"רק אל תצחקו עליי": אפאראט על הרגע שהתחיל לשיר עם מודראט
סשה רינג, הלוא הוא המפיק והדי.ג'יי אפאראט ושליש הטריו מודראט שיגיע להופעה בישראל, מסביר כמה כיף להשתחרר מכבלי האנדרגראונד וסוף סוף להרשות לעצמו לשיר פופ
"אני לא צריך להעמיד פנים יותר שאני הבחור המגניב הזה מהאנדרגראונד טכנו. מודסלקטור (צמד הטכנו והברייקביט המופרע גרנות ברונסרט וסבסטיאן סזארי, הם שותפיו להרכב מודראט – אז"א) ואני היינו במשך שנים האנשים האלה, שגדלו עם ברלין, שראו אותה הופכת לבירת הטכנו העולמית. אבל עכשיו כל זה היסטוריה, אין לי יותר מה לחפש שם, כל זה כבר קרה", אומר סשה רינג, המוכר יותר בתור היוצר והדי.ג'יי אפראט, שיגיע בנובמבר להופעה בישראל במסגרת מודראט – שם שהוא, כמובן, שילוב בין שמות הבמה של חברי ההרכב, מוד(סלקטור) + (אפא)ראט.
כמו מודסלקטור, גם אפאראט צמח מתרבות הרייבים שהתקיימה, לא רק בברלין, במפעלים ובבניינים נטושים. עם זאת המוזיקה של מודסלקטור ושל אפאראט נתפסה תמיד כשני קצוות כמעט מנוגדים, ומי שהיה במסיבות שלהם (בנפרד) בתל אביב יעיד על כך. "אלקטרו של בנות", כך כינה ברונסרט את המוזיקה של אפאראט בפעם ההיא כשהשלושה נפגשו לראשונה והוסיף "מודסלקטור מנגנים נויז!". "כן, הוא מת על השטויות האלה", צוחק רינג, "בטח גם היום הוא היה אומר בדיוק את אותו הדבר". כשהוא נזכר באותו מפגש ראשוני ביניהם הוא מספר שמודסלקטור הגיעו לפסטיבל עם ערמות של ציוד אנלוגי, אפילו עם קונסולת אטארי, וניגנו ברייקביט דרך סמפלר. רינג, לעומתם, ניגן דרך לפטופ – דבר שהיה אז די חדשני. "כך יצא שהדבר הראשון שדיברנו עליו היה הצד החנוני שביצירת מוזיקה אלקטרונית".
ואתה באמת היית חנון. אשכרה ניגנת מוזיקה על תוכנה שבעצמך תכנתת – הרבה לפני ימי האבלטון.
"כן, אהבתי את זה ממש. היום אין לי סבלנות יותר לתכנות".
האם קיים מתח באולפן בעקבות כך שאתה רוצה למשוך את המוזיקה של מודראט לאזורים מלודיים ועדינים בעוד החבר'ה של מודסלקטור רוצים את הסאונד הבומבסטי שלהם? או שזו תפיסה מוטעית לחלוטין של הפרסונות שלכם?
"בדיוק, מוטעית לחלוטין! לעתים קרובות אני אעלה רעיון מוזיקלי, אנגן להם אותו ואז בעצמי אבטל אותו מתוך מחשבה שהוא פופי מדי, אבל דווקא הם יהיו אלה שיגידו שהוא מצוין. או במילים אחרות, זה בדיוק הפוך ממה שאנשים חושבים. לפעמים אני מביא איזה קטע סופר מפציץ והם אלה שיאמרו 'וואו, בוא נכניס קצת מלודיה לתוך זה'".
האלבום החדש והשלישי שלכם באמת פופי יותר מכל מה שיצרתם קודם. באחת הביקורות שקראתי נכתב על השיר "Eating Hooks" שהוא נשמע כמו "אדל שרה טקסט של וויליאם ס' בורוז על ביט גליץ' קלאסי".
"מצחיק, אני לא יכול לראות את עצמי שר כמו אדל אבל אני בהחלט מקבל את זה כמחמאה. אני אפילו לא יודע להסביר איך מודראט הפכה לפופית כל כך. אולי כי אחרי הכל גדלנו על דפש מוד ולהקות אייטיז אחרות מהימים שבהם פופ עוד היה ממש קול. אני מניח שאיפשהו הפופ הוא בתוכנו ומודראט פשוט היה הרגע שבו הבנו שאנחנו יכולים להוציא אותו החוצה. הרי כשאתה יוצר טכנו, אתה תמיד מוכרח להחביא את זה. אסור שהפופיות תהיה גלויה, אסור שיהיה קל מדי לראות את הקטע כפתטי. אבל עם מודראט הבנו שיש לנו הרבה יותר חופש. אנחנו להקה לכל דבר שלא צריכה להתחשב בשאלות כמו עד כמה קל למקסס את הקטעים שלה. אתה יודע, כל העול הזה שבא עם מוזיקת דאנס".
