Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
ממש עוד רגע החיים שלכם (או לפחות ערב החג שמתקרב) עומדים להשתנות, ליקטנו עבורכם רשימה של יינות תוצרת הארץ ומחו"ל, במחירים שמשאירים כסף לחופשה בפסח (לא באמת). את היינות הבאים ניתן להשיג במבצעי 3 או 4 במאה ברשתות השיווק.
רמת הגולן, הר חרמון:
בסדרה תמצאו יין לבן יבש; מוסקטו – לבן מתוק עם בעבוע נעים ואחוז אלכוהול נמוך; וכן שני יינות אדומים שנותנים תמורה מצוינת לכסף: הר חרמון רגיל והר חרמון אינדיגו החדש יחסית, שהוא בלנד עסיסי של קברנה סוביניון וסירה.
רמת הגולן, הר חרמון. צילום: חגית עברון
כרמל, Private Collection:
הסדרה הוותיקה עברה מתיחת פנים וכיום אפשר למצוא תחת המותג יינות רעננים, קלילים ומשובבי נפש, בייחוד השיראז והסוביניון בלאן.
שיראז יקבי כרמל. צילום: יח"צ
סגל, אדום:
היין השולחני הראשון בארץ עדיין נפלא למי שמחפשים יין שנעים לשתות, בלי לבלבל את המוח יותר מדי.
אדום של סגל. צילום: יח"צ
יקב ירושלים, וינטז':
כבר מזמן לא מדובר רק ביקב של דוסים. סדרת וינטז' (בייחוד קברנה סוביניון) מציעה יינות עסיסיים וחנפנים במחיר שווה לכל נפש.
יקב ירושלים, לא רק דוסים. צילום: יח"צ
טפרברג, ויז'ן:
בסדרה תמצאו יינות לבנים (אחד יבש ואחד חצי יבש) ושלל יינות אדומים, כולם מאוזנים, מדויקים ונעימים להפליא לשתייה יומיומית. שימו לב בעיקר למלבק.
שיראז של טפרברג. צילום: יח"צ
רקנאטי, יונתן:
הסדרה החדשה של רקנאטי מציעה יין אחד אדום ואחד לבן, שניהם מתאפיינים ברעננות אין קץ, אלגנטיות ופירותיות שמלטפת את החך.
רקנאטי, יונתן אדום. צילום: עומרי מירון
קונצ'ה אי טורו, פרונטרה קרמנר (צ'ילה):
כל סדרת פרונטרה מעניקה תמורה יוצאת דופן למחיר, אבל חביב עליי במיוחד הוא קרמנר – הזן הלאומי של צ'ילה. יין חף מיומרות, קליל ושובב.
פרונטרה קרמנר, צ'ילה. צילום: יח"צ
דגלאס גרין, שנין־סוביניון בלאן:
קסם דרום אפריקאי שופע פרי טרופי, קריספי ועשבוני.
ואלדמוראדה טינטו:
לא ברור איך הם מצליחים בספרד לייצר יינות כאלו במחירים כאלו, אבל הרווח כולו שלנו. טמפרניו ריוחה, יין מתובל, חצוף ונהדר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ממסך של גוורצטרמינר (60%) ושנין בלאן, המצליח לקחת את הטוב משני העולמות. הארומטיות של הגוורצטרמינר מרוסנת יחסית, והשנין מוסיף נפח ומורכבות. פירות טרופיים שולטים באף ובפה, חמיצות נמוכה יחסית. יין לא מתוחכם או מורכב במיוחד, אבל יופי של תרופה לקיץ.
Famitage, Inspire
פינו גרי, דלתון 2015. 65 ש"ח
הפינו גרי של דלתון – מחלוצי הזן בארץ – עובר יישון קצר במכלי נירוסטה בלבד, מה ששומר על האופי הפירותי שלו. זהו לבן שמנמן שכזה, הממלא את הפה פרי עסיסי (משמש, אפרסק), ויהיה מצוין לבראנץ' חלבי חגיגי.
פינו גרי. צילום: יגאל עמר
בלאן דה נואר, אמפורה 2015. ישראל. 70 ש"ח
קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק – זנים אדומים – שעברו סחיטה עדינה והשריה קצרצרה על הקליפות (טכניקת ייצור ליין לבן), וכיוון שפיגמנט הצבע נמצא בקליפות, התוצאה היא יין שהוא על קו התפר בין רוזה ללבן. יין רך ושופע פרי בשל, עסיסי וקל לשתייה, שהופך את הקיץ להרבה יותר נסבל.
