• Facebook
• Twitter
• Email

אומרים שיצר ההישרדות גורם לנו לפעול באופן שונה מאשר במצבים רגילים. שריפת שומן מתבצעת טוב יותר כשאנו רצים בעת מנוסה מאשר כשאנחנו רצים בחדר ממוזג או אפילו (אם זה אפשרי) מתוך הנאה. החושים חדים יותר כשאת עלולה לשמש טרף לאריה מאשר כשאת מתרוצצת בשמש בשלווה. אולי זו הסיבה לצמיחתו של MindDoor, מיזם המריץ חדרי בריחה ללמידה המבוססים על קורסים אקדמיים באוניברסיטה שלנו.

אז החלטנו, ארבע חוקרות מוח, לבחון את ידיעותינו בפיזיקה דרך Alice in Wonder-Lab, חדר בריחה המושתת על קורס פיזיקה-מכניקה שניתן לתלמידי מדעי המוח בשנה א'. כמה מאושרות היינו בכל מנעול שנפתח באמצעות תוצאת החידה-משוואה שפתרנו.

"השאלות בחדר הבריחה מבוססות כולן על סילבוס הקורס. זה ממש תרגול לתוכן שנלמד בקורס, רק חוויתי, התנסותי וחברתי. חדר הבריחה לא נועד להחליף מבחן, אלא ליצור אלטרנטיבה לתרגול החומר. הדרך הקסומה של לימוד או תרגול בעזרת חדרי בריחה מהווה קרקע עשירה ללמידה", מספרת ד"ר לימור רדוסקוביץ, מנהלת הפרויקט.

"השאלות מבוססות על דיון שלנו עם המרצים והמתרגלים בקורס על הקשיים המרכזיים בהם נתקלים הסטודנטים. בבניית החידות אנו מציבים לעצמנו מטרות לימודיות ברורות: איזה ידע יידרש הסטודנט ליישם? מהם תהליכי החשיבה שאותם יצטרך לעבור בחדר? לצד זה, אנו מפתחים רמה גבוהה של 'חידתיות', כלומר אין שאלות המוצגות כמו במבחן, תמיד יידרשו להרכיב ולהבין בכלל מה השאלה, כל זה תוך שמירה על מסגרת הסיפור, ובמינונים המתאימים לזמן של 60 דקות".

המיזם, שהועלה תחת מרכז Minducate של בית ספר סגול למדעי המוח בשיתוף פעולה עם Tau-online, המרכז לחדשנות בלמידה, מכוון ללמידה אחרת. בשנה וחצי האחרונות הורצו שלושה חדרי בריחה ללמידה, המבוססים על סילבוס של חמישה קורסים אקדמיים, שבהם השתתפו כ-300 סטודנטים, אנשי סגל ותלמידי תיכון. חדר הבריחה ChemicalX, לדוגמה, מבוסס על קורס בכימיה כללית שניתן במדעי החיים בשנה א' לקהל של כ-400 סטודנטים, וכן נלמד בחוג לכימיה.

אז מה גורם לקבוצות סטודנטים להגיע בשעות מאוחרות, בימים גשומים, כדי בסופו של דבר לפתור תרגילים ובעיות לימודיות?

1. "מדובר במשחק. עובדה זו טוענת באופן אוטומטי את הבאים במקסימום מוטיבציה.
2. שנית, אופי החדר. הקו המנחה שלנו מורכב משני צדדים: רמת תוכן ורמת חידתיות גבוהות. אנחנו מנצלים את כל מרחב החדר כדי ליצור עבור הסטודנטים מגוון גירויים שפועלים על החושים.יתרה מזו, הסטודנטים מקבלים הזדמנות להתנסות, להפעיל, לערבב וליצור, מה שלרוב לא ניתן במהלך הסמסטר הראשון שלהם. כך, כשהם "נוגעים" בחומר או במודלים עבור מושגים מופשטים, גובר הסיכוי לנפילת אסימונים וללמידה משמעותית.זו גם חוויה חברתית: כל אחד יכול למצוא את עצמו בחדר מאזין להסברי חבריו או מפעיל ומקדם למידה. האפקט החברתי מוכח כל פעם מחדש, כאשר הקבוצה יוצאת ב'היי' מטורף, עם ברק בעיניים על עצם הצלחתם לעמוד במשימה ועל החוויה המיוחדת שזה עתה עברו".

אז התגובות טובות.

"התגובות מעולות. המציאות היא שתוך שעות ספורות מרגע פתיחת ההרשמה נגמרו כל משבצות ההרצה שלנו, ויש עוד סטודנטים רבים המבקשים להשתבץ למועדים נוספים".

