Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

אשכנזי

כתבות
אירועים
עסקאות
איור: יובל רוביצ'ק

הולה! (סוף סוף, ראש ממשלה ספרדי)

הולה! (סוף סוף, ראש ממשלה ספרדי)

המזליסט הזה מגלה שהוא בעצם מזרחי. מה שאומר שכל דבר רע שיקרה לו הוא רדיפה אשכנזית רעת לב

איור: יובל רוביצ'ק
איור: יובל רוביצ'ק

אז מדענים בבית התפוצות ניתחו את הרוק של אחיו של נתניהו – האח הפחות מפורסם, יש לקוות; אם כי לך תדע, מדענים – ומצאו שהוא קצת ספרדי. שזה מדהים ומעורר קנאה. איך הכל הולך לו בחיים, לנתניהו הזה. בדיוק עכשיו, כשנדמה שיותר אנשים שונאים אותו בתוך הממשלה מאשר בפריימריז של מרצ, כשדו״ח מבקר המדינה מעלה חשדות לפלילים, וכשהסיכוי למלחמה קטנה שאחריה שר הבטחון החדש שלו יברח ויאשים אותו בכל עשרות ההרוגים הבאים – רגע לפני שכל זה קורה,

המזליסט הזה מגלה שהוא בעצם מזרחי. מה שאומר שכל דבר רע שיקרה לו הוא רדיפה אשכנזית רעת לב. וזה גורם לי התקף קנאה בלתי נשלט: מתי בפעם האחרונה קיבלתי אני סליחה מראש על כל הפשלות שלי? לא מאז הייתי בן שלוש, ושיחקתי במונופול ציוני שבו זכיתי בכרטיס יציאה ממצרים (כמו גם בשלושה בתים בג׳נין ומלון בנהלל – זה היה משחק מאוד ציוני).

אז מיד נסעתי לבית התפוצות, וליתר ביטחון נתתי להם בדיקת שתן, כי הרוק שלי תמיד הרגיש לי אשכנזי מדי: רק תשים לפני קרקר עם הרינג, ואני מרייר. אבל פיפי – יש יותר מדויק מפיפי?

ביזבוז זמן מוחלט. בדקו, אמרו לי: ״מאה אחוז פולני.״
אמרתי, ״לא יתכן, תבדקו שוב.״
״בדקנו עשר פעמים,״ אמרו המדענים, ״אתה יותר פולני מהאפיפיור הפולני ההוא, שאף אחד לא זוכר איך קוראים לו אבל כולם זוכרים כמה הוא היה פאסיב אגרסיב.״

מה אתם חושבים, ויתרתי?
זברבירים בכינרת, כמו שאומרים ציידי הזברבירים בכינרת. חזרתי למחרת עם שקית הקאה מלאה, ומסרתי אותה חתומה (אם כי נוטפת קמעה), למדעני בית התפוצות. הם שאלו אותי למה אני לא מסתפק בתוצאות הבדיקה הקודמת.
״אל״ף כל כי עדיין לא מצאתם לי אחוז ספרדי,״ אמרתי, ״וכמו שזה נראה אני אצטרך אותו בשביל לעבור בדיקת נאמנות; ובי״ת כל, אני ממילא מקיא כל פעם שמישהו מדבר על אשכנזים וספרדים, אז מה הבעיה לאסוף את זה בשקית ולהביא לכם לבדוק?״

בדקו. לא רק ששוב יצאתי פולני כמו ילד יתום ברכבת של יאנוש קורצ׳ק, הם גם יכלו לדייק את זה כמו גט טקסי בשתיים בלילה: ״מצד האבא,״ אמרו, ״אתה מלודז׳.״
״ומצד האמא?״ שאלתי.
"גם."
״אז מה ההבדל בין אבא לאמא?״ שאלתי.
״אברי המין,״ הסבירו, והוסיפו: ״זה מאוד מוזר שבגילך צריך להסביר לך את זה.״
חושבים שוויתרתי? זברבירים בים המלח, כמו שאומרים האחים עופר כששואלים אותם כמה מים נשארו בים המלח. למחרת הגעתי עם סיר ענק של בדיקת צואה, ואמרתי: ״חבר׳ה, אני רוצה קשר גנטי לזהרה אלפסיה או שאני חוזר לפה עם אותו דבר, רק בנוזלי!״

