אין יותר מדי חדשות חשובות ביום שכל כולו המתנה מותחת למחר, אבל מכיוון שאנחנו צריכים הסחת דעת מסוימת מהמתח, בחרנו לרעות בשדות מוכרים ולחזור לסצינת האוכל, שגם בימי חול המועד ממשיכה לפעול ולהתכונן לאחרי החגים. השבוע נספר לכם על שני מקומות שעתידים להיפתח, וגם על אוקטוברפסט מלא בעוף, שיחה עם שאול מזרחי ועל המון אוכל טעים טעים שאפשר לחשוב עליו כדי לחשוב על משהו אחר עד מחר.
>>אל תקרא לי גסטרו: 21 הברים עם האוכל הכי טוב בתל אביב

התחלה חדשה 1 | יהלומה

אנחנו עוד זוכרים לה את הביסטרון הנהדר בזבולון, אבל מאז השפית יהלומה לוי עשתה כברת דרך. כעת, אחרי גיחה למחוזות המסעדנות הרשתית והובלת רשת לנדוור מפורמט של בתי קפה לביסטרו, היא חוזרת לאהבתה הראשונה ופותחת מקום שכולו נושא את טביעת האצבע שלה. המסעדנייה – מן הסתם שילוב של מסעדה ומעדנייה – כבר נמצאת בשלבי הקמה אחרונים ותיפתח בשבועות הקרובים ואת הכתובת כבר אפשר לשמור במועדפים: בן יהודה 120. סטיי טיונד.

התחלה חדשה 2 | טום אביב

השינוי שעליו החליט בימי המלחמה על איראן,להעביר את טברנה דל מאר לפורמט סנדוויצ'יה משודרגת, מדרבן את שף טום אביב לחזור למטבח במלוא הכוח. בימים אלה הוא עובד על הקמת מקום חדש, גם כן בשוק הכרמל וסמוך לטברנה, והפתיחה צפויה ממש בקרוב. אנו עוקבות ונדווח.

מעשנים ביחד (בחוץ) | המנזר

זקני העדה אולי מתבאסים, אבל לרגישים לעשן זאת לא פחות מאשר בשורה: במנזר כבר לא מעשנים בפנים. בחלל הספוג עשן – סוג של קסם עבור אחדים וסבל לאחרים – אפשר לנשום שוב אוויר נקי, ובמרפסת החיצונית הוגדר אזור עישון עבור מי שבילוי בארומת מאפרה הוא הקיק שלו (כנראה רוב הלקוחות הוותיקים של המנזר, לא שופטים). אם מצרפים לכך את דיל הצוהריים – 20 אחוז הנחה על כל האוכל והשתייה (ראשון-חמישי, 17:00-12:00) – נראה שהמוסד הוותיק עושה הכל כדי לחבק את הקליינטורה הקבועה, ולא פחות, לצרף אורחים חדשים. אוהבים אתכם בחזרה.
אלנבי 60, תל אביב

אפריטיבו עונתי | מלכה

מסעדת מלכההכשרה של איל שני משדרגת את השעות השמחות בתפריט קטן ומהודק, ובו מנות מתחלפות מחומרי גלם עונתיים טריים וסבירים, למשל פאבה של תיאונסיס מיוון (43 ש"ח), פיצה אנשובי חריפה (57 ש"ח) וברוסקטה סרדינים מסן סבסטיאן (59 ש"ח). את ההפי האואר מתדלקים ג'סמין, דירטי מרטיני ועוד קוקטיילים קלאסיים ב-40 אחוז הנחה, ו-20 אחוז הנחה על כל בקבוקי היין.
מנחם בגין 146(עזריאלי מידטאון), תל אביב. א'-ה', 17:30-19:00, להזמנות03-6091331 ובאתר

עוף-קטוברפסט | לאקי צ'יקן

מרוב חגים ומועדים כמעט שכחנו שאוקטוברפסט בפתח. אז הנה, לאקי צ’יקן כאן כדי להזכיר. במהלך החודש יוגשו במזללת העוף המטוגן מנות פריכות ועסיסיות ובירה לומה של קרלסברג בקומבואים שווים, למשל נקניקיית קריספי צ’יקן עם בירה ב-45 ש"ח וצ'יקן בורגר עם בירה ב-65 ש"ח. אם תגיעו בזוג תוכלו לרדת על באקט מיקס (טנדרס פריכים, כנפיים וצ'יפס) ושתי בירות ב-115ש"ח, ולאקי בוקס עם טעימה מכל הקלאסיקות וארבע בירות מתומחר ב-189 ש"ח. האווירה והמוזיקה כבר בפנים, ואם תרצו עוד בירה תחויבו ב-15 ש"ח בלבד – דיל ששווה לחצות בשבילו את האיילון.
נחלת יצחק 18, תל אביב