בלאן דה נואר. צילום: מוטי פישביין
מסע ישראלי לבן, ויתקין 2015. 75 ש"ח
ממסך מקורי של רוסאן, ויונייה, קולומבאר, גוורצטרמינר וגרנאש בלאן. מקצת מן היין שהה תקופה קצרה בחביות, מה שמעניק מעט נפח, אך לרגע לא גורע מהחיות והרעננות של הלבן הקיצי הזה. יין ארומטי למכביר, פרחוני, הדרי, אך עדיין בגבולות היבש. הפה רענן, עם חמיצות טובה, וטעם שנשאר לאורך זמן. יין שעושה חשק לצאת לפיקניק.
מסע ישראלי לבן
Vinhas Velhas, Louis Pato, 2013. פורטוגל. 83 ש"ח
ענבים פורטוגזיים מקומיים עם שמות מוזרים: ביקל, סרסיאל וסרסלינו, אבל איזה יופי של יין. יין שכבר הספיק להתבגר ולהתפתח (ועוד יתפתח יפה בשנים הקרובות) ומציג פרי מאופק, מינרליות בולטת, ומשקל שממלא את החך אך לא מכביד. לבן מורכב ומקורי של לואיש פאטו, אולי היקב החשוב באזור בראיידה ואחד החביבים עליי בפורטוגל כולה (להשיג בחנות היבואן בטשרניחובסקי 6 תל אביב).
פירסט פייג', ספרה 2015. 99 ש״ח
היקב של דורון רב־הון המוקדש ליינות לבנים ממשיך לעשות עבודה מצוינת, שנה אחר שנה. ממסך לא שגרתי של זנים ארומטיים: סמיון, פינו גרי וריזלינג החוברים ליין פירותי, מורכב ועשיר, אך רענן ולא מכביד.
ספארה פירסט פייג'
Muscat, Les Jamelles 2014. צרפת. 55 ש"ח
לה ז'אמל מצטיינים בפורטפוליו של יינות זניים מדרום צרפת (זנים מקומיים וזנים בינלאומיים) המעניקים תמורה יוצאת דופן למחירם. זהו מוסקט יבש, זן שפוגשים לא מעט בדרום החם של צרפת, רענן, מבושם למכביר, יין פשוט במובן הכי קסום. משובב נפש (להשיג בדרך היין).
Muscat, Les Jamelles
Moschofilero, Fteri, Troupis 2015. יוון. 69 ש"ח
היין הזה מגיע מאזור ארקדיה שביוון ויש לו שם כמעט בלתי אפשרי להגייה, אבל שווה לשבור את השיניים בשבילו. זן יווני מקומי, עם אף ארומטי ופרחוני למדי, אבל אז מגיע הפה עם חמיצות חדה ומינרליות נהדרת. אם עוד לא התוודעתם כלל ליינות יוון, הגיע הזמן, והיין הזה הוא יופי של כרטיס כניסה ומעניק תמורה טובה למחירו (להשיג בחנויות יין).
אף שהשם של היין נשמע כמו קללה, מדובר במשחק מילים על "הירש" (צבי בגרמנית ושם היקב) ו"הנאה", וגם התווית הומוריסטית משהו. זהו גרונר ולטלינר (הזן הלבן המזוהה עם אוסטריה) – קליל, רענן וחד. יש כאן פרחים ופירות – לי עלה בעיקר אפרסק טרי באף – ותיבול מפולפל, והכל ארוז בחמיצות גבוהה ומשגעת. יין אנרגטי ושופע חיות שאפשר לשתות ממנו עד בלי די.
Les Cimels, Ch. d'Or et de Gueules 2014. צרפת. 85 ש"ח
יין מאזור קוסטייר דה נים, בדרום החם של צרפת, והוא ממסך של גרנאש לבן (70%), רול ורוסאן. ארומות רעננות וקלילות של פרי מתקתק לצד תיבול עשבוני ים תיכוני. הפה פירותי ורענן, אפילו מינרלי מעט. שמש ים תיכונית כלואה בבקבוק, יין נהדר לארוחת קיציות קלילות של גבינות וסלטים מכל קצוות הקשת.
