Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
בהלה בצפון הישן: פרטי אשראי נגנבו מסניף בנק הפועלים
תושבים רבים באזור בן יהודה קיבלו התראות על שימוש לרעה בפרטי האשראי שלהם, שנגנבו מכספומט בנק הפועלים בסניף בן יהודה פינת ישורון. הבנק בתגובה: "חוליית העבריינים נלכדה ונעצרה"
יום ראשון נחשב ליום קשה עבור כולנו, אולם עבור יובל אורן (31), תושב העיר, המצוקה של אתמול (10.3) חרגה מחבלי החזרה לעבודה. "קיבלתי על הבוקר הודעה שהסבה את תשומת ליבי לכך שהיה ניסיון שימוש לרעה בפרטי האשראי שלי", הוא מספר. "מיד אחרי זה נכנסתי לוואטסאפ השכונתי ומסתבר שהרבה מאוד אנשים קיבלו את זה, והמשותף לכולם הוא שכולם הוציאו כסף בכספומט ברחוב בן יהודה פינת ישורון של בנק הפועלים. אורן מספר שהוא מנהל חשבון בבנק אחר, ממנו קיבל הודעה על הנפקת כרטיס אשראי ומבלי שתספיק להתבצע פעולה בזדון (ככל הנראה בזכות עירנות הבנקאים).
בכל הנוגע לסניף בן יהודה-ישורון עושה רושם שלא מדובר בהתרחשות חדשה, שכן כבר ב-10 בפברואר האחרון תושב נעקץ בעקבות השימוש בו. ערן (32) מרחוב ארנון מספר כי שבוע לאחר שמשך כסף בכספומט ברחוב בן יהודה פינת ישורון, הכספומט היחיד בו הוא משתמש באופן קבוע, הוא שם לב כי משכו לו מהחשבון סכום של 4,000 שקלים בכספומט בגבעתיים. "שמתי לב כשנכנסתי לחשבון שלי, במקרה זה היה יום אחרי. הבנק אמר שהם מטפלים בזה ויעדכנו אותי כשיסיימו לחקור".
מבנק הפועלים נמסר כי "רמות ההגנה והאבטחה בבנקטים הן מהגבוהות בעולם אך שיטות מרמה בינלאומיות מתחדשות ללא הרף. אנו פועלים באופן יזום בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל על מנת לאתר עבריינים, למנוע ולעצור עבירות מרמה, זיוף והונאה בכרטיסי אשראי, לצד פיצוי של הלקוחות שניזוקו. במקום זה נלכדה ונעצרה חוליה שפעלה להעתקת כרטיסים בשיתוף מחלקות הביטחון של הבנק, ישראכרט ומשטרת ישראל. בכל מקרה של חשד אנו מזמינים את הלקוחות לפנות לבנק או לחברת כרטיסי האשראי״.
עם זאת, אורן טוען שהשתלשלות האירועים איננה מתיישבת עם העבודה שהחוליה אכן נתפסה. "גם מי שהוציא כספים בסוף השבוע הזה נגנבו ממנו פרטים", הוא אומר. יש לציין גם שהתקרית הזו מתרחשת רק כשבועיים לאחר שמקרה דומה התרחש בסניף בנק הפועלים ברחוב ברודצקי, בסמוך לקניון רמת אביב.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אם נדמה לכם שכבר אין איפה להוציא כסף בלי להישחט, אתם לא טועים. 32 סניפי בנק נסגרו בעיר בשנים האחרונות, ואל החלל הריק הזה נכנסו הכספומטים הפרטיים, שגובים מאיתנו עמלות גבוהות במיוחד, וללא פיקוח. איפה הכסף (שלנו)?