ואכן אפשר לשמוע כיצד בכל אלבום של מודראט המוזיקה משתחררת קצת יותר מהמעמד של חבריה באנדרגראונד. האם זה טוב או רע? זה כבר תלוי בהעדפה המוזיקלית שלכם, גם אם קשה להתווכח עם הקסם של האלבום האחרון, השלישי במספר. "באלבום השני עוד פחדתי לשיר", רינג מודה, "בפעם הראשונה ששרתי, הקלטתי את השירה בחדר נפרד ואז יצאתי ממנו להשמיע את זה לגרנוט וסבסטיאן והמילים הראשונות שלי אליהם היו 'רק אל תצחקו'. כשאתה גדל באנדרגראונד, דברים כאלה לא נחשבים קוליים או אפילו נסבלים". באלבום האחרון רינג שר המון והוא שר נהדר.
מה ההבדל הכי משמעותי מבחינתך בין הופעה כאפאראט לבין מודראט?
"מוזיקלית, אני שמח מאוד שיש לי כל כך הרבה אפשרויות כי עם מודראט זאת הפקה גדולה, עם צוות ובמה מושקעת וזה מגניב ומאפשר לי, כשאני מופיע כאפראט, להתפנות להופעות מאופקות יותר. עם זאת, איפוק הוא גם מרכיב של מודראט. כשאנחנו עולים להופעות בפסטיבלים אחרי הופעות ענק של מישהו אחר, האורות וכל ההפקה הבימתית שלנו היא בדרך כלל יותר דארק ממי שהיה לפנינו".
זה מזכיר לי שהופעתם פעם כמודראט באיזה פסטיבל היפי איפשהו באירופה ושלא ידעו שם כל כך איך לאכול את ההופעה האפלה משהו שלכם.
"וואו, זה היה ממש בהתחלה שלנו. נכון, היינו אז סתם מופעים יחד בשביל הכיף. בטח בכלל זאת הייתה הופעה שלי ואירחתי אותם או להיפך. קשה להאמין, אבל היו אנשים שגם אהבו את זה".
עברו 5 שנים מאז שאתה הוצאת אלבום. מה קורה איתך מעבר למודראט?
"עבדתי על מוזיקה לסרטים ועכשיו אני מחפש כיוון לאלבום חדש של אפאראט. יש לי כבר רעיון מסוים וזה בטוח יקרה. כמו שאמרתי, בזכות מודראט, אני מרגיש שיש לי את החופש בתור אפאראט להיות שוב הרבה יותר נסיוני".
אתה עדיין נהנה מטכנו כמו שהיית בימי הרייבים במזרח גרמניה היכן שגדלת?
"לא ממש. אחרי כמעט 20 שנה זה כבר לא אותו דבר שם, אבל כשאני מתקלט ואני במצב רוח נכון אני יכול לחוש בווייב, אבל כשאני מאזין כיום לטכנו באוזניות זה קצת מציק לי. כי אני באופן בלתי רצוני מפרק את הקטעים למרכיבים שלהם, אני מנתח יותר מדי".
הקללה שבלדעת יותר מדי.
"ואין ממנה דרך חזרה, לכן אני פונה למוזיקה שאני לא ממש מבין. לכן התחלתי להאזין לג'אז. אפילו שאני לא תמיד נהנה מהמוזיקה, אני אוהב את המיסתורין שביצירתה".
אז למה אנחנו צריכים לצפות מכם על הבמה כמודראט?
"באלבום השלישי האופן שבו אנחנו מנגנים את המוזיקה השתנה מאוד. אנחנו כבר לא מתחבאים מאחורי המכשור ומסכי הווידיאו הגדולים והתאורה החשוכה. זה הרבה פחות מופשט מפעם כשעוד היינו שלושה חבר'ה מאחורי שולחנות שלאף אין מושג מה לעזאזל הם עושים. עכשיו זה סט אפ שונה לגמרי ואפשר לראות בדיוק מה אנחנו עושים, אנחנו צריכים לזוז על הבמה יותר וכמובן אנחנו מנגנים הרבה יותר לייב. קל יותר להתחבר אלינו כמוזיקאים ככה. עדיין יש הרבה ויז'ואל על הבמה, אבל זה פחות במרכז העניינים. אנחנו הרבה יותר קרובים להופעה קלאסית של להקה מאי פעם".
מודראט, האנגר 11 בנמל תל אביב, חמישי (10.11) 21:00, 240 ש"ח