הוא לא פופולרי כמו זנים לבנים אחר, אבל הוא יעיף לכם את החושים. אירועי Summer of Riesling מתחילים, וענת סלע מג'יאקונדה מסבירה למה כדאי לכם להתחיל לחבב אותו ועל מה כל ההתלהבות
הנה לכם הצהרה, בעצם שתיים: עדיף, לדעתי, כמעט בכל יום ובכל שעה, לשתות יין לבן טוב מאשר יין אדום; ואם כבר שותים יין לבן – עדיף שיהיה מזן ריזלינג גרמני. למה? כי אין כמו ריזלינג טוב ואין טובים יותר.
הריזלינג הפך במשך השנים לזן רב גוני העולה על שאר הזנים הלבנים בתכונותיו הייחודיות ובהיותו בעל טעמים רבים ושונים, אולי כמספר הייננים הרבים המכינים אותו זה מאות שנים.
שרדונה וסוביניון בלאן הם רק שניים מזני הריזלינג הרבים. מנעד הטעמים שלהם נע מיינות יבשים מאוד, חמוצים וחדים, עד ליינות קינוח מתוקים להפליא שממלאים את חלל הפה בסופה של ארוחה טובה.
ענב הריזלינג נולד בחבל הריין שבמערבה של גרמניה. גרמניה כידוע היא ארץ קרה, וריזלינג הוא זן שמתאים לאקלים קר ולהבדלי טמפרטורות גדולים בין עונות. בגרמניה החוק מכיר ב־13 אזורי יין, ויינות ריזלינג מיוצרים בעיקר בחמישה מהם: פפאלץ, ריינהסן, ריינגאו, נאהה ומוזל סאאר רובר.
"ריזלינג הוא אולי הזן הכי אצילי שיש, גם בעיני הייננים, כולל ייננים שלא מייצרים אותו בעצמם", אומרת הייננית ויבואנית היין ענת סלע. בתשע השנים האחרונות מפעילות ענת ובת זוגה רפאלה רונן (גם היא ייננית מוסמכת) את Giaconda – חברת בוטיק ליבוא יינות. אם השם מצלצל לכם מוכר זה כנראה מפני שכבר נתקלתם לא פעם ולא פעמיים באחד היינות המיוחדים שמייבאות השתיים אל המסעדות בארץ, ומאז אוקטובר האחרון – גם אל חנות היין החדשה שלהן ברחוב פרישמן הנקראת Giaconda Wine Library.
תוכלו לטעום מיינות הריזלינג שהן מייבאות באירוע Summer of Riesling – שיתקיים זו השנה השביעית ברציפות במסעדות בתל אביב ובירושלים. השנה ייפתח הפסטיבל ביום שלישי (5.5), יימשך עד סוף אוגוסט ויתקיים במסעדות רבות כגון החלוצים 3, יפו תל אביב, הבסטה ועוד (הרשימה המלאהבאתר האינטרנט של ג'יאקונדה).
"ריזלינג הוא היין בעל מנעד הטעמים הרחב ביותר מכל היינות הלבנים", ממשיכה סלע, "ומה שעוזר לחיבור בין הטעמים שלו הוא חומציות מטורפת ויכולת איזון מדהימה שיש לו באופן טבעי, והוא גם בעל יכולת ההתיישנות הגדולה ביותר. הסתובבנו הרבה בגרמניה עד שמצאנו את היינות שייבאנו לבסוף לארץ. חיפשנו ייננים שיודעים להביא את הכרם למצב של 'בציר אופטימלי'. בגרמניה תהליך הגידול הוא ארוך מהרגיל, הודות לאקלים הקר שמאט את זמן ההבשלה ועוזר לסוכר שבענב להתפתח בצורה המיטבית".
ישראלים יודעים לשתות יינות לבנים אחרים, אז מה ההתלהבות מריזלינג?
"רפאלה ואני חווינו את כל חוויות הריזלינג שלנו במסגרת הלימודים. שם נתקלנו ביינות ריזלינג בני 60־70 שנה, ואחרי שטועמים אותם אי אפשר להישאר אדיש. את ג'יאקונדה הקמנו כבר במהלך לימודי הייננות שלנו בניו זילנד, ומתוך התלהבות ואהבה גדולה הבאנו ריזלינגים איתנו כשחזרנו לארץ. הרבה מאוד אנשים ניבאו כישלון גם לחברה וגם ליינות האלה".
אולי זה יין למתקדמים ולכן הוא לא נקלט פה טוב?
"תראה, אנחנו נשות יין ואנחנו חופרות ביין. כשאנשים לא מבינים בריזלינגים לא נותר לנו אלא לתת להם לטעום. התשובה ל'למה ריזלינג' היא ארוכה מדי, עדיף שיטעמו וזהו. אם תטעם עשרה יינות של אותו יצרן מאותה שנת בציר, אבל כל אחד מחלקה אחרת, תבחין בכך שלכל אחד יש טעם אחר לגמרי. לא צריך להיות מומחה בשביל זה".
אירועי Summer of Riesling בפתח, ולא מעט מסעדות לוקחות בו חלק. איך זה נולד ומה מתוכנן שם?
"הרעיון נולד לפני כשבע שנים. זה התחיל בשיתוף פעולה עם מעוז אלונים מהבסטה והתמקד בראשיתו בריזלינג – מזנים בסיסיים עד יוקרתיים ביותר – ולפחות 40 בקבוקים היו פתוחים לכוסות. זאת חוויה בלתי רגילה, ממש הסתכלות פנורמית אל תוך הזן הזה. עם השנים הצטרפו עוד ועוד מסעדות וכיום – לשמחתי ובלי קשר אלינו – אין מסעדה שמכבדת את עצמה שאין לה ריזלינג בכוס. חשוב להבין שריזלינג הוא פשוט זן שלא היה כאן קודם, ועכשיו הוא כמו חלום חיים שמתגשם. אנשים שותים הרבה יותר ריזלינג וגם הרבה יותר קל למכור אותו".
ואם אני לקוח שלא ממש מבין ושואל אותך מה זה ריזלינג?
"אז אני אענה שריזלינג הוא בן זונה של זן, ושאתה חייב לנסות!"
לאירוע הפתיחה שיתקיים כאמור ביום שלישי בחנות ג'יאקונדה, יגיעו הייננים של שלושה מתוך 20 יקבים בגרמניה: יקב היימן לובנשטיין, יקב גיאורג מוסבכר ויקב גיאורג ברויר. בחנות ייערכו טעימות יין בהדרכת הייננים, באווירה משוחררת וקלילה.
שוב פסח איתנו, ושוב עולות השאלות איזה יין לקנות, מה להביא כמתנה ואיזה בקבוק לפתוח כשמארחים בבית, שיהיה טעים ולא יקרע את הכיס - אבירם כץ עם המלצות יין לחג
פסח הוא שעתם היפה של המבצעים השווים, אז כדאי לנצל את ההזדמנות ולהצטייד בבקבוקים שישמשו אתכם גם בחודשים הקרובים. היינות נטעמו בפורום של חברים, על ידי החברים שחלקם אנשי יין וחלקם אנשים "מן השורה". גם השנה מרבית ההמלצות הן על יינות בעלי אופי ים תיכוני, כאלה שאינם כבדים במיוחד, ולפיכך יודעים ללוות היטב את האוכל. עם הקברנה והמרלו הסליחה – יש מלכים חדשים בשכונה.
עד 50 שקלים
רמת הגולן, הר חרמון לבן, 2014
שרדונה, סוביניון בלאן, ויונייה וסמיון חוברים כאן לכדי אחד הלבנים הפשוטים והמשמחים על המדפים. הניחוחות של פירות ההדר והפירות הטרופיים ממלאים את האף ומלטפים את הפה. זה יין קליל שמחליק בגרון, והבקבוק נגמר תמיד בלי ששמים לב. זה יין שתמיד טוב להחזיק במקרר ולפתוח בלי לדפוק חשבון.35 ש"ח.
טפרברג, רוזה, סילבר, 2014
רוזה הוא יין האביב המושלם בעיני, וזה של טפרברג מענבי קברנה סוביניון פוגע בול. צבעו ורוד עמוק וסקסי, פרי אדום ועסיסי באף ובפה, חמיצות מרעננת ואחוזי אלכוהול נמוכים יחסית. אתם תצטרכו רק לקרר היטב ולשתות בלי סוף, אפילו בכוס נמוכה וקרח, מהבוקר ועד הלילה.39 ש"ח.
כרמל, פרייבט קולקשן, מרלו, 2013
ככה צריכים להראות אדומים בקטגוריית המחיר הזו: קלילים, שופעי פרי ורעננים. זה יין בארומה של פרי בשל, בעל מתיקות מדומה, חנפנית שכזו. יין אדום שאפשר – ואפילו רצוי – לשתות צונן מהמקרר.40 ש"ח.
