Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

זהות מינית

כתבות
אירועים
עסקאות
עטיפת הספר "אני רק רוצה להיות אני"

בלי סודות: ספר ילדים חדש יסביר מה קורה כשאבא הופך לאימא

בלי סודות: ספר ילדים חדש יסביר מה קורה כשאבא הופך לאימא

אחרי שבעלה יצאה מהארון כאישה, החליטה גלית צוק לכתוב על זה ספר לילדים. עכשיו היא מגייסת כסף למימון הספר "אני רק רוצה להיות אני", שיסביר מה קורה כשאבא הופך לאימא

עטיפת הספר "אני רק רוצה להיות אני"
עטיפת הספר "אני רק רוצה להיות אני"

בעקבות יציאתה מהארון כאישה של בן זוגה מנעורים, החליטה גלית צוק לשבור את הטאבו החברתי בכל הנוגע למיניות ולמגדר טרנסי. כן, גם עם ילדים. בספר חדש שכתבה היא מנסה לפנות אליהם מנקודת מבט קצת שונה ולהראות להם שהתחושות שהם מרגישים הן ממש לגיטימיות.

בגיל 40, אחרי זוגיות של 23 שנים וארבעה ילדים משותפים, ניגשה עמית צוק לבת זוגה גלית והתוודתה שמשהו בה לא שלם, שכבר הרבה זמן היא מרגישה כמו אישה שלכודה בגוף של גבר. בבת אחת המציאות של המשפחה ההטרונורמטיבית השתנתה, והן התחילו פרק חדש בסיפור חייהם. לאחר ההסתגלות לחיים החדשים שלהם, החליטה גלית לשתף את הסיפור הייחודי של המשפחה והחלה בגיוס כספים דרך אתר הדסטארט לספר החדש שיעסוק בדילמות של מין ומגדר, אבל לא רק. "אפילו שזה ספר טרנסג'נדרי", מדגישה גלית, "המסרים של סובלנות, קבלת האחר, כבוד הדדי ופתיחות רלוונטיים לכולם. בכל המגזרים והמגדרים".

סרטון מתוך פרויקט מימון ההמונים של צוק

"אני רק רוצה להיות אני" הוא ספר ילדים שמקבץ שלושה סיפורים: "אני רק רוצה להיות אני", "כובע הקסמים של עמית" ו"אבית". הסיפורים בספר מציפים דילמות יומיומיות שאיתן מתמודדים ילדים טרנסים: לאיזה תור ללכת בשיעורי הספורט? האם להיכנס לתא השירותים של הבנים או של הבנות? למה לא לחגוג לילד בת מצווה?

"כְּשֶׁאֲנִי אִתְּכֶם אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּהַצָּגָה, אתֶּם הַקָּהָל, אֲנִי עָף עַל הַבָּמָה. מִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת כְּמֵיטַב יְכֹלְתִּי, וְרָק בִּשְׁבִילְכֶם לְהַסְתִּיר הֵיטֵב אֶת מִי שֶׁאֲנִי", נכתב בסיפור שפותח את הספר, "וּכְשֶׁאֲנִי לְבַד, לְבַד עִם עַצְמִי, אֲנִי יוֹדֵעַ – זֶה לֹא אֲמִתִּי. אֲנִי לֹא מִי שֶׁאתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי, אֲנִי הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְגוּפִי, אֲנִי רַק רוֹצֶה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר אֲנִי רַק רוֹצֶה לִהְיוֹת – אֲנִי".

הסיפור השלישי בספר למשל מביא את סיפורה של אגם כבת לאם טרנסג'נדרית ונקרא על פי השם שהמציאה בתם לעמית במציאות, "אבית". בסוף כל סיפור בספר מוצגות שאלות לדיון שנכתבו על ידי פסיכותרפיסטית מומחית בתחום מין ומגדר בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

לתמיכה בספר החדש

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אחרי שבעלה יצאה מהארון כאישה, החליטה גלית צוק לכתוב על זה ספר לילדים. עכשיו היא מגייסת כסף למימון הספר "אני רק רוצה...

מאתאיל מגדלוביץ'22 בדצמבר 2015

בגוף אני מבינה

בגוף אני מבינה

"גוף בלא נחת", ספרה של ד"ר רוני הלפרן מציע דיאלוג בין תיאוריות פמיניסטיות לרומנים שנכתבו בידי נשים. ראיון

23 בספטמבר 2013

ספרה של ד"ר רוני הלפרן"גוף בלא נחת", עוסק בתיאוריות פמיניסטיות מפורסמות ובשבעה רומנים שנכתבו בידי סופרות ישראליות כגוןיהודית קציר,אלונה קמחיואורלי קסטל־בלום. באמצעות קריאה משולבת בין שני סוגי הטקסטים הלפרן יוצרת משחק דיאלוגי שמפעיל את המוח והנפש ופותח דיון אינטלקטואלי הכרחי על מקומו של גוף האישה במרחב הפעולה. על אף העיסוק בתיאוריות מורכבות מאוד חובה על כל אישה קוראת להתנסות בדיון הנשי שמציע הספר בחתירה להגדרה עצמית. ד"ר רוני הלפרן (50) היא ראש החוג ללימודי מגדר במכללה האקדמית בית ברל ומרצה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל־אביב.