"גם הפרופסורים והמרצים זחלו כמו אחרוני הסטודנטים בתוך הנוירון הענק שהיה בחדר הבריחה של קורס נוירואנטומיה", מספרת בהתרגשות טלי קונדט, אחת מהסטודנטים שחשבו על הרעיון המקורי. אור גנון, גם היא סטודנטית ממקימי הפרויקט, מוסיפה בחיוך: "והציגו רמה גבוהה מאוד של תחרותיות ביניהם".

הרעיון לחדרי הבריחה הלימודיים הועלה מתוך סדנה שהובילו ד"ר רדוסקוביץ וד"ר דנה בר-און יחד עם סטודנטית לתואר ראשון מבית הספר סגול, אוריין רוזן, ובה נדרשו הסטודנטים ליצור אופני לימוד אלטרנטיביים בכימיה ובפיזיקה. אחת הקבוצות עבדה על חדר בריחה בכימיה, ולאחר פיילוט מוצלח הוחלט להמשיך לעבוד עם הסטודנטים שקידמו את הרעיון על מנת להאריך ולהרחיב את הפרויקט. גנון וקונדט היו בקבוצה הראשונית עם גיא טייכמן ושקד פלגי, והשנה הצוות הורחב והוא מכיל סטודנטים מסגול ומבית הספר לכימיה מתואר ראשון ומתארים מתקדמים: קורל הלפט, נעמה ברזנר, איליה ברסלבסקי, גלאור גבע, נדב אמדי וארגמן בושרי.

אבל זה לא נגמר בזה.

"החזון הוא להתרחב ולקדם למידה עבור כמה שיותר סטודנטים מכמה שיותר פקולטות. סטודנטים יכולים להיות מעורבים הן בהשתתפות בחדר והן בתכנון ובניית החדר", אומרת ד"ר רדוסקוביץ. "אנו שואפים ליצור מרכז שלם שבו סטודנטים יוכלו להגיע ולבנות חידות, וכן להפעיל חדרי בריחה בדיסציפלינות שונות. אנחנו גם מקדמים רעיון של 'ערכות בריחה', אותן סטודנטים יוכלו לשאול כדי לתרגל נושאים בקורס מסוים, גרסת ביתא של הרעיון הזה פועל כעת בפיזיקה. וכמובן שיש עוד תוכניות רבות".

אז נראה שנותרה רק שאלה אחת: צריך להתכונן לפני שבאים?

"אין ספק שניתן להרחיב את פוטנציאל הלמידה אם מתכוננים. פידבקים משנה שעברה העידו כי ההרשמה עצמה לחדר גרמה למעבר על החומר לפני".

• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• מבחנים
• חדרי בריחה
• תקופת מבחנים
• אוניברסיטת תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

בניגוד להנחיות, בית הספר לטבע בתל אביב ממשיך לקיים מבחני קבלה לילדים המבקשים להתקבל למוסד. בעתירה שהגישו בתחילת החודש הורים לשני ילדים שלא התקבלו ללימודים, נטען כי בית הספר עורך מבחני מיון בניגוד לנוהלי משרד החינוך וכך מונע קבלה של תלמידים מרקע מוחלש.

בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות הם שני מוסדות חינוך על אזוריים בתל אביב שנוהגים לקיים מבדקי מיון לילדים בני 5 המבקשים להתקבל אליו. אך בעוד שבית הספר לאמנויות קיבל אישור מיוחד לבדוק את כישוריהם של הילדים, בית הספר לטבע לא קיבל את האישור הפורמלי הנדרש ממשרד החינוך. בפסק הדין שניתן בתחילת החודש על ידי השופט מאיר יפרח בבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע כי בית הספר מחויב לקבל את התלמידים שהוריהם עתרו. עם זאת טרם ברור מה יעלה בגורל המיונים לשנת הלימודים הבאה, שאמורים להתקיים בחודשים הקרובים.

בית הספר לטבע, שחרת כל דגלו עידוד יצירתיות ומנהיגות, הוא אחד המבוקשים בתל אביב. מעדויות שנאספו עולה כי מבחני המיון לבית הספר כוללים דיון על סיפור שנקרא בפני הילדים, חקירת בעלי חיים באמצעות זכוכית מגדלת והתנסות בבניית בית גידול. התצפית שנערכת על הילדים אמורה לבדוק תכונות כגון סקרנות, מוטיבציה ונכונות לגעת בבעלי חיים ובצמחים.