נבהלו? נבהלו.
בדקו? בדקו.
מצאו לי גן מזרחי? זברבירים בחלל, כמו שאמרו בנאס״א לאילן רמון כששאל מה הסיכוי לחזור הביתה. שבוע עבדו על הסיר, קראו לי בחזרה, אמרו: ״אתה רוצה את השכונה הספציפית בלודז׳? את מספר הבית? רוצה את הביצוע הספציפי של הפולונז של שופן שלצלילו סבתא רקדה עם סבא ולחשה לו באוזן, תשמע, ההיטלר הזה לא מוצא חן בעיני, אולי ניסע מפה?״

הרמתי ידיים. הלך הסיכוי שלי להתקבל לתזמורת האנדלוסית ולקבל חינם בתי מלון כמו
האנדלוסי הנודד הזה, בנימין נתניהו. הם שמו יד על כתפי והשתתפו בצערי. ורק דבר אחד רצו לדעת: ״בסדר,״ אמרו, ״בדיקת צואה זאת בדיקת צואה, אבל למה כזה סיר גדול?״
״שלא תצטרכו לבדוק אלף פעם״ – אמרתי – ״ברוך השם, כל השמאל פולנים.״
״וואלה,״ אמרו. ״זה מאוד מעניין. אנחנו חייבים לבשר לנתניהו.״
״הוא יודע,״ אמרתי, ״למה אתם חושבים הוא אמר לכם לבדוק את הרוק של אחיו המפורסם?"
״זה לא האח הזה,״ אמרו.
״אה,״ אמרתי. לך תדע, מדענים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

המזליסט הזה מגלה שהוא בעצם מזרחי. מה שאומר שכל דבר רע שיקרה לו הוא רדיפה אשכנזית רעת לב

מאתעוזי וייל2 ביוני 2016
איור: יובל רוביצ'ק

בשם השם

בשם השם

היינו ילדים במדים. בלבנון היתה מלחמה כבר שנה, וחיילים התחילו לא לחזור

איור: יובל רוביצ'ק
איור: יובל רוביצ'ק

"קוראים לך עוזי?!" שאל עוזי המרוקאי בתדהמה, בפעם הראשונה שראה אותי, כי לפתע לא רק שהיה עוד עוזי בעולם, הוא גם היה אשכנזי, מה שגרם לו לסדק בתפיסת המציאות. "על שם מי?"
"על שם ממציא הרובה עוזי," שיקרתי.
אבל הוא לא הרפה: "למה, איך קוראים לו?"
"למי?"
"לממציא הרובה עוזי."
הבטתי בו. הוא היה רציני. אמרתי: "קוראים לו עוזי."
"וואלה!" אמר בהפתעה. "אשכנזי או מרוקאי?"
"לא ידוע," שיקרתי שוב, "לא ידוע."

זה היה מזמן. היינו ילדים במדים. בלבנון היתה מלחמה כבר שנה, וחיילים התחילו לא לחזור. בסוף גם עוזי לא חזר. הוא גדל באחד מאותם מושבים קטנים עם אוכלוסיה כה הומוגנית, שהיה מסוגל לעבור מעברית למרוקאית בלי לשים לב, אבל מכיוון שהייתי מאותו שבט מובחר של עוזים, מיד לקח אותי תחת חסותו:

הוא לימד אותי איך להתחמק מהרס"ר מואיז ("תשאל אותו איך הוא עושה שהסמל בכומתה שלו תמיד עומד ישר, והוא יסלח לך על הכל"); והוא לימד אותי את סודות המין האוראלי ("כוס זה לא ארטיק," זעק, "חברה שלך תעזוב אותך!" וצדק, היא אכן יצאה מחיי, אבל לא בגלל שעזבה אותי אלא כי מעולם לא היתה שלי –

אתמול נתקלתי בשמה על גבי מדבקה מודפסת ירוקה לבחינות הבגרות של קיץ 82', שגנבתי משולחנה אחרי הבגרות האחרונה, כשכבר ידעתי שאולי לא אראה אותה יותר, מדבקה שנשארה אצלי עד היום, דבוקה לכריכת ספר של המינגווי שלקחתי איתי לצבא לכל מקום כמו קמע, להזכיר לעצמי בלילות הקשים מי אני ובשביל מה שווה לחיות);

והוא ניסה ללמד אותי להניח תפילין אבל לזה סירבתי, עד אותו לילה שבו הכריז שהוא עובר לתותחנים, כי כל החברים שלו שם נהרגים בלבנון וזה אוכל אותו, והזדעזעתי ואמרתי שאני מוכן להניח תפילין אם הוא יוותר על הרעיון הנורא הזה, והוא כמעט התפתה, אבל בסוף אמר, אם אתה צריך להניח תפילין כבר תניח בעצמך,

אלא שאז ראיתי אצלו במדף משהו שלא ראיתי קודם מעולם – ספר. "פיתוחי חותם" לר' יעקב אבוחצירא, פירושים קבליים על התורה. אמרתי לו, טוב, בוא נלמד משהו, והוא אמר, לא, זה לא בשביל ללמוד, והסביר לי שהספר שם רק בתור קמע, ואמרתי לו, תקשיב פעם אחת לאשכנזי, אין דבר כזה "ספר שאי אפשר ללמוד", ופתחנו את הספר, אני בעניין והוא בחיל ורעדה,

וזו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בטקסט קבלי, אבל בגלל תשוקתי המטופשת להבין דברים, פיתחתי יכולת להסביר הכל, גם אם בעזרת קפיצות הגיון מהסוג שהפכו את קרקס מדראנו לבלתי ניתן לביטוח – אז בסופו של דבר הדבקתי את עוזי בחדוות ההבנה-„לכאורה, שהיא לא פחות משכרת מהבנה אמיתית, וכשהגיע הבוקר הוא שאל אם נוכל ללמוד עוד פעם ואמרתי בטח, אם תוותר על השטות הזאת של לבנון, והוא אמר לא, לא, אני חייב, אבל בסוף ויתר ונשאר בסוללה והמשכנו ללמוד, והוא לא עלה ללבנון חוץ מפעם אחת, שבה נהרג בתאונת דרכים ליד ג'זין,

ואני זוכר, בשבעה, את הבית שלו מלא בתמונות ומגילות קלף וחמסות עם תמונתו של הבבא סאלי, נכדו של ר' יעקב אבוחצירא שאת ספרו למדנו, הספר שנשאר אצלי בקיטבג, ויום אחד גיליתי אותו שם,

דחוק ליד הספר של המינגווי עם המדבקה של אהובתי שמעולם לא אהבה אותי באמת, חלום חלמתי, אבל הרי רק מחלומות על אהבה לומדים בסופו של דבר לאהוב, ואני זוכר שראיתי את שני הספרים, זה לצד זה, וחשבתי: מוזר, אני מעדיף למות עם עוזי מאשר לחיות עם המינגווי, הסופר שאני חייב לו הכל. הכל.

וזה גם מה שחשבתי בשבוע שעבר, כאשר מכל רחבי עירי האהובה נשמעו זעקות היאוש, על נצחון הפחד והגזענות על השכל הישר, על טיפשותם של אנשים שמצביעים שוב ושוב בשביל אלה שדופקים אותם,

וחשבתי שרק מי שיודע אהבת ישראל מהי, מי שמרגיש אותה בעצמות, יכול לא רק לדבר – אלא אפילו להוכיח. אבל מי שמדבר בלי אהבה, שום הגיון לא יעזור לו.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

היינו ילדים במדים. בלבנון היתה מלחמה כבר שנה, וחיילים התחילו לא לחזור

מאתעוזי וייל25 במרץ 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!