המעבר של הבנקים לשימוש באינטרנט חסך לנו ביקור בבנק בשביל להפקיד צ'ק ונתן לנו יכולת לצפות במינוס דרך אפליקציה, בלי הפרצוף החמוץ של שולה מהסניף. אלא שלצד זאת הוא גם הביא עמו בשורה נעימה פחות – תירוץ לבנקים הגדולים לסגור סניפים בקצב מסחרר, ובעיקר בתל אביב, בחיפה ובירושלים. בסך הכל נסגרו בשלוש השנים האחרונות 254 סניפי בנק בישראל, רובם המוחלט (85-87 אחוז לפי איגוד הבנקים ובנק ישראל) בערים הגדולות, מה שגורם לקשיים של ממש לאלה שמתקשים לאמץ את הטכנולוגיה, אבל לא רק עבורם. גם החיות הטכנולוגיות שבינינו נדרשות לפעמים לשירותי בנק "אמיתי" או לכל הפחות לכספומט אמיתי, ואלה הולכים ונעלמים.
"הייתי לקוחה בסניף נחל הבשור של בנק הפועלים ביפו שנסגר", מספרת נעמי אבוטבול (29), "ואז העבירו אותנו לסניף תל כביר, והוא נסגר גם כן. עכשיו העבירו אותנו לסניף תל אביב, והוא נסגר גם כן. עכשיו העבירו אותנו לסניף בבת ים. הסניפים עמוסים, הם מעבירים מלא אנשים, אתה מגיע לשם ונתקע שם חצי יום". אשר קדוש (44), שגם הוא היה לקוח בסניף, מוסיף: "סגרו לנו את הסניף, ועכשיו אפילו בשביל להוציא כסף אני צריך לרדת עד למתחם נגה. זה מבאס, אבל זאת תופעה ארצית. הבנקים סוגרים עלינו, ממחשבים אותנו, ואנחנו נכנענו. אין לנו אופציות אחרות. אז גם אם צריך לנסוע עכשיו שני ק"מ להוציא כסף, אתה שותק".
עד כמה הסגירה ההמונית היא בבחינת תחושה או ממש עובדה בשטח? מנתוני בנק ישראל עולה כי בסך הכל פועלים 141 סניפי בנק כיום – 32 פחות מאשר ב-2014. במילים אחרות: אחד מכל חמישה סניפי בנק נסגר בשלוש השנים האחרונות. לצד המחסור בשירותי בנק זמינים נרשם בגלל הסגירה ההמונית מחסור גם בשירות וחשוב בהרבה – משיכת המזומנים. על פי רוב, כשבנק סוגר את דלתותיו נסגרים גם הכספומטים שצמודים אליו. כרטיס אשראי זה אחלה, ולכסף מזומן יש לא מעט חסרונות – בעיקר כי הוא מאפשר העלמת מס – אך במציאות של ימינו אנחנו עדיין נדרשים לשלם במזומן למטרות שונות, אם זה בשוק, בחניון, בפיצוצייה או באוטובוס.
התוצאה היא שאנחנו נעלצים למצוא חלופות להוצאת מזומנים, ואלה עולות הרבה יותר. אל הוואקום שנוצר עם היעלמות סניפי הבנקים נכנסו הכספומטים הפרטיים, רובם בבעלות כספונט, החברה הגדולה ביותר שפועלת בתחום. אלה אמנם זמינים לנו כמעט בכל פיצוצייה או סניף AM:PM, אבל עלותן למשתמש גבוהה במיוחד – שבעה-שמונה ש"ח ולעתים אפילו יותר. כך נוצר מודל כלכלי חדש לעסקים קטנים רבים ברחבי העיר: הם שוכרים את המכונות הללו מהחברות, ובתמורה לוקחים עמלה גבוהה במיוחד על משיכת מזומן, שאותה הם קובעים לפי רצונם הטוב.
"אני מוצאת את עצמי מושכת בכספומט פרטי ובעמלות יקרות, פעמיים-שלוש בשבוע", מספרת נעמי אבוטבול, תושבת העיר שמסרבת להגיע לבת ים מיפו עבור שימוש בכספומט של הבנק שלה. גם ארז ברוזליק (50) נתקל בבעיה, אבל הוא מסרב להיכנע לעמלות הגבוהות. "אני לא מוכן להשתמש בכספומטים האלה, אז כל פעם שאני רואה כספומט של בנק אני ממהר למשוך מזומנים, כדי שלא אתקע. זה לא אמור להיות ככה".
