לפני כ-18 שנה, כמה ימים לפני יום הולדתו ה-18, אמיר ארגמן נסע עם חברו על טרקטורון כאשר ג'יפ התנגש חזיתית ברכב. אמיר נפצע קשה וסבל מפגיעות ראש, היה מורדם ומונשם במשך שבועות ועבר ארבעה ניתוח ראש מצילי חיים. רופאיו חששו שלא יוכל לעמוד על רגליו, אבל במהלך שיקומו אמיר התנסה ברכיבה על אופניים עם מלווה, והתאמן במשך זמן רב לקראת אירוע הרכיבה החברתית הגדול בישראל, "גלגלים של תקווה" של עמותת "אתגרים" והמעועצה האזורית עמק יזרעאל. מאז הוא חברבעמותת "אתגרים", משתתף במגוון פעילויות ספורט לאנשים עם מוגבלות ועובד בעמותה.

>> וואן וומן שואו מושלם ובורקס שקפא בזמן. העיר של גיא ברטשניידר
>> מקום לשבור תקרת זכוכית ובר להתבצר בו // העיר של מיכל אהרוני
>> חוף מתל אביב של פעם וקפה מעולה על ספסל // העיר של יוסי ירום

1. חוף גורדון

המקום אליו אני מגיע בכל יום שלישי בשעה 7:30 בבוקר, נכנס למים וגולש גלים עם קבוצה מעמותת אתגרים, העוסקת בהעצמה ושילוב של אנשים עם מוגבלות באמצעות ספורט אתגרי בטבע, ובה אני חבר. פעילות כיפית, מאתגרת עם אנשים איכותיים וטובים – המתנדבים המדהימים שלנו, וגם כמובן חברי הקבוצה שכולם אנשים עם מגבלות שונות. כל כך נעים בשעות המוקדמות להסתכל על העיר שעוד לא ממש התעוררה, ואני נהנה להסתכל על סיטואציות יפות – בין אם זה שחפים נוחתים על שובר הגלים, ספורטאים בריצת בוקר או זוג מבוגר משחקים מטקות על החוף.

2. פול'ס קפה

ברח יפת ביפו. בית קפה ותיק ומקצועי עם אווירה ביתית, נעימה ומזמינה. קפה איכותי, אוכל טעים שמוכן במקום ממוצרים מקומיים, אנשים מעניינים. שווה להגיע, גם אם אין חניה בקרבת המקום.
יפת 142, יפו

3. בית שניאור – מרכז אתגרים

מועדון אופניים וריצה של עמותת אתגרים בפארק הירקון, אליו אני מגיע בימים ראשון ורביעי לעשות אימוני ריצה ולפגוש חברים ומתנדבים נהדרים (שהם, למעשה, מלווים באימון). בימים אלה התחלנו ההכנות והאימונים לקראת מקצה 5 קילומטר ריצה במרתון ת"א הקרוב. הסיפוק מהעמידה ביעדים שהצבתי לעצמי שווים את המאמץ וההשקעה – לא רק בקו הסיום, אלא בכל התהליך עצמו.
בכור שלום שטרית 8א, תל אביב

שלט הכניסה של "בית שניאור – מרכז אתגרים". (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "ית שניאור – מרכז אתגרים")

4. המרפסת ליד כיכר השעון ביפו

הנקודה שצופה אל הים. אוהב להגיע אליה כחלק מהליכות וריצות בבקרים. הנוף מדהים וכמה כיף לראות אנשים בדרך אל הים, דייגים על מרכולתם, ולפעמים אני ממש מרגיש כמו בחוץ לארץ. אם אתם מחפשים מקום שווה לראות משם את השקיעה, המרפסת ביפו היא ההמלצה שלי.

