רוצים להמשיך להשתמש בקנאביס אבל מיציתם את החלק של העישון? או שאולי הייתם רוצים לעשן בכל מקום בלי שישימו לב לזה? ובעיקר, אולי אתם מטופלי קנאביס והעשן פוגע בבריאותכם? פשוט תקנו וייפ, כל העולם כבר ושם ומחכים רק לכם
רוצים להמשיך להשתמש בקנאביס אבל מיציתם את החלק של העישון? או שאולי הייתם רוצים לעשן בכל מקום בלי שישימו לב לזה? ובעיקר, אתם מטופלי קנאביס והעשן בעייתי לכם מבחינה בריאותית? פשוט תקנו וייפ. צרכני קנאביס רפואי שלא מעוניינים לעשן נהנים מהנוחות של אידוי, שהפכה עם השנים לאחת משלוש הדרכים הנפוצות ביותר לצריכת קנאביס, יחד עם עישון וטפטוף שמן. אז מה זה וייפורייזר? בעברית מדובר ב"מכשיר אידוי", איתו ניתן לצרוך צמחים בלי לעשן ולשרוף אותם בתהליך. איך זה עובד? בזמן האידוי אוויר חם עובר דרך התפרחת ובכך חומר המיצוי של הצמח משתחרר. האוויר החם משחרר את הקנבינואידים ונוצרים אדים שאנחנו שואפים. ככה למעשה עובד הקסם של צמח הקנאביס שנכנס לתוך הוופורייזר ויוצא החוצה בצורת אדים.
שוק הוייפורייזרים הוא גדול ומתרחב באופן תמידי. ישנם סוגים שונים שעובדים בדרכים אחרות, אבל הטכניקה בבסיסה דומה: למכשיר יש תא שאותו ממלאים בצמחים מקוססים. לאחר שממלאים, מחכים שהמכשיר יתחמם עד לטמפ' מסוימת, לאחר החימום אפשר להתחיל בשאיפות. במכשירי אידוי מסוימים ניתן להגדיר מראש את הטמפ' שבה אתם מעוניינים לאדות ובחלקם היא קבועה מראש. ישנם מכשירים קטנטנים כמו למשל ה-DaVinci IQ 2 Vaporizer שניתן להחליף בו את הסוללה, להתחבר לאפליקציה ותכניות חימום שונות. לעומתו Volcano Classic Vaporizer הוא וייפורייזר לשימוש ביתי (קרי: נייח) שמשתמשים בו באמצעות שאיפה מבלון ניילון מיוחד, שם אפשר למדוד את כמות האדים ששואפים. התפעול פשוט אבל מיועד לבית בלבד, אלא אם כן אתם רוצים להסתובב עם בלון ענק מלא אדי וויד.
שתי שיטות האידוי העיקריות על בסיסן עובדים המכשיריםהן קונבקשן (Convection) וקונדקשן (Conduction) – מוליכות חום ומוליכות חשמל. באידוי על בסיס הולכת חום מיכל החימום של המכשיר הוא חיצוני מהפרחים ויוצר אדי חום שעוברים דרך הפרחים. היתרון בשיטה הזו שנמנע מגע ישיר בין הפרחים לבין מקור החום ולא נוצרת שריפה. החיסרון הוא בגודל המכשירים שצריכים להיות גדולים יותר כדי לאפשר את החימום החיצוני. זו השיטה המומלצת – והיקרה יותר, לצערנו. בוייפורייזרים מהסוג הזה רצוי לוודא שהפרחים המקוססים במכשיר יהיו אווריריים ולא דחוסים.
במכשירי האידוי מסוג הולכת חשמל, לעומת זאת, אין הפרדה אבסוליטית בין הפרחים לבין מקור החום והגורם המפריד הוא גוף מתכת או קרמיקה קטן. רוב המכשירים בשוק הם פועלים בשיטה הזו שהיא זולה יותר ונוחה יותר. היתרון הוא ברור בכך שהוייפורייזר יכול להיות קטן ונוח והחסרון הבולט הוא שהטעם אינו נקי תמיד והאדים יותר סמיכים. בסוגי המכשירים הללו דווקא רצוי לדחוס את התפרחת בתוך מיכל הטעינה.
לפעמים המחשבה הרווחת היא שאידוי קנאביס מבזבז אותו, אבל ההפך הוא הנכון. במהלך האידוי ניתן לאדות את הצמחים שוב ושוב עד למיצוי מוחלט של הפרח. בעת ביצוע הפעולה הצמח משנה את הצבע שלו מירוק לחום כהה, כך ניתן לדעת שהתפרחת כבר עשתה את שלה. שימוש בטמפרטורות שונות מעניק את האופציה לסחוט עוד ועוד מהצמחים ולנצל אותם עד הסוף.
השאלה העיקרית היא מה הטמפ' האידוי הנכונה והטובה ביותר עבור צרכני קנאביס? ההמלצה הרווחת גם אצל הצרכנים וגם אצל היצרנים הוא טמפרטורה בין 180 ל-210 מעלות (היות ווייפורייזרים רבים מיוצרים בארצות הברית או מיועדים לשוק האמריקאי, שימו לב שאתם על צלזיוס!), כאשר לרוב מתחילים לאדות ב-180 מעלות ובהדרגה מעלים ל-210 בשביל למצות את מעט החומר הפעיל העקשן שעדיין נמצא בצמח שכבר נתן את מרבית מה שיש לו. כמובן זנים מסוגים שונים זקוקים לטמפ' שונות על מנת לקבל את התוצאה הטובה ביותר. בסופו של דבר חווית האידוי היא אישית וכל צרכן מתאים לעצמו את הטמפ' שהכי אופטימלית עבורו. בכל מקרה, שימו לב בתחילת התהליך לא לחמם יותר מידי את הקנאביס, דבר שיכול לגרום לצמח להישרף מבלי להתאדות.
>> אל מדריך הזנים המלא של Cannagolan
