פאקוטק, ליין מסיבות הטכנו של אנה הלטה וצחי סוזנה, יחגוג הלילה 18 שנות פעילות במועדון חדש ברחוב היתד 12. צריך לקרוא רגע שוב כדי להבין את זה. קל יותר אולי לדבר על המועדון החדש, חלל מרתפי ואידיאלי לטכנואידים ותיקים שמעליו מיני-רחבה נוספת לטיפוסים קצת פחות קשוחים, אבל צריך לדבר על פאקוטק. צריך לדבר על 2004 ועל השנים הראשונות במחתרת, בלוקיישנים הזויים בירושלים ומחוצה לה, במרדפי מילוט מהמשטרה, על עידן שבו טכנו היה סוד שרק מעטים שמעו ורקדו. צריך לדבר על השמות הגדולים שפאקוטק הנחיתו כאן בסוף העשור הראשון של האלף. צריך לדבר על האופן שבו טכנו הפך להיות מיינסטרים. בקיצור, צריך לדבר קצת עם אנה הלטה. אבל קודם בואו נשמע קצת מוזיקה ונרקוד:

ב-18 שנים של פאקוטק, מה השינוי הכי גדול שראית בחיי הלילה?
"ממבט מאקרו יש הבדלים, אך בתמונה הגדולה הכל פשוט ממשיך לזרום ומדי פעם מבצבצות להן נקודות אור חדשות או כאלה שחוזרות על עצמן".

נחדד את השאלה: כשהתחלתם טכנו היה האנדרגראונד של האנדרגראונד, ליטרלי מתחת לאדמה, במקומות קטנים ותעשייתיים. עכשיו טכנו זה הדבר הזה ש-20 אלף איש רוקדים בפסטיבלים בפארק. מה את חושבת על השינוי הזה?
"זה קצת כמו להשוות מים וקוקה קולה. העניין באירוע ענק הוא לרצות את ההמון. מעבר לזה כל יוזמה היא מכובדת ומוערכת מבחינתי. אך ברב המקרים אין מה להשוות בין זה לזה. יש את קרן האור שתיקח את המאזין למפגש עם עצמו ועם הכל מסביב, ויש פלסטיק. שניהם יכולים לקרות בשני הסוגים של האירועים. מחתרת או פארק עם אלפים. מן הסתם במסיבת מחרת זה קצת יותר קל – יש כאלו מסיבות שהקהל בא ספציפית לשמוע את הדבר הזה או חבר שיודע אמר לו. אירועי טכנו ענקיים בחו"ל היו עוד לפני שנפלה עלי הזכות להכיר את המוזיקה האלקטרונית".

את לא חושבת שטכנו פופולרי מדי כרגע? האם אנחנו סבבה עם זה שעדן בן זקן שרה על טכנו בגלגלצ?
"לא חשבתי אפילו שזה טכנו :)".

הגעתם עם פאקוטק לכל מיני מקומות בעולם. מה היה המקום הכי מוזר שניגנת בו?
"המקומות הכי מוזרים שהצלחנו להביא על עצמנו היו דווקא בארץ. בתחילת דרכנו בירושלים היינו עושים רייב כל שבועיים. באפריל 2004 עשינו אירוע בשם The PALACE, זה מה שהיה רשום על הפלייר יחד עם מספר טלפון. כדי להפחית את סיכוי סגירת האירוע הוא התקיים בערב יום העצמאות (יום שמותר להרעיש בו). נכנסנו למקום האירוע בכניסה אחורית כשבוע לפני, ישנו שם, הכנסנו אליו ציוד ועבדנו עליו בשושו. מקום האירוע היה ארמון מטורף ברחוב אגרון (כיום מלון וולדורף אסטוריה) מהתקופה העות'מאנית שבנה איזה סולטן. הוא שימש כמשרד המסחר והתעשייה עד שננטש לכמה שנים (ירושלים הייתה שופעת מקומות נטושים. את כולם ניצלנו. משרד החוץ הישן, מלון הנשיא, בונקר בעין כרם ועוד . הייתה אווירה מחשמלת בחלל המרהיב שכוסה כולו בויז'ואל של מקרני שקופיות. סוזנה פתח בסט אלקטרוני עמוק, כמעט בלי ביט עד שהכניס את ליונל ריצ'י all night long ומשם התחילה מוזיקה רייבית שאנה המשיכה לתוך הבוקר. המקום והאווירה היה לא פחות יפה גם באור יום. למזלנו האירוע שרד. פעם אחת באו מג"בניקים שהיו לגמרי בשוק, החייל דיבר עם הקצין בקשר ושאל אותו מה לעשות. הקצין ענה: 'שישמרו על עצמם'. ואז המג"בניקים רק שמרו עלינו והכווינו את האנשים בחוץ :)"

איזו מסיבה של פאקוטק את זוכרת הכי בגאווה?
"תחושת הגאווה לא קרובה אלי".

תארי לנו את מסיבת החלומות שלך.
"כל מסיבה שבה יש אפילו שניה אחת שהמאזין מאבד את החוש האסוציאטיבי שלו ולא חושב על כלום אך נמצא בפיכחות חדה ברגע האמת".

מי הם הדי.ג'ייאים האהובים עלייך כרגע ולמה?
"בכל סרט יש פריים אחד יפה, כך גם בסטים של אחרים אני מעדיפה להיות פתוחה ולהנות ולא לחפש סיבות לכך. יש סטים שבהם יש רגע אחד קטן מנחם ומשחרר – על הרגעים האלה אני מודה. יש דיג'ייאים שיש להם רצף בלתי פוסק של הרגעים האלה. אלה הדיג'ייאים שאני הכי אוהבת".

בעשור הקודם הבאתם המון די.ג'ייאים מובילים מחו"ל כמו פרד פי ולבון וינסנט ושטפי וג'ניפר קארדיני. למה הפסקתם עם זה בעצם?
"הזמנו את האומנים האלה ורבים אחרים כי רצינו לשמוע אותם בארץ. היו מקרים בודדים שמישהו היה חושב על להביא אומן שחשבנו עליו להופעת בכורה בארץ. במקרים האלה היינו שמחים ונהנים פשוט לבלות במסיבות ללא דאגות אמרגניות. מאז הדברים התחילו להשתפר, התמזגנו עם מועדונים שהיו מזמינים אומנים מהסוג שהרגיש לנו קסום, וכך עברו להן לא מעט מסיבות מדהימות".

איזה מוזיקאי/די.ג'יי מפורסם הכי נהנית לפגוש? עם מי כיף במסיבות?
"האמת שעם רב האורחים.ות שהיו לנו לאורך השנים".

לא מדגדג לכ.ם להפיק מוזיקה בעצמכ.ם?
"דיגדג ועשיתי מעט. אני יודעת כמה קשה למצוא טרקים טובים ופי כמה וכמה יותר קשה להפיק אותם. אני אסירת תודה וכבוד למפיקים שמצליחים להוציא רוח חדשה ב-2022. זה דורש זמן רב ופוקוס. הפוקוס שלי נמצא בדברים אחרים ואני מאמינה שהם גם מביאים לרגעים דומים בזמן האמת".

זוכרת מה היה הטראק האהוב עלייך לפני 18 שנה?
בטח! הנה אחד מהם:

ומה הטראק האהוב עליך ממש כרגע?
גם הקודם, וגם זה, הם כבר זמן מה מהטרקים האהובים. אין אחד בודד וזה דווקא טרק ממש ישן.

חיי הלילה ותרבות המועדונים בארץ ידעה הרבה עליות ומורדות בתקופה לאורך שני העשורים האלה. מה מבחינתך היה השיא ומה נקודת השפל?
"מתקשה לראות את זה כתקופות שונות אלא כתהליך. רגעים קוסמיים עוצמתיים תמיד היו, ישנם ויהיו. והשאיפה היא רק לעוד".

הקורונה פגעה קשות בתרבות המועדונים. איך את מתמודדת עם ההשלכות של זה?
"אני בטוחה שכל אומן הבין את זה טוב מחדש: זאת זכות עצומה לתקלט לאנשים. אני מודה למי שעומד מאחורי העבודה הקשה של להיות בעל מועדון ומפיקים ומודה לאנשים שבוחרים לבוא ולרקוד אפילו בתקופות שחצי מדינה בבידוד או הולכת להיכנס לבידוד".

איזה שאיפות מקצועיות נשארו לך? מקומות שהיית רוצה לנגן בהם? שיתופי פעולה ספציפיים?
"השאיפה היא להמשיך להיות חופשיה ולא להיצמד לנוסחאות".

יש לא מעט אמהות-טכנו בין התקליטניות בארץ ובעולם. פחות קשה לשלב את זה ממה שחושבים?
"צחי סוזנה – שהוא האבא של פאקוטק וגם של הבייבי השני שלנו, הילד המשותף שלנו בשם לאו. אם אחד מאיתנו מתקלט – השני נשאר עם הילד. אם שנינו מתקלטים – מוצאים פתרון. זה יותר קל כששנינו גמישים עם זה".

איזה צדדים של חיי הלילה את פחות אוהבת?
"שזה לרוב בלילה".

עד מתי פאקוטק, בעצם?
"עד שנשאר בחיים".

יומולדת 18 לפאקוטק, מועדון היתד 12, פרטים וכרטיסים כאן

• חיי לילה
• אנה הלטה
• טכנו
• דיג'יי
• טיים אאוט סופ"ש
• מסיבות מומלצות

• Facebook
• Twitter
• Email

ליין הפאקוטק הוותיק חוזר בשישי הקרוב עם אחת המסיבות שיותר חיכינו להן. מדובר באירוע גדול, ליטרלי, שכן הוא יתקיים בגגרין המחודש והעצום בהפקה בסדר גודל שהליין לא ידע זה זמן רב. יהיו שם שתי רחבות פנימיות ואחת חיצונית בחצר, וידיאו ארט, הופעות נוסטלגיות וגם הפתעה אחת שכבר אפשר לספר עליה.

"החלל של הגגרין החדש מאפשר לנו לעשות מסיבה בצורה של פסטיבל; פסטיבל שהוא גם רייב", מספר צחי סוזנה, מאנשי הליין. "כל החללים עובדים כגוף אחד אבל מצד שני, החוויה משתנה בין הרחבות בצורה אורגנית. תהיה דינמיקה שהיא אחרת ממועדון לילה", הוא מוסיף: "אם תתרגל למשהו, יבוא הדבר הבא שירענן את מה שהיה וייקח את זה למקום אחר. זה יהיה כמו משחק, כמו קווסט: פאקו-קווסט".

סוזאנה ושותפתו אנה הלטה מנהיגים מסורת של אירוח דיג'יים מרחבי הגלקסיה. הפעם הווייב צפוי להיות יותר מקומי בשל מגבלות התקופה, אבל עדיין מלא בהפתעות. "אני לא יודע להסביר אפילו איך בנינו את הליינאפ אבל זה בא מהנשמה. זה שאין תיירות אומר שאין בוקינג של דיג׳יים מחו״ל וזה נותן במה לצעירים משלנו״.

הקהל של הפאקוטק מגוון ולא נתלה על סגנון אחד. זה משתלב יופי עם העובדה שלכל אחת מהרחבות בגגרין המחודש יש את הקסם שלה, עניין שיובלט בשישי. בין השאר, ינגנו בהן: Nsa שהם נוקי, סער ואביב שיתארחו בחדר b בחציו השני של הלילה; לפניהם ינגנו צמד טכנו חדש בעיר בשם Rony group שהם אורי כהן ורון קוצר. וגם: תמצאו אתאנה ואיילוברחבה הראשית, ואמנדה שהפכה להיות חלק מהדי-אנ-איי של הליין תיתן סט פתיחה בחצר הגגרין שבו גם צחי סוזנה עצמו ינגן בבוקר.

ההפתעה הגדולה של הערב תהיה סט של מור אליאן (Fever AM), אמנית ישראלית שממלאת גיגים בחו"ל (כולל הברגהיין ופסטיבלים). גם הלטה עצמה כמובן תנגן, כי אין מסיבת פאקוטק בלי סט של אחת הדיג'יות הטובות בסצינה. וזה לא הכל: אילנה צברי (מע"צ, ישראל שתיים) ורונית רוזנטל (ישראל) יחזרו לנגן תחת השם "מפטאל" – ההרכב שלהן שפעל בניינטיז. באחרונה החלו השתיים לשתף פעולה עם הגיטריסטאורי פרוסט(כרמלה גרוס ואגנר, ריר).

"אני לא רואה סתירה שבמסיבת טכנו תהיה הופעה כזו, אבל למי שזה פחות מתאים – זה גם בסדר, כי יש עוד שני חדרים", מציין סוזאנה. כמו כן יהיו הקרנות של וידיאו ארט ברחבות שילוו לחלק מהסטים ועוד הפתעות, שתאלצו לגלות כשתגיעו. נראה לנו שכדאי לכם מאוד.
לפרטים נוספים, כרטיסים ועניינים

• חיי לילה
• גגרין
• מסיבות
• אנה הלטה

• Facebook
• Twitter
• Email

מערכת היחסים הזאת מזמן הפכה למובנת מאליה מעבר לים, אבל בזירה המקומית נדמה כי החיבור בין סצנת חיי הלילה לסצנת האופנה מתחיל לקבל תוקף רשמי, בתוספת זווית נשית ונשכנית. בחורף האחרון הפתיע בית האופנה קום איל פו כשבחר עבור הקמפיין העונתי שלו בדי.ג'יי והמוזיקאית אנה לנדסמן. מדובר בליהוק לא שגרתי במונחים של מותג שקהל היעד שלו מבוסס בעיקר על פמיניסטיות אמידות בגיל המעבר. העונה, למרבה הפליאה, שני מותגים מקומיים נוספים החליטו להעמיד בפרונט את הנשים שבדרך כלל ניצבות על העמדה – אחת מהן היא די.ג׳יי נרקיס טפלר, כוכבת הקמפיין החדש של מותג האופנה הילי ארי. “זה לא שיש לנו סלידה מדוגמניות", מנמקת הילי יעקבי, מחצית מהצמד שעומד מאחורי המותג. “אבל כשאתה נכנס למועדון ואתה שומע משהו טוב, השאלה הראשונה שעולה לראש היא ‘מי מנגן את זה?׳. בנשים עם חספוס ויכולת שליטה בכלים מתקדמים יש משהו מאוד עוצמתי. עם כמה שאני לא אוהבת להשתמש במילה הזאת, זהו פמיניזם מבחינתי, או ליתר דיוק נשיות עכשווית".

הקולקציה המוצגת על ידי טפלר נקראת Recovering (החלמה) ועוסקת בסוגיות של איחוי והכלה – נגזרת של קצב החיים האינטנסיבי שאפיין את השנה האחרונה שעברה על יעקבי ובן זוגה לחיים ולמותג, ארי שוסטרוביץ׳. בעוד הקולקציות הקודמות של נוצרו כבגדי יוניסקס עמומים מגדרית, 12 הדגמים ששוחררו הפעם הם נשיים וחושניים במופגן, כשפריטים קלאסיים כמו שמלה שחורה קטנה ושקופה חוזקו באלמנטים דקורטיביים בעבודת יד. דגם מעניין של שמלת קומבינזון, לדוגמה, מעוטר בקווי תפר עדינים הממוקמים ב"אזורים שמבטאים את היכולת להכיל, כמו החזה והרחם", מסבירה יעקבי.

“בשביל להגיע למקום שלם עם עצמך אתה צריך לעבור חוויות פוצעות, וחיפשנו לבטא את כל זה בבגדים עצמם". את החספוס והמורכבות האלו מצאו השניים כאמור גם בטפלר (31). “יש בה משהו הירואי שגורם לגברים ולנשים כאחד להימשך אליה", ממשיכה יעקבי. “גם מצא חן בעינינו שהיא לסבית מוצהרת שפתוחה כלפי הכל. זה היה מאוד מפרה ומזין עבורנו כזוג יוצרי אינדי שעושים הכל במו ידיהם, והפך את היופי שלה להרבה יותר מעניין". “יש כאן תשוקה למשהו שהוא מעבר לפנים יפות וגוף מפוסל", מחזקת טפלר עצמה. “יש פה ייצוג של תוכן ורבדים נוספים של הזדהות עם כוח נשי, התמדה, ביטחון ושמחת חיים. בעיניי אין הגיוני יותר מאשר החיבור הזה".

מניות האנרגיה

המעצבת המקומית מאיה בש הפתיעה אף היא כשבחרה באנה הלטה המוכרת בחוגי חיי הלילה כחציו הנשי של הצמד שמאחורי הלייבל וליין מסיבות הטכנו הוותיק פאקוטק. בש, שבסוף השבוע האחרון העבירה את חנות הדגל שלה לחלל חדש וגדול יותר בגן החשמל, נודדת בעצמה בימים אלה בעקבות מלגה יוקרתית שהוענקה לה מהאוניברסיטה לאמנויות בלונדון (UAL). מתוך הארגזים היא מספיקה לספר על הליהוק העונתי: “אני מכירה את אנה מהמסיבות ומהחבורה הרוסית של תל אביב. יש משהו בעיניים העגולות האלה ובמראה הכללי שלה שהוא קצת ילדותי, וזה מאוד התאים לי. אני אף פעם לא מצלמת דוגמנים. מה שמעניין אותי הוא האנרגיה והאישיות".

בש, ילידת ברית המועצות בעצמה, נוהגת דרך קבע לרפרר בעיצוביה לזיכרונות ילדותה. “הפעם התקופה היא שנות ה־90 המוקדמות", היא מציינת. “זאת תקופה שלא היה בה כלום, ולכן המעט שהיה, כולל הבגדים, עבר בתוך המשפחה מאחד לשני. מתוך תחושת החוסר הזאת יצרתי חולצות עם אלמנטים של קולאז׳ ובטנות פרומות. האנרגיה של אנה התאימה לתמונה הכוללת. הנה, עכשיו היא אפילו יוצאת לנגן בחוץ עם הבגדים שלי". זו אינה הפעם הראשונה שהלטה (35) מתבקשת לזנוח לרגע את עמדת הדי.ג׳יי לטובת סטוץ עם עדשת המצלמה. בשנה שעברה היא לוהקה לקמפיין הביכורים של מותג האופנה המקומי מונוגמי. “פשוט ביקשו ממני להצטלם באופן שבו אני מתקלטת, בלי לשנות דבר בגישה", היא נזכרת, “החיבור הזה בין חיי הלילה לאופנה נורא טבעי בעיניי. הוא אולי מקבל עכשיו יותר בולטוּת, אבל הוא קיים מאז ומתמיד".

הילי ארי, 280־1,400 ש"ח, להשיג בחנויות שרון ברונשר, בנקר, סופיה, אאוטסייד סוסייטי ובאתר: hiliari.com

מאיה בש, 230־890 ש"ח, ברזילי 5 תל אביב

• מאיה בש
• אנה הלטה
• נרקיס טפלר
• אנה לנדסמן
• הילי ארי
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

נרקיס טפלר

היא לא רק תקליטנית מעולה, היא גם אחת הדמויות הכי רהוטות בסצנת הלילה המקומית – מהמעטות שמעדיפות לפתוח את הפה (על חיי לילה, על פמיניזם, על מה שביניהם) ולא לשמור על דממת אלחוט של פרגון אוטומטי. אבל קודם כל היא תקליטנית מנוסה, מעולה
ואינטליגנטית.

הטרק שעשה לה את השנה:Moscoman – Dévoué

[tmwdfpad]

טל כהן

לא קל להיות רזידנט בבלוק. מדי שבוע מגיע למועדון עוד מקבץ של די.ג'ייז עטורי שבחים ועתירי הייפ, שמשאירים לרזידנטים משימה לא פשוטה: לאפסן את האגו ולבנות אווירה. טל כהן עומד במשימה הזאת בגבורה מדי שבוע, עד כדי כך שלפעמים, במהלך הסטים של האורחים היוקרתיים, כבר עולים געגועים לטעם המצוין והרגיש שלו.

הטרק שעשה לו את השנה:DJ Koze – XTC

ירדן רוקח

רוקח היא מורת הדרך הנכונה ביותר למציאות שבה ההיפ הופ שכפל את עצמו ל־DNA של כל פינה מוזיקלית. עם תיק תקליטים שמתפקע מסוואג, הסטים שלה משדרים שפע, ריבוי ועומס (במובן הטוב ביותר). חוץ מזה אנחנו הכי אוהבים די.ג'ייז שרוקדים כמו משוגעים בעמדה.

הטרק שעשה לה את השנה:Mike WiLL Made It – Drinks on Us (ft. Swan Lee, Future)

ניב הדס

זה לא הידע הנרחב שלו, זה לא הבלוג האלקטרוני המנוח והאהוב תפו"ד וזה לא הבוקינג האיכותי־סנובי בליין Later. מה שהכניס את ניב הדס לרשימה הזאת היא היכולת העקבית להיכנס לעמדה ופעם אחר פעם לנגן טרק מעיף אחרי טרק מעיף.

הטרק שעשה לו את השנה:Matthias Reiling – Outplace

חן אלמליח

היא החלה דרכה בסצנת ההיפ הופ והרגאיי, ותוך זמן קצר הרחיבה את מנעד החומרים שהיא מתקלטת עד כדי כך שהמסיבות שלה הפכו לשיעור מאלף ברב תרבותיות. ההיפ הופ עדיין שם, לצד מוזיקה ערבית לסוגיה הרבים והמגוונים, כולל מוזיקה תימנית, דבקה פלסטינית, פופ ים תיכוני ועוד, והיא יודעת ללהטט בין כל אלה במקצועיות מרשימה. בדקו את תקלוט הבוילר רום שלה – תצוגת תכלית מרשימה.

הטרק שעשה לה את השנה:L'Algérino – Bawa

רד אקסס

דורי סדובניק וניב ארזי נכנסים בול לתוך אחד הנרטיבים הקלישאתיים והאהובים ביותר בסצנת המועדונים: הנסיקה המטאורית. בשנה האחרונה הפך הצמד לשם בינלאומי מדובר, עם ריליסים שיוצאים בקצב מסחרר בלייבלים נחשקים והזמנות לנגן במועדונים ופסטיבלים ברחבי העולם. מספיק לשמוע סט אחד שלהם בשביל להבין איך ולמה זה קרה.

הטרק שעשה להם את השנה:Simple Symmetry – Mimino

מיטל שבח

שמה של שבח נמצא בשנה האחרונה בעליית מניות תמידית. הסטים האקלקטיים והצבעוניים שלה, בעלי הזיקה החד משמעית לפופ (אם לא כז'אנר אז כסנטימנט), חושפים בו זמנית שני צדדים באישיות שלה: חובבת רחבות והרמות וגיקית מוזיקה אובססיבית.

הטרק שעשה לה את השנה:Format:B – Chunky

יותם אבני

2015 הייתה שנה סוערת ליותם אבני. הוא ניגן ונוגן בברגהיין (ההפקות שלו חביבות במיוחד על בן קלוק), הפך לראפר, הואשם במיזוגניה (נו, ראפר) והביא לתל אביב עשרות די.ג'ייז מצוינים, במסגרת הליין Avadon. בתוך כל זה הוא התייצב כמה פעמים בשבוע מאחורי העמדה והמשיך לחדד את הסאונד והכישורים שהופכים אותו לאחד הכישרונות הגדולים בסביבה, עם אגו תואם (שמתבטא בין היתר בכך שבסעיף הבא הוא בחר טרק של עצמו).

