה את החלומות שלי", תקבל פניות מנשים שמחפשות זוגיות. אם אתה מפנטז על לילה כיפי ונטול מחויבות, פשוט הכרז בכנות שאתה מחפש לילה כיפי ונטול מחויבות ותופתע לגלות שיש נשים שמחפשות את אותו הדבר בדיוק. חלומות פז.
מאוכזבת פניתי לאוקיי קיופיד והלכתי על בטוח – האדם שחולק עמי את אחוזי ההתאמה הגבוהים ביותר. הממשק של אוקיי קיופיד מאפשר לענות על אינסוף שאלות, כך שאחוזי ההתאמה שלו יכולים לדייק. ביני לבין יואב היו 93 אחוזי התאמה. השיחה אכן קלחה ואחרי יומיים של קשקושים על חתולים וקניה ווסט קבענו להיפגש, בהנחה שהקליק יימשך גם בעולם האמיתי. את המבט על פניו של יואב ברגע שהגעתי למקום היה לי קל לזהות, שכן ראיתי אותו לא פעם. החיסרון העיקרי בבליינד דייט עם הגבר התל אביבי הוא שההיצע הנשי המקומי גורם לו, ובצדק, לצפות שתופיע נסיכה קוקטית כמו מרבית הבחורות שמסתובבות בעיר הזאת והורסות את הסיכויים לנו – המיעוט השמנמן. שאר הערב אמנם היה חביב, אבל כלל התחמקויות מיצירת קשר עין, מהלך קלאסי של גברים שנועד למנוע מהאישה שמולם לחשוד שיש סיכוי שהן ייגעו בה עם מקל סלפי. נפרדנו בטפיחה על השכם. בבית גיליתי שדבר טוב אחד יצא ממכבש הדייטים שמחץ כל טיפת רומנטיות שעוד נותרה בי – הבנתי שהרבה אופציות הן יותר מדי אופציות, והחורף הזה אני מעדיפה להיות לבד.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![חנות קטנה ומשפחתית או רשת דורסנית וקפיטליסטית? מתוך "יש לך הודעה"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/01/sizes/Youve-Got-Mail-1-P_wo_500_281.jpg "חנות קטנה ומשפחתית או רשת דורסנית וקפיטליסטית? מתוך "יש לך הודעה"")