עד 80 שקלים
רמת נגב, נווה מדבר לבן, 2014
האם לזה התכוון בן גוריון כשדיבר על הפרחת השממה בנגב? אם לשפוט לפי הפריחה בדרום, אני בטוח שהזקן היה שמח. יקב רמת נגב (לשעבר יקב קדש ברנע) נמצא במגמת שיפור בשנים האחרונות, והיין הלבן הזה, מסדרת הבסיס, נותן אותות אופטימיים להמשך. מממסך של 80 אחוזי שרדונה עם סוביניון בלאן, ללא חבית, מתקבל יין פירותי – על הסקאלה שבין תפוח עץ ואגס לבין פירות טרופיים. תמצאו בשלות נעימה ומשקל על החך, אך בלי להכביד.69 ש"ח.
טוליפ, טוליפ וויט, 2014
הטוליפ הלבן הוא אחד היינות, כמדומני, היותר פופולריים בפורטפוליו של היקב. יש לו ממסך לא שגרתי של סוביניון בלאן וגוורצטרמינר, וזה יין יבש אבל ממש על הגבול, ארומטי מאוד ושופע פרי, ועם זאת לא מגיע למתיקות מוגזמת. הגוורצטרמינר נותן את סלסילת הפירות הטרופיים והפרחים (ליצ׳י ומי ורדים) והסוביניון נותן את עמוד השדרה החומצי והמרענן. זה יין מצוין לפתיחה, במיוחד לצד מנות סלטים קלילים ורעננים המשלבים פירות טריים.69 ש"ח.
הרי גליל, בלאן דה נואר, 2014
יין לבן המיוצר מענבים אדומים (פינו נואר וגרנאש) שעוברים סחיטה עדינה המפיקה יין בצבע לבן (הפיגמנט של הצבע נמצא בקליפת הענב, לכן כל עוד הנוזל לא בא במגע עם הקליפות, אפשר להפיק יין לבן גם מענבים אדומים). מדובר אם כך ביין מקורי למדי, לפחות בשיטת הייצור שלו. הוא שופע פרי (אפרסק, שסק) ורעננות, ממוקם בחצי הדרך בין יין לבן לרוזה, ונפלא כאפרטיף לפתוח איתו את הערב.70 ש"ח.
ויתקין, מסע ישראלי אדום, 2013
בציר חדש ליין הבסיסי של יקב ויתקין המשפחתי, ורגע לפני שהיקב עובר למשכנו החדש והופך להיות כשר, רחמנא ליצלן. יש לו ממסך של קריניאן המגיע ממורדות הכרמל, בירה מהגליל העליון, וקברנה פרנק מהרי ירושלים- זה הרעיון של הסדרה, מסע ישראלי בין אזורי גידול שונים. העץ משולב בעדינות, אחוזי האלכוהול נמוכים יחסית, הגוף בינוני, ושוב עסקינן ביין לא מתלהם שיודע לפנות את הבמה לאוכל. עוד כיף גדול מהיקב המשפחתי הקטן.75 ש"ח.
אבידן, נביולו, 2013
יקב אבידן יצא לדרך בבציר 2004, אך ב־2012 אירעה טרגדיה, עת צינה אבידן, הייננית והרוח החיה מאחורי היקב, נפטרה בטרם עת. על בציר 2012 החליטו לוותר, אך בבציר 2013 שב היקב לבקבק את יינותיו, בינתיים בכמויות קטנות, בחסות יקב טריו שבבעלות משפחת שקד, המשווקת את היינות ברשת דרך היין שבבעלותה. נחמד לראות את אבידן שוב על המדפים, גם אם הקשר בין היקב המקורי לעשייה הנוכחית מעט רופף. מכל מקום, הנביולו מבציר 2013 מציג יין צנוע למדי, בעל נפח פרי טוב, חמיצות גבוהה, עץ שכמעט לא מורגש, גוף בינוני או בקיצור: יופי של יין לאוכל – לא משתלט ולא מפגיז בטעמים אגרסיביים. בארץ אין דוגמאות רבות לנביולו, זן קשה לגידול שפוגשים כמעט אך ורק בפיימונטה שבצפון איטליה, ונחמד לפעמים לצאת מהקופסה ולפגוש יין חביב כזה אצלנו.79 ש"ח.