5. קפה עלמה

קפה טוב, אווירה וצוות מעניין ומפנק. בדרך כלל עמוס במידה טובה, יש מקום לשבת בחברת אנשים מעניינים. דרכי גישה נוחות. אהה וגם מרחק הליכה מהבית.
שבטי ישראל 14, יפו

מקום לא אהוב בעיר

חנייה באזור חוף הילטון. אחרי פעמיים שחניתי את הרכב, וכשחזרתי חיכה לי קנס על החלון (למרות שיש לי תו נכה, בשל המגבלה הפיזית שלי). ברוב המקרים מגיע בלי הרכב או פשוט לא מגיע.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרצאה של מכר – תום זולברג, מתנדב בקבוצת גלישת הגלים בה אני חבר – שחזר לאחרונה משייט חוצה האוקיינוס מספרד לארצות הברית. החוויות, הדילמות, האתגרים. מעורר השראה ונותן אנרגיה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"ביום שפפי שינה את תוכניותיו" של אפרת גרינברג.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת אתגרים.הכי שווה על אחת כמה וכמה בזמן הזה. התרומה מופנית כולה להרחבת פעילות העמותה, שפועלת לניצחון הרוח על הגוף ולמאמץ לשינוי פני החברה שלנו לחברה שבה אנשים עם מוגבלות משתלבים בחברה הכללית בכבוד, מתוך תחושת ערך עצמי והכרה ביכולות. בעיקר באמצעות עשיית ספורט אתגרי מגוון.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לצעירים שמגיעים לעיר למרות המחירים הגבוהים והקשיים הלוגיסטיים בשל העבודות – כמו לסטודנט שעסוק בלימודים, וצריך במקביל לעבוד, לתחזק בית, להיות עם חברים ולחיות.

מה יהיה?
מקווה ומאמין שיהיה טוב. חייב להיות טוב. אם כל אחד ידאג שיהיה טוב, זה מה שיהיה.

• העיר שלי
• חוף גורדון
• בעלי מוגבלויות
• יפו

מי שיתמזל מזלו להגיע בימים הקרובים למרינה דלאל, ממש איפה שעוגנות היאכטות, כנראה יחשוב לרגע שהוא בסן טרופה. הגלים, השמשיות, כלי ההגשה המעוטרים בלימונים – כל אלה הופכים את חוף גורדון לעיירת ריביירה ציורית. אזעקה או מסוק צה"לי שטס בשמיים אמנם עשויים להפיג לרגע את האידיאליה, ויזכירו לנו בדיוק איפה אנחנו נמצאים ומה באמת חשוב. אבל למשך שעתיים מול השקיעה אפשר לרגע קטן לקוות שיהיה פה סבבה יום אחד, והריביירה תפרח. עד אז, טוב שיש איפה לשתות אפרול שפריץ ולאכול קוויאר מקומי, כי מרינה דלאל החדשה היא מסעדת חוף נהדרת.

>>מהדף לצלחת: מאכלי ספרות ועוד חגיגות לשבוע הספר בכיכר גבעון

פרי שיתוף הפעולה של דושי לייטרסדורף (בעלי קבוצת דלאל) ומלון קרלטון הסמוך, המסעדה נפתחה ממש בימים אלה בחלל שאיכלס בעבר את מסעדת פורטונה דל מאר, שנסגרה לאחר שני עשורים של פעילות. היא שופצה למשעי, כאשר בפנים נוספו חיפויי עץ מרשימים ובחוץ – על הדק מול היאכטות – ניצבות שמשיות בכתום עז, כוסות טורקיז וכיסאות עץ מרווחים. כל מה שמסעדת חוף אמיתית צריכה.

אלא שבשונה ממסעדות החוף בארצנו, שמשום מה כבר התרגלנו לקו המיושן והמחירים המופקעים, במרינה דלאל מיטיבים לספק חווייה יוקרתית, אך לאו דווקא מאוד יקרה. כלומר ברור, המחירים נמצאים בטווח הבינוני-הגבוה בסטנדרט העירוני, אך המנות גדולות ומאוד נדיבות, ומלבד זאת, המכלול בין התפריט, העיצוב והאווירה מיטיב לספק תחושה שעל אף הפרובנציאליות, גם אצלנו יכולה להיות מסעדה ממש כמו בריביירה הצרפתית. יש לנו את כל הפוטנציאל – חוף, דגה טרייה, אוכל טעים ויצירתי, אנשים יפים ושזופים. אז מה עוצר אותנו? כלומר, חוץ ממלחמה, ממשלה ארורה ונתניהו אחד.