עמלה של 6.90 ש"ח. כספומט (צילום: shutterstock)
השירות שפעם ניתן לנו בחינם (או בעלות נמוכה במיוחד) הולך ונעשה יקר יותר ויותר. אף שבכספונט טוענים שבשנים האחרונות לא נעשה גידול מהותי בכמות המסופים בעיר, גם מהנתונים שהם עצמם העבירו אלינו, נראה כי כיום כבר מרבית הכספומטים שפזורים ברחבי המדינה הם שלהם. החברה מפעילה 2,700 כספומטים בפריסה ארצית (מתוכם כ-350 מסופים בתל אביב), לעומת 2,200-2,000 כספומטים של הבנקים ושל גורמים אחרים ברחבי הארץ. בסך הכל, בישראל יש הרבה מאוד כספומטים (128 על כל 100 אלף מבוגרים – נתון גבוה בהרבה מהממוצע במדינות המערב), אבל אם ברובם אנחנו נאלצים לשלם עמלה יקרה במיוחד, האם לא הפסדנו בגדול?
מי שכח אותנו?
"הנושא של כספומטים פרטיים היא תופעה שיצאה משליטה", קובע עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים ומי שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים. "הרעיון המרכזי ביסודם של הכספומטים הפרטיים היה חיובי – להגדיל את הנגישות והיכולת לבצע פעולות, אבל בפועל הוא מטיל עלויות מיותרות וכבדות".
ואיך אפשר לתקן את המצב? בבנק ישראל אמרו לנו שידיהם כבולות: "להבדיל מהכספומטים הבנקאיים, שמפוקחים על ידי בנק ישראל, 'הכספומטים הפרטיים' אינם מפוקחים ולבנק ישראל אין סמכות לקבוע את המחיר בהם", נמסר לנו משם. "סמכות כזו יכולה להינתן רק על ידי המחוקק". ומה אומר המחוקק? יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני, פועל בשנה האחרונה בנושא, ובמושב הקיץ הקרוב של הכנסת הוא צפוי לקדם הצעת חוק שתחייב את הבנקים להציב בכל יישוב מספר כספומטים בהתאם לגודל האוכלוסייה, וכמו כן להותיר מסופים אוטומטיים בכל מקום שבו ננטש סניף. כך, מקווה ח"כ כבל, תימצא התשובה לכספומטים הפרטיים היקרים.
"הכספומטים הפרטיים היא תוצאה שיצאה משליטה" כספונט בתל אביב (צילום: שלומי יוסף)
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבנק פרוס בצורה רחבה לטובת תושבי העיר תל אביב: 141 מכשירים לשירות עצמי ו-29 סניפי בנק". מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "בשלוש השנים האחרונות נסגרו בתל אביב שישה סניפים של הבנק. נכון להיום ניתנים שירותי כספרות בכל סניפי דיסקונט, למעט פיילוט המתבצע בשני סניפי באזור תל אביב, לבחינת אפשרות לשינוי בעמדת הכספרים. בתקופה הזו נוספו חמישה כספומטים חדשים, ושמונה כספומטים התייתרו (מסניפים שנסגרו)". מבנק לאומי נמסר בתגובה: "ללאומי פריסה של כ-230 סניפים בכל רחבי הארץ. בכל הסניפים מוצבים מכשירים אוטומיים לצורך ביצוע מרבית הפעולות הבנקאיות, בעלויות מופחתות, לרבות משיכה והפקדה של מזומן, הפקדת שיקים וביצוע שאילתות. ברוב הסניפים שבהם נסגרו מתחמי הטלר תוגבר מספר המכשירים האוטומטיים לטובת קהל הלקוחות. בנוגע לכספומטים ניתן לראות בבירור, כי מרגע שהכניסו עוד מתפעלים שאינם בנקים, המחיר עלה באותם כספומטים ודווקא אלו של הבנקים זולים משמעותית. חשוב לציין כי לאומי משתדל להשאיר מכשיר כספומט במרבית המקומות שבהם מוזגו ונסגרו סניפים".
באשר לעמלה, נמסר מכספונט:"דמי השירות שלנו זולים משמעותית יחסית למקובל באירופה ובארצות הברית, שם מגיעות העמלות עד לשלושה-חמישה דולרים. אנחנו בדרך כלל מאוד צנועים. תפעול המכשירים מגיע לסכומים הללו שכוללים מע"מ, והעלות הזו היא האפשרות היחידה שיהיו מכשירים כאלה. עיקר שירות משיכת המזומנים כיום הוא עדיין מהמכשירים הבנקאיים. בכל מקום השימוש בשירות שלנו הוא בגדר בחירה".
[interaction id="5901f53fcb4fa6890817daad"]
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
המכונה הציונית, כספונט, היא פרי פיתוח של חברת ליפמן ומוצבת במקומות רבים בפריפריה, שם מצוקת הכספומטים היא אמיתית וכואבת. בתל אביב אפשר למצוא אותה כבר בארבעה מקומות. כך זה עובד
אין כמו ניו יורק. גורדי שחקים, סאבוויי, רוצחים סדרתיים ומכונות ATM ב-Dellis והנה גם לנו, התל אביבים מהלבנט, יש במה להתגאות – אז נכון, הבניינים פחות גבוהים, עדיין אין רכבת תחתית והרוצח הסדרתי העיקרי הוא זיוהם האוויר, אבל, היי, כבר שבועיים יש לנו מכונות למשיכת כסף במעדניות, או ליתר דיוק, כספונט (Casponet) במינימרקטים של רשת דראגסטור.
היוזמה אכן נולדה כשהמנהל והבעלים, ירון קרביץ, היה בניו יורק, ביקר ב-Seven Eleven והחליט להביא את רעיון ה-ATM לישראל. לא מתוך הצורך לתת ללקוח אפשרות למשוך כסף בלי ששודד עם אקדח יחכה לו בסמטה אפלה, אלא משום שברחובות שבהם שוכנים הסניפים (מרכז וצפון דיזנגוף, פרישמן וצפון אבן גבירול) פשוט אין מספיק כספומטים. "המטרה היא לתת ללקוח חוויית קנייה מושלמת, כמו בניו יורק", מאשש קרביץ את ההשוואה היומרנית. את באה למינימרקט, ויכולה לעשות את כל הסידורים במכה אחת, כולל קניית תרופות ללא מרשם ומשיכת כסף, כף שאת לא צריכה לנסוע עם הרכב עוד כמה רחובות כדי להגיע לכספומט, שלפעמים גם נגמר בו המזומן". המכונה הציונית, כספונט, היא פרי פיתוח של חברת ליפמן ומוצבת במקומות רבים בפריפריה, שם מצוקת הכספומטים היא אמיתית וכואבת. בתל אביב אפשר למצוא אותה עדיין רק בארבעת הסניפים האמורים. איך זה עובד?
"אנחנו מתחזקים את המכונה, מבחינת החשמל, הטלפון ותפעול המזומנים", מסביר קרביץ. "הפעולה מצריכה קיבלת אישור מהבנק, אבל זה לא שייך לבנקים. הלקוח משלם דמי שירות של 5 ש"ח, שמתחלקים בינינו ובין החברה המייצרת". אז אם אתם רוצים להרגיש שדפקתם את הבנקים (גם אם זה אומר ששילמתם יותר), או סתם למשוך כסף במקום ממוזג, מעתה אמרו: "אמא של דני היא כספונט". בכל מקרה, באנגלית זה נשמע יותר טוב.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![עמלה של 6.90 ש"ח. כספומט (צילום: shutterstock)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2017/04/sizes/shutterstock_139858978_P_wo_500_333.jpg "עמלה של 6.90 ש"ח. כספומט (צילום: shutterstock)")
!["הכספומטים הפרטיים היא תוצאה שיצאה משליטה" כספונט בתל אביב (צילום: שלומי יוסף)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2017/04/sizes/כספומת_4_P_wo_500_333.jpg ""הכספומטים הפרטיים היא תוצאה שיצאה משליטה" כספונט בתל אביב (צילום: שלומי יוסף)")