טעימות מתאילנד | Loft, דה ג'ורג'

הבראסרי במלון דה ג'ורג' ממשיך במסע העולמי ומגיע לחקור את המטבח התאילנדי המסעיר. בחודשיים הקרובים יגישו שף ניצן רז וצוות טבחים תאילנדים שגויסו במיוחד למשימה מנות מהמחוזות השונים – צפון, מרכז, דרום וצפון־מזרח תאילנד (איסאן), כל חבל ארץ והטעמים האופייניים לו. בתפריטים המתחלפים כבר צפויים סום טאם וקאו סוי, קארי פנאנג דרומי, מיאנג קם ונאם טוק, בצורתם הכי נאמנה למקור. סוואדיקה וקאפונקה.
טל ישראל 5, תל אביב. הזמנות בטלפון052-5819739

מזון למחשבה | מנרה

שאול מזרחי, הבעלים האחד והיחיד של הבארבי, וגם ד"ר נאדר בוטו, הוגה שיטת הרפואה האינטגרטיבית המאחדת (עזבו, גם לנו אין מושג), יתארחו במסעדת מנרה במסגרת סדרת המפגשים "פרספקטיבה", המוקדשת לשיח עם דמויות בולטות שרואות את החיים מנקודת מבט קצת אחרת. ההרצאות פתוחות לקהל ללא תשלום בהרשמה מראש בלבד, וניתן להזמין מקום במסעדה לפני או אחרי המפגש כדי לרפד את הבטן. מספר המקומות מוגבל.
הירקון 115, תל אביב. ראשון (19.10, 26.10) מ-20:00, הרשמה באתר למפגש עםשאול מזרחיונאדר בוטו

מחוץ לעיר

חוות צוק ביקב עגור

זוכרים את הקרקס על גחלים? קרחנת הזלילה הגדולה, היין והמוזיקה חוזרת בגרסה קצת יותר מצומצמת, אך עדיין שמחה מאוד, לרגל סיום עונת הבציר ביקב עגור שבהרי יהודה. שף אסף שנער והחבר'ה מחוות צוק, שחלקם טבחים בנשמה אבל משהו לגמרי אחר בדיי ג'וב, יהפכו את החצר היפה של היקב למטבח פתוח שכולו אש ועשן, חדוות בישול יצירתית וביסים סקסיים. במקביל יינות היקב וורמוטים מתוצרת וודטה 52 יימזגו בנדיבות עד דלא ידע, וההרכב המוזיקלי ראיסה ידליק את האירוע בווייב מקומי מקפיץ. עכשיו כשיש סיבה לשמוח בלב שלם, זאת הולכת להיות ה-מסיבה שחיכינו לה. מחיר: 470 ש"ח לאדם (במכירה מוקדמת עד 15.10, אחר כך 500 ש"ח).
מסיבת סוף בציר, שישי (7.11), 16:00-10:30, כרטיסים באתר

רפא בקיוטו

פודיז סקרנים, זה בשבילכם: שף רפאל בן עוליאל (רפא), שמתמחה בדגים נאים ומארח בסטודיו שלו בדרום העיר, וגם לקח חלק נכבד בהקמת מסעדת a של שף יובל בן נריה, מתארח במסעדת קיוטו ומגיש סשימי וריבת יוזו, רול דאבל מיסו ועוד ועוד בארוחת טעימות מקורית בהשראה יפנית. המחיר 490 ש"ח, יותר זול מכרטיס ליפן ולא פחות מתגמל.
קיוטו, אריה שנקר 7, הרצליה, חמישי (30.10), להזמנות 09-9587770

מארז צפרות ברוטנברג

לקראת עונת הנדידה מציעה מסעדת רוטנברג שבעמק המעיינות מארז לשדרוג חוויית הצפיה בציפורים נודדות: מבחר מאפים ומעדנים מתוצרת בית – לחם מחמצת, חמאת שקדים, ריבת פלפלים, גבינות ממחלבת ברקנית ועוד, וגם מקרא ציפורים ומפת יעדים לצפייה בנדידה הגדולה. המארז נוצר על ידי שף יזהר סהר ז"ל ובת זוגו הילה רונן סהר, ובעקבות אירועי השבעה באוקטובר הוא מעולם לא יצא לאור. כעת הוא נמכר בתיק בד ממותג, וניתן להוסיף לו בקבוק של יין רוטנברג, שמיוצר בלעדית עבור המסעדה. 225 ש"ח (תוספת 80 לבקבוק יין).
רוטנברג, חצר גשר הישנה (ליד קיבוץ גשר) בהזמנה מראש בטלפון 054-3553251

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• שוק איכרים
• יהלומה
• טום אביב
• המנזר

>> חיים שמש הוא מפיק ,יזם, מנהל אמנותי ואייקון בתולדות הרוק הישראלי. בימים אלה הוא מפיק ומנהל אמנותית את סדרת מופעי הקונספט "מילים טוות" במרכז תאו בהרצליה, וב-8.10 יתקיים מופע הבכורה בסדרה, שיוקדש למשוררת יונה וולך, בציון 40 שנה לפטירתה. במופע ישתתפו אילן וירצברג וערן צור, שניים מפרשניה המוזיקליים הגדולים ביותר של וולך, כמו גם נטע גרטי, הרקדנית והכוריאוגרפית עלמה קרבט שמש והמוזיקאית והזמת שרי זק לוי.פרטים וכרטיסים מחכים לכם כאן.

1. התיבה

אני אוהב מרחבים… מרחבים שכאשר אתה פוסע בהם, האנרגיה של המקום מייצרת השראה. התיבה ביפו נוהג לארח מופעים ייחודיים שאולי לא תמצאו באף מקום אחר. בשלל אומנויות, ממחול ועד מוזיקה, חלל קטן שבנוי באופן כזה שחווית הצפייה בו תמיד מנעימה את הצופה. נוסיף לזה צוות וניהול שתמיד מייצר וולקמינג לבאים וזה קצת נדיר במחוזותינו.
שדרות ירושלים 19 יפו (מתחם חצרות יפו)

2. המרץ 2

כל מקום שנותן במה לדורות הבאים של השירים שעוד לא שמענו, נחשב בעיניי למקום קדוש. המרץ 2 פתח את שעריו לא ממש מזמן ונראה שכבר הוכיח את היכולת של המקום לארח מגוון מגניב של מוזיקאיות ומוזיקאים, עשיר באמירות. הוא המקום הנכון גם מבחינה גאוגרפית והווייב של השכונה שמלאה בתרבות בועטת ולא מתפשרת. אוהב במיוחד לפרגן להתחלות של סיפורים.
המרץ 2 תל אביב (קריית המלאכה)

3. המנזר

מקום מפגש הכי לואו פיי שיש, וזה הכי כיף שבעולם. מקום שפשוט מריח בית, בלי פוזות. אני נוהג לפגוש שם חבר ילדות בשעות השקיעה, ושם אנחנו מרגישים בבית.
אלנבי 60

4. טשרניחובסקי 6

לא רחוק משם, יש מסעדה, אולי האהובה עליי ביותר, שמתמחה באוכל ויינות פורטוגליים. טשרניחובסקי 6 הוא מקום קטן יחסית וסופר קואוזי וטעים שם ממש. וכמעט כמו בבית. הכנסת האורחים לא פחות חשובה מהתבשילים הנרקחים במטבחים השונים, אז מהבחינה הזו דליה ובנזוגה יקבלו את הציון הגבוה ביותר בנחמדות אותנטית. עוד מצרך נדיר בימינו המטורללים.
טשרניחובסקי 5 (זאת לא טעות) תל אביב

5. מוזיאון תל אביב

צמוד לכיכר החטופים. מאז שבעה באוקטובר אני פוקד את הכיכר כמו אלפים אחרים. השילוב של השניים מאפשר לתרגל מועקה אל מול נשימה. אמנות נועדה לעורר מחשבה וגם לנחם. מוזיאון תל אביב והכיכר ממלאים את הצורך הזה. כאילו נועדו להשלים אחד את השני.
שדרות שאול המלך 27 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

כיכר החטופים. מתפלל ומחכה ליום שבו כיכר החטופים תחזור להיות כיכר המוזיאון ושכל החטופים והחטופה יחזרו למשפחות שלהן.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"אחים", ההפקה של תובל חיים שאחיו נהרג בשוגג על ידי כוחותינו. מדובר בהופעה סוחפת, מלאת גרוב וא-נשים טובים כמו אקו, תומר יוסף, בנו הנדלר שגם הפיק ועוד… "אחים" הוא מופע למען החיים. מופע שמחבר בין כאב לתקווה דרך עיניו של תובל. זו תקופה שמבשרת על חשיבות המוזיקה כחלק מעולם הריפוי ואת זה, כל מי שנכח/ה במופע במסגרת פסטיבל ישראל קיבל מנת חיים באמצעות מוזיקה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"המשרד". אסקפיזם מושלם למציאות בלתי אפשרית. זו סדרה שבמהות שלה, הדיאלוגים והמונולוגים חושפים את מה שמסתתר בכל אחד ואחת מאיתנו ולא העזנו לומר. סדרה של אסקפיזם מופלא לצד ענייני מהות ועומק של החברה האנושית בת זמננו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"בשביל הלב" – עמותה שמאפשרת לצעירים וצעירות אשר זקוקים לאוויר לנשימה, להכלה, להקשבה, ליטול חלק בריטריטים בהודו על ידי מטפלים סופר רגישים והכי מקצועיים. נושא הנפש כבר תופס מקום מרכזי בתודעה הציבורית לאחר שבעה באוקטובר. יותר ויותר ויותר צעירים וצעירות, ולא רק, מוצאים את עצמם.ן מתמודדים עם טראומות וקשיים בעקבות המלחמה. העמותה הזו עושה את עבודתה בצניעות ובמקצועיות, ועד עכשיו עברו דרכה מאות צעירים וצעירות שקיבלו זמן איכות טיפולי במקום רחוק מהבית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל החיילות והחיילים, המילואימניקיות והמילואימניקים, משפחות שפגשו בשכול, כאלו שמטפלים בפצועות ופצועים בגוף ובנפש וחיים בעיר. לכל אלו צריך להרים… איש או אישה ספציפיים אינם מתכתבים עם רוח התקופה.

מה יהיה?
יהיה טוב. אם כל אחת ואחד מאיתנו ידאג לזה, אז יהיה טוב. החיים חזקים מהכל.

• העיר שלי
• מוזיקה ישראלית
• יונה וולך
• טשרניחובסקי 6
• מוזיאון תל אביב
• כיכר החטופים
• המנזר
• המרץ 2

>> דוד הירשפלד (תעקבו) הוא מנהל מולאם, הבר התאילנדי החדש של התאילנדית בהר סיני, ומנהל המסעדה, ומי שאחראי על כל מה שהוא אירוח אווירה והחיבורים בין אוכל, שתייה ואנשים.
"מבצע עם כלביא היה סוג של קרשנדו לפאלטות שהיו יכולות לקרות בפתיחה אבל הוא לא ה-דבר. הוא פשוט עיכב את הרגע שבו סוף סוף פותחים. בפועל התעכבנו בגלל עניינים מבניים שקשורים לגיל הבניין. אנחנו כל כך קנאים שהכל יהיה פרפקט שאפשר לומר שחיכינו קצת יותר מהנדרש כדי להשלים את הפרטים הקטנים. כל פעם היה משהו ורצינו להגיע למצב שבפתיחה הכל מושלם. לדעתי הגענו לתוצאה וואו. אני מסתכל על הבר ועל תמונה של ארוסתי ושואל את עצמי מי מהם יותר יפה. אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, האנשים שהיו מעורבים בפרויקט מכירים את בעלי המקצוע הטובים ביותר, כשלכל פינה יש את המאסטר שלה.

אלנבי – המאני טיים הוא עכשיו. בית הכנסת מתחיל להיכנס לשיפוץ. זה שנחלת בנימין הפך להיות מקום בליינות קצת גנב את תשומת הלב משדרות רוטשילד ומהמתחם. היופי הוא שיש לנו את הלקוחות שלנו ואת השכנים הנהדרים מפורט סעיד. ככל שהשיפוץ מתקדם יש יותר ויותר תנועה. אם מסתכלים על ההתחדשות במסעדנות בעיר, כשהכל מתקרב לפארם טו טייבל ותפריטים הפכו להיות יותר קז'ואלים מאשר ראשונה-עיקרית-קינוח, זה מכניס לתרבות הבילוי אופי אחר, כמו בירושלים פעם. כבר אין צורך להתחייב למקום אחד למשך כל הערב – בר, מסעדה או מועדון. אנחנו מרגישים שאחרי שנים של היעדרות, העיר ללא הפסקה חוזרת לעצמה".

1. סטודיו המחסן

סטודיו לקרמיקה של שתי אמניות מדהימות ובית קפה עם מאפים מצוינים וקינוחים נהדרים וקפה בקלייה מקומית שהוא פשוט פנטסטי. אני אוהב את האפשרות לעבוד שם, לארח ולהתארח במקום שהוא עבורי ממש בית. זו התמה שמחברת בין המקומות שבחרתי.
הלל הזקן 10 (שוק הכרמל)

2. המנזר

המקום היחיד בארץ שאלא אם תהיה אלים – יקבלו אותך בכל מצב. שמח, עצוב או שבור. יתנו לך שירות גרוע ללא יוצא מן הכלל, ולא משנה מי אתה. גם כשאני עבדתי שם השירות היה נוראי וזה בסדר, כי סלט הקיסר הוא הדבר הכי טעים בעיר. והמנזר הוא המקום הכי יציב. תל אביב יכולה להתפוצץ והמנזר יישאר איתנו.
אלנבי 60 תל אביב (לב העיר)

3. הקטן

עוד מקום שהוא על תקן בית. השף עידו קבלן הוא המאן קראש שלי ולדעתי השף המוכר הכי יצירתי שיש (הלא מוכר הוא אחי רענן, מנהל התפעול של ווי לייק יו טו, שהפסיק לבשל כי הוא רוצה ילדים).
לוינסקי 46 תל אביב (שוק לוינסקי)

4. תשקם

יותר מכל אוכל ואלכוהול אני אוהב קפה. את בית הקפה שהכי אהבתי סגרו, מקום של בחור רוסי מקסים ברחוב פרנקל, והשני אחריו נקרא תשקם – בית קפה סופר קטן ואינטימי שבו כולם מכירים את כולם. את כל המאפים והאוכל מכינים שם, המחירים נגישים ותמיד כיף.
זבולון 5 תל אביב (פלורנטין)

5. ביטר

הבר הכי טוב בתל אביב. אם אני רוצה לשתות בירה או קוקטייל או אפילו סתם לריב עם ברמן – זה מקום שתמיד יהיה נעים בו ותמיד תרגיש שווה, קצת כמו המנזר, בלי השירות הגרוע אבל גם בלי האוכל הנהדר. המקום נבנה על ידי שני שועלים ותיקים יוצאי האימפריאל והגסט רום שעשו עבודה מדהימה. במקרה הוא גם צמוד לתשקם ובשבילי הפינה הזו היא סייף זון.
זבולון 5 תל אביב (פלורנטין)

>> העיר של אמילי מואטי // כיכר של אור ובר עם אנשים שמשמח לפגוש
>> העיר של יערה קידר // אי קטן ורומנטי ואיגרוף עם תחושת ריחוף

מקום לא אהוב בעיר:

