פרצוף, תחת: מי הטיפוסים שתפגשו במצעד הגאווה?
מתעלפים, מנופחים ומלאווחים - כך תוכלו לזהות מי הטיפוס שאותו הכרתם במצעד
האופורטוניסטים
עבורם זו לא רק חגיגה אלא הזדמנות עסקית מרהיבה. הם מוכרים מים, דגלים או מים ממותגים בצבעי הדגל, רוקדים עם עגלת קניות או צידנית ואוספים את הכסף בפאוץ' שאיכשהו מתחבא מתחת לתחתון הקטן.
המתעלפים
אם העולם היה טיול שנתי הם היו מתים ראשונים. בדרך כלל מוצאים אותם שוכבים על הרצפה בשולי הכביש עם חבר שמחזיק להם את הרגליים למעלה וקונה בקבוק מים מכל אופורטוניסט (ע"ע) שעובר לידם.
קוטפת הסטרייטיות
נוטה לציצי קטן ומטה, יפת תואר, מרכיבה משקפי שמש יקרים מדי ובעיקר מזמינה אתכן למסיבות. יושבת בשפגט, קונה בטיב טעם, עונה לשם איריס. מסתובבת עם לסביות אחרות שמתלבשות, מסתפרות, מתקלטות ומדברות אותו דבר, עד שגם הן לא בטוחות מי זאת מי. כנראה מנהלת את משאית הלסביות.
אקטיביסטית־אגרסיבית
תזהו אותה על פי הגלאח בצד ימין ובית השחי הפראי. לעתים שערה ייצבע בגוון כחול דהוי. היא נראית מלוכלכת אבל זה רק כי היא רכבה על אופניים דקיקים מלימודי המגדר אל הבר קיימא. לא הולכת למצעד כי שוק בשר זה לא טבעוני. אם כן, אז רק מפני שהיא מבינה שלהיות לסביות זה רק חוג אחד מתוך מערכת שעות מלאה, לכן תגיע כדי לחלק חומרי הסברה לסיוע לפליטים ולעדי יהוה.
טובלת בוהן בבריכה
סטרייטית עם שיק הומלסי ושחי חלק. מכירים את הבדיחה "איך תדעו שמישהו טבעוני? אל תדאגו, הוא כבר יספר לכם"? ככה גם היא: שכבה עם הקוטפת או עם האקטיביסטית, וכעת מתרברבת שהיא דו מינית כשלמעשה תוך שנה היא נשואה למהנדס בשם אלעד. הולכת למצעד כדי להסתכל על בנים.
הארד קוויר
מתגוררת בנווה שאנן דרומה, בשבילה לוינסקי זה כמו צהלה. נוטים להתבלבל בינה לבין סוחרים במדרחוב, אבל היא לחלוטין אישה ובזוגיות כבדה. כועסת על: אשכנזים, נשים, מזרחים, גברים, לסביות מסוג אחר, צעירים, זקנים, שמחה ומוצרי חלב. אפשר לפנות אליה בלשון זכר אבל רק בקטע פוליטקלי קורקט. תמצאו אותה כמארגנת המצעד האלטרנטיבי לתלת סקסואליים וטרנס דנטליים.
המנופח
הזן העממי של ההומו המצוי. לרוב לבוש בגופייה (הישמרו מזיפי הכתפיים), אך מחפש כל הזדמנות להסיר אותה. מעגל חבריו כולל רק הומואים ושמנה אחת. מכלה את ימיו ואת כספו במכון הכושר, לעתים נצפה בסנטר כשהוא אוחז בטרייה לאופניים. ניתן לפנות אליו בלשון נקבה. במצעד יימצא על משאית וישתמש במילים "עולב", "פשוטה", "תמותי".
קציצת פראסה
זן חביב וכיפי של גייז שמנמנים שהחברה הכי טובה שלהם היא אימוש. הגיעו מהקריות ועובדים כנציגי שירות בסלקום. לא מתאמנים, בעלי גבות עבות ומעוצבות, אובססיה קלה לריח גוף וחיבה למסיבות נושא. תזהו אותו לפי מספר השניות (פחות מעשר) שחולפות בשיחה איתו עד שיקרא לכם "לולי".
מלח הארץ
זן נדיר ומוגזם של הומואים מוצלחים בצורה מעצבנת. פעיל באיגי על סף חבר כנסת, יפה עד כאב, שרירי במידה, לבוש היטב, בעלים של מועדון, סטרייט ולסבו פרנדלי, קהילתי ובעיקר מוכשר להכעיס. נוהג לחייך. מארגן את המצעד ואולי גם מנחה אותו.
מלאווח הארץ
ג'חנון אמנות כחוש. מדובר בזן שדומה לקציצת הפראסה אך לעומתו הגיע מרעננה. יש לו ספטום, קעקוע גיאומטרי, לק מקולף והוא בתת משקל. בוגר שנקר, שוקל להיות טבעוני. תמצית פחדיו: להירדם ולהתעורר בספיישל שרית חדד באריסה. אל תעזו לפנות אליו בלשון בנקבה. תזהו אותו לפי תיק בד של ספריית לוינסקי.
אכזבה מרה
הזן החדש. הם יפים, מוצלחים, מסוגננים ומזוקנים. יש להם עבר וחזות סטרייטים, סקס אפיל מטורף ומספיק ביטחון עצמי כדי לא להיות בגריינדר, לא בחדר כושר ולא בשום מקום. כיף להם עם עצמם. הם לא הולכים למצעד. יש בהם אדישות מהפנטת והם מבינים במוזיקה. ובא לך שהם ילפתו אותך. לכן קוראים להם אכזבה מרה.