כמו תוכנית ריאליטי

"לקחתי את הילד שלי למה שמכונה שם תצפית, הרי אסור להם לקרוא לזה מבחנים או מבדקים", מספר העיתונאי והתסריטאי רענן שקד. "הם לוקחים קבוצה של ילדים ויושבים איתם, מציירים איתם ומטיילים במתקנים של בית הספר. אחרי ההסתכלות הזאת מחליטים מי מהילדים ממשיך הלאה ועובר להגרלה, מכיוון שגם אחרי המיונים הביקוש עולה על ההיצע".

שקד מספר כי בזמן המבדקים מופרדים הילדים מההורים שממתינים בספרייה. לאחר תקופה קצרה, בדומה לנעשה בתוכנית ריאליטי, מחליט צוות בית הספר מי מהתלמידים יזכה להמשיך להגרלה ומודיע על כך להורים במכתב רשמי.

"קיבלתי מכתב שהילד שלי קיבל ציון 73.1 בתצפית ולכן לא עובר הלאה", מוסיף שקד. "מצאתי שיש משהו מצחיק ואף מגוחך שיש ציון, ולא סתם ציון אלא מדויק עם עשיריות, בלי שהילד עבר שום מבחן. איך בדיוק נקבע הציון המאוד מאוד מדויק הזה מתוך הסתכלות על 15 ילדים ביחד? זה נראה לי חפפני במקרה הטוב ולא הוגן במקרה הפחות הטוב. אין לי בעיה שיעשו הסתכלות או איך שהם רוצים לקרוא לזה, אבל מה אתם נותנים ציונים?".

על פי הבנתך, אילו תלמידים מחפש בית הספר לטבע?

"אני יודע שמחפשים ילדים יותר מוחצנים באופן בסיסי, דומיננטיים כאלה שמדברים יותר. בית הספר לא מפרט את זה כמובן, אבל זה מה שהבנתי. אני לא יודע אילו קריטריונים צריך כדי להתאים, אבל אני כן יודע שזה דבילי לגמרי לתת לילד ציון בלי ששאלת אותו שום דבר פרטני. באופן כללי אני חושב שזה בעייתי מאוד לעשות מבחנים לילדים בגיל 5, זה לא ראוי ולא הייתי רוצה לחשוף את הילד שלי לסוג כזה של עמידה ביעדים בגיל צעיר כל כך".

בית הספר לטבע הוא אחד המבוקשים בעיר ובחינות הקבלה שלו מזינות עסקי משנה כמו מכון נועם, שמוכר ערכות הכנה למבדקים במחיר של עד 349 ש"ח – תופעה המנציחה את הסגרגציה בין תלמידים מבוססים לתלמידים אחרים, וכך מזוהה בית הספר עם תלמידים המגיעים מרקע כלכלי חזק.

ל', אימא לשני ילדים המתגוררת בדרום העיר, השכילה להכין את בנה למיונים והוא התקבל לבית הספר. "אני חייבת להודות שאני מרוצה מכך שבני לומד בבית הספר לטבע, אך ברור לי שיש כאן בעייתיות", היא מספרת. "זה בית ספר מצוין, אבל כאימא הייתי מעוניינת שבני יזכה להכיר גם ילדים מרקע שונה משלו".

לעשירים בלבד?

עו"ד הרן רייכמן, שהגיש את העתירה של הורי התלמידים, מסביר כי לקראת שנת הלימודים הקודמת ניתן לבית הספר אישור חד פעמי לערוך מבחני קבלה. עם זאת העתירה הוגשה בההתייחסות למבחנים שנערכו לקראת השנה הנוכחית, תשע"ו, שבה לא קיבל בית הספר את האישור. בתגובה לעתירה השיבה העירייה כי המבחנים נערכו בתום לב, ולמעשה "נפלה שגגה בידי הרשות באי קבלת האישור הפורמלי (ממשרד החינוך – י"ז) לעריכת תצפיות בשנת הלימודים תשע"ו".

"אין אכיפה של משרד החינוך בהרבה מאוד בתי ספר ממלכתיים, גם מצד הרשויות המקומיות", מסביר עו"ד רייכמן. "בית הספר לטבע ערך מבחנים לאורך שנים בניגוד להנחיות משרד החינוך. בעתירה שהגשנו הוכח מעל לכל ספק שהם עוברים על החוק. זה קורה כי משרד החינוך לא מתערב בזה, אפילו שאין לכך אישור פורמלי. המציאות מאפשרת למערכת החינוך להתנהל כשוק חופשי שנותן עדיפות להורים ממעמד גבוה. כך נוצרת מערכת חינוך פרטית על גב המערכת הציבורית".

מה צפוי לקרות בהרשמה הקרובה לבתