אנחנו רגילים לחשוב על הוליווד כעל מקום נוצץ, ובוודא כשרואים הצלחות כמו הפרנצ'ייז של שר הטבעות. אבל בתחילת הדרך, כך מתגלה בכל פעם מחדש, צריך לעבור קצת דרך לפני שמגיעים לחיי הזוהר, גם אם זה באחד מטרילוגיות הסרטים הכי מצליחות בהיסטוריית הקולנוע. השחקנית האוסטרלית, שלפני טרילוגיית "שר הטבעות" כבר היתה שחקנית בינלאומית, גם אם לא מי יודע מה מוכרת, סיפרה שהיא קיבלה תשלום די זעום על ההשתתפות בסרטיו של פיטר ג'קסון. זעום, אבל כן כולל אוזניים.

>>יש עתיד: 8 סרטים ישראליים לתפוס בפסטיבל סרטי הסטודנטים הקרוב

בלאנשט התארחה אמש בטוק שואו של אנדי כהן, "Watch What Happens Live", ונשאלה על ידי המנחה "איזה סרט שעשית נתן לך את השכר הכי גדול?". כשהשחקנית התמהמה רגע אחד, כהן המשיך והוסיף "אני מניח שזה כנראה שר הטבעות", כשהוא מתייחס לטרילוגיה המקורית שגרפה לא פחות מ-2.91 מיליארד דולר, אז גילמה בלאנשט את הגבירה גלדריאל. אבל מה שכהן לא ידע זה שלמרות שהסרט היה הצלחה קופתית חסרת תקדים, הוא גם היה פרויקט שאפתני למדי שלא השאיר יותר מדי בתקציב השחקנים, לפחות יחסית לסטנדרט.

"אתה צוחק עלי?" ענתה בלאנשט. "לא, אף אחד לא קיבל שום דבר כדי לעשות את הסרט הזה". כהן המשיך והקשה, "אה, קיבלת פיסה מהבאקאנד?" – או בשפה לא הוליוודית, האם קיבל שכר זעום כדי לקבל פיסה מהרווחים?. אבל גם את התאוריה הזו בלאנשט מבטלת. "לא, זה היה הרבה לפני כל זה. רציתי לעבוד עם הבחור שעשה את מוות מוחי", שזו אמירה יפה, כי מדובר באחד מסרטי האימה הראשונים של הבימאי פיטר ג'קסון. הו אז הביאה את משפט המחץ, "כלומר, בעיקרון קיבלתי סנדוויצ'ים בחינם. וגם זכיתי לשמור את האוזניים", וסיכמה ש"נשים לא מקבלות את הסכומים שאתה חושב שהן מקבלות".

בלאנש היא לא הראשונה להלין על השכר שקיבלה עבור ההשתתפות בטרילוגיה המקורית. לפני כ-5 שנים אורלנדו בלום התראיין בתוכנית של האוורד סטרן, וסיפר שעל בערך שנתיים של עבודה בצילומים הוא קיבל רק 175 אלף דולר. בסטנדרטים של שחקני קולנוע, מדובר בפרוטות. הטרילוגיה, כאמור, הפכה לאחר מכן ללהיט ענק שגרף סכום מפחיד, ואתם לא חייבים לרחם על השחקנים האומללים, כי כולם קיבלו בוסט ענק בקריירה, ולא מעט מהם חזרו לגלם את הדמויות בטרילוגיית "ההוביט", ותהיו בטוחים שעבור זה הם הביאו את הסוכן הכי טוב שלהם, וקיבלו פיצוי ראוי.

• המסך
• שר הטבעות
• קייט בלאנשט
• בידור

צוותא 2

על הבמה באולם הקטן של צוותא 2 הכל התחיל. לפני 27 שנה עליתי לראשונה, עדיין כחייל, יחד עם אסי כהן, בערב במה פתוחה לחמש דקות ניסיון עם מערכונים שכתבנו יחד. מאז לא ירדתי מהבמה. במשך השנים הופעתי בצוותא גם עם שירי "התרנגולים" בניצוחה של נעמי פולני ועל הבמה הזו נולדו "גור ואוח" כחלק ממופע הסטנדאפ של אודי גוטשלק ושלי. למרות שהופעתי כמעט על כל במה אפשרית בארץ, בתיאטרון הבימה, בית ליסין ובפסטיגלים – אין ולא יהיה על האולם הקטן והאפלולי של צוותא 2.

למרות הצפיפות ולמרות שהקהל יושב על כסאות פלסטיק, ולמרות שתמיד הפרגוד קרוע ובמקום חדר הלבשה השחקנים מחכים על המדרגות מחוץ לאולם. ואולי דווקא בגלל הדברים האלה נוצר באולם הזה קסם מיוחד, מעין אינטימיות שהופכת כל מופע לחוויה עוצמתית וחד-פעמית, גם לקהל וגם למופיעים. בימים אלה אני סוגר מעגל ומעלה על הבמה בצוותא 2 יחד עם אודי גוטשלק וטל לוי את מופע הבידור המוטרף "ציקי" שייצרנו יחד והקסם קורה שוב – ממש כמו לפני 27 שנה.
אבן גבירול 30

כיכר רבין

הייתי שם בכיכר באותו ערב מר, בזמן הרצח. הגעתי יחד עם אלפים רבים לעצרת תמיכה בתהליך השלום שהובילו יצחק רבין ושמעון פרס. הייתה שם אווירה של אופטימיות גדולה, על סף אופוריה. אני זוכר שעמדתי והקשבתי לכל ההמונים ששרו יחד וחשבתי לעצמי כמה טוב יכול להיות פה, בארץ הזאת, אם רק ניתן לשלום לנצח. ואז, תוך כדי שההמון מתפזר נשמעו יריות עמומות והתחילו להגיע כל מיני שמועות. באותו רגע לא יכולתי לדמיין בדמיונות הכי פרועים שלי שיש אפשרות שמישהו ירה בראש הממשלה. התובנה שחילחלה לאט לאט שזה מה שאכן קרה והבשורה הרשמית המצמררת ששמענו ממקלטי הטלוויזיה, הוא דבר שלא אשכח כל חיי.

רחוב שבטי ישראל 25 ביפו

גרתי שם במשך ארבע שנים. דירה שכורה בקומת קרקע, ממש באמצע בין החומוס של עלי קראוון למינימרקט הכיכר. הייתי מתעורר בכל בוקר עם קולות המואזין מהמסגד הקרוב. שם, עם שכנים ערבים ויהודים, חוויתי חוויה אמיתית של חיים בדו-קיום, והבנתי כמה הפוליטיקה של קיטוב, הסתה ושנאת האחר מנותקת מחיי היומיום ומשרתת רק פוליטיקאים שמתדלקים אותה. הכי כיף היה כשהילדות מהקומה העליונה, שזיהו אותי מהסדרה "גור ואוח" שהייתה אז בשיאה, היו צועקות לי מהחלון "אינתה אוח? אחלה אוח!".
שבטי ישראל 25, יפו

מלון רנסנס

כשנוסעים מצפון לדרום על רחוב הירקון, ממש כשעוברים את מלון רנסנס, יש נקודה קסומה, שבה לפתע הים והטיילת מתגלים ונפרשים מולך במלוא הדרם עד לאופק. זה רגע שגורם לי בכל פעם מחדש להחסיר פעימה ולהרגיש שאני נמצא באחת הערים הכי מגניבות בעולם. לא יודע למה, אבל במשך שנים, כל פעם שהייתי עובר שם הייתה מתנגנת לי בראש השורה מהשיר "שלל שרב" שכתב מאיר אריאל "העיר נפתחת לפניו, עם הגב לים עם הראש לשם". רק לא מזמן גיליתי שאריאל התגורר ממש שם, ברחוב הירקון בבניין קרוב. בדוק שתמונת הנוף הזו הייתה ההשראה לשיר היפה שלו.
הירקון 121

View this post on Instagram

A post shared by Renaissance Tel Aviv (@renaissancetlv)

פורט סעיד

משהו באווירה של המקום הזה, של אייל שני וחבורתו, הוא תמצית התל אביביות בעיניי. מעין שילוב ממכר בין סבל – מהתור הארוך, מהיחס המתנשא של המלצרים ומהאווירה האובר-היפסטרית, לעונג – מהפלייליסט התמיד מעולה והמנות הפשוטות וטעימות עד גאונות שמוגשות על חתכת קרטון וגורמות בכל פעם מחדש לצפי אשתי ולי לקלל בחיבה את השף הידוען "כוסאומו הבנזונה הזה, יודע ת'עבודה".
הר סיני 5

אביעד בנטוב, 48, הוא שחקן וקומיקאי. בימים אלה הוא מופיע בצוותא תל אביב עם מופע הבידור "ציקי" שייצר יחד עם אודי גוטשלק וטל לוי.

• העיר שלי
• בידור
• תיאטרון
• צוותא
• ❤ תרבות
• כיכר רבין
• פורט סעיד
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 931 // מה מצחיק?

בזמן שכולנו העמדנו פנים שבריטניה מלאה בג'נטלמנים חמודים במגבעות, בריטניה האמיתית העניקה לעולם הרבה דברים משונים מאוד: הטלטאביז. מרמייט. מאכלים עם שמות כמו Spotted Dick או Toad in the hole. הפעם רצינו להציג בפניכם דבר משונה שמסתתר בזיכרון הקולקטיבי הבריטי, אחד שאולי עוד לא יצא לכם לפגוש. הוא עגלגל, הוא ורוד ויש לו קול שהגיע היישר מסרט אימה. קוראים לו מיסטר בלובי.

מיסטר בלובי הוא גיבור תרבות משונה מאין כמוהו, כזה שכל ילד שגדל בבריטניה בשנות התשעים זוכר, לא בהכרח לטובה. במבט ראשון אפשר לחשוב שמדובר בדמות ילדים תמימה וחמודה – בכל זאת, בובה גדולה ומחויכת בצבעים עליזים – אבל לא צריך יותר מכמה שניות כדי להבין שמשהו פה לא בסדר. יש לו עיניים זזות, חיוך מלחיץ ושפת גוף של בחור שיכור שמשתין לתוך פח מתחת לדירת ה-Airbnb שלקחתם בלונדון. הוא כיאוטי במובן הלא חינני – שובר דברים, מזנק על אנשים, עושה בלאגן. אה, ויש גם את העניין עם הקול. קול מסונתז מהגיהנום שאומר רק משפט אחד: בלובי בלובי בלובי.

מה לעזאזל קורה פה? איך יכול להיות שהורים בריטים נתנו לילדיהם הרכים להיחשף להזיה הזאת? התשובה היא שבלובי לא נוצר עבור ילדים, אלא נוצר כדי לעבוד על סלבס. כן, באמת. מיסטר בלובי הופיע לראשונה בתוכנית בידור בשם "Noel's house party", שהנחה נואל אדמונדס בליל שבת בערוץ BBC1. בשנת 1992 הזמינה הפקת התוכנית כמה מפורסמים להשתתף במה שהם חשבו שהיא תוכנית ילדים סטנדרטית בכיכובו של יצור ורוד ומצחיק, אותו הם אמורים ללמד על המקצוע שלהם או תחום מומחיותם. אחרי שבלובי הכה בהם כמו הוריקן של כאוס – המתיחה הייתה נחשפת, לצד תגובה חיה של הסלב הכבר-לא-מבולבל למערכון המצולם.

אנחנו מדברים על בריטניה, אז בטח לא תופתעו לשמוע שהאיש ששיחק את בלובי לאורך השנים – ברי קילרבי – הוא בעצם שחקן שייקספירי. "אנשים חושבים שזה פשוט לקפץ ולהגיד בלובי", הוא אמר פעם. "אבל כדאי שהם ינסו את זה. זה מתיש ומחייב".

אחרי ששודרו המתיחות בלובי כבר היה מפורסם מדי בשביל להמשיך לעבוד על אנשים, אבל לא כאן מסתיים הסיפור שלו. הוא המשיך להפציע במערכונים שונים בתוכנית ואפילו זלג לתוכניות אחרות. התהילה הפכה אותו מפרודיה על טלוויזיה לילדים לכוכב ילדים אמיתי. הוא הוציא שיר כריסטמס שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, ואף כיכב בקלטות וידיאו משלו. הקלטות לא הציגו סיפורים מורכבים, אלא לקט של סרטונים קצרים בהם מוצב התיפלץ בשלל סיטואציות ועושה את מה שהוא עושה הכי טוב – נזק. בסרטון אחד הוא נתקע בהמון דברים ואז מבין שהוא צריך להרכיב משקפיים, לא לפני שהוא מסכן את הציבור בדרכו לאופטומטריסט. באחר הוא מחלטר בתור דוור, לוקח לידיו חבילה עליה כתוב בפירוש "לא למסירה על ידי מיסטר בלובי" ומנסה לשבור אותה בכל דרך אפשרית. כל זה, כמובן, בליווי מוזיקה מטופשת ומלמולי "בלובי" מעוררי יראה.

כיוון שכל זה קרה בשנות התשעים, בלובי הודבק בזריזות לאינספור מרצ'נדייז – ממשחקי לוח או משחק מחשב, דרך צעצועים וממתקים ועד לעוגות יום הולדת בדמותו. שיא המסחור היה פארקי שעשועים שנשאו את דמותו המלחיצה, והזמינו את הילדים והוריהם לבקר בביתו הצבעוני.

מיסטר בלובי הוא כמובן לא הדמות היחידה שנוצרה כפרודיה או בדיחה והפכה לכוכבת אמיתית. בארץ אפשר לציין, למשל, את החיקוי הפופולרי באופן מפתיע של עוזי כהן ז"ל, שאפילו הפך אותו לתחפושת פורים אהובה לילדים. דוגמה אפילו יותר מוזרה התרחשה בשנים האחרונות, כשליוטיוב הגיע שיר יום הולדת חביב בשם "יום הולדת לאלי החתול". השיר נכתב במקור עבור קומדיה למבוגרים בשם "המחשמלים", בו הוא מופיע בתור הלהיט המביך של להקת רוק כושלת. אך הצפיות נערמו, הילדים התמכרו והשיר הוצא לחלוטין מהקשרו. כמה שנים אחרי שהסרט הוקרן בבתי הקולנוע, המפיק והכוכב שלו, צביקה נתן, קיבל תוכנית ילדים שבה הוא שר ומבלה עם אלי החתול וחיות אחרות.

אבל כאמור, מיסטר בלובי הוא לא חתול חמוד אלא יציר שטן מלחיץ שבמקרה זכה לתהילה רגעית ומפתיעה. ילדים בריטים רבים גדלו להיות מבוגרים שזוכרים אותו בחיבה, ואפשר להבין למה: הוא עושה מה שבא לו, אי אפשר לשלוט עליו, אבל הוא עדיין ממשיך להופיע בטלוויזיה, כלומר – הוא אהוב על הבריות. ילדים אחרים, וגם במקרה הזה אפשר להבין למה, מצולקים ממנו עד היום. הנה כמה ציטוטים נבחרים על מיסטר בלובי שמצאנו במעמקי אתר הפורומים Reddit:

• "הלכתי לבלובילנד בתור ילד אבל אני לא זוכרת בכלל את היום הזה, רק להיכנס לאוטו של הסבים של בבוקר והנסיעה חזרה. התיאוריה שלי היא שזה היה חרא בצורה כל כך תהומית שהדחקתי הכל"
• "החרא הקטן הזה גרם לי להרבה הרבה סיוטים"
• "הייתה לי קלטת וראיתי אותה כל הזמן. אני בטוח שיצאתי בסדר… נראה לי… רצחתי רק חמישה אנשים…. זה בסדר"
• "אני בת 27 ועדיין מפחדת"
• "הייתי מבועת לגמרי מהחיה הזו! הייתי במסיבת יום הולדת של חבר והוא היה שם, בכיתי כל כך הרבה שהיו צריכים לקחת אותי הביתה"

שנות התשעים חלפו מזמן ואיתם גם תהילתו של המפלץ הוורוד. המוצרים נעלמו מהמדפים והפארקים נסגרו. האחרון מביניהם נותר במקומו עד שנת 2014, אחרי שאיתני הטבע וכמה בליינים במסיבות רייב הפכו אותו לאפילו יותר מפחיד ומוזר ממה שהוא היה במקור.

מה עושה בלובי היום? כמו כל סלב בריטי שעבר זמנו, מופיע בהופעות אורח בתוכניות טלוויזיה. המוכרת שבהן היא כנראה ההופעה שלו בשעשועון The big fat quiz of the 90's, שם הוא זכה לעורר טראומות ילדות רדומות של הקומיקאי ג'ק וויטהול

חוץ מהופעות אורח שבהן הוא שובר אולפנים אקראיים, נופל על הרצפה ומצחיק מגישים מבולבלים, הוא השתתף בהופעת פנטומימה ומתחזק ערוץ יוטיוב עם כ-11 אלף עוקבים. לאחרונה הוא אפילו זכה למחווה מפתיעה בעונה הרביעית של "המירוץ לדראג של רופול: בריטניה", כאשר שתי מלכות לבשו לוק בהשראתו במסגרת מחווה ל-BBC

לא ברור מה הצעד הבא של אדון בלובי, אבל אם יש דבר אחד שלמדנו על התרבות הבריטית בימי חיינו, זה שמפורסמים בריטיים איזוטריים אף פעם לא פורשים, הם פשוט נכנסים לבית האח הגדול. תזכרו איפה שמעתם את זה לראשונה.

• ❤ תרבות
• טלוויזיה
• אנגליה
• בידור
• נוסטלגיה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 921 // משבר גיל ה-40 שלי

• Facebook
• Twitter
• Email

• בידור
• פורים
• במה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

• בידור
• פורים
• במה
• תרבות