"קו החוף של תל אביב הוא מהאהובים עליי ומהיפים בעולם", מתארת לייטרסדורף. "כבר שנים שאני לא מבינה איך לא מרימים את הכפפה, ועושים פה מסעדה כמו בריברייה. ראיתי שזה לא קורה, אז עשינו אנחנו. אפילו תיירים כבר מגיעים לפה בימים האחרונים, שזה ממש הפתיע אותי. לא חשבתי בכלל להדפיס תפריט באנגלית, אבל הם מגיעים, וזה משמח ומביא לאופטימיות". יופי, כי זריקת אופטימיות זה בדיוק מה שאנחנו צריכים בתקופה הזו.

בתפריט תמצאו מנות טריות ורעננות שהולמות את הטמפרטורה החמה, ומבוססות על חומרי גלם איכותיים בכללם ומקומיים ברובם.בגזרת הפתיחים תנשנשו אויסטרים ג'ילארדו עם חומץ שאלוט וטבסקו (32 ש"ח ליחידה), מנה של סברס, לאבנה של ואדי עתיר, שמן זית וזעתר טרי (56 ש"ח), פלמידה אדומה בכבישה עדינה, קרם פרש וירקות פריכים (62 ש"ח).

חובבי הירקות הקלילים יהנו מסלט חסות רענן שכולו קיץ עם גבינת בושה של משק פלורה, ענבים ואגוזי פקאן (76 ש"ח) או סלט ניסואז עם פרוסות טונה אדומה נאה, זיתי קלמטה, תפוחי אדמה, ביצה רכה וויניגרט טרגון (96 ש"ח), ויש אפילו מנה של בראזולה ומלון כתום כמו באיטליה (84 ש"ח). סשימי טונה אדומה עם משמש צלוי, צ'ילי, שמן זית ואורגנו (88 ש"ח) – מנה מופלאה שכל מרכיביה משתלבים נפלא זה בזה – משלימה את הפתיחות לצד מנה פרשית מאוד של זוקיני עם צנוברים, יוגורט ונענע (78 ש"ח).

בגזרת העיקריות טעמנו פסטה לימונה מופלאה, שמורכבת מספגטיני טרי וענוג, רוטב חמאת לימון עם טימין וקוויאר מנחל הדן (148 ש"ח), ויש גם פסטה עם רוטב עגבניות בנוסח מרצ'לה חזן (82 ש"ח), מולים מרינייר עם בגט (136 ש"ח), ולמי שממש רוצה להרגיש את הים יש לברק פתוח על הפלאנצ'ה, כיאה למסעדת מרינה, עם בייבי שומר, עגבניות צלויות, שאלוט, זיתי קלמטה וחמאת אניס (164 ש"ח). את התפריט מדפיסים יום יום, והמנות מתחלפות כל העת לפי התוצרת והחשק. בגזרת האלכוהול תוכלו למצוא כוסות יין בטווח מחירים שבין 42-68 ש"ח, וקוקטיילים צוננים שעומדים על 56-58 ש"ח.

לקינוח תוכלו להתפנק עלקנולי לימון מופלא בעבודת יד עם קרם פיסטוק (64 ש"ח), גביע מוס פטל עם קולי תות ומסקרפונה (58 ש"ח) ומוס שוקולד לפי הספר, עם אגוזי מקדמיה מקורמלים וקרם אנגלז (62 ש"ח). בהמשך מבטיחים לנו שיהיה גם פיצות, ומכיוון שהמקום פתוח החל מ-10:00 בבוקר, נשמע שיש לנו כיוון מטורף לארוחת בוקר מול הגלים, או בראנץ של יום חופש, וגם לאנץ' דגים משביע או ארוחה רומנטית מול השקיעה. תגידו לנו שזה לא נשמע כמו יום מושלם.
מרינה דלאל, אליעזר פרי 10, מול מעגן היאכטות במרינה. 7 ימים בשבוע, 10:00-22:00.

• אוכלים שותים
• דושי לייטרסדורף
• דלאל
• המרינה
• חוף גורדון

>> קרן מור – כן, יש עוד קרן מור בעולם, מה אתם בשוק – היא מנהלת פרויקטים בנשמה וכיום מנהלת את תחום ההתנדבות שלעמותת "הלל – יוצאים בשאלה". חיה בעיר כבר עשור ולא מתכוונת לזוז לשום מקום. ב-12.6 (זה יוצא יום חמישי בעוד שבועיים) תערוך העמותה בשיתוף אברהם הוסטל ערב במה פתוחה ליוצרים ויוצרות שיצאו בשאלה, ולנו זה נשמע כמו אירוע עם הרבה נשמה.וכמו תמיד: שווה לעקוב.

>> בית קפה מהאגדות ומקום שנותן כוח להאמין // העיר של ליאת יצחקי
>> מרחב אורבני יפהפה והצצה ללב האנושות // העיר של אפרת קליפשטיין

1. א.ד משוטים

המוסד הוותיק הכי תל אביבי לפעילות ימית. הצוות, החיבור לים והשירות הכי מזמין בארץ להשכיר בו סאפ ולצאת בכיף מעבר לשוברי גלים.
חוף גורדון (מתחת למלון הרודס)

2. בית רדיקל

בית שמחזיר את הסקס אפיל לשיחה תרבותית, מגביר תקווה, יוצר ומקדם רעיונות וחיי רוח.
התחייה 27 // מתחם 3426

3. למפור

מסעדת הבית המשפחתית שלנו בקינג ג'ורג', טאצ'ים מהמזרח, פלייליסט מערבי ואווירה שכונתית.
המלך ג'ורג' 30

4. קולנוע לב

קפיצה לניינטיז, מנויים נוחים וסרטים מגוונים, הכי כיף ללכת שם לסרט לבד.
דיזנגוף 50

5. אברהם הוסטל

עסק תיירותי שמקדם בעשיה היומיומית שלו מעורבות חברתית ועשיה שונה למען מפונים, חברים שכולים, נושאי קיימות וגם יוצאים בשאלה בשיתוף פעולה שהם עושים איתנו בעמותת "הלל – יוצאים בשאלה". מדהים שיש עסקים כאלו שגם שנה וחצי אחרי האסון ממשיכים ביום יום ולצד המלחמה והקשיים שהיא מביאה ליצור אימפקט משמעותי בקהילה.
הרכבת 8

מקום לא אהוב בעיר:

הצומת של רחוב הרכבת, שפשוט חותך בברוטליות את שכונות דרום תל אביב מכל מה שנמצא צפונית אליהן והופך את חציית הרוביקון הזו למאוד לא נגישה ברגל או אופניים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"טור פרידה" עם דרור קרן. קודם כל הוא השחקן הכי טוב בארץ, ומשחק פה בתפקיד חייו. ראיתי את הסרט ב-2023 והתקשיתי להירדם אבל ככל שהזמן עובר, הוא הופך להיות עוד יותר רלוונטי וצובט.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"ספר הנוכחות" של אסא כשר. לאחרונה איבדתי את אבי (לא קשור באופן ישיר למלחמה) ומצאתי שהספר הזה עזר לי מאוד לעבד את תחושות האבל. אני חושבת שהוא יכול לעזור לרבים כל כך בינינו שחיים עם חור חדש בלב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה להתנדב או לתרום בזמן הזה?
כמובן שבעמותת הלל! אנחנו מחפשים גם אנשים שרוצים ללמד, גם עורכי דין ובעיקר אנשים מתחום הטיפול.ההתנדבות גמישה, ואנחנו עובדים כל הזמן לשפר את מעטפת ההדרכה והתמיכה שלנו למתנדבים, שיוכלו להביא את ההכי טוב שלהם לטובת יוצאים בשאלה, וגם להנות מלהיות חלק מצוות התנדבות מסור ומקצועי.כאן אפשר לפנות אלינו להתנדב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה עכשיו?
דותן האס הרשקוביץ, כמה טייטלים בבחורה אחת שאני גאה בה והיא אפילו חברה שלי! מנהלת קהילות בכל הארץ, עובדת בחברת מאנדיי, אמא ל-3, נשואה למילואמניק מהמם ותל אביבית ברמ"ח איבריה, העיר הזו הייתה נראית אחרת בלעדיה.

מה יהיה?
אענה כמו מי שמנהיג אותנו, לטוב ולרע: We'll see what happens…

• העיר שלי
• יוצאים בשאלה
• אברהם הוסטל
• למפור
• חוף גורדון
• קולנוע לב
• בית רדיקל

בבוקר השבעה באוקטובר שי-לי ליפא התעוררה בביתה לאזעקה, יחד עם בעלה ובתה. בנה, ששירת אז בסדיר, נכנס לעזה עם הגדוד שלו ללחימה ארוכה. "מאז אותה שבת ארורה ולמשך כחצי שנה, עצרתי את כל עבודתי והתנדבתי בחמ"לי מזון, בהם הכנו אוכל חם וכריכים לחיילים. בנוסף, העברתי סדנאות בישול למפוני העוטף והצפון. מלבד זאת, לא יצאתי מהבית. להיות אמא לחייל קרבי בשנה וחצי האחרונות, ובכלל להיות אזרח במדינה שלנו, זו חוויה קשה במיוחד". ביום שני הבא (26.5) תשיק ליפא את Yassou, ספר בישול יווני חדש באנגלית ובו 80 מתכונים קלאסיים וקלים להכנה. האירוע בהנחיית נועה רוזין יתקיים ב-THE BIG KITCHENבאורט דן גורמה בת"א, כולל הדגמת בישול מנות מהספר. המחיר: 250 ש"ח לאדם, כולל עותק עם הקדשה אישית.פרטים והזמנות כאן.

>> היכל שבו נרקמים חלומות וגן ילדים פלאי // העיר של מיכל ויץ
>> בריכה שהיא מקור חיים ואוכל באמת מצוין // העיר של אלכס ליבק

1. חיים רפאל

חיים רפאל, יליד סלוניקי וניצול שואה, פתח את המעדנייה הזאת שהפכה למוסד ביחד עם אשתו אסתר בשנת 1958. בנו צדיק ונכדו חיים ממשיכים את דרכם המיוחדת, עם סחורה משובחת ויחס אישי לכל לקוח. יש להם גבינות מיוון כמו פטה וקסרי, זיתים מסוגים שונים, סלטים במשקל, קציצות פראסה, דגים מלוחים, אוזו ועוד. חיים וסבא שלי מכירים עוד מסלוניקי שלפני המלחמה, כששרו שם במקהלה. שניהם שרדו את השואה, עלו לארץ והקימו משפחות.
לוינסקי 36

2. אסיף

מרכז לתרבות קולינרית שהקימה חברתי נעמה שפי. יש בו בית קפה, מעדניה שמוכרת מוצרים מקומיים, ספרייה עם אלפי ספרי אוכל ובישול, תערוכות על אוכל ומיזמים חברתיים. במחצית הראשונה של המלחמה האכיל המרכז אלפי חיילים, מפונים ונזקקים. "סיר של בית" הוא אחד מהמיזמים האהובים עלי של אסיף, בו אנשי אוכל מבשלים מנה שמסמלת עבורם את הבית והיא נכנסת לתפריט של בית הקפה באותו יום.
לילינבלום 28

