>> בגדXכפת הם מיה ולנטיין ודורון (גוזל) גולדשמיד (תעקבו), ובימים אלה הם משיקים את "Tivon", אלבום בכורה מאזורי הפאנק-רוק-גראנג' בהשראת שנות ה-90' עם טוויסט תיאטרלי בשילוב הומור אבסורדי, העוסק בסיפור ההתבגרות שלהם בטבעון. השירים באלבום לוקחים את המאזינים למסע רגשי בין דיכאון, זעם, שמחה ואהבה, מבוססים כולם על סיפורים אמיתיים של מיה ודורון ומשחזרים את תקופת הנעורים שלהם, כשאבקת הקסמים שהם מפזרים בה נובעת מחברוּת בת 25 שנה. ביום שלישי הקרוב (19.8) הם ישיקו את האלבום בהופעת 360 חגיגית בלבונטין 7. אתם רוצים להיות שם.אל תתווכחו.

1. יוחננוף

סופרמרקט אמיתי כמו שצריך להיות סופר: מלא מעברים, בשר טרי, דגים טריים, מעדנייה, עמדה לתשלום עצמאי, עמדת מיחזור בקבוקים וחנייה. פעם התערבנו על 100 ש"ח מי זוכר את כל הבתים של מעוז צור. מיה הפסידה לגוזל ושילמה לו בגיפט קארד ליוחננוף. גוזל גם קיבל ממיה מחזיק מפתחות אופנתי של הסופר האהוב עליהם במתנה.
דרך בן צבי 112 תל אביב

ככה עושים סופרמרקט. יוחננוף (צילום: יחסי ציבור)

2. מזל וברכה

פעם בשבוע אנחנו יוצאים מהאולפן שלנו שליד הבארבי הישן והולכים כמה דקות ברגל למזל וברכה. פלאפון של אחד העובדים משמיע מוזיקה (ולפעמים בטעות גם הודעות קוליות), היחס חברי כאילו שאנחנו מכירים שנים, וללא ספק ארוחת הצהריים הכי שווה בעיר. קציצות בשר, דגים, עוף בתנור, ומלא תוספות וסלטים. אי אפשר לסיים את הצלחת וכל הטוב הזה רק ב-50 ש״ח.
קיבוץ גלויות 45 תל אביב

3. הגראג'

חדר חזרות עם וייב, יחס ומקצועיות ברמה גבוהה. לא תמיד קל לשריין שם זמן לחזרה אבל תמיד ננסה שם לפני מקומות אחרים. ברגע שעולים במעלית המפוקפקת כבר מתחילים להרגיש יותר טוב. יש בגראג׳ אוסף ייחודי של פריטים (גופי תאורה, טפט, ניאון, תמונות, בובה מקריפה ועוד) שגורם לך כל הזמן להסתכל מסביב. משהו באנרגיה של המקום ושל מיכאל מתורגם בסוף לחזרות מעולות, וללהקה שמחה.
שביל המרץ 5 תל אביב

4. פסל מאיר דיזנגוף (רוכב על סוסתו)

אין בארץ הרבה פסלים, בטח לא של אנשים רוכבים על סוסים (קשור כנראה לדיבר השני). אבל אנחנו גדלנו עם פסל גדול של אלכסנדר זייד משקיף על גבעות שייח אבריק, והוא היה ה-פסל, הוא אפילו מוזכר בשיר שלנו Never. היינו הולכים לשבת בפסל, להשתכר ולשיר שירים בגיטרה, ופסל דיזנגוף מזכיר לנו קצת את הרגעים היפים האלה מפעם.
רוטשילד 16 תל אביב (מול בית דיזנגוף)

5. לבונטין 7

האנשים טובים והעמוד תקוע – הקסם של המקום הזה קורה כבר שנים. אחד המוסדות החשובים בעיר למוזיקאים עצמאיים, ואנחנו שמחים להופיע שם כל פעם מחדש. אגב, ההופעה הקרובה ב-19.8 ב22:00.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

יש את הקטע הזה שאתה רוצה לשבת בכיף לקפה, ומשלם עליו כסף טוב, ויושב בכסא לא הכי נוח, ויש איזה משאית שבדיוק עושה לך רוורס באוזן, ואיזה מקדחה ענקית שהתחילה לעבוד על הרכבת הקלה, אבל בכל זאת כיף לך כי אתה בתל אביב ויושב ושותה קפה טעים, ואתה מתעלם מכל הדברים הגרועים, ועוברת חולדה וזהו אתה מחליט שנמאס לך מהעיר המסריחה הזאת, ואז אתה לוקח עוד שלוק מהקפה ונושם עמוק ומדחיק.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכם את הראש או פתח לכם את הלב?
ראינו את נונו בבארבי: היא השראה, היא פשוט טובה, היא אמנית גאונה. היא מצליחה במקביל להיות קול של דור ולתת כבוד למוזיקה הישראלית של הדורות הקודמים. לדעתנו היא עושה מודלינג מדהים לדור חדש של יוצרות שיהיו פה בעתיד ככה שאנחנו מחכים לשמוע את המוזיקה החדשה שתצוץ בעקבותיה.

איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
היה מופע שהשיק את ״מנגינות לשעת חירום 2״. האלבום הופק על ידי עדי שחם וספיר וולך ויצר שיתופי פעולה בין מוזיקאים ומוזיקאיות מהמרכז ומהעוטף. זה היה ערב שהרגיש מכושף, שמלא רגשות היו צריכים למצוא דרך לצאת וכל אמנית שעלתה לבמה מצאה כלי אחר להוציא את זה דרכו. היה עצוב, מרגש, מעורר השראה ואפילו קצת תקווה, והזכיר למה מוזיקה היא מוצר בסיס קריטי ולא מותרות.

לאיזה ארגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בזמן הזה?
שנינו הצטרפנו בכיתה ד׳ לנוער העובד והלומד. גדלנו בקן ונראה לנו שבכל חזית משמעותית שהייתה בשנים האלה מצאנו את עצמנו פעילים ומתנדבים. זה היה מקום אדיר לגדול בו ולפתח את הזהות, את הערכים ואת השייכות שלנו לכאן. אנחנו ממש ממליצים לכל נער ונערהלמצוא את הקן הקרוב לביתוולהצטרף (אפשר גם לתנועות נוער אחרות…).

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אנחנו רוצים להרים לטל אנגרט, חבר טוב כבר 20 שנה. אחרי ה-7.10 הוא היה ציר מרכזי בהקמת מרכזי חוסן ליישובי העוטף, וגם ברגע שפרצה המלחמה עם איראן למפוני גוש דן. הוא הגיע עד גבול לבנון כדי לטפל בשיטת emdr בפוסט טראומה של חיילים. ביחד יצרנואפליקציה שעוזרת בהפחתת מתח ושיפור הריכוז,HarmonicBrain. אנגרט יזם אפליקציה נוספת להתמודדות עם התקפי זעם והיא עתידה לצאת בקרוב.

מה יהיה?
אנחנו חלוקים בינינו, אבל מקווים שהרוב יהיה טוב.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• פאנק
• לבונטין 7
• סופרמרקט
• מאיר דיזנגוף
• נונו

• Facebook
• Twitter
• Email

בתחילת השנה כתבנו עלהשלב הבא באבולוציה של כיכר דיזנגוף. אחרי שהוגבהה, קיבלה את המזרקה הכי שנויה במחלוקת ועד היום אף אחד לא יודע על שם מי היא באמת קרויה (צינה, לא מאיר) – הוחלט שכעת היא תונמך בחזרה לגובה המדרכה. עד עכשיו לא ברור היה כיצד היא תראה, אבל היום (רביעי) שיחררה עיריית תל אביב תמונות הדמיה ראשונות שחושפות את שתי התכניות שהגיעו לקו הגמר.

העבודות על הפרויקט, שיתחילו בחודשים הקרובים (הריסת הכיכר מתוכננת לנובמבר) ואמורות להסתיים בסוף 2017, כוללות הריסת הכיכר הקיימת, בניית כיכר חדשה, שיקום מערכות תת-קרקעיות, כבישים ומדרכות, התקנת פסל אגם וסלילת שביל אופניים.

מכיוון שכל הטוב הזה יעלה כ-60 מיליון ש"ח (!), כדאי לתהות למה כל זה נחוץ בכלל. הכיכר הוקמה ב-1934 כחלק מחגיגות 25 שנה לתל אביב. לקראת סוף שנות ה-70 הוחלט להגביה אותה במטרה להפריד בין כלי רכב לבין הולכי הרגל, ובכך להקל את עומסי התנועה שנוצרו. אז למה הבלאגן? ובכן, כמו שהסביר לנו דורון ספיר, סגן ראש העירייה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעירייה, הרעיון הוא לתת עדיפות להולכי הרגל ורוכבי האופניים. "ההגבהה נעשתה מתוך מתן עדיפות לכלי הרכב, וכעת המגמה היא להפוך אותה למוקד של לב העיר הלבנה. מצב התנועה צפוי להשתפר בגלל הכיכר, או לפחות לא להרע". מספיק טוב? תחליטו בעצמכם. כמו בכל דבר, כמובן שגם לתכניות האלו יש מתנגדים שבטוחים שחזרה למתכונת המקורית תיצור כאוס במקרה הטוב, וסכנת נפשות במקרה הרע.

החלופה הראשונה

בשפת אדריכלים: "כוללת קפל קרקע מגונן בהיקף הכיכר הפנימית, בשילוב עצים ממינים שונים, המייצרים הפרדה בין הגן המרכזי לכביש שמסביב. קפל הקרקע משופע קלות כלפי פנים הכיכר ובהיקפו ישולבו לסירוגין מדרגות ישיבה. מסביב לבריכת המים, בליבת הכיכר – שטח מרוצף רחב".

בתמונות:

החלופה השניה

בשפת אדריכלים: "משטח הכיכר הפנימית מוגבה קלות ('מרחף') מעל פני הקרקע, ומייצר הפרדה מדורגת בין הגן המרכזי לכביש שמסביב. הכיכר מחולקת לאזור מגונן בהיקף ואזור מרוצף רחב, בו ישולבו פינות ישיבה, סביב הבריכה והפסל ובינות העצים".

בתמונות:

• דורון ספיר
• מאיר דיזנגוף
• צינה דיזנגוף
• כיכר דיזנגוף
• רחוב דיזנגוף
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני
• עיריית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

נראה שמאז הקמתה בשנת 1938, לא הפסיקה כיכר דיזנגוף לבלבל את הציבור: היא קרויה על שם צינה דיזנגוף ולא על שם מאיר, היא חוותה משבר גיל 40 והוגבהה, היא זכתה למזרקה המשונה בהיסטוריה, וכעת, לאחר דיונים שנמשכו כעשור – היא תונמך ותרד בחזרה אל העם.

על הקמת הכיכר האיקונית הוחלט ב־1934, במסגרת חגיגות 25 לתל אביב. היא גם כיכר שעשתה כבוד לכוח הנשי – תכנונה בגלגולו הראשון שייך לאדריכלית ג'ניה אוורבוך, והיא קרויה על שם צינה דיזנגוף. עומסי תנועה ביישום התכנון המקורי הובילו לרעיון להפריד בין כלי הרכב לבין הולכי הרגל באמצעות הגבהת הכיכר, וכך לקראת סוף שנות השבעים הועלתה הכיכר למיקומה הנוכחי – מעל ראשי הנהגים.

עומסי תנועה ביישום התכנון המקורי הובילו לרעיון להפריד בין כלי הרכב לבין הולכי הרגל באמצעות הגבהת הכיכר, וכך לקראת סוף שנות ה־70 הועלתה הכיכר למיקומה הנוכחי. “העירייה הוציאה תכנון להחזרת הכיכר למצבה ההיסטורי, שייתן עדיפות להולכי הרגל ולרוכבי האופניים. ההגבהה נעשתה מתוך מתן עדיפות לכלי הרכב, וכעת המגמה היא להפוך אותה למוקד של לב העיר הלבנה", מסביר דורון ספיר, סגן ראש העירייה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעיריית תל אביב־יפו. “מצב התנועה צפוי להשתפר בגלל הכיכר, או לפחות לא להרע. כיכר נותנת זרימת תנועה יותר טובה".

צולם ביום כיפור

אלא שיש המציעים להתייחס לנהירה הנוסטלגית גם במידה של חשדנות. “כשמסתכלים על הצילומים של הכיכר, הם תמיד מיום כיפור בבוקר. לכן אנשים לא מבינים איך יכלו להרוס את שכיית החמדה הזו ולבנות במקומה את הדבר הנוכחי", אומר מעוז עזריהו, פרופסור לגיאוגרפיה תרבותית באוניברסיטת חיפה. “בצילומים לא רואים מכוניות מסביב, לכן לא מבינים מה הייתה הבעיה. עם התחבורה והאוטובוסים פולטי העשן של פעם, חציית הכביש עם עגלת תינוק כדי לשבת בכיכר הייתה בגדר סכנת נפשות – שהרי מדובר בעורק ראשי של העיר. הכיכר הפסיקה לתפקד. הרעיון בהפרדה המפלסית היה ליצור הסדרי תחבורה שימנעו את המצב שאתה יושב ליד מזרקה, די מלוכלכת, סביבך עננים שחורים של עשן ורעש אימים של אוטובוסים. הסגנון העיצובי אפיין את שנות ה־70 – יציקות בטון וברוטליזם, לא נעים להגיד, לא מוצלח במיוחד,כמו שהיה גם בכיכר אתרים".

אומץ פוליטי

“ההפרעה לתנועה תקרה אך ורק בזמן ההריסה, שתהיה קצרה יחסית", מנסה ספיר להרגיע. “בזמן ההקמה יתאפשר מעבר, תוך עדיפות לתחבורה ציבורית. הנושא נבדק גם מול פרויקט הרכבת הקלה ונמצא שזה לא משפיע על העבודות, רק בזמן ההריסה".

כל הנתיבים יישארו פתוחים או שהם יצטמצמו?

“תהיה עדיפות לתחבורה ציבורית, ועם הזמן תהיה גם תנועה של כלי רכב פרטיים".

כמה זמן העבודות צפויות להימשך?

טרם ידוע, אך לביטול תוכנית החניון תרומה אדירה לקיצור בלוחות הזמנים. “היום זה מתקדם לקראת תכנון, שייקח כשנה ויעבור לביצוע בתקציב של 2017".

מדברים בעירייה על הצעד הזה כבר עשור. מה המניעים לבצע את זה דווקא עכשיו, ועוד בעת עבודות הרכבת הקלה?

“התחילו לדבר על זה ברצינות רק לפני ארבע־חמש שנים, ואז נעשה הסקר ובדקנו את זה יותר לעומק".

יש מי שמערער על הזיקה בין זמן ממושך לבחינה מעמיקה. ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני, פוטר את זה ואומר שמדובר בפוליטיקה. “למה זה לקח כל כך הרבה זמן? מהיום שהעלו אותה כבר מדברים על להוריד אותה, זו טעות שהבינו די מהר. זה עניין של אומץ פוליטי".

אבל זו לא הקדנציה הראשונה של חולדאי.

“נכון, ועובדה שעם הדברים הקשים הוא מפחד להתעסק. לשפץ טיילות זה נחמד, אבל להתעסק עם הדברים האלה זה יותר קשה. אני בעד התוכנית, אבל צריך לזכור שבינתיים היא עוד לא מתוקצבת. זה עדיין יכול ליפול בדרך".

• מעוז עזריהו
• דורון ספיר
• מזרקה
• ג'ניה אוורבוך
• מאיר דיזנגוף
• צינה דיזנגוף
• יעקב אגם
• כיכר אתרים
• רחוב דיזנגוף
• תל אביב
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• יואב לרמן
• עירוני
• כיכר דיזנגוף