Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מאלבומי הרוק הכי מגניבים שיצאו השנה, אי.פי יותר נכון, שמצליח לעשות את הבלתי אפשרי ולחבר שירים שנשמעים לגמרי Pאנק רוק עם אלמנטים שלקוחים, רחמנא לצלן, מרוק קלאסי. כן, כולל סולואי גיטרות והכל. וההגשה של הסולנית של Sheer Mag היא פנטסטית.
Sheer Mag
Titus Andronicus – "Dimed Out"
טיטוס אנדרוניקס, שקרואים על שם מחזה של שייקספיר, הוציאו אלבום משולש (!) מלא בכל טוב, וכשאני כותב כל טוב אני מתכוון להמון תחתיות אבל גם המון חיוּת. האלבום נכתב כתיאור של והתמודדות עם המניה דיפרסיה של הסולן פטריק סטיקלס.
Titus Andronicus. צילום: Gettyimages
Savages – "Shut Up"
הלונדוניות האלה העיפו לי את המוח עם אלבום הבכורה שלהן, "Silence Yourself", מלפני שלוש שנים, ואפילו ש־"Adore Life" החדש לא טוב כמותו, זאת עדיין אחת ההופעות שאני הכי מחכה להן בפסטיבל. ג'ני בת' הזאת די מדהימה.
Savages. צילום: Gettyimages
Shellac – "Prayer to God"
אמן שימותו. הוא והיא. שניהם. זה בגדול מה שהשיר הזה מבקש, אבל תאזינו לו, הוא יותר משכנע עם גיטרות וקולו של סטיב אלביני.
Shellac – 1000 Hurts
Cabaret Voltaire – "The Set Up"
ריצ'ארד ה. קירק מקברט ולטייר יופיע בפסטיבל תחת השם של ההרכב הידוע שלו אשר מ־1973 הנהיג מהפכות קטנות באנגליה ובאירופה כששילב אוונגרד עם מוזיקה תעשייתית, טכנו ואפילו דאב ופופ.
Cabaret Voltaire. צילום: ויקיפדיה
Animal Collective – "Grass"
מהשירים הכי טובים של הלהקה המוזרה הזאת. כן, אז מה אם הם כבר די פופולריים – עדיין מדובר בלהקה ממש מוזרה.
Animal Collective. צילום: Gettyimages
Alex G – "Brite Boy"
ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.
Alex G – Beach Music
Cass McCombs – "County Line"
השיר שגרם לי להתאהב בקאס מקומבס. הרכות, הלילה, המרחבים הפתוחים – הכל נשמע כמו ערימת קלישאות מהבילות. עד ששומעים את השיר. האמת שם.
Cass Mccombs – Wit's End
Beach House – "Space Song"
חיבור נפלא של אלקטרוניקה עדינה, קול נשי מלנכולי ומרוחק ואווירה רומנטית אך עגמומית. מתוך "Depression Cherry", אלבומו החמישי של דואו הדרים־פופ האמריקאי.
Beach House. צילום: Gettyimages
Dungen – "Allas Sak"
להקה שוודית שמצליחה ליצור פסטיש לא נורמלי של סגנונות לכדי מוזיקה אופטימית, פסיכדלית ויוצאת דופן. ולשיר בשוודית ולמרות זאת להצליח בעולם. זה שיר הנושא מתוך האלבום שהלהקה הוציאה בשנה שעברה.
Dungen Allas Sak
Richard Dawson – "Doubting Thomas"
גיליתי את הבחורצי'ק כשהתכוננתי לשידור התוכנית ואיכשהו הוא הצליח להפתיע אותי עם פולק מעוקם מסוג שמעולם לא שמעתי. כינו את הגישה שלו לבלוז כתשובה הבריטית לקפטן ביפהארט. השיר לקוח מתוך אלבום אינסטרומנטלי שמורכב רק מארבע קטעים, שניים ארוכים ושניים פחות. לא יודע בכלל איך להתחיל לתאר את משיכת הצלילים כאן.
Richard Dawson – Nothing Important
Bardo Pond – "Kali Yuga Blues"
נשים בצד את העובדה שאני כועס עליכם על שכנראה פספסתם אותם בשנה שעברה בבארבי, כי יש לכם הזדמנות לכפר. והיא כל כך תעשה לכם טוב. כך נשמע חיבור מושלם בין דיסטורשן פסיכדלי, חליל ועדינות נשית. ופה אתם יכוליםלשמוע עוד מהאירוח שלהם בקצה.