את כותבת בהקדמה לספר על מחיצות שצריך למוסס בין התיאוריה לספרות. למה בעצם צריך לערב בין התחומים?

"לדעתי אי אפשר להפריד בין תיאוריה שדנה בנשים בכלל או תיאוריה שעניינה ספרות נשים לבין יצירות ספרות שנכתבות על ידי נשים וחלק ממה שהן עושות זה לספר סיפור של נשים. יצירות שמעמידות במרכזן גיבורה נשית וחוקרות איפה אנחנו נמצאת כנשים, איפה הגוף שלנו נמצא, איפה אנחנו מונחות בתוך העולם הזה. יש קשר בין סוג המחשבה שהביאו לעולםמקינוןודבורקין (פעילות פמיניסטיות נודעות) לבין האופן שבו אני יכולה לאתר את ההיגיון הזה אצל אלונה קמחי. ואם אני לא אקרא את קמחי כשהטקסטים התיאורטיים האלה נמצאים בחזקתי אני ארוויח מהספר שלה פחות. התיאוריות פותחות לי אפשרויות בתוך הטקסט שלה, הן מאפשרות לי לראות רבדים שבעין בלתי מזוינת לא אצליח לראות. מצד אחר, כשאני קוראת ספרות נשים אני מבחינה שהיא מטעינה את התיאוריות בחיים. היא הופכת תיאוריות ממשהו מאוד מופשט למשהו שעוסק בחיים של נשים בשר ודם".

המאבק על ייצוג הגוף הנשי עדיין רלוונטי לתקופתנו?

"הגוף הנשי עדיין נוכח בתרבות הפופולרית בעיקר דרך הייצוגים המוגבלים והמחפצנים שלו. את נתקלת בייצוגים של הגוף שלך ובאפשרויות שנגזרות ממנו בעיקר דרך המדיה. שם אומרים לך איזה נשים יכולות לדבר ובאיזה תנאים הן יכולות לדבר מעל מסך הייצוגים. הגוף הוא עדיין מחסום עבור נשים ועבור הגברים הוא לא. איש לא שואל את לונדון וקירשנבאום מה מידות הגוף שלהם ואיש לא מציב את זה כתנאי לדיבור – וטוב שכך כי הם אומרים דברים נהדרים. אבל זו דוגמה לאופן שבו גוף אינו מחסום כאשר מדובר בדיבור הגברי. בנוסף, עדיין יש את החוויה הפרטית של כל אחת מאיתנו ובה הגוף שבו אנחנו נמצאות עומד לביקורת ולעולם לא יהלום את התקן של הסדר. לכן להגיע לתוך טקסטים שמדברים מתוך האסתטיקה של הגוף המבוזה ולהבין שיש מתנגד לאותו סדר זה רחוק מלהיות מובן מאליו בעיני".

הגוף שלנו כל הזמן עומד לביקורת דרך עיניים גבריות אבל זה תהליך שנשים מקיימות ומעבירות מאחת לשנייה.

"נכון, כי צווים דכאניים עובדים רק כאשר הם מנוסחים בתרבות בתור הגיון טבעי, אסתטי ומוסרי. מי שדואגות לקיום הצווים בהרבה מן המקרים הן האימהות שמשמשות כסוכנות הסדר. בתוך התרבות הנתונה אם את רוצה בטובת בתך ואת רוצה שהיא תמצא מקום של אישור בתוך הסדר היא חייבת לקיים את תנאיו וכך את מחנכת אותה – להיות רזה, להתחתן ולהביא ילדים. גם חלק מהתחרות שאנחנו מכוונות אליה לפי שיטת ה"הפרד ומשול" הגברית היא לראות אם אנחנו עומדות בסטנדרטים דרך השוואה לנשים שסביבנו. להגיד על מישהי שהיא יותר שמנה ממני זה סממן של התחרות שנזרעת בין נשים כדי לשמור על היחס שלהן אל מול כוח גברי. התרבות שמארגנת את המבט שלנו אל מול הכוח הגברי בכמיהה ובנהייה לא מאפשרת לנו לאתר ולזהות את האופציות שנמצאות במרחב שבין נשים לבין עצמן וזה מרחב שנפתח למשל כשאת קוראת ספרות של נשים. נוצר דיון פנימי – המבט של הקוראת נפתח אל נשים אחרות".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"גוף בלא נחת", ספרה של ד"ר רוני הלפרן מציע דיאלוג בין תיאוריות פמיניסטיות לרומנים שנכתבו בידי נשים. ראיון

מאתלי פלר10 בנובמבר 2013
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!