דלתון, עלמה, 2012
סדרת עלמה של דלתון, כפי שנכתב כאן לא פעם, הוא בעיניי דוגמה לתמורה הולמת למחיר על מדף היינות המקומיים בארץ. בציר 2012 של העלמה היםÎתיכונית טומן בחובו שינוי קל: בעבר היה היין ממסך של שיראז, גרנאש וויונייה ואילו השנה הוויונייה הוחלף במורבדר. החילוף הזה מעניק לנו את השילוב הקלאסי של דרום צרפת, הידוע בכינוי GSM. היין משלב נפלא את הפרי העסיסי עם התיבול האופייני לזנים – כמו מרקחת פירות אדומים וטימין, רוזמרין ושאר תבלינים מקומיים. זה יין לא מכביד, נעים לשתייה ועם זאת בעל נפח בפה.79 שקלים.
תבור, אדמה 2, שחר, 2014
שחר הוא החבר החדש בסדרת אדמה 2 של תבור. זה ריזלינג בסגנון יבש המגיע מחלקה נבחרת של גפנים בהרי יהודה. לא פשוט בכלל לייצר ריזלינג, ענב חובב קור, באקלים החם של ארצנו, אבל תבור עשו כאן עבודה מצוינת בבציר הבכורה. כמו ריזלינג במיטבו הוא מציג שילוב של אלגנטיות, מורכבות ורעננות קלילה וכיפית. הוא ארומטי, פרחוני, באף ובפה פירות הדר ונגיעה של פירות טרופיים וחמיצות שתומכת יפה. מנות פיקנטיות, בעיקר בגוון אסייתי יהלמו את היין (בסדר, אני יודע , כנראה לא מגישים אצלכם סושי בחג, אבל יש חיים גם אחרי ליל הסדר, ומצד שני גם חריימה יעבוד כאן מצוין).79 שקלים.
עד 120 שקלים
לאטור, נטופה לבן, 2013
היין הלבן של נטופה על טהרת שנין בלאן, מכרמי היקב בגליל התחתון, עבר יישון בחביות, וטעמו מלא ומעודן, פרחוני ובעל ריחות של אפרסק ומשמש, מאוזן למדי ושמנוני. זהו לא יין לבן פריך ורענן, אלא דווקא יותר שמנמן ועגול, ומתאים למנות עיקריות, עוף לסוגיו, למשל.85 ש"ח.
צובה, מצודה שרדונה, 2014
יקב צובה עבר לא מעט תהפוכות מאז הוקם לפני עשור. הכרמים בבעלותו ניטעו כבר ב־1996 ותמיד סיפקו חומר גלם מצוין (בעיקר ליקבים אחרים) אבל בקיבוץ לא תמיד ידעו מה לעשות בו. אולם כבר כמה שנים היקב נמצא בתנופה מבורכת, והשרדונה הזה הוא אולי המוצלח שהוציא היקב עד כה. התיישנות של שמונה חודשים על השמרים בחביות מעניקה ליין נפח ונוכחות, בלי לתת לטעמי העץ או לטעמי חמאה אגרסיביים להשתלט על היין. יין מעודן למדי, שילווה היטב מנות עוף לסוגיו, ויוכל להתמודד גם עם מנות עיקריות שונות, למי שמעדיף – ואפשר בהחלט להבין את זה במזג האוויר שלנו – להישאר עם לבן לאורך כל הדרך.89 ש"ח.
כרם שבו, אדום, 2012
בציר חדש שיוצא לשוק ממש עכשיו של היין שהפך, בצדק רב, לחביב המסעדות בעיר. היין הוא אותו היין, ממסך של סירה, גרנאש, מורבדר וברברה, טיפה יותר גרנאש על חשבון המורבדר ביחס לבציר הקודם, אם מתעקשים. הפרי הים תיכוני העסיסי נוכח כאן היטב, העץ, כרגיל, נמצא רק ברקע ולא מפריע, והתוצאה היא, לדעתי, הבציר הטוב ביותר של האדום של כרם שבו . יין פשוט נהדר לליווי ארוחה, במיוחד כזו בגוונים ים תיכוניים, על שלל טלאים ועשבי תיבול מקומיים.95 ש"ח.