בארדו פונד. צילום: יח"צ
Shura – "2Shy"
אם אהבתם את FKA טוויגס, יש סיכוי ממש טוב שתאהבו גם את שורה. היא לא פריקית כמו טוויגס והשיר הזה הוא די פנינת פופ רומנטית, אבל יש פה משהו שלגמרי עושה לי את זה. בעצם, למה אבל?
Shura – White Light EP
The Avalanches – "Frontier Psychiatrist"
פתאום הודיעו מפסטיבל פרימוורה שההרכב האוסטרלי הזה, שהוציא אלבום ענק בתחילת האלף ומאז די נעלם, עומד לחזור ולהופיע בו. "Since I Left You" היה אחד האלבומים הכי כיפיים ששמעתי אז וזה לגמרי הקטע הכי פסיכי בו. ככה מחברים מיליון תקליטים לכדי משהו חדש וקרוע לגמרי.
"הרפרנסים לסמים אזוטריים באלבומים שלנו הם יותר מטאפורה לדרך בה המוזיקה שלנו יכולה להוות כלי איתו אפשר לצאת למסע או הרפתקאה. הרי אלה לא כמיקלים מיינסטרים ומי שבוחר להתנסות בהם סביר להניח שיעשה כן בנסיון לחקור מקום פחות מוכר ונוח", אומר מייקל גיבונס מלהקת הרוק הפסיכדלי בארדו פונד בראיון לאורי זר אביב ברדיו הקצה לקראת ההופעה הערב (8.7) בבארבי.
קאלט וחומר: ראיון עם מייסד להקת הרוק הפסיכדלי בארדו פונד
זה 25 שנה שלהקת הרוק הפסיכדלי בארדו פונד מעצבת את הטעם המוזיקלי של הלהקות האהובות עליכם. לקראת הגעתם לארץ, המייסד מייקל גיבונס מדבר על הקשר של חברי הלהקה לסמי הזיה ורוחניות, ומתוודה שגם הוא לא ממש מבין מדוע הם לא הצליחו לפרוץ את גבולות הקאלט
ספינת הדגל של תנועת הרוק הפסיכדלי בפילדלפיה. בארדו פונד. צילום: יח"צ
לפני שנתיים יצא האלבום ״Peace On Venus״ של להקת בארדו פונד. העטיפה שלו משכה את עיניי; צילום ישן, בשחור לבן, של נשים וגברים צעירים רוקדים ערומים במעגל בשדה פתוח, מחזיקים ידיים מושטות לשמים, ועל הצילום איור של כוכב מחומש שהוסיף לריטואל ההיפי אווירה פגאנית. שמה של הלהקה היה מקוטלג במגירת הרוק המחתרתי שבמוחי, אך מלבד זאת לא ידעתי עליה עד אז דבר. ואז האזנתי ל״Kali Yuga Blues״, שעיקם לי משהו במוח. השילוב בין הדיסוננס של הנויז והדיסטורשן לקולות החליל והשירה הנשית העדינה והמרוחקת פגע לי בדיוק במקום שאוהב בעיטות לא פחות מליטופים. מאז אני מחכה להזדמנות לראות את בארדו פונד בהופעה. כעת הציפייה מגיעה לקצה.
בארדו פונד, הקרויה על שם אגם המוזכר ב״ספר המתים הטיבטי״, היא ספינת הדגל של תנועת הספייס־רוק הפסיכדלית של פילדלפיה. היא פעילה קרוב ל־25 שנה, כך שסביר להניח שרבים מהאנשים שיגיעו לראותה ב־8 ביולי בבארבי מחכים לה הרבה יותר משנתיים. אמנם היא נחשבת להרכב קאלט שמוכר בעיקר ליודעי ח״ן, אך בין אותם יודעי ח״ן יש כמה פיגורות רוק משפיעות מאוד, כגון המעריץ ת׳רסטון מור מסוניק יות׳ ולו ריד שבערוב ימיו הפך לתומך נלהב. מנהיג להקת הפוסט־רוק הסקוטית מוגוואי, סטיוארט ברית׳ווייט, הצהיר בעבר כי האזנה לבארדו פונד שינתה לחלוטין את חייו.
את הלהקה הקימו האחים מייקל וג׳ון גיבונס בימי הקולג׳ העליזים, שבהם היו נאספים אצלם חברים מבית הספר לאמנות ומג׳מג׳מים בלי סוף, ולמען האמת – גם בלי לדעת ממש לנגן. העיקר אז היה ליצור גלי נויז מחרישי אוזניים באווירה של חופש מוחלט ששאבה את השראתה מהג׳אז החופשי האוונגרדי של סאן רא.
כשבארדו פונד רק החלה להתגבש הייתם די מאוהבים ברעיון של לא לדעת לנגן, בלהיות חופשיים ממבני נגינה מקובלים. איך ולמה זה השתנה?
״חבר שהיה מנגן איתנו ופשוט היה גיטריסט טוב הציע שנלמד לנגן (צוחק). הוא אהב את מה שניגנו ואמר שאם לא נדע לנגן לא תהיה לנו את היכולת לשחזר קטעים. הוא לימד אותי קצת ואני לימדתי קצת את קלינט (טקדה) וג׳ון (גיבונס, אחיו). קלטנו את העניין די מהר כי ניגנו המון, וזה הוביל אותנו לפנות יותר לכיוון של שירים עם מבנה ומילים. ואז איזובל התחילה לנגן איתנו והיא ממש יודעת לשיר. לפניה היינו בעיקר להקת נויז, אבל כשהיא הצטרפה הדינמיקה השתנתה והתגבשה למה שהיום ידוע כבארדו פונד. זאת לא הייתה בחירה כמו שזו הייתה התקדמות טבעית, וכשהיא הביאה את החליל זה היה עוד דבר גדול שהפך להיות חלק מהסאונד שמזוהה איתנו. לא יודע, פשוט זרמנו איתה תוך כדי ג׳אמים ונהיינו להקה״.
אגב חופש טוטאלי, בארדו פונד מאוד מושפעת מג׳אז חופשי.
״מה שהשפיע עלינו בג׳אז חופשי היא בעיקר הרוח שלו, של לצאת מקונבנציות מוכרות ותבניות מוזיקליות ולחקור דרכים פחות אורתודוקסיות להגיע לסאונד בנגינה. החופש לחקור הרחק מהחוקים היה בבסיס של בארדו פונד כבר מימיה הראשונים. גם יש משהו באיכויות האמוציונליות שניתן להגיע אליהן ברוח הג׳אז החופשי שמשכו אותנו מאוד. מין רגש חזק מאוד עם מעט תיווך בין היוצר למאזין״.
לכבוד יום התקליט הבינלאומי 2013, בארדו פונד הוציאה תקליט עם קאבר ל-“Maggot Brain”, שיר הנושא מתוך יצירת הפאנק המונומנטלית של Funkadelic, ובצידו האחר אינטרפרטציה ל-“The Creator Has a Master Plan” של פרעה סאנדרס. אלה לא בדיוק מהחומרים שמעריציה יציינו כשיישאלו לגבי השפעותיה המוזיקליות של בארדו פונד. "גם לנו אלו חומרים לא ברורים מאליהם", מסכים גיבונס, "אבל זו בדיוק הסיבה שהלכנו עליהם. אלו בין היוצרים האהובים עלינו ואני חושב שזה אחד הדברים הכי מגניבים שעשינו".
בארדו פונד נתפסה תמיד כלהקה שיוצרת בהשראת סמים מרחיבי תודעה. קשה להאשים את העיתונאים בעיסוק שלהם בנושא, אחרי הכל בארדו פונד קראה לאלבומים שלה על שם חומרים פסיכואקטיביים אזוטריים, והמוזיקה שלה היא טריפית בבסיסה.
״זה תמיד היה נושא רגיש״, מודה גיבונס ומסביר שהוא מעולם לא אמר שהוא וחבריו יוצרים בהשפעת סמים. ״פשוט קראתי לאלבום הראשון שלנו ׳Bufo Alvarius׳ על שם קרפדה רעילה שאפשר להפיק ממנה DMT (סם הזייתי מאוד עוצמתי. מאוד מאוד. לא מומלץ. מומלץ מאוד – אז״א). ואפילו לא ניסיתי DMT! ואחר כך יצא האלבום השני שלנו, ׳Almanita׳ (פטריות הזיה – אז״א). אלמנטיה הוא חומר שהיווה השראה להתפתחות השפה עצמה, אצל השומרונים לדוגמה, והיה בין הגורמים להתפתחות הציביליזציה. אני מניח שבחירת השם היא יותר הקבלה לדבר הזה במוזיקה שמאפשר לך להתקדם ולהתפתח, לראות דברים באופן שלא יכולת לתפוס קודם לכן״.