כל מה שקורה סביב רחוב העלייה מזרחה לא סבבה. רואים שם הזנחה פושעת ואיך ההתנהלות של העירייה היא לדחוף את הכאב והצער הצידה. את הפשיעה אי אפשר לדחוף ובכל פינה יש נרקומנים, הומלסים וזונות ולאף אחד לא אכפת. מילא התחנה המרכזית שידועה כחור שחור של הציביליזציה, אבל כשהולכים בלילה ברחוב העלייה יש הבדל ברור בין תחושת הביטחון בצדו המזרחי לצדו המערבי, לא כולל המובלעת של הקאנטרי החדש. כאילו מישהו שרטט קו גבול של אכפתיות מצד העירייה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא הייתי בהמון אירועי תרבות בזמן האחרון, אבל באופן אישי פתח לי את הלב אירוע לזכרה של בתיה גור, אשתו המנוחה של אבי. אחי החורג הקריא קטעים מהרומנים שלה, וקיבלתי פתאום עוד פרספקטיבה על המשמעות של להיות אדם כותב ועל המחקר שמאחורי כל יצירה. משם הלכתי הביתה לכתוב את ספר המסעדה של מולאם, שגם הוא התחיל במחקר של כל מה שעשינו עד עכשיו ושל כל ספרי המסעדות שכתבתי עד היום.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השיר הכי יפה בעולם הוא "אבל את", רימיקס של אביתר בנאי ומאיר בנאי. אני אלרגי לשלמה ארצי אבל השיר שהוא הוציא עם פאר טסי נהדר. שני השירים האלה מתנגנים אצלי בריפיט כי יש בהם משהו שנוגע בי בעצב ותקווה יחד.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למיזם ארוחות לניצולי שואה "לחיות בכבוד". בשנים האחרונות קרה משהו בארץ שגרם לנו לדחוק החוצה את הנזקקים מפעם. הם מורשת והם עדיין איתנו. אנחנו חיים במצב של טראומה שנבנית, והאנשים שנזקקו אינם מקבלים תשומת לב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זוגתי הילה דקל,המורה הכי טובה לבלט, יוגה ופילאטיסבתל אביב.

מה יהיה?
כמו בחצי השני של הסיפור שאינו נגמר. כרגע העתיד נראה די גרוע ואני זז בין לחפש תקווה לבין להיות תקוע בחור שחור.

• מולאם
• העיר שלי
• התאילנדית בהר סיני
• המנזר
• הקטן
• ביטר
• רחוב זבולון
• בתי קפה בתל אביב

תל אביב רעשה וגעשה בשבוע שעבר עקבסגירתו הזמנית של המנזר, בר שגם יום כיפור בדרך כלל לא מצליח לסגור. זה קרה בדיוק לפני שבוע, כאשר קבוצת שוטרים הגיעה אל בר המנזר שברחוב אלנבי, ולאחר סיור קצר במקום הורתה לסגור אותו בצו מנהלי ל-30 יום, בחתימתו של מפקד מחוז תל אביב ניצב חיים סרגרוף, עקב הימצאותם של עובדים פלסטינים שהוגדרו על ידי המשטרה כשוהים בלתי חוקיים במקום. והנה, ביום שישי האחרון – שזה, למי שסופר, פחות מ-30 יום – המנזר פתח את שעריו בשנית.

הלקוחות חזרו בהמוניהם, הלב נרגע קצת עם בירה קרירה, ותל אביב שוב שלמה לרגע קל, אבל מה בכלל קרה פה? שוחחנו עם הבעלים ליאור הרגיל, שאישר לנו כי כל הטררם היה על עובד מטבח ותיק עם אשרת עבודה שהתחדשה באופן קבוע. המשטרה, לכאורה, החליטה להוציא צו שמקדים את פקיעת תוקף האשרה מבלי להודיע על כך, ולפתע העובד הפך לבלתי חוקי. עו"ד לענייני עבודה התערב ופתר את העניין בזריזות, ועד יום שישי המנזר חזר למזוג מכל טוב.

ארבעה ימים ללא עבודה הן מכה לכל עסק שהוא, קל וחומר רגע אחרי המלחמה, שגם היא בתוך מלחמה. בבושקה של אובדן כספים. על כן אמש קפצנו לביקור במנזר, רגע אחרי ההפגנה, כדי לשמוע ולראות בעצמנו את המוסד התל אביבי הליברלי מתאושש.במקום הייתה תנועה ערה, וכיאה למנזר – גם נונשלנטית בקטע מעצבן מרוב שהוא קולי. "כשראיתי את הידיעה על הסגירה פחדתי שזה מה שיתחיל לקרות למקומות בעיר עכשיו", סיפר לנו הלקוח הוותיק ליאור. "זה הרגיש כמו התנכלות, והבנתי שאני לא רוצה לדמיין את תל אביבי בלי אחד המוסדות האייקונים שלה. באותו שבוע גםהודיעו על הנחמה, ובכלל אמרתי לעצמי 'מה קורה פה?'".

