• Facebook
• Twitter
• Email

לא ברור עד כמה אנחנו באמת נהנים מזה בימי הקורונה, אבל דירוג בריטי נחשב הציב באחרונה את תל אביב-יפו במקום ה-11 בדירוג ערים בעלות המרכזים החכמים הטובים בעולם. זו הפעם הראשונה שתל אביב מדורגת, והיא מקדימה ערים כגון שטוקהולם, סן פרנסיסקו, דובאי וטוקיו. בראש הדירוג ניצבת ניו יורק, ולאחריה לונדון, סינגפור והונג-קונג.

המדד שנבנה על ידי המכון הלונדוני לאסטרטגיות עירוניות (Z\Yen Partners) מתפרסם זו השנה השנייה, ובמסגרתו נבחנים פרמטרים כגון תמיכה בחדשנות, הטמעת טכנולוגיות וחדשנות בעיר ויכולת ביצוע עירונית. הוא מסתמך על סקר של 1,508 משיבים, מחקרים ודירוגים ובהם ארגונים בין-לאומיים כגון הפורום הכלכלי העולמי, האו"ם והבנק העולמי. בדו"ח הנוכחי נבדקו 131 מרכזים.

מה זה בעצם אומר ולמה זה טוב? ובכן, המדד נועד לסייע למשקיעים בעולם, לגופי רגולציה ולגורמי ממשל למדוד אטרקטיביות של ערים לפי "המרכזים החכמים" שבהם, כלומר מכלול של תחומים טכנולוגיים שמשפרים את היכולת לעבוד בהן. כך למשל נמדדת ההתאמה בין הסקטור העסקי למערכת הרגולטורית (העירונית) בתמיכה בחדשנות, במדעים, במערכות אנרגיה, בטכנולוגיות ענן, בבינה מלאכותית ובפינטק (טכנולוגיה בבנקאות).

בעירייה התגאו להציג את הדירוג החדש ומסרו כי "תקופת הקורונה הביאה עמה אתגרים רבים והניעה תהליכים רבים מבחינה רגולטורית ועסקית. דירוג זה מציג את חוסנו של הסקטור העסקי בתל אביב ואת מערכת היחסים הצמודה שלו עם גורמי הרגולציה בקידום, בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות חדשות. שותפות זו, ממצבת את מעמדה של תל אביב בזירה הבן-לאומית כמוקד טכנולוגי מוביל וייסע בתקופת פוסט קורונה למשוך אליה יזמים ופרויקטים חדשים".

לקריאת הדו"ח המלא

• הבועה
• ❤ תל אביב
• עיריית תל אביב
• בורסה
• עסקים

• Facebook
• Twitter
• Email

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום (שני) כי לא ניתן להפעיל מועדוני חשפנות במתחם הבורסה ברמת גן. בפסק הדין התקדימי, שניתן על ידי השופטת מיכל אגמון גונן, התקבלה עתירת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן, שדרשה לסגור מועדון חשפנות הפועל במקום מעל 20 שנה. השופטת קבעה כי תכנית בניין עיר (תב"ע) של המתחם, המאפשרת שימושים של "בידור" אינה כוללת ניהול עסקי מין שכן הם מבזים נשים – ואינם נחשבים לבידור.

לפי פסק הדין, עיריית רמת גן פועלת לשנות את פני האזור, שביום מתפקד כמתחם עסקים ובלילה הופך לאזור סחר בנשים. לשם כך, יזמה תב"ע חדשה, המוסיפה מעונות סטודנטים, דיור מוגן ומלונאות – לצד תעשיית ההייטק במקום, במטרה "להחיות את האזור בכל שעות היום והלילה". בתוך כך, התעוררה שאלה משפטית בנוגע לעתידם של עסקי המין, שהפכו עם השנים למזוהים עם האזור.

הפרשה החלה בשנת 2011, אז הגישה העירייה כתב אישום נגד בעל המועדון, ערן ירושלמי, בגין ניהול המקום ללא רישיון עסק. לאחר הרשעתו, הגיש ירושלמי בקשה לשימוש חורג בנכס, אולם הוועדה המקומית דחתה את בקשתו בטענה ש"עסק כזה אינו מתאים לאופי שהיא מנסה להקנות למתחם הבורסה". לאחר שוועדת הערר התירה להפעיל את מועדון החשפנות, עתרה הוועדת המקומית ודרשה לסגור את העסק. ארגון ויצ"ו, שהצטרף כידיד בית המשפט, טען כי לאור הפגיעה בנשים העוסקות בחשפנות, אין לראות את המופע כ"בידור" – ועל כן למנוע את פעילות המקום.

