Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
סטודנטים בקנדה: השיר "Take a Walk on the Wild Side" טרנספובי
התאחדות סטודנטים באוניברסיטה באונטריו מאשימה את לו ריד, שנחשב לראשון שכתב באופן אוהד על טרנסג'נדרים, בשנאתם. המפיק שלו: "אני לא יודע אם הוא היה צוחק או בוכה"
פוליטיקת הזהויות והפוליטיקלי קורקט – שלב הגרוטסקה: התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה באונטריו, קנדה, התנצלה בפומבי בפני הסטודנטים על כך ששירו של לו ריד, "Take a Walk on the Wild Side", הושמע במהלך ארוע באוניברסיטה. לטענת סטודנטים – טענה שההתאחדות קיבלה – מדובר בשיר טרנספובי.
"Take a Walk on the Wild Side" נחשב לשיר הראשון שעסק בגלוי ובאופן אוהד בטרנסג'נדרים ובאנשים בשולי החברה בכלל. ריד כתב על הטיפוסים שהיו חלק מהמילייה של אנדי וורהול בניו יורק, ובהם הטרנסג'נדריות הולי וודלון וקנדי דארלינג, באופן אנושי, כולל הקשיים שאיתם התמודדו. בכך הוא הכניס לראשונה לתרבות הפופ באופן ישיר את הנזילות המגדרית, במקביל, ואף לפני דיוויד בואי.
להולי וודלון הוא הקדיש את השורות הבלתי נשכחות הבאות: Holly came from Miami, FLA / Hitchhiked her way across the USA/ Plucked her eyebrows on the way/ Shaved her legs and then he was a she/ She says, ‘Hey, babe, take a walk on the wild side.
ועל קנדי דארלינג סיפר: Candy came from out on the island / In the backroom she was everybody's darling / But she never lost her head, Even when she was giving head / She sayes, hey baby, take a walk on the wild side.
הקיטלוג של השיר הזה, ושל ריד בכלל, תחת שנאת טרנסג'נדרים, נראה מגוחך, ומזכיר מקרים דומים בשנים האחרונות באוניברסיטאות בקנדה וארה"ב, כולל ביטול שיעורי יוגה באוניברסיטת אוטווה, מכיוון שהיה מדובר ב"ג'נוסייד תרבותי", כביכול.
"אני לא יודע אם לו היה מתפוצץ מצחוק או בוכה, כי זה פשוט מטומטם", אמר ל"גארדיאן" מפיקו של ריד, האל ווילנר. "מדובר בשיר אהבה לכל האנשים שהוא הכיר ולעיר ניו יורק. לו תמך בקהילה ובעיר כל חייו".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
השיר הפותח את אלבום הסולו של הביץ' בוי היחיד שאשכרה ידע לגלוש. חבל שהוציא רק אלבום אחד, את "Pacific Ocean Blue" המצוין ב־1977. רוק־חוף־מערבי פוגש את זעקת הגולש העירוני לקצת רוחניות – ואם לשפוט על פי שירים (או על פי ההינדים) אין דבר רוחני יותר מנהר.
Dennis Wilson – Pacific Ocean Blue
Billy Joel – "The River of Dreams"
וכאילו כדי לבסס את הטענה על רוחניות הנהר, בא בילי ג'ואל, כפרה עליו, לעזרת חבר עם הלהיט הענק שלו שזכה בגראמי לשיר השנה של 1993.
"God knows I've never been a spiritual man"
Billy Joel – The River of Dreams
Eurythmics – "There Must Be An Angel" (Playing With My Heart)
אחד השירים שהצליחו לרומם את רוחי ולמלא את ליבי שמחה עוד לפני שמלא לי עשור. מהלהיטים הכי גדולים של היוריתמיקס, שנגעו בגוספל בעוד כמה וכמה שירים שלהם באייטיז ובהם "Sisters Are Doin It For Themselves" שבו התארחה ארית'ה פרנקלין.
Eurythmics – There Must Be An Angel
The Polyphonic Spree – "Lithium"
השיר הגדול הזה של נירוונה מהאלבום "Nevermind" ממש לא תוכנן להיות שיר גוספל. מה לעשות שחבורה של היפים לובשי שמלות התלבשו עליו 16 שנה אחרי שיצא, והפכו אותו לשיר מקהלה? לשמוח, זה מה. איזה קאבר אדיר.
The Polyphonic Spree – The Fragile Army
Pink Floyd – "Not Now John"
ועכשיו לכעוס. השיר היחיד באלבום "The Final Cut" מ־1983 ששר דיוויד גילמור (עם מקהלת גוספל, כמובן). האלבום לא מוערך מספיק לטעמי, בטח לא בקרב היפסטרים שאוהבים לזהות את עצמם אך ורק עם הפסיכדליה של ימיה המוקדמים של פינק פלויד. תאצ'ריזם־רוק במיטבו, ולמעשה ביקורת על הפוליטיקה הגלובאלית של התקופה.
עטיפת הסינגל האמריקאי ל־"Not Now John"
David Bowie – "Young Americans"
השיר שהחל את האובססיה של בואי לסול שחור אחרי שהרג את זיגי ואת הגלאם ופצח ב"פלסטיק סול" (כפי שנהג בואי בציניות לכנות הסגנון החדש). שיר כיפי לאללה, ועם זאת לא פחות פוליטי מזה של פינק פלויד שמעליו כאן. ומה לזה ולגוספל? שמעו בעצמכם, לא אחר מאשר לות'ר וונדרוס הצעיר אחראי כאן לקולות הרקע יחד עם זמרים נוספים.
David Bowie – Young Americans
Lou Reed – "Satellite Of Love"
טוב נו, גם פה לא מדובר לגמרי במקהלה אלא יותר בקולות רקע שמזכירים מקהלת גוספל. אבל בין זמרי הרקע האלה נמצא דייויד בואי, שגם הפיק את האלבום "Transformer" ממנו לקוח השיר – ולקראת סופו הוא נעשה מקהלתי ממש. חוץ מזה, שיר יפהפה שלא הרבה יודעים שנכתב במקור עבור האלבום "Loaded" של הוולווט אנדרגראונד, אך יצא רק בימי המירוץ לחלל – כשלו ריד היה צריך את ההשמעות ברדיו.
Lou Reed – Transformer
The Fairfield Four With Elvis Costello – "That Day Is Done"
אחרי כמה שירים עם "כאילו" מקהלות גוספל, הנה שיר עם אחת ממקהלות הגוספל האסליות הוותיקות בארצות הברית. הפיירפילד פור זוכת הפרסים היא להקה שפועלת מאז 1921 (!) ובשיר הזה, שנכתב יחד עם פול מקרטני (ואמור היה לצאת באלבום "Let It Be" של הביטלס) הם מארחים את אלביס קוסטלו שגם הוא חתום על כתיבת השיר היפהפה.
Electrelane -"The Valleys"
כל כך הרבה רוק קלאסי לא היה באור בזויות מעולם, אז לשם האיזון הקדוש, הנה להקת אינדי בריטית עם יציאת גוספל מפתיעה מתוך האלבום הנהדר שלה "The Power Out" מ־2004 ובו היא מארחת את להקת השיקאגו-א-קאפלה.
Electrelane – The Power Out
George Harrison – "My Sweet Lord"
כפי שאפשר לשמוע אותי מציין לפני תחילת השיר בתוכנית, אגיד זאת גם כאן: אי אפשר לעשות תוכנית גוספל ברוק בלי "My Sweet Lord" של החיפוש(ית) הרוחני של ג'ורג' הריסון.
George Harrison – My Sweet Lord
John Lennon – "Give Peace A Chance"
גם חבורה של היפים מטונפים, פציפיסטים שוחרי שאכטות יכולים להיות אחלה להקת גוספל.
Blur – "Tender"
מעבר לכך שהשיר מתבקש בקונטקסט של התוכנית, הידעתם שהשיר המפורסם של בלר, יחד עם מקהלת הלונדון קומיוניטי גוספל, הוא רפרנס לספר "Tender Is The Night" של פ. סקוט פיצ'ג'רלד? וואלה, גם אני לא.
Blur – 13
Jimmy Cliff – "Many Rivers to Cross"
בשביל צמד תוכניות רוק ופופ עם מקהלות גוספל, אפשר לומר שאלה היו התוכניות הכי אשכנזיות שרק אפשר, עם כמעט רק מוזיקה של לבנים. ויתרתי על סול והיפ הופ שבהם הגוספל הוא בן בית, אך לא הצלחתי לוותר על ההמלצה הזאת שלכם לבלדה המושלמת של זמר הרגאיי ג'ימי קליף – מתוך פסקול הסרט "The Harder They Come".
שלום אחרון לבניין הסינרמה, שהריסתו תצא לפועל בחודש הבא. למרות שנחשב להיכל הופעות איקוני, ואירח אגדות כמו לו ריד וניק קייב - הישראלים לא מוחים דמעה. למה?
"סגור לצמיתות", באדום. זה מה שכתוב כשמגגלים “סינרמה". מה שנכון נכון: כבר הרבה זמן שהקאפקייק הברוטליסטי, שַד הבטון, הכיפה של מזרח איילון, עומדת נטושה ומיותמת, חומת קבלן סביב לה. כעת, עם בוא הדחפורים, כבר אין מי שיבכה על לכתה. היא כמנהיג בקומה – רבים אינם זוכרים אותה ומי שכן זוכר אותה חשב שהיא כבר מתה מזמן. הסינרמה נפתחה לקהל ב־1966, ופעלה תחילה כקולנוע חדשני, אחר כך כמועדון מסיבות, ובהמשך כאולם הופעות ואפילו כנסים פוליטיים. בטור שהוקדש לסינרמה ולישיבה על ה"ברזלים" שבפתחה, טוען הבלוגר שמכנה את עצמו יהודה בלו כי זכה הן לרקוד בה כטינאייג'ר מבויש לצלילי שפנדאו בלט והן להתרעם בכובד ראש בכנס של מרצ.
בימים יפים יותר. הסינרמה בשנות השישים (צילום: לעם)
ימיה היפים של הסינרמה באייטיז נכנסו להיכל התהילה של הנצח באוסף הלהיטים "CINERAMA1“, שנפתח כראוי ב"Rock Me Amadeus", ובהתאם זכה האולם אף לארח את טקס מלכות היופי. בסיבוב השני של הסינרמה כמועדון אפילו נרצח בה מישהו בירייה, ונמצא “כשכדורי אקסטזי ליד גופתו". בניגוד לפסאדה של ישראל כמקום שמחבק את עברו, שנועדה בעיקר לצרכים פוליטיים בינלאומיים, היהודים הם עם בלי סנטימנטים. נגד סגירת האסטוריה בלונדון – מועדון הופעות בסדר גודל מקביל שנהרס עקב בנייה של תחנת רכבת חדשה – קמו מחאות רבות, בהן השתתפו להקות כמו פרנץ פרדיננד והקייזר צ'יפס. לא שעזר להן. נגד הרס הסינרמה לא שומעים את אייל גולן או פורטיס מוחים, מקסימום מוחים דמעה וממשיכים קדימה.
“שיקרתי בצבא שאחי מתחתן כדי לצאת להופעה של איגי פופ בסינרמה", נזכר ירון גת, סמנכ"ל מחלקת הפרומו (הפורש) של שידורי קשת, שראה שם, בין השאר, את לו ריד, ביורק, רדיוהד, פיית' נו מור וסוניק יות'. “הסינרמה הייתה מקום נהדר להופעות. הסאונד היה מעולה – אלא אם הסאונדמן דפק את העניין – הבמה גדולה, מי שרצה לשבת יכול היה לראות ולשמוע מצוין, מי שרצה לעמוד ראה ושמע מצוין. היום אין מקומות טובים בסדר גודל כזה. לא האנגר 11 ובטח לא ביתן 1".
לו ריד, איגי פופ ודיוויד בואי. קפצו לסינרמה
אתה זוכר רגעים מהופעות ספציפיות?
“אני זוכר את טוקסידומון מעלים את פוליקר לבמה והופעה מדהימה של ניק קייב אחרי ליל הסדר מדבר על קניידלך".
פחות שושנים פראיות
גם הקולנוען עמית איצקר (מגיש תוכנית הרשת “חתיכות") זוכר בדמע את ההופעה הזאת של ניק קייב והזרעים הרעים: “אחת ההופעות הטובות שראיתי. בליקסה ברגלד שר את התפקיד של קיילי מינוג בדואט הרצח המפורסם, וזה היה מרגש יותר מהגרסה המקורית. כששמעתי שהורסים סופית את הסינרמה עלו בי גם מחשבות של רצח. הסינרמה זה המקום שבו יגדלו השושנים הפראיות".
סקייטפארק סינרמה (צילום: דוד שי)
כאמור, לא שושנים פראיות אלא מגדל בן 35־45 קומות, עליו עובד משרד האדריכלים פרחי צפריר, אח למגדל טויוטה הסמוך, בן דוד של מגדל אלקטרה שממול, ומבשר גאה לעוד שלושה מגדלים שיקומו לצדו. האדריכל ומו"ל הוצאת בבל שרון רוטברד זכה להיות בסינרמה בגלגולה הראשון כבית קולנוע, אבל גם הוא לא מתרגש מהרס המונומנט: “זה בניין שעומד כאבן שאין לה הופכין כבר הרבה זמן. לא משתמשים בו, סתם תקוע שם. בתי קולנוע הרי כבר לא צריך. מה שכן כדאי לשמר זה את השימוש של המגרש. כלומר, בעיקר אם השטח שייך לעירייה – במקום שימכרו אותו ליזם למשרדים, שישמרו את השימוש של המגרש למטרות ציבוריות ותרבותיות. באזור הזה של העיר, בצד השני של איילון, אין מבנה בסדר גודל כזה שמשמש לתרבות".
עוד לא נולד. בניין הסינרמה בשנת 1949 (צילום: לעם)
אין אזרחים, רק צרכנים
את התפתחותו של מזרח איילון לבירה קרה והיפר קפיטליסטית חזה רוטברד במאמר המופתי “איילון סיטי", שפורסם בינואר 2000, שבו כתב: “איילון סיטי היא מיזם ללא פרויקט וללא מתכנן, ביטוי ספונטני ופראי של הגלובליזציה, של כלכלת השוק המקומית ושל תהליכי ההפרטה שעברו על התכנון העירוני… עיר ללא אורבניזם, רק ארכיטקטורה. איילון סיטי היא מרחב ציבורי על טהרת ההפרטה. באיילון סיטי אין אזרחים, יש רק צרכנים".
לאיתי פנקס, חבר מועצת העיר מטעם מרצ ויו"ר ועדת ההיגוי לפרויקט קירוי נתיבי איילון – הפרויקט השאפתני נוסח ההיי־ליין הניו יורקי – יש תקוות אחרות: “המגדל המתוכנן במקום הסינרמה יגיע אכן עד פארק קירוי איילון. המטרה היא שיהיו כמה שיותר מבני ציבור, חלק ממקום של עירוניות מתקדמת, ולא מה שאנחנו קוראים במינהל ההנדסה ‘מגדלים על חסה'".
אה, מה שקורה תמיד, כחלק מהפיכת בני האדם לרובוטים יצרניים.
“כבר לא. גם במגדל של גינדי באבן גבירול וגם במגדל אלקטרה הקפדנו על חזית מסחרית וקשר לרחוב".
אבל כל עוד אין שם מגורים זה תמיד יהיה ככה: סביבה מסחרית שאין לה חיים משל עצמה.
“אחד היתרונות של קירוי איילון הוא הפחתת הזיהום והרעש שתאפשר גם בנייה למגורים, כך שהמקום יחיה כל הזמן ותיווצר בו גם עירוניות: בתי ספר, גנים, ואולי חנויות של אנשים ולא רק פיצוציות של משרדים".
היית בסינרמה פעם?
“לא גדלתי על ברכיה, אבל כן, הייתי במסיבת סילבסטר של שירזי. משהו גדול ונחמד".
היינו פה: אמנים מספידים את הסינרמה
מוני מושונוב:
“הופעתי שם אמנם די הרבה, אבל הסינרמה מבחינתי תמיד תהיה הזיכרון שלי בתור נער בן 17 שרואה פעם ראשונה סרט בשיטת הסינרמה. זה הדהים אותי. זה היה החידוש הכי גדול שהיה באותה תקופה. מה לעשות, אנחנו מדינה של תרבות נדל"ן".
מוני מושונוב
ערן צור:
“יש לי המון זיכרונות מהבמה המדהימה הזאת של הסינרמה. אני זוכר אותה היטב, במה רחבה ומרשימה. חוץ מזה שראיתי שם הופעות מצוינות, גם חיממתי בשנת 2000 את מרקורי רב וצילמנו שם קליפ ללהקת טאטו. אין ספק שהבמה סיפקה לי רגעים מרגשים".
ערן צור
אלי לולאי, להקת רוקפור:
“הסינרמה הייתה אולם שבו ראיתי הופעות שהשאירו בי חותם. למשל איגי פופ, שבאותה הופעה חוץ מהתחתונים שלו נתן הכל. לדעתי עד היום בהופעות שלי ושל רוקפור יש בי איגי־פופון קטנטן במוח. גם ההופעה של רדיוהד, שאחריה קניתי את הסנדלים הראשונים שלי, הלכתי בעקבות תום יורק. להבדיל ממנו נראיתי כמו טייל מבני עקיבא. בדרך היו גם ברי ופורטיס ומינימל קומפקט אבל ככה זה כנראה – המלך מת, יחי המלך החדש".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
סנטיגולד עפה על עצמה, גריימס ממשיכה להדהים, שיר של סיינט וינסנט שהפיגועים הקפיצו בחזרה לתודעה וימים יפים יותר מהבטקלאן בפריז - במדור המוזיקה "אור בזויות"
כמה זה חצי מ-"99¢"? חצי מעטיפת האלבום החדש של סנטיגולד
הוראות שימוש: לוחצים פליי. זה הסימן המשולש הזה, כן? כן.אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק
Warren Zevon – "Mohammed's Radio"
שירו האופטימי משהו של וורן זיבון, מאלבומו מ-76, מתאר חיים קשי יום שבהם לפחות ישנה הנחמה שברוקנ'רול ובסול המשודרים בתחנת רדיו פיראטית של איזה בחורצ'יק אחד, מוחמד.
וורן זיבון. צילום: Gettyimages
Jackson Browne and Warren Zevon – "Cocaine"
ממש בשנה בה יצא אלבומו של זיבון, ממנו לקוח השיר שפתח את התוכנית, הוזמנו הוא ובראון יחד כדי להתראיין ולנגן שירים של שניהם באולפנים בהולנד. כאן, הם מבצעים את "Cocaine" של בראון, בביצוע אקוסטי נהדר. בראון, אגב, הפיק מוזיקלית את אלבומו של זיבון.
"Now I'm losing touch with reality and I'm almost out of blow \ It's such a fine line… I hate to see it go \ Cocaine, runnin' all ’round my brain"
מה האח בלוז עושה שם? מימין: ג'ון בלושי, וורן זיבון וג'קסון בראון. צילום: Gettyimages
Lou Reed, John Cale, Nico – "I'm Waiting For The Man" live at the Bataclan, Paris 1972
חברי הוולווט אנדרגראונד בהופעה חיה בתיאטרון הבטקלאן בפריז, 43 שנה לפני שהמקום הפך למרחץ דמים בסוף השבוע האחרון. השיר, כידוע, מספר על חווית התארגנות על סמים ברחובות ניו יורק, ויצא במקור ב-67, באלבום "The Velvet Underground & Nico". הביצוע האקוסטי החי ממשיך ברמה מסוימת את "Cocaine" האקוסטי ששמענו קודם מההופעה של וורן זיבון וג'קסון בראון.
Kevin Ayers, John Cale, Brian Eno, Nico – "Driving Me Backwards" live at the Rainbow Theatre, London 1974
אחד מתיעודי ההופעה הטובים בהיסטוריה נקרא בפשטות "June 1, 1974". בנוסף למוזיקאים הענקיים שעל עטיפת התקליט, ניגנו בה גם הגיטריסט מייק אולדפילד ורוברט ווייאט בכלי הקשה. השיר האפל הזה שפותח את ההופעה שייך לבריאן אינו.
June 1, 1974
Kevin Ayers – "May I"
איירס, ההיפי הנצחי (כלומר, כמעט נצחי – הוא מת), היה ממקימי להקת סופט מאשין לצד רוברט ווייאט ומיוצרי הפסיכדליה הבולטים בבריטניה של הסיקסטיז והסבנטיז. זהו שיר שמשי, חצי תמים-חצי מחורמן, שקצת עומד בקונטרסט לשיר ששמענו קודם. למעשה, ביצוע חי שלו סגר את ההופעה הפסיכית ההיא מה-1 ביוני 1974, אך זהו ביצוע האולפן מתוך אלבומו של איירס, "Shooting at the Moon", מ-1970.
קווין איירס. צילום: Gettyimages
Benjamin Esterlis – "Another Ocean"
אפשר לטעות ולחשוב שהשיר הזה ממשיך את רצף הסבנטיז שפתח את אור בזויות של השבוע, אך האמת היא שמדובר בסינגל חדש לגמרי של היוצר הישראלי בנימין אסתרליס, a.k.a מורפלקסיס. אסתרליס, חבר בהרכבים הנסיונייםWe Are Ghostsו-Scorpio 70, עומד בסוף החודש להוציא את אלבומו "The Blue Bay", שיהיה הראשון שלו תחת השם שאמא שלו נתנה לו. כל האלבום הוקלט על מכשיר 4 ערוצים ישן, תוך שימוש נרחב בכלים אקוסטיים ובסינטיסייזרים אנאלוגיים מעידן הווידאו והקסטה.
Unknown Mortal Orchestra – "So Good at Being in Trouble"
אחד השירים האהובים עלי של להקתו הנהדרת של רובן נילסן הניו זילנדי. השיר דווקא לא לקוח מהאלבום המעולה שהוציאו השנה, "Multi-Love", אלא מהקודם שנקרא בפשטות "II". ברביעי הקרובUMO יופיעו לראשונה בישראל, ברידינג 3, כשהם באמת בשיא כוחם. וזה לא משהו שכדאי לכם לפספס.
St. Vincent – "Paris Is Burning"
יש אנשים שכל דבר שקורה מסביב או בתוכם מגיע יחד עם שיר. ואני, כששמעתי בסוף השבוע האחרון על הרצח ההמוני הפסיכי בפריז, לא יכולתי שלא לחשוב על "Paris Is Burning" של סיינט וינסנט, מתוך אלבום הבכורה שלה, "Marry Me" מ-2007. טוב נו, נכון, חשבתי קודם עלהשיר של פורטיס, אבל:
"We are waiting on a telegram \ To give us news of the fall \ I am sorry to report \ Dear Paris is burning after all"
סנט וינסנט. צילום: Getty Images
Tame Impala – "Confide In Me"
טיים אימפלה עושים קיילי מינו! הם לא ממש שינו יותר מדי את להיט הניינטיז האדיר הזה של בת ארצם האוסטרלית. ואולי טוב שכך.
Susanne Sundfør – "Fade Away"
שמעתי את השיר הזה של מלכת נורווגיה משהו כמו 923545 פעם מאז שיצא באלבום האדיר "Ten Love Songs", מוקדם יותר השנה. נראה לי שאני מעריץ. הצילו!
סוזן סנדפור. צילום: Gettyimages
Kate Tempest – "Circles"
"I’m in a corner saying nothing \ Sitting in a pub with my eyes closed \ Swaying to a power ballad \ Shredding tears at the high notes \ My hands are frozen, I forgot my gloves \ My heart is broken, I don’t want no love \ Love just rots your guts \ If you’re the type to feel what you touch
No wait, my hands are smoking on this hot tea cup \ My heart is open, all I want is love \ Love will prop you up \ If you’re the type to feel what you touch"
Missy Elliott feat. Pharrell – "WTF"
לאן מיצי נעלמה? הו, לא חשוב, הנה היא חזרה. כמעט תלינו שלטים, אבל היא אפילו הביאה איתה את פארל ונשמעת לגמרי בריאה. אגב, במקרה שלה "WTF" הוא ראשי תיבות ל-Where They From. טובה מיצי.
Santigold feat. BC – "I Can't Get Enough of Myself"
סנטיגולד עומדת להוציא את אלבומה החדש, "99¢", בינואר הקרוב. עד אז, הנה סינגל מפתיע וסופר שמייח מתוכו, עם השפעות של מוזיקה אפריקאית. את הביט העליז מספק לטראק פאטריק ברגר, שעבד בעבר עם לנה דל ריי וצ'ארלי XCX.
עטיפת האלבום החדש של סנטיגולד – "99¢"
Grimes – "Kill V. Maim"
אם זה היה לגיטימי איכשהו, חצי מהתוכנית של השבוע הייתה שירים מתוך החדש של גריימס. זה אלבום הפופ (הלא מלנכולי. אההם, סוזן סנדפור) הכי טוב ששמעתי השנה. בריאיון ל-Q Magazine, גריימס הצהירה כי זה הפייבוריט שלה מתוכו, והוסיפה את הדבר הנפלא הזה:
"[It’s] written from the perspective of Al Pacino in The Godfather Pt 2. Except he’s a vampire who can switch gender and travel through space".
![עטיפת הסינגל האמריקאי ל־"Not Now John"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/09/sizes/PINK_FLOYD_NOT_NOW_JOHN_USA_DJ_7_PIC_2_wo_500_351.jpg "עטיפת הסינגל האמריקאי ל־"Not Now John"")
![עטיפת האלבום החדש של סנטיגולד – "99¢"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/11/sizes/1035x1035-e0111392_wo_500_500.jpeg "עטיפת האלבום החדש של סנטיגולד – "99¢"")