הטרק שעשה לו את השנה:Yotam Avni – This Is How (Original Mix)

אנה הלטה

אשת הליין פאקוטק, שנוסד במחתרת הירושלמית לפני יותר מעשור, היא דיג'יית שמסוגלת לגרום לך לנענע את הראש בעונג במקום בילוי קטן בשעות הערב המוקדמות, וגם להרים מועדון גדול לעננים בשעות הבוקר המוקדמות. באמתחתה האוס וטכנו שיש בהם עדינות יוצאת דופן, גם כשמדובר בחומרים קשוחים, אפלים ואטיים.

הטרק שעשה לה את השנה:Mr. Beatnick – Stutter

TV.Out

הצמד TV.Out (דורון "צ'רלי" מסטיי ואורי יצחקי) הפך בשנה האחרונה לאחד השמות החמים בעיר, עם ריליסים בלייבל המקומי Parallax באווירת טכנו פאנקי עם שרירים. מדובר בנציגים חשובים של דור חדש של די.ג'ייז תל אביבים שאנחנו מקווים שיעשו בקרוב את הזינוק לזירה הבינלאומית.

הטרק שעשה להם את השנה:Hodge – Forms of Life

בהכנת הכתבה השתתפה תמר רפאל

• טל כהן
• חן אלמליח
• מיטל שבח
• ירדן רוקח
• די.ג'יי
• נרקיס טפלר
• יותם אבני
• אנה הלטה
• ניב הדס
• TV.Out
• רד אקס
• חיי לילה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

מועדון דלי האהובחוגג בסוף השבוע הקרוב יומולדת 4עם מסיבה בת 24 שעות (!) שתתחיל בשישי ב-13:00 ותסתיים ב-13:00 למחרת. במסיבה יתקלטו (לפי הסדר): ג'ניה ועמרי גואטה, אורון קיי ודן אורבך, יובב ארזי, אסף שמואל ונדובה, גלן הולמס ואורי קנת, עמרי אבן זיו ומתן עובד, מוזס, עידית פרנקל, סטפן בזבז, דוט ועפרי גופר, בנג'י, אגוזי וניב הדס, דור ציפורי וצ'ארלי (TV OUT), *אורח מיוחד*, עדי שבת ואנה הלטה.

לכבוד המאורע המרגש, הדי.ג'ייז שיתקלטו ביום ההולדת הרכיבו פלייליסט המייצג את רוח המקום:

אנשי הדלי על הבחירות:

כל הדי.ג'ייז שמשתתפים במסיבת יום ההולדת בחרו את הקטע אותו הם מקדישים לדלי. התוצאה היא תאונה מושלמת – מיקס אקלקטי שאי אפשר היה לתכנן, ומייצג נאמנה את הפסקול של דלי לאורך שנות קיומו של המועדון. הוא כולל קלאסיקות אלמותיות כמו "Whistle Song" של פרנקי נאקלס ו"Dreams" של פליטווד מק, לצד אוצרות נשכחים כמו קטעים של פליקס דה האוסקט, קרל קרייג ולורן גרנייה, לצד הצייטגייסט של האלקטרוניקה הרקידה החדשה – Call Super, דניאל אייוורי או פנדר סטריט סטפרז. וכמובן שיש גם ייצוג מקומי עם רד אקסס כדי להרגיע את מירי רגב. יש דיבור שהיא מעריצה בסתר את דורי סדובניק.

המשתתפים בחגיגות לקחו ברצינות את השיר האלמותי "אין חגיגה בלי עוגה", והצטלמו אחרי שחטפו עוגה צבעונית בפרצוף. התוצאה לפניכם:

• עופרי גופר
• עדית פרנקל
• אמיר אגוזי
• אנה הלטה
• יום הולדת 4
• האוס
• ניב הדס
• דלי
• טכנו
• מסיבה
• מועדון
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• חיי לילה
• תרבות