רקנאטי, פטיט סירה רזרב 2013, 119 ש״ח
מהסדרה הים תיכונית האהובה עליי של יקב רקנאטי, זהו הבריון שבחבורה. ענבי הפטיט סירה מגיעים מכרם בוגר בעמק יזרעאל, והדבר ניכר ביין: עוצמתי, מרוכז, דחוס, עסיסי, עז טעם ומפולפל. אין הרבה התלבטויות בקשר לאוכל לצדו – סטייק מדמם יהיה הכי טוב או כל מנת בשר רצינית ושמנונית, ואם נשאר קצת במקרה לבוקר שלמחרת, אז גם גבינת בקר קשה ובוגרת תהיה ליווי מוצלח.119 ש"ח.
מעל 120 שקלים
ברבדו, לנדמרק 2 בי, 2012
סדרה חדשה ויוקרתית מיקב ברבדו, היקב של הפרופסורים (בן עמי ברבדו ועודד שוסיוב) שהחליטו כי הגיעה העת שגם הם יתהדרו בסדרה של יין דגל יוקרתי. היין הוא ממסך של קברנה סוביניון ומרלו שעברו השריה על זגים של קברנה פרנק – שתרמו או לא תרמו – והתיישנו זמן ארוך (24 חודשים) בחביות חדשות. בקיצור: זה יין דגל כמו שאוהבים אצלנו: עם פרי בשל, אלכוהול מורגש, נוכחות עץ אגרסיבית ובומבה של טעמים שמפגיזים את החך. זה יין עשוי טוב מאוד לחובבי הסגנון.170 ש"ח.
ברקן, קברנה סוביניון סופרייר, 2011
סדרת הדגל של יקבי ברקן מפיקה בשנים המוצלחות יינות עשירים, מלאים וכבדים, והקברנה הזה לא יוצא דופן. יישון ארוך ומורגש, פרי בשל ועסיסי, והאופי של בציר 2011 – שנה קרה יחסית ומוצלחת בארץ- גם הוא בא לידי ביטוי ברעננות שאפשר למצוא ביין. זה יין טכני ומדויק, הוא ירשים את האורחים ויזעק למנת בשר כבדה לצדו.225 ש״ח.
אמפורה, קברנה פרנק, 2010
קברנה פרנק בכל הכוח, בירקרקות המזוהה עם הזן שקופצת דבר ראשון באף. יש לו גוף עשיר, בפה פרי אדום בשל יחד עם ירקרקות של פלפל ירוק. שנת 2010 הייתה שנה חמה כאן, וזה ניכר ביין, שכבר הספיק להתבגר מעט בבקבוק כך וליצור חוויית שתייה נעימה ומורכבת למדי.175 ש"ח.
צרעה, מיסטי הילס 2012
יין הדגל של צרעה מורכב מקברנה סוביניון וסירה בחלקים שווים, המגיעים מחלקה קטנה בשם חלקת המאובנים בכרם שורש. החלקה נקראת כך בשל הרכב הקרקע הייחודי לה. היא מלאה אבני מאובנים ימיים, וגדלים בה הענבים הטובים ביותר של היקב. זהו אחד היינות הישראליים הטובים ביותר שאפשר למצוא לדעתי, מהקברנה שנותן את עמוד השדרה המוצק והסירה שמוסיף את החינניות הים תיכונית המתובלנת. זה יין שופע פרי אך רענן, אלגנטי למכביר ומלא ניואנסים ומורכבות. הוא נגיש למדי עכשיו, אך כמובן שבערב פסח של 2020 הוא יהיה הרבה יותר מוצלח. זו מתנה נהדרת אם אתם מתארחים אצל חובבי יין, ופינוק נהדר לעצמכם.210 ש״ח.
קסטל, גראן וין, 2012
מבכירי היינות המקומיים המפיק שנה אחר שנה יין ברמה בינלאומית גבוהה, בלי יותר מדי שינויים או ניסיונות להמציא את הגלגל בכל בציר מחדש. זה יין ממסך בורדול זי (קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי ורדו ומלבק) מהכרמים של היקב בהרי ירושלים, ששומר על הקו של היקב: יין עצמתי אך אלגנטי, עם נוכחות עץ מודגשת (בכל זאת, שנתיים בחביות חדשות) אך עם פרי שיודע להתמודד היטב עם כל העץ הזה. זהו יין למרחקים ארוכים, מי שמצליח מוטב יעשה לו ימתין לפחות חמש שנים עם היין, אבל אי אפשר להאשים את מי שלא מצליח להתאפק, רק מומלץ לפתוח את הבקבוק כמה שעות מראש.215 ש"ח.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו