• Facebook
• Twitter
• Email

חיכיתי לתוכנית הזאת, שפחות מתמקדת בז'אנר מסויים אלא יותר בהלך רוח. אלו השירים השקטים, היותר mellow, שהכי ריגשו אותי השנה. וכמובן שכמו ביתר תוכניות הסיכום שלי, גם בזאת יש חריגות מבורכות. בשבוע הבא חג הסיכומים של אור בזויות יגיע לקיצו עם תוכנית סיכום הגראז', פסיכדליה ואינדי-רוק שיהווה את הפינלה. אל תפספסו את שני הסיכומים הקודמים שלההיפ הופ והסולואתסיכום האינדיפופמשבוע שעבר.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Other Lives – "English Summer"

השיר הכי יפה באלבום השלישי של הרכב האינדי-רוק הסינמטי מאוקלוהומה נשמע כמו פסקול לקיץ נטול אור שמש. אומרים שהלהקה מזכירה את פליט פוקסס ואלט-ג'יי. לשמחתי אני לא שומע את הקשר אל השתיים. עם זאת, החיבור עם רדיוהד, שאותם חיממו בסיבוב ההופעות של האלבום "The King of Limbs", דווקא די ברור. באמת יש במלנכוליה שלהם משהו מאוד בריטי.

Dorthia Cottrell – "Gold"

הרכב הסטונר-מטאל המצוין Windhand הוציא השנה את "Grief's Infernal Flower" – אלבום ענק לטעמי שקולע לטעמו של קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר. בצדק הוא זוכה למקום נכבד בסיכומי המטאל של השנה (במקום ראשון במצעד של סטריאוגאם, למשל), עם זאת פחות אנשים נחשפו לאלבום הסולו של הסולנית שלו, דורת'יה קוטרל, שגם יצא השנה. נשמע כמו הצד המשלים והשקט לאלבום הרועם של להקתה, עם אמריקנה מאובקת ואפלה וקול ענק שעלול לגרום לכם לבכות. נראה לי שהתאהבתי.

Sharon Van Etten – "Remembering Mountains"

הסינגר-סונגרייטרית הנהדרת קארן דלתון, מעולם לא הפכה לכוכבת פולק-בלוז כמו חבריה, בוב דילן ופרד ניל, אבל היא לגמרי הייתה ראויה לכך. השנה יצא פרויקט מחווה יפהפה של זמרות שרות שירים שלה, שלא ראו אור, וביניהן ג'וליה הולטר, מריסה נדלר, איזובל קמפבל ושרון ואן אטן – ששרה את שיר הנושא המושלם מתוכו.

Julia Holter – "Sea Calls Me Home"

למרות שלא ערכתי (עדיין) רשימה ממוספרת של אלבומי השנה שלי, סביר מאוד להניח ש"Have You In My Wilderness" של ג'וליה הולטר ייכנס בטופ 3. יש בו חיבור שמיימי בין עיבודים נסיוניים אך עדיין פופיים-משהו, כתיבה אישית ונהדרת ונגיעות של מוזיקה קלאסית. ורוחה החיה של קייט בוש מעופפת מעל כל זה ומשרה אווירה מוזרה. שימו לב לקראת סוף השיר לסולו הסקסופון הקצרצר והמחורע שמערבל ת'מוח בתוך כל העדינות הזאת.

Majical Cloudz – "Downtown"

אני סאקר של רומנטיקה אובדנית. וכמה יופי יש בהגשה האינטימית כל כך של דבון וולש:

"There's one thing I'll do \ If it ever goes wrong \ I'll write you into all of my songs \ And if suddenly I die \ I hope they will say \ That he was obsessed and it was okay"

Chromatics – "Just Like You"

איפה האלבום שלהם, איפה? אני עדיין מחכה ל-"Dear Tommy" שכבר היה אמור לצאת השנה. בינתיים, החבר'ה מהלייבל הנהדר Italians Do It Better הספיקו להוציא לא פחות משבע גרסאות כיסוי ל-"Girls Just Want to Have Fun", אבל אלבום לא אופק. לטעמי "Just Like You" הוא עדיין השיר הכי יפה, מרגש (ועצוב) שלהם מהזמן האחרון, עם ביט אלקטרוני וקול מלחשש שמתאים ללילה לבד מול קיר.

Jaakk Eino Kalevi – "Deeper Shadows"

הבטחתי קצת חריגות והנה מגיעה אחת: ז'אקו אינו קאלבי הוא אמן אלקטרוניקה פיני שיוצר קטעי איטלו-דיסקו נגועים בסופט-רוק הזייתי. זה צ'יזי בדיוק במידה המודעת לעצמה כדי להפוך את החומרים שלו לפנינות פופ מוזרות.

Low – "Into You"

לואו היא אחת הלהקות האהובות עלי, אבל אני מוכרח לומר שהאלבום החדש שלה, שלראשונה "חוטא" באלקטרוניקה, לא הפיל אותי מהרגליים. יש בו כמה קטעים יפים מאוד, כמו זה, אבל הוא לא בין האלבומים הגדולים שלה. בהזדמנות זו אפנה אתכם לריאיון שעשיתי מוקדם יותר השנה עם סולן הלהקה, שהיהאחד הראיונות המיוחדים שיצא לעשותאי פעם. קרה שם משהו בשיחה ההיא.

Sufjan Stevens – "Should Have Known Better"

השנה חזר סופיאן סטיבנס למקורות הפולקיים שלו, רק שהפעם הוא לא מתאר מקומות באמריקה, כפי שעשה באלבומיו מהעשור שעבר, אלא את חייו שלו, והתוצאה היא הדבר הכי אינטימי שאי פעם יצר. בשיר זה הוא מתאר את האבל על הקשר האבוד עם אמו האלכוהוליסטית הדכאונית שנטשה אותו ואת אחיו כשהיו קטנים ואת החרטה על אי יצירת הקשר עמה אחרי מותה. בראיון מהשנה סיפר כי הוא לא מעוניין לגדל ילדים בעקבות הילדות שחווה. כואב.

Jim O'Rourke – "Hotel Blue"

רשימת האמנים שאורורק עבד איתם כמפיק ארוכה להחריד (סוניק יות', ג'ואנה ניוסום, ווילקו. וזה רק על קצה המזלג). בעצמו הוא גם הוציא אינספור אלבומים, רבים מהם מגיעים לאוונגארד ואימפורביזציה, אך השנה הוציא את "Simple Songs" – שכשמו כן הוא. טוב, לא בדיוק, אבל אלו שירים הרבה יותר פשוטים ממה שהוא הרגיל אותנו לצפות. השיר הזה, שהוא האהוב עלי באלבום, מתחיל בגיטרה קטנטנה ומסתיים באורקסטרה ענקית. שיר נהדר עבור מי שמרגיש שלא נשאר לו מקום.

My Morning Jacket – "Big Decisions"

אנומליה מספר #2 בסיכום הזה. אי אפשר לומר על השיר שהוא שקט או בלדה כלשהי, אבל האפקט שלו עלי הוא לגמרי של שיר נוגה למרות הרוקיסטיות שלו. ג'ים ג'יימס, הסולן, שר כאן, תוך הפגנת אהבה גדולה, על מישהו או מישהי שהוא כבר לא מסוגל לעזור לו/ה, לא מסוגל להחליט הכל עבורו/ה. ויש פה גם אחלה של פזמון סינג-אלונג. מיי מורנינג ג'אקט הוציאו השנה את האלבום הטוב ביותר שלהם מזה שנים.

Father John Misty – "I Love You, Honeybear"

רומנטיקה חסרת תקנה שכוללת סכיזופרניה, דיכאון, את בנו של השטן, ספינה טובעת ומצעים עם כתמי רורשאך של מסקרה, אפר, שפיך ודם. מה עוד אפשר לבקש? מתוך האלבום השני שהוציא השנה פאד'ר ג'ון מיסטי, שהתגלה גם כחיית במה נרקיסיסטית לא נורמלית. אם לא ראיתם אותו עדיין בהופעה (אני פספסתי אותו השנה בפולין), תתנחמו לפחות ביוטיובים.

John Grant – "No More Tangles"

עוד נרקיסיסט מודע שהוציא אלבום נהדר השנה הוא ג'ון גרנט (שרבים מתבלבלים בינו לבין פאד'ר ג'ון מיסטי, בגלל גוון קול דומה). "Grey Tickles, Black Pressure" הוא אלבום מורכב מאוד, וגם הכי מגוון מוזיקלית של גרנט עד כה.

Kurt Vile – "Pretty Pimpin"

בשיר הפותח את "…b'lieve i'm goin' down", האלבום שקורט וייל הוציא השנה, הוא נשמע כמו מישהו שנמצא במשבר אישיות חמור, מי שלא מזהה את ההשתקפות שלו במראה. אבל גם כשוייל שר על הילד-איש שהוא ועל המרחק בינו ובין מי שהוא מדמיין שהוא רוצה להיות – הוא נשמע תמיד כל כך נינוח, כזה laid back.

Alex G. – "Brite Boy"

ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.

Nicole Dollanganger – "You're So Cool"

תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization", שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.

Jenny Hval – "That Battle Is Over"

ג'ני חבל? רק לאחרונה התחלתי להאזין לאלבום המיוחד שלה, שבו משתתפים מוזיקאים מ-Swans ו-Jaga Jazzist. בסינגל הבולט הזה, מתוך "Apocalypse, Girl", ג'ני תוהה מה לקחנו מכל מהפכות הדורות הקודמים, האם באמת התקדמנו ולאן?

"You say I'm free now, that battle is over, and feminism is over & socialism's over. Yeah, I say I can consume what I want now"

Yo La Tengo – "I'm So Lonesome I Could Cry"

קלאסיקת אמריקן סונג-בוק של האנק וויליאמס זוכה לגרסת כיסוי נהדרת באלבום החדש של יו לה טנגו. שמעו גם אתהקאבר המעולה שהם עשו לקיור.האלבום שהם הוציאו השנה מורכב בעיקר מקאברים, רובם מוצלחים.

Matthew E. White – "Feeling Good Is Good Enough"

איזה שיר אופטימי ויפה זה, אני גם כל כך מתחבר למסר שהוא בעצם שם השיר. מאת'יו אי. ווייט איכשהו מצליח בקלות לערבב רגאיי, טרופיקאליה, פולק וגוספל לכדי פנינות אינדי חכמות, אך באלבומו החדש והשני, Fresh Blood, הוא מתמקד בעיקר בארנ'בי דרומי.

Joanna Newsom – "Divers"

אלבום חדש לג'ואנה ניוסם והפעם למזלנו הוא לא משולש, כך שאולי נצליח להשתלט עליו לפני שתוציא עוד אחד. החדש משלב בארוק, פולק אמריקאי מהמאה ה-19, מחשבות על מושג הזמן, רעיונות שיכולים להפוך לסרט מדע בדיוני וכמובן את נגינת הנבל וקולה היפהפיים. כמו שבטח אתם כבר יודעים, במקרה שלה דרושה האזנה מעמיקה לשירים – הם מאוד מילוליים. עוד לא צללתי ליתר האלבום כי תקוע על שיר הנושא. טוב לי איתו בינתיים.

Susanne Sundfør – "Memorial"

גם בתוכנית הקודמת, של האינדיפופ, השמעתי את סוזן סנדפור, הלוא היא מלכת נורבגיה. אלבום הפופ של השנה וכנראה גם אלבום השנה שלי. ב-"Ten Love Songs", סנדפור מצליחה, איכשהו, לחבר בין אייטיז, יורו-טראש ופופ לבין אקטרוניקה עדינה ואפילו מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס – לכדי שירים עצובים ורקידים להפליא. לדפוק באמצע אלבום פופ יציאה של 10 דקות (שחולפות כמו שתיים)? שלמות.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

נ.ב. בכל ארבע תוכניות הסיכום אין מוזיקה ישראלית, לא כי אני לא אוהב או חושב שהיא לא ראויה חלילה, אלא כי בשבילה שידרנו אני ובר פלג אתסיכום השנה העברית.

• אלכס ג'י
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• קורט וייל
• יו לה טנגו
• ג'ואנה ניוסום
• סיכום 2015
• ג'ים אורורק
• ניקול דולנגאנגר
• מוזיקה
• Low
• לואו
• פאדר ג'ון מיסטי
• ג'ון גרנט
• סוזן סנדפור
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזוויות
• שרון ואן אטן
• ג'וליה הולטר
• אור בזויות
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

סיכום המוזיקה ששודרה באור בזויות ב-2015 ממשיך עם תוכנית שנייה שמתמקדת במיטב האינדי פופ, אלקטרוניקה ועוד כמה יוצאי דופן. בשבועיים הקרובים אשדר עוד שתי תוכניות סיכום; בשבוע הבא את תוכנית סיכום המוזיקה השקטה, מרגשת והלפעמים דאונרית שיצאה השנה ובעוד שבועיים את האחרונה והרביעית שתסכם את הרוק, הפסיכדליה והגראז'. אל תפספסו גם אתסיכום ההיפ הופ והסולששודר בשבוע שעבר. ועכשיו, לט דה מיוזיק פליי!

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Grimes – "Flesh Without Blood"

ההוכחה שאת יכולה להיות אמאמא של האלטרנטיב והאינדי המעודכן ובאותו זמן להיות מלכת פופ שבאמת אוהבת מיינסטרים. כלומר, זאת לא יצירה צינית בשום צורה. יש כאן אהבה טהורה לפופ מצעדים ועם זאת, מכוון שמדובר בגריימס, הזוויות עדיין מחודדות, האדג' שלה בולט מכל פינה. זה אלבום וורדרד במכוון ועקום כמתבקש. האלבום "Art Angels" הוא יצירה אדירה.

Susanne Sundfør – "Fade Away"

האלבום שמנפח את קלישאת ה"לרקוד עם דמעות בעיניים" למימדי ענק. סוזן סנדפור, מעבר לכך שהיא זמרת מדהימה, מצליחה לרגש אותי כאן למוות באלבום עמוס להיטים שמצליח איכשהו לחבר אייטיז, יורו-טראש ומוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס לכדי משהו שכל כך כיף להאזין לו. מאחר וזה האלבום שהאזנתי לו הכי הרבה השנה, ייתכן ואין וברירה אלא להכתיר אותו לאלבום השנה שלי. זה מפתיע גם אותי.

U.S. Girls – "Damn That Valley"

כמו סוזן סנדפור וגריימס, גם מג רמי מ-U.S. Girls יצרה מוזיקה הרבה פחות פופית עד האלבום שהוציאה השנה, "Half Tree", שראה אור בלייבל האהוב 4AD. בשירה שלה יש קריצה ללהקות נשיות מהסיקסטיז, אבל ההפקה רחוקה מאוד מהקלילות של אותן להקות. להפך, היא דחוסה עד התפקעות ומתחת לפני השטח הפופיים משהו חרד שם מאוד.

Unknown Mortal Orchestra – "Multi-Love"

מה עוד אפשר לומר על האלבום הזה של UMO? מדובר באחד הדברים הכי מרעננים שיצאו השנה, שמחבר בין אינדי-פופ, רוק פסיכדלי, אר'נבי וסול עם סיפור מעניין מאחורי התכנים (סיפור אהבה משולש) שמוגש באופן כזה שעושה כיף לזוז איתו. מי שהיה בהופעה ברידינג 3 לפני כחודש יודע עד כמה מרקידים החומרים האלו, עם כל כמה שיש בהם כובד ראש.

East India Youth – "End Result"

לא יודע לגבי האלבום בשלמותו, אבל לפחות כמה שירים מתוך "Culture of Volume", השני של East India Youth הלוא הוא ויליאם דוייל הלונדוני, הם בין האהובים עלי מהשנה האחרונה וכנראה ש"End Result" הוא הפייבוריט מביניהם. דוייל מחבר את האהבה לפט שופ בויז עם קול הטנור היפהפה שלו להשראה רצינית של אמביינט – בריאן אינו סטייל – לכדי שירים קליטים ובמקרה השיר הזה – עם אפיל אפל ומרתק.

ANOHNI – "4 Degrees"

מי זו צצה לה פתאום? אנוהני היא לא אחרת מאשר אנתוני הגרטי בגרסה פופית ותחת שרביט ההפקה של היוצרים הצבעוניים ויוצאי הדופן, כל אחד בדרכו שלו, הדסון מוהוק ו-Oneohtrix Point Never. מדובר בקטע חדש מאוד, שטרם יצא באלבום, ולטעמי מדובר לחלוטין באחד השירים היפים בזמן האחרון. ועל הקול היחיד ומיוחד של אנתוני, סליחה – קולה של אנוהני, אין מה להוסיף.

Panda Bear – "Boys Latin"

האחרון של נוח לנוקס, איש אנימל קולקטיב, הוא כצפוי עוגת שכבות פסיכדלית בטירוף בהפקת פיט קמבר מלהקת Spacemen 3. אני לא בטוח עד כמה האלבום הזה מחדש על גבי מה ששמענו כבר מפנדה בר באלבום "Person Pitch", אבל עדיין מדובר באסופה מסחררת של שירים שאף אחר לא עושה שום דבר שמזכיר אותה.

Animal Collective – "Floridada"

בעצם, אולי היחידים שכן מזכירים את פנדה בר הם הוא עצמו יחד עם להקתו המופרעת, שבה חבר גם Avey Tare. "פלורידאדה" הוא קטע חדש שפותח את האלבום "Painting With" – שצפוי לצאת בסוף פברואר 2016. שיר כיפי לאללה. באלבום צפויים להתארח ג'ון קייל וקולין סטטסון.

Rysy – "Brat"

ריסי הם צמד פולני צעיר (שלעיתים קרובות מארחים זמרת) שהכרתי בפסטיבל Open'er השנה בפולין. הם קצת מזכירים את The XX, אבל יש להם לגמרי קטע משלהם. עד כה הוציאו את האי.פי "Ego" והאלבום "Traveler", שמחברים מלודיות יפות עם תכנותים יצירתיים ותיפוף חי שהופך את כל העסק לחווית לייב מצוינת.

Jamie XX – "OBVS"

לקח לי קצת זמן להכיר בכך, אבל האלבום של ג'יימי XX אכן מצוין. אני מאלה שתמיד טענו שהלהקה ממנה יצא, The XX, טובה בעיקר בזכות הרמיקסים שעשו לשיריה – ושבפני עצמה היא פחות מעניינת. אבל, כאמור, "In Colour" אחלה אלבום שבמידה מסוימת מזכיר לי את החומרים של הרכב אחר שאני אוהב בשם Dirty Art Club. בחרתי את אחד השירים שבהם הוא לא מארח לא את הזמרת רומי ולא את הראפר יאנג ת'אג שמתארחים בסינגלים הבולטים ממנו. "OBVS" הוא הראשון שנתפסתי עליו.

SEXWITCH – "Helelyos"

נטאשה קאהן מ-Bat For Lashes הוציאה השנה אי.פי מגניב של ביצועים משלה (יחד עם המפיק שלה ועם להקת הפסיכדליה הבריטית TOY) לקטעים ממרוקו, פרס תאילנד ועוד. התוצאה מעניינת וכייפית, אך לא כל האלבום שווה כמו השיר הזה. "Helelyos" במקור בוצע על ידי הזמר הפרסי Zia לפני המהפכה באירן. מדובר בקטע סייק Fאנק גראז'י מגניב לאללה, וקאהן מוסיפה לו את המכשפתיות האפלה שלה. אחלה הפתעה היה השיר כשיצא.

The Soul Surfers – "Time Is a Gun" feat. Shawn Lee

לא כל כך צפוי להיתקל בהרכב סול-רוק מלוכלך ולגלות שהוא רוסי, אבל הסול סרפרס הם אנומליה מדהימה, מלאת חיות, פאנקיים בטירוף שהשנה הוציאו את האלבום המלא הראשון שלהם- "Soul Rock". האלבום רואה אור בלייבל המצוין Ubiquity שבבעלות המולטי-אינסטרומטליסט האדיר שון לי, שגם משתתף בשיר הזה.

Big Wild – "Aftergold"

הקטע הזה תפס אותי חזק השנה ואחראי לו מפיק אלקטרוניקה מ-L.A שהוציא אותו בלייבל החדש יחסית – Foreign Family Collective. זהו הסינגל השני בסך הכל שהלייבל מוציא והוא נשמע קצת כמו אם קאריבו היה יוצר היפ הופ אינסטרומנטלי.

Shamir – "Make a Scene"

השנה הוציא הילד האנדרוגיני מלאס וגאס את "Ratchet", אחרי שחרך רחבות ותוכניות רדיו עם הסינגל החצוף "On The Regular". ובכן, את השיר הזה אני אפילו עוד יותר אוהב. חצוף לא פחות והרבה יותר מכוון-הרמות! אגב,יצא לי לראיין אותו מוקדם יותר השנה, וכן, הוא מודע לכך שיש לו שם של ראש ממשלה משופם מהאייטיז.

Seven Davis Jr. – "Good Vibes" feat. Julio Bashmore

מבית נינג'ה טיון האהוב הגיח השנה האלבום "Universes" של זמר סול-גוספל חובב היפ הופ, שבשלב מסוים בחייו מצא את עצמו נמשך יותר מכל לגזרות ההאוס ודיסקו. פה הוא מארח את חוליו באשמור באחד הקטעים היותר ממכרים באלבום האופטימי והמשמח הזה. האלבום גם מאפשר הצצה להיסטוריה העשירה של המוזיקה השחורה האמריקאית וגלגוליה לאורך השנים.

Herbert – "Strong"

מאת'יו הרברט הגאון לא הוציא אלבום דאנס מזה כמעט עשור, לכן הציפייה ל-"The Shakes" שיצא השנה הייתה גדולה. אני שמח לומר שהיה שווה לחכות. אמנם גם באלבום הזה ישנה הנסיוניות של מקורות צליל הזויים (פרקשן שמקורו בקליעים משומשים, סימפול של צלילי צעדת מחאה ועוד), אבל מדובר במוזיקה נגישה וכיפית עם סאונד חם ושילוב מושלם של קול גברי ונשי לסירוגין בשירי האלבום.

Yula Kasp – "Leisure"

התוודעתי למפיקה הפולנייה הלא מוכרת הזאת דרך אלבום הסלקשן הראשון של הלייבל "You and Your Hippie Friends" שהקימו הפצ'נגה בויז. "Leisure" לטעמי הוא הטוב ביותר בו ומציג אינדי האוס מכושף ואפל.

Jaga Jazzist – "Oban" (Todd Terje remix)

מפיק הדיסקו-האוס טוד טרייה הפך את הקטע הזה של הרכב הג'אז הסינמטי מנורווגיה למשהו שלחלוטין נשמע שלו, עם האוס פסנתרים אופורי, סינת'יסייזרים חלליים ותיפוף כבד שלאורך כעשר דקות הופכים מסע טריפי לגמרי. רמיקס מושלם.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• סיכום 2015
• אנימל קולקטיב
• גריימס
• שמיר
• ג'יימי XX
• Unknown Mortal Orchestra
• סוזן סנדפור
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• שון לי
• U.S. Girls
• פודקאסט
• מוזיקה
• תרבות