יש מימד של רוחניות במוזיקה שלכם, על אף שהיא לא מזכירה בשום צורה מוזיקה דתית או ניו-אייג'ית.
"אני חושב שהמוזיקה שלנו מושכת את המאזין הרחק מהבלי החיים. זה מה שדת מנסה לעשות גם, למוזיקה דתית יש את האפקט הזה – וזה לא משנה עם זה טראנס מרוקאי, מקהלות של כנסייה או מוזיקה שבטית מוזרה. אני חושב שרוחניות היא חלק גדול ממה שאנחנו עושים, בטח שיותר מסמים. אבל אף אחד מאיתנו לא הולך לאף מוסד דתי, כנסייה או משהו כזה, אלא שזה חלק מאיתנו ברמה מאוד אבסטרקטית".
רוב חברי הלהקה עוסקים באמנות ובמיצגים. קיימת זליגה בין העולם הזה לעולם המוזיקה?
״אני חושב שכן, הגישה שלנו למוזיקה מלכתחילה הגיעה מרקע של אמנות, של פיסול וציור. הדרך שבה כתבנו מוזיקה הושפעה מאוד מצבע, מחלל ומרחב. אנחנו נחשפים באופן יומיומי לאמנות שהיא לאו דווקא צלילית, כך שהווייבים נספגים בנו במהלך היום ומתורגמים למוזיקה שאנחנו עושים בלילה".
בקרב חובבי רוק פסיכדלי, בארדו פונד ידועה כלהקה משפיעה עד כדי כך ששמות הרבה יותר מפורסמים ממנה מציינים אותה כהשראה. ובכל זאת, תמיד נשארתם הרכב קאלט שמוכר רק למיטיבי לכת. מה הסיבה לכך לדעתך?
״יש קהילה מחתרתית מאוד מגובשת של אנשים שעוקבים אחרינו, שהיא אולי לא עצומה בגודלה אבל אדוקה ונלהבת מאוד, ויש לנו חברים במקומות גבוהים, אז יוצא שאנחנו מקודמים דרכם לקהל רחב יותר. לא יודע באמת למה נשארנו להקת קאלט, אבל העיקר שיש מי שרוצה להוציא לאור את האלבומים שלנו ומועדונים שמזמינים אותנו להופיע״.
נשמע שדי על הזין שלך לא לפרוץ את המחסום הזה.
״(צוחק) זה בדיוק זה. אמנם לפעמים אנחנו מפקפקים בהחלטות העסקיות שלנו כלהקה, אבל לרוב אנחנו פשוט עושים את מה שאנחנו עושים״.
אמן הדאנסהול המבטיח, בן טיפוחיו של וייבז קרטל, נמצא בדיוק בשיא הפריצה שלו לקרב עולם המיינסטרים וההיפ הופ. אחרי שסומפל ע"י קנייה ווסט, התארח אצל פושה טי ועבד עם דרייק על האלבום הקרב שלו, פופקאאן מגיע לארץ בשיא החום, ובלי מילה על פופקורן.
לקראת צאת אלבומם הרביעי תגיע להקת הרוק האלטרנטיבי שהקימו ג'סי היוז וג'וש הומי (סולן קווינז אוף דה סטון אייג') להופעה ויתנו את מנת הרוק המטומטם והכיפי שלהם (שלא קשור בכלל למטאל). אה, וג'וש הומי יגיע רק ברוחו, שכן, הוא ממעיט מאוד לצאת עם הלהקה לטורים.
האחיות האדירות שעשו לעצמן שם עם אלבום הבכורה שהוקלט בחדר אמבטיה בפריז, יופיעו לראשונה בישראל אחרי כשבאמתחתן כבר חמישה אלבומים ואחרי שהשתתפו במחזות, אצרו תערוכות, נתנו הרצאות ואפילו הוציאו מגזין. אבל אותנו כל מה שמעניין זה לשמוע את השילוב המעולה שלהן של פולק, בלוז, פופ, מוזרות, אלקטרוניקה וצעצועים.
המוזיקאי האקלקטי המוכר בשם Toro y Moi, שמשלב שלל סגנונות מהיפ הופ דרך פסיכדליה ועד לדיפ האוס יגיע להופעה ראשונה בארץ רגע אחרי שהוציא את אלבומו השלישי שמביא לידי ביטוי את אהבתו לסופט רוק ודיסקו מהסבנטיז.
שני זוכי הגראמי, מוזיקאים וותיקים ששיתפו פעולה רבות ואף הוציאו יחד אלבום משותף, מגיעים אלינו ללא פחות מארבע הופעות. קוריאה בן ה-74 נחשב לאחד מגדולי פסנתרני הג'אז של ימינו ואילו מקפרין בן ה-65 הוא אמן הקול והאימפרוביציה הידוע בעולם (ולא רק בגלל השיר "Don't Worry Be Happy"). את הרפרטואר הרבגוני שלהם יבצעו השניים בדואט על פסנתר אחד.
צמד חלוצי הטרופיקליה – שהתפרסם בשל מסרים פוליטיים וחברתיים שמובעים בשירים ושסיבכו אותו עם שלטונות ברזיל – יבוא להופעה משותפת ראשונה בארץ במסגרת סיבוב הופעות לציון 50 שנות חברות.
28.7, היכל מנורה (נוקיה לשעבר), מחיר טרם נקבע
גלוריה גיינור
אתם זוכרים אותה ודאי מלהיט הדיסקו "I will Survive", אבל היא בכל זאת קצת יותר מוואן היט וונדר. עם יותר מ־20 אלבומים ברקורד היא תשיר מלא שירים לא מוכרים, ואז תבצע את הלהיט שלה וכולם יהיו מרוצים.
להקת הבריטפופ האהובה חוזרת לארץ ארבע שנים אחרי שנתנה הופעה מוצלחת מאוד בגני התערוכה וקצת לפני שהיא מוציאה אלבום חדש. אם לשפוט על פי הפעם שעברה, מדובר בלהקה שיודעת מה אנחנו אוהבים: הביאו את הלהיטים!
להקת האינדי הניו יורקית תגיע במסגרת סיבוב הופעות המקדם את אלבומה החמישי "Familiars" – שממשיך ליצור את האווירה המלנכולית המזוהה עם הלהקה, אך מותיר שמץ של תקווה.
אלט ג'יי יגיעו לכאן אחרי אלבומם השני"This is All Yours" , כשהם מככבים בראש רשימות המופיעים בפסטיבלים הגדולים בעולם. כל הכרטיסים לשתי ההופעות נחטפו בהיסטריה. האם תהיה גם הופעה שלישית?
23.8־24.8, אמפי פארק רעננה, 279 ש"ח (כל הכרטיסים נמכרו)
לוח הופעות
באדיבות חברינו במונוקרייב, קבלו את לוח ההופעות המקיף שמתעדכן באופן תדיר עם כל המוזיקאים שמגיעים לארץ. עכשיו אין לכם יותר תירוץ לפספס הופעות:
כל הכרטיסים להופעה של יוצרת האלקטרו־פופ הדנית נמכרו מראש. בני המזל יכולים לצפות לחגיגה של אר נ' בי, טראפ וערמות של אטיטיוד. לא כל יום מגיע לכאן פופ עכשווי כשהוא עוד חם.
8.5, בארבי, 195 ש"ח (כל הכרטיסים נמכרו)
סדריק ברנסייד
הופעות בלוז שמזיזות ת'תחת הן משהו שככל שיהיה יותר מהן כך יהיה פה יותר טוב. לכן משמח שסדריק ברנסייד, המתופף וזמר הבלוז (ונכדו של אגדת הבלוז ר.ל. ברנסייד) יקיים סדרה של ארבע הופעות בארץ שתיפתח בבארבי. ברנסייד, יחד עם חברו הגיטריסט טרנטון איירז, יערבלו את המיסיסיפי-בלוז עם פאנק, אר'נ'בי וסול.
לא באמת משנה מה נכתוב כאן – אתם תלכו לראות אותם לשם הנוסטלגיה. למרות ההברזה הקודמת, חרף העובדה שמדובר בקאמבק־לא קאמבק ואף שבמצטבר ולפי המשקל יש עכשיו שישה חברים בהרכב. מה נגיד? תיהנו.
זה מקרה נדיר שהרכבי פופ מצליחים מגיעים לישראל בשיא הצלחתם, כך שהופעתם הקרבה של וואן ריפבליק, שיפתחו כאן את סיבוב ההופעות האירופאי שלהם, היא הפתעה נעימה. צפו למכונת להיטים והופעה מתוקתקת כמו שרק אמני פופ בסדר הגודל הזה יודעים להרים.
אחד האמנים הכי מדוברים בעולם האינדי יגיע לכאן בעקבות אלבומו השני, "Salad Days". דמרקו פיתח לעצמו מוניטין של פרפורמר אקסצנטרי וכיפי במיוחד. כמו שיריו, גם ההופעות שלו מלאות הומור, רגש ומידה של אינפנטיליות.
2.6, בארבי, 160 ש"ח (כל הכרטיסים נמכרו)
אריאל פינק
פינק הוא ווירדו מושלם ואמן מתעתע – או שנגנבים עליו לגמרי או שלא מבינים מה לעזאזל הוא רוצה. ככה זה עם גאונים.
הסינגר־סונגרייטרית המדהימה תחזור בפעם החמישית לישראל. היא תבצע ממיטב שיריה בעיבודים סימפוניים, מלווה ב־70 נגני תזמורת, בשתי הופעות עם הפילהרמונית הישראלית.
אינקיובס היא אחת הלהקות היחידות שקולעות להגדרה "רוק אלטרנטיבי אמצע הדרך", אבל היא לפחות קולעת אליה בדיוק. ההופעה הקודמת של ההרכב בארץ הוכיחה שיש לו כאן מעריצים מסורים.
קזבלנקס, שהתפרסם כסולן להקת הסטרוקס הניו יורקית וגם הוציא אלבום סולו מוצלח, יגיע לראשונה לארץ עם פרויקט הצד שלו, The Void, שאיתו הוציא אלבום בשנה שעברה.
כוכב האינדי הקווירי יגיע בעקבות צאת אלבומו השלישי, "Too Bright" שהופק על ידי אדריאן אוטלי (לשעבר מפורטיסהד) ומציג צד פופי, מגוון ומופק יותר משני אלבומיו הקודמים, אך לא פחות פרובוקטיבי ומכאיב.
דמיאן, כבר מזמן לא רק הבן של בוב, הוא חתיכת שם ענק בעולם הרגאיי. בתור ראסטה אמיתית, ההופעה תהיה אנרגטית במיוחד כשצריך ולחלוטין צ'יל כשרוצים. מושלם גם ללא שרוואל.
שלישיית הג'אז-היפ הופ האינסטרומנטלי, שעבדו כבר עם שמות כמו כנופיית Odd Future, אם.אף דום וגוסטפייס קילה, יקיימו הופעה בודדת בארץ בדיוק בזמן הנכון – רגע לפני שהתפוצצו, בשיאם ועם כל הרוח החופשית אך עדכנית שהציגו בארבעת אלבומיהם.
30.6, הבלוק, טרם פורסם מחיר
פינלי קוואי
כוכב סוף הניינטיז, שהביא אותה בלהיטים כמו "Evan After All" ו-"Sunday Shining" , חוזר לארץ. קוואי הבריטי עבד מאז שנת הפריצה שלו עם איגי פופ, פריימל סקרים, טריקי ועוד ואף הופיע עם ג'יימס בראון, רובי וויליאמס ואיימי ווינהאוס. אלבומו האחרון יצא ב-2008.
להקתו הקיצונית והאינטנסיבית של מייקל ג'ירה חוזרת לארץ חמש שנים אחרי שהרגה את הבארבי. מאז היא הוציאה את "The Seer" ב־2012 ואת "To Be Kind" לפני שנה – שניהם אלבומים מעולים שזכו להד תקשורתי ולקהל הרבה יותר רחב משהיה ללהקה בתחילת דרכה אי שם באייטיז.
גיבורי הפסיכדליה מפילדלפיה יגיעו לערבל לנו את המוח עם קטעים ארוכים עמוסי דיסטורשן ועטופים בחלומות, ואפילו שרבים מהשירים של הלהקה שהוקמה ב-1991 קרויים על שם סמי הזיה שונים, אנחנו מבטיחים שזאת תהיה חוויה חוץ גופית גם בלעדיהם. אז אם אתם לא מכירים עדיין, "Peace On Venus" מ-2013 יכול להיות אלבום סיפתח נהדר. שלא תגידו אחר כך שלא ידעתם שהם היו כאן.
![בארדו פונד. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/06/sizes/bardo-pond-p_wo_500_332.jpg "בארדו פונד. צילום: יח"צ")