מיכאל, שגר בסמוך והפך את המנזר למקום קבוע שלו, חלק אתנו כי "זו הקלה גדולה עבורי לראות שוב את המקום פתוח.עברתי פה ליד וחשבתי שזה לא כל כך נעים לראות את המנזר סגור. מאוד מקל עליי לראות אנשים יושבים פה, זה ממש כמו כוס בירה צוננת באמצע יום קיץ חם. ואם כבר בירה, אז ברור שבמנזר". בין עוד מנת נקניקייה וכרוב כבוש לטוסט המיתולוגי, המנזר חזר כאילו לא קרה דבר. אבל האחריות על שמירתם לא רק בידי משטרת בן גביר. "בסופו של דבר זה עלינו", מסכם ליאור הלקוח. "אנחנו צריכים לבוא למקומות האלה, ולא להתעורר רק כשיהיה מאוחר מדי, ולשאול איך עשו לנו את זה. לכן כשהודיעו שנפתח ישר באתי, והיום אני שוב פה. וכך גם יהיה מחר מבחינתי".
המנזר, אלנבי 60 תל אביב

• אוכלים שותים
• המנזר
• ברים בתל אביב
• צו סגירה

זה קרה אתמול בערב: קבוצת שוטרים הגיעה אל בר המנזר שברחוב אלנבי, מהברים האהובים והוותיקים בתל אביב הידוע כמעוז של ליברליות חילונית, ולאחר סיור קצר במקום הורתה לסגור אותו בצו מנהלי ל-30 יום, בחתימתו של מפקד מחוז תל אביב ניצב חיים סרגרוף, עקב הימצאותם של שני עובדים פלסטינים שהוגדרו על ידי המשטרה כשוהים בלתי חוקיים במקום.

על פי צו הסגירה המנהלי שהודבק על דלת הכניסה לבר, שבוע לפני כן ביצעו שוטרים ועובדי מינהל הגירה ואוכלוסין ביקורת במקום, ו"מאתרים בתוך בית העסק שני שוהים בלתי חוקיים, תושבי השטחים ללא אישורים כדין, המועסקים ושוהים במקום בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12ב2 ו-3 לחוק". עוד מצוין בצו כי תקופת הסגירה נקבעה "תוך התייחסות לראיות בתיק החקירה, פיגועי טרור ומצב חירום ומלחמה כנגד ארגוני טרור בכל החזיתות ובפנים הארץ, ואל מול הנזקים הכלכליים הצפויים למקום, לרבות לאחר איזון בין חופש העיסוק מחד לבין ביטחון הציבור מאידך, כאשר בנסיבות העניין הגעתי למסקנה כי ביטחון הציבור גובר".

את תגובת בעלי המנזר, ליאור הרגיל, לא ניתן היה להשיג בשעת לילה מאוחרת, אך לטענת מקורבים לבעלי המנזר מדובר בהתנכלות מכוונת, שכן לשני העובדים המדוברים היו אישורי עבודה חוקיים בתוקף עד לסוף השבוע הקרוב (25.7), אך השוטרים שהגיעו למקום סירבו להכיר באישורים והחליטו לסגור את המקום בתואנה שקרית.

מאז תחילת מלחמת השבעה באוקטובר סגרה המשטרה עסקים רבים בעיר בצו דומה ומאותן סיבות, ביניהם AKA44 בנחלת בנימין (הצו בוטל למחרת), בר ההופעות בר גיורא, בית הקפה דאבל אספרסו ביפו, מזללת הכריכים "אוליב" ברחוב הרצל, מרכז החומוס האסלי ביפו ועוד עסקים רבים ששמם לא צוין בהודעות דוברות המשטרה לתקשורת.

בעלי עסקים עימם שוחחנו סיפרו כי פשיטות המשטרה נערכות באופן כמעט שבועי, ובעוד החיפוש אחר שב"חים הוא כמובן חשוב ולגיטימי, ניכר כי השוטרים מתנהלים בשטח באטימות כמי שסימנו מטרה סביב החץ, ואינם מוכנים לקבל בשום מצב את הסברי הבעלים – ובמקרה של המנזר, אפילו לא את האישורים החוקיים. יצוין כי עבור רוב העסקים בתחום, שגם כך מתקשים לשרוד, סגירה לחודש שלם היא מכת מוות כמעט ודאית.

• הבועה
• אוכלים שותים
• המנזר
• משטרת ישראל
• פלסטינים