3. תריסר

למרות שהיא פתוחה כבר שנתיים, הייתי שם לראשונה רק לפני שבוע והתאהבתי. איזה אוכל יצירתי וטעים. עפנו על כל מנה שאכלנו, וקינוח השומר גאוני.
שוק הנמל, האנגר 12, נמל תל אביב

4. הדסון

מסעדת הבית שלנו וסוג של סטייקהאוס ניורקי פה בישראל. מתן אברהמס שומר על הרמה כבר המון שנים ומגיש בשר משובח ומנות ראשונות שלפעמים גונבות את ההצגה למנה העיקרית.
הברזל 27

5. חוף גורדון

באמת שאין יותר שווה מחוף הים בתל אביב. במיוחד עכשיו כשעוד לא עמוס וחם מדי, ויש רוח קרירה ונעימה. אני אוהבת את חוף גורדון אבל האמת היא שכל חוף בתל אביב שווה. רק שלא יבואו לנו כרישים.

מקום לא אהוב בעיר:

אין כזה. אמנם יש ריבוי שיפוצים ובניית תשתיות בעיר, אבל זה חלק מהקסם, היופי וגם הכיעור של העיר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יש לי ווידוי: בגלל קידום הספר החדש שלי YASSOU וסבב האירועים שלי איתו בעולם, אני כל כולי בו ולא ראיתי הרצאה, תערוכה או מופע מעניינים בחודשים הללו. חור בהשכלה, וזה לגמרי הולך להשתנות בקרוב. צפיתי בעונה השלישית של ה"לוטוס הלבן", ולמרות שהרוב קטלו, אני נהניתי מהשחקנים המצוינים, הדמויות העמוקות, ומהמון סאב טקסט חכם בתסריט. הסדרה הבאה שאני רוצה לצפות בה היא "ילד רע" של רון לשם והגר בן אשר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?"
אלבי" השיר החדש והיפהפה שלסיון טלמורשהוא כמו כדור הרגעה בימים טרופים אלה. שיר עדין, רגיש ותמים על אמא שמדברת לבנהּ אלבי (הבן של סיון בחיים האמיתיים).

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"החמ"ל של ענבל" של ענבל שבח ונוי גביש פועל ללא הפסקה מאז השבעה באוקטובר ומאכיל אלפי חיילים מדי שבוע בכריכי חלה-שניצל טריים וטעימים. ענבל ונוי, עם שאר מתנדבות מדהימות, עושות עבודת קודש במקביל לניהול חיים, קריירה וגידול ילדים. בכל שבוע מוצמדת מדבקה לכריך, לזכר חייל שנפל במלחמת "חרבות ברזל".

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מני אבירם ואיתן שוורץ, יחד עם עוד אנשים מוכשרים, יצרו את שני הסרטים הדוקומנטריים הכל כך חשובים ומטלטלים "זעקות ואז שתיקה" ו"הילדים של ה-7 באוקטובר", שמספרים על הזוועות שהתרחשו ביום הנורא ההוא ובחודשים שאחריו. מטרתם של הסרטים היא להפיץ זאת הלאה, שכל העולם ידע את גודל האסון.

מה יהיה?
יהיה טוב. חייב להיות. אנחנו בתקופה נוראית מכל הבחינות: 58 חטופים עדיין מוחזקים בעזה, חיילים ממשיכים להילחם, להיפצע ולהיהרג במלחמה, הממשלה מקצצת בשכרן של גננות ומורות, וזה רק חלק מהקושי. אבל אני מאמינה שהשינוי יגיע בסופו של דבר. יש לנו במדינה את האנשים הכי טובים שיש.

• העיר שלי
• ספרי בישול
• חיים רפאל
• אסיף - מרכז קולינרי
• תריסר
• הדסון
• חוף גורדון
• הלוטוס הלבן
• סיון טלמור

>> נועה מנור היא שחקנית, סטנדאפיסטית שתופיע בסטנדאפ פקטורי בסוף החודש (31.5,כאן מתכרטסים) והאישה החזקה מאחוריטייקון הרסלינג החדש יונתן ברקוליגת ההיאבקות שלו "רסלינג ישראל", שהפרק השני שלה מחכה לכם ביוטיוב. ומה היא עושה שם מאחוריו? אתם לא רוצים לדעת. באמת. אוי לא. לא. נועה, בבקשה לא. יש פה ילדים. לאאאאאאאאאא

>> מבצע יונתן: "רסלינג ישראל" הוא המתנה שמגיעה לנו ליום העצמאות
>> יש אליפות: "רסלינג ישראל" היא ממתק טלוויזיוני אמיתי. וזאת רק ההתחלה

1. שדרות בן גוריון

לשם היינו יוצאים לטיול עם הכלב שלנו שימי, שהיה מהלך לו שם כמו מלך השדרה. יש שם מדרכה להולכי רגל מצד אחד ושביל אופניים מצד שני, אז תהיו בטוחים שאף אחד, אף פעם, לא נמצא במקום המיועד לו. אם הולכים לכיוון מזרח, מגיעים לגינת הכבאית שם יש גם מתקן לילדים (ספוילר: זו כבאית) וגם מתקני כושר, ואפשר לקחת את הפעוטות לשחק במשחק האהוב עליהם, הלא הוא לבהות באנשים זרים מזיעים בזמן שההורים מתנצלים/בוהים יחד איתם. מצידה השני של השדרה נמצא חוף גורדון, המביא איתו בריזת ים מרעננת, כמו גם את טובי בנינו התל אביביים שבדיוק חוזרים מטבילה במים ולכן לא מוכנים ללבוש חולצה, למרות שהם כבר ממש אמורים ללבוש חולצה (אתה עוד רגע בבניין העירייה, תכסה את הכרס, נשמה).

2. ואם כבר חוף גורדון

לפני הגיוס, מאוד רציתי להיות מדריכת כושר קרבי. כן, הרסלינג שנקלעתי אליו עכשיו עם בעלי יונתן ברק ורסלינג ישראל לא הגיע משום מקום. את רוב ילדותי העברתי בתחרויות בינלאומיות (אומנם בספורט איזוטרי כמו החלקה אומנותית על גלגיליות, אבל היי, זכינו כמה פעמים באליפויות אירופה אז זה נחשב!) וכשהגיע הזמן להתגייס, נראה לי טבעי להמשיך כספורטאית. הבנתי מחבר של חבר של אבא של חבר, שהמיונים כוללים ריצת 2,000 בחול. ולא סתם חול – חול רך! אז אבא שלי, שתמיד תמך בי בכל יעד שסימנתי לעצמי, לקח אותי לבדוק כמה זה בדיוק 2,000 מטר, כדי שאוכל להתאמן לקראת המבחנים.

התחלנו בחוף גורדון ונסענו דרומה עד שהמחוגים במכונית הראו 1,000 מטר – מלון דן. ״אז את רואה, תתחילי בגורדון וכשתראי את הבניין הצבעוני הזה, תחזרי חזרה״. אומנם בסוף לא נהייתי מדא"גית, אבל התקופה הזו שבה נסעתי שלוש פעמים בשבוע באוטובוס מרמת גן עד לחול הרך של תל אביב רק כדי שאוכל להזיע ולחרחר – עדיין קסומה בעיניי.

3. סטנדאפ פקטורי

מעבר לזה שהוא בית מדהים לסטנדאפ כבר יותר מעשור, המועדון הזה ממוקם בדיוק איפה שכל מועדון סטנדאפ אמיתי צריך להיות – באיזור של הומלסים ו"מוכרות מזון". מה יכול לתת לך יותר מוטיבציה להצליח מלראות גבר בשמלה עומד בצומת, ומזכיר לך מה יקרה אם לא תעבדי קשה?
שביל המרץ 5

4. תיאטרון הקאמרי

בתור תלמידת מגמת תיאטרון בתלמה ילין, שרצתי שם בקאמרי. בין אם זה כקהל בכל הצגה חדשה או ישנה (היי "עוץ לי גוץ לי") ובין אם זה כסטוקרית מתבגרת שיושבת שעות בספריית המחזות כי "בעיקרון עוד לא ממש בחרתי את המונולוג לבגרות אז שנייה אני אתהלך לי פה במסדרונות ואבהה בתמונות האלמותיות של ענקי תיאטרון ואדמיין שיום אחד גם התמונה שלי תהיה פה, אידיאלית ליד חנה מרון אבל גם אולי בין רמי ברוך לאלי גורנשטיין, טוב יש עוד זמן אנחנו נחליט על זה אחר כך אה אתם כבר סוגרים? טוב, תודה נתראה בשני הבאאאאאא" (דלת נטרקת).
שדרות שאול המלך 19

5. הסנדוויץ' של איציק ורותי

שינקין, ארבעי לפנות בוקר. יונתן ואני, ממש ממש בהתחלה של הזוגיות שלנו, ממש ממש שיכורים אחרי עוד הופעה בקאמל קומדי קלאב. "את הולכת לאכול את הסנדוויץ׳ הכי טוב שאכלת בחיים שלך!" – "אתה לא מבין שאני אוהבת אותך!". שנינו צודקים. שנינו אוכלים סנדוויץ׳ קישואים. רק אחד מאיתנו מתעלף על ספסל (וזה לא יונתן).
פרישמן 42

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שבו חופרים את הרכבת הקלה. אז כל תל אביב כרגע. סורי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שורדת השבי אגם ברגר מנגנת על כינור של ניצול שואה. אין מה להוסיף אחרי משפט כזה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אומר את האמת – רסלינג ישראל. זה שמר עלינו בתוך כל החושך הזה של השנה וחצי האחרונות. אנשים מרימים גבה כשהם נתקלים בזה, אבל מה לעשות, המציאות כרגע קיצונית ורחוקה מכל מה שהיינו רגילים אליו, אז זה רק הגיוני שגם האסקפיזם שלנו יהיה כזה. אין פה כבר "רגיל", אין "נורמלי". מתוך הייאוש, רסלינג ישראל פתאום נתן לנו את הזכות להתעסק בסיפור שמעצים אותנו, שנותן לנו איזו אשליה של שליטה, ששם באופן ברור מי הטובים ומי הרעים, שנותן לנו שוב את האפשרות לדמיין אותנו חזקים (ואם אפשר גם עם קוביות בבטן) וממחיש לנו מול העיניים שגם אם נופלים אז קמים שוב, כי הקרב לא נגמר. כי עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה, כי עם ישראל זה חבורה של פייטרים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שעוזר למשפחות החטופים. בל נשכח שרק במקרה יצא שהם בנעליים שלהם ואנחנו בנעליים שלנו. חז״ל אמרו "כל ישראל ערבים זה לזה" וזו בדיוק השעה להחזיר את המשפט הזה לחיים, ביחד עם כל האחים שלנו שעדיין נמקים במנהרות עזה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שיושב iשותה לבד בבר באמצע השבוע. אל תשאלו, אבל כנראה יש לו (או לה) סיפור מאוד עצוב לספר.

5. מה יהיה?
יהיה טוב, כי אין ברירה. יהיה טוב כי עם ישראל לא יודע אחרת. בכל התקופות החשוכות בהיסטוריה שלנו, הייתה לנו את האמונה שאנחנו עוד נראה את הימים האחרים. וגם הפעם עוד נראה. רק שהם פאקינג יגיעו כבר.

• העיר שלי
• רסלינג
• שדרות בן גוריון
• חוף גורדון
• איציק ורותי
• תיאטרון הקאמרי
• סטנדאפ פקטורי