השופטת אגמון גונן קבעה כי "הפרשנות הראויה לתכניות החלות על מתח הבורסה כי היא הן אינן כוללות אפשרות לנהל במקום עסקי מין כלשהם, לרבות עסק של חשפנות לצורך גירוי מיני". לדבריה, "על בית המשפט לעמוד על המשמר כדי למנוע מערוב מציאות בה מתקיים בידור מיני, בערכים לפיהם חשפנות לשם גירוי מיני, בו מוצגת האישה כחפץ, מהווה החפצת נשים ואינה 'בידור' כלל ועיקר". על כן, החליטה כי זכותה של הוועדה המקומית ליזום תב"ע שתוציא את מועדוני החשפנות מהמתחם.

עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מסרה: "בית המשפט קבע היום בהחלטה תקדימית שחשפנות ומופעי מין אינם בידור ובילוי אלא החפצה וביזוי. עיריית רמת גן קיבלה היום רוח גבית להחלטתה האמיצה שלא לאפשר את קיומם של מועדוני חשפנות בתחומה". לדבריה, "החלטת עיריית רמת גן, ובית המשפט בהתאמה, באה על רקע מגמה כוללת של חקיקה שנלחמת בפגיעה בתופעות של פגיעה, ביזוי והשפלת נשים – החל מסחר בנשים, הטרדה מינית וכלה בחוק לאיסור צריכת זנות ושיקום נשים בזנות שעבר בקריאה טרומית בכנסת האחרונה". עו"ד יעל בן סעדון הוסיפה כי "זה המקום לומר, כי בשונה מעיריית רמת גן, מתעקשת עיריית תל אביב לעודד פעילות בתי עסק רבים בהם מתקיימת תצוגת נשים לצורך גירוי מיני על בסיס יומיומי. טוב יהיה לו תפנים בדחיפות את המסר העולה מהחקיקה והפסיקה ותפעל למיגורה של תופעה זו בשטחה".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• בורסה
• מועדוני חשפנות
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

אם יצא לכם להסתובב במתחם הבורסה ברמת גן השבוע, בטח שמתם לב שמשהו קורה במרחב האפרורי. מספרים ונתונים נשפכו בצבע על קירות, מדרכות וספסלים והפכו לאינפוגרפיקות אורבניות מסקרנות: השפות המדוברת בישראל בחלוקה לאחוזים, צריכת החשמל העולמית לפי סוג שימוש, יחס עצים לבן אדם במדינות העולם (ישראל במצב די גרוע), אחוז האזורים המוצלים במתחם ועוד.

הסיבה לעניין שהן מעוררות טמונה בהקשר: בשנים האחרונות נעשה ניסיון לשנות את אופיו הישנוני של האזור התעשייתי במהלך היום ולצמצם את כמות הפשיעה בו בלילות, ולמעשה להפוך אותו למרכז עסקים צעיר ומושךשישלב גם אזור מגורים. "מטרת הפרויקט היא להצביע על התנאים האורבנים הטבעיים ותפקידם בשינוי", מסבירה רוני לוית, אמנית ומעצבת אינפורמציה חזותית, בוגרת ומרצה בבצלאל וב-HIT. קולקטיב ONYA שאליו חברה לוית, בשיתוף מנהלת הבורסה, הזמינו אמנים להתערב במרחב הציבורי. לוית בראה את הקונספט וביצעה (בסיועה של אחותה, האמנית נעמה לוית), ורוברט אונגר מהקולקטיב ניהל את הפרויקט.

מה זה אומר, "התערבות במרחב הציבורי"?

"אנחנו מסתובבים ברחובות והם חלק משגרת חיינו, אבל אנחנו לא שמים לב לפרטים. ההתערבות לוקחת את האלמנטים המוכרים והבנאלים כמו בניינים, ספסלים ומכוניות, ויוצרת מהם משהו אחר שמושך את תשומת הלב ומייצר עניין נוסף שגורם לך לעצור ולהגיד, 'היי, זה נחמד'".

לוית מספרת שהמטרה היתה לאסוף נתונים מעוררי מחשבה או כאלה שיחדשו לאנשים שעובדים באזור הבורסה, ולהציג אותם בצורה שתאפשר חוויה פיזית – אפשר לשבת וללכת עליהם, ולא רק להביט בהם מעל דפי העיתון או לתת להם לרצד על המסך. "היה צורך להתאים את המידע למיקום שבו נציב אותו. למשל, הנתונים על כמות העצים ביחס לאדם במדינות שונות בעולם יושבים מתחת לעץ קטן באזור שטוף שמש. נתונים על חלוקת השימוש בחשמל מעוצבים כאלומת אור שנשפכת מתוך מנורה ממשית על התקרה. תוצאות הסקר שהרצנו בין עובדי המתחם, ש-68 אחוז מהם חושבים שאין בו מספיק אזורי ישיבה, נצבע על גבי ספסל". למרות שהפרויקט לא הסתיים, לוית מספרת שזה כבר פועל: "העבודות מצליחות לייצר תגובות, אנשים ממש נהנים מהן".

הפרויקט יעלה במלואולאתר של רוני לוית

• בורסה
• מתחם הבורסה
• אמנות רחוב
• קולקטיב אנייה
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני