Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

ג'אנגו ג'אנגו

כתבות
אירועים
עסקאות
מתוך הקליפ של Django Django לשיר Shake and Tremble

האזינו: אור בזויות 240 – Shake and Tremble

האזינו: אור בזויות 240 – Shake and Tremble

הרכב גראז'-Pאנק מעיף ת'מוח ממיניאפוליס, להקת בנות ברלינאית מהאייטיז, קטע קלאסי שחיבר פרוגרסיב וספייס רוק לטכנו ועוד במדור המוזיקה ותוכנית הרדיו "אור בזויות"

מתוך הקליפ של Django Django לשיר Shake and Tremble
מתוך הקליפ של Django Django לשיר Shake and Tremble

התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

The Blind Shake – "Parachute"

בדיוק מה שהייתי צריך כדי להתחיל את התוכנית של השבוע בווייבים של פריק אאוט! דה בליינד שייק הם טריו גראז' Pאנק-רוק מסצנת האינדי רוק של מיניאפוליס. הם בעיקר ידועים בזכות שיתוף הפעולה שלהם עם אושיית הנויז הפסיכדלימייקל יונקרס, שפעל מאז הסיקסטיז באנדרגראונד של הסצנה המקומית שם והשפיע רבות על להקות גראז' מודרניות דוגמת הבלאק ליפס.

The Blind Shake – Breakfast Of Failures
The Blind Shake – Breakfast Of Failures

The Intelligence – "Sex"

להקת פוסט-Pאנק מעולה מסיאטל שהוציאה בשנה שעברה אלבום אדיר בשם "Vintage Future", שבו משתתפים גם חבר'ה מהלהקות Thee Oh Sees ו-Sic Alps. בשירים מסוימים הם משלבים אלמנטים אייטיזיים של מכונות תופים ישנות עם גיטרות עוקצניות שמזכירות את Devo ובאחרים הם נשמעים כמו להקת פרוטו-Pאנק פרועה. חוץ מזה, סקס.

The Intelligence – Vintage Future
The Intelligence – Vintage Future

Fat White Family – "Satisfied"

שמישהו יסביר לי מה אומר "sexual vertigo". אהבה בשחקים? יותר מדי סמים? כי זה הנושא של השיר או זה לפחות מה שהלהקה הסבירה בעוד איזה ראיון עקום. פאט ווייט פאמילי מדרום לונדון היא הלהקה הכי מופרעת שאני אוהב לאחרונה (מאז האלבום הענק "Champagne Holocaust"). השיר הזה לקוח מהאלבום החדש "Songs For Our Mothers" המוזר מאוד.

Fat White Family בהופעה בצרפת. צילום: Gettyimages
Fat White Family בהופעה בצרפת. צילום: Gettyimages

Django Django – "Shake and Tremble"

נשארים בלונדון עם ג'נגו ג'נגו, שב-2012 סיפקו לי את אלבום הרכיבה באופניים המושלם. שילוב של פסיכדליה, פופ אלקטרוניקה ודרייב מעולים. בשנה שעברה הם הוציאו את האלבום השני שלהם, "Born Under Saturn", אחרי שהספיקו להוציא גם את אחד האוספים הכי שווים שראו אור בסדרה היוקרתית "Late Night Tales".

Soko – "Peter Pan Syndrome"

יש שירים שאתה לא רוצה להודות שאתה מזדהה איתם. מתוך החדש והשני של הזמרת והשחקנית הצרפתייה סוקו. אם האלבום הקודם מ-2012, "I thought I Was an Alien" היה מעין לואו פיי פולקי רומנטי, האלבום החדש "My Dreams Dictate My Reality" פונה יותר לרוק גותי, פוסט-Pאנק ואייטיז פופ.

Soko – My Dreams Dictate My Reality
Soko – My Dreams Dictate My Reality

Emma Pollock – "Cannot Keep a Secret"

אמה פולוק היא לשעבר חצי הצמד הסקוטי האהוב הדלגדוס, שממש עכשיו מוציאה את, "In Search of Harperfield" – אלבום הסולו השלישי שלה – וזה הקטע שפותח אותו. האלבום לפעמים עצוב ממש ומלא כלי מיתר, לפעמים יותר אינדי-רוקי. מעין אלטרנטיב כבד-ראש עמוס בעדינות נוקשה. מת עליה.

Emma Pollock – In Search Of Harperfield
Emma Pollock – In Search Of Harperfield

Torres – "Sprinter"

טורס היא מקנזי סקוט, מין הכלאה בין פיג'יי הארווי כשהיא בועטת לקאט פאוור כשהיא מגרגרת. זהו שיר הנושא (שהופק על ידי רוב אליס שעבד גם עם פיג'יי) של האלבום השני שלה מ-2015.

"My pastor told us, don't you worry \ EvenZacchaeusfound his glory"

Torres – Sprinter
Torres – Sprinter

Malaria! – "Your Turn To Run"

הרכב כל-נשי אלקטרוני נסיוני מברלין של שנות השמונים, שיצא לסיבובי הופעות עם ג'ון קייל, נינה האגן ו-The Birthday Party של בליקסה וניק קייב.

Yeah Yeah Yeahs – "Heads Will Roll"

קלאסיקה מודרנית. מתוך "!It's Blitz" מ-2009. קארן או בתפקיד מלכת הלבבות.

Yeah Yeah Yeahs – It's Blitz!
Yeah Yeah Yeahs – It's Blitz!

Saul Williams – "Ashes"

עוד קצת מהחדש של סול וויליאמס, "MartyrLoserKing", שנשמע לי יותר ויותר כמו הגרסה האפריקאית-מוזיקלית של הסדרה "Mr. Robot". בינתיים, ככל שאני מאזין לאלבום אני יותר אוהב אותו – וככה זה צריך להיות. כבר קראתם אתהריאיון שעשיתי איתורגע לפני צאת האלבום?

סול וויליאמס. צילום: ג'ורדי ווד
סול וויליאמס. צילום: ג'ורדי ווד

These New Puritans – "We Want War"

רביעייה בריטית סופר ארטיסטית שמושפעת מהרכבי פוסט-Pאנק דוגמת The Fall ו-Public Image LTD לא פחות משהם שואבים השראה מהרכבים אלקטרוניים ואפילו מקלאסית מודרנית א-לה סטיב רייך. זה אחד הקטעים הכי טובים שלהם, ואחד כועס משהו. מתוך האלבום השני – "Hidden".

Ozric Tentacles – "Sploosh!"

בלאסט פרום דה פאסט: ב-1991 הוציאו האוזריקס את "Strangtitude" שהמשיך להעמיק את החיבור המיוחד שלהם בין הטכנו המוקדם לפרוגרסיב רוק ההיפי והספייס רוק של ספייסמן 3. אז הלהקה נחשבה להרכב קאלט ולא זכתה לחשיפה מעבר לקבוצה המעריצים האדוקה שלה. לדעתי כל מי שהיה בניינטיז בקטע של טראנס פסיכדלי חייב משהו לאוזריק טנטקלס.

Ozric Tentacles – Strangeitude
Ozric Tentacles – Strangeitude

Gong – "Master Builder"

ואם יש להקה שאוזריק טנטקלס חייבים לה משהו, אז זו בראש ובראשונה גונג האדירה. זה, לטעמי לפחות, אחד מקטעי הפרוגרסיב רוק הכי טובים בהיסטוריה. טוב נו, אני מעולם לא ממש אהבתי פרוג, אבל גונג הם משהו אחר. חבורה של פיות רדומות בתוך קומקומים מעופפים.

Gong – You
Gong – You

Field Music – "Stay Awake"

נשמע לי שהקטע הסוגר את "Commontime", האלבום החדש של Field Music, הוא מחווה לדיוויד בואי של ימי "Young Americans". באלבום הזה פילד מיוזיק נשמעים פאנקיים בקטע צ'יזי סטייל פיל קולינס ו-Hall and Oats – וזה עובד להם ממש טוב.

התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הרכב גראז'-Pאנק מעיף ת'מוח ממיניאפוליס, להקת בנות ברלינאית מהאייטיז, קטע קלאסי שחיבר פרוגרסיב וספייס רוק לטכנו ועוד במדור המוזיקה ותוכנית הרדיו...

מאתאורי זר אביב9 בפברואר 2016
ג'אנגו ג'אנגו

ללא מעצורים: ג'אנגו ג'אנגו לא עומדים במבחן האלבום השני

ללא מעצורים: ג'אנגו ג'אנגו לא עומדים במבחן האלבום השני

האלבום השני של ההרכב הבריטי ג'אנגו ג'אנגו חמוד, אבל מעט מתיש ברובוטיות שלו

ג'אנגו ג'אנגו
ג'אנגו ג'אנגו

תום יורק אמר פעם כשכשהוא האזין לפיקסיז בפעם הראשונה הוא דמיין אותם כיצורים קטנים ומרושעים. על אותו משקל – אבל עם האינטרנט שלא מאפשר למחשבות כאלה להתקבע – כשאני מאזין לג'אנגו ג'אנגו אני מדמיין אותם כמו הפרוגלים של ג'ים הנסון, או הלמינגס ממשחק המחשב, או המיניונים אם אתם צעירים מדי לאסוציאציות האלה. כלומר שיירה של דמויות זהות שצועדת בנחישות קדימה עם שיר בלב, גיטרה ביד ומתופף בקצה הטור שמכתיב את הקצב הקבוע של ההליכה. כשג'אנגו ג'אנגו שמחים הם שרים בהרמוניה. כשהם עצובים הם עצובים ביחד. אבל רוב הזמן, מטבען של מקהלות, קשה לדעת מה בדיוק הם מרגישים. האם יש להם מנהיג? אולי, אבל לך תדע כשכולם נשמעים אותו הדבר.

המקהלתיות כגורם מעצים היא אלמנט מרכזי אצל דור הלהקות שצמח בעשור האחרון, מארקייד פייר עד ממפורד אנד סאנס. הרכבי רוק שנרתעו מהאינדיבידואליות הקיצונית של הניינטיז, מושפעים מארועי ה-11 בספטמבר, חזרו לחיקה החמים של המשפחתיות. אצל ג'אנגו ג'אנגו הסיפור הוא אחר. המקהלתיות שלהם כל כך נחושה ולא מתפשרת, שהיא הופכת אותם ללהקה נטולת פנים. בדרכם הלבנה והרובוטית, ג'אנגו ג'אנגו הם כמו רביעיית דו־וופ משנות ה־50 שהתחפשה לקראפטוורק, או להפך. לקולות המפוצלים אין היררכיה של מנהיג ומלווים. האופן שבו קווי המלודיה נעים אחד ביחס לאחר כאילו שורטט על ידי תוכנה.

כשג'אנגו ג'אנגו הפציעו לפני שלוש שנים עם אלבום בכורה שהוקלט בחדר השינה של דיוויד מקלין – אחיו של ג'ון מקלין מהבטא בנד, במובן מסוים האבות הרוחניים של הלהקה – היה משהו יוצא דופן ומרענן מאוד בשילוב בין היופי הביץ' בויזי של השירים לאספרגריות שבה הן הוגשו. "Hail Bop" הוא עדיין אחד השירים הכי מקורים וכיפיים שיצאו בשנים האחרונות, והמועמדות של האלבום לפרס המרקיורי הייתה רגע יפה של זינוק מאלמוניות מוחלטת להצלחה מפתיעה.

ב"Born Under Saturn" – האלבום החדש של הרביעייה שנפגשה, איך לא, בקולג' לאמנות של אדינבורו – אין שיר שמשתווה ל"Hail Bop", וגם עוקצה של ההפתעה קהה. זה לא אומר שאין בו שירים טובים, מופקים בשיוף של אלבום שני, אלא שבצעדה הארוכה, כמעט שעה אורכה, כשקצב ההליכה אחיד והתזמורים נשמרים בגבולות הסאונד הידועים כבר של ג'אנגו – הנחישות הופכת קצת מעייפת, כמו חוג סיירים שאבד במדבר יהודה.

תמת המסע המשותפת לכל השירים, שמציגה דימויים של צבעים ושל נופים רגשיים, אמורה אולי להוביל לתוך טריפ שבסופו גאולה, אבל נדמה שרק המדריך מסוגל לשמור על ההתלהבות למשך כל כך הרבה זמן. ולמדריך, כאמור, אין ממש פנים אנושיות שנוכל להזדהות איתן. "הביטו אל העמקים ואל השמש ואל האבן המנצנצת", ג'אנגו ג'אנגו שרים וממשיכים לשיר. כן, זה באמת יפה, אבל מתי נגיע לאכסניה?

השורה התחתונה:בפעם הבאה ניקח את המסלול המקוצר

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

האלבום השני של ההרכב הבריטי ג'אנגו ג'אנגו חמוד, אבל מעט מתיש ברובוטיות שלו

מאתיואב בריל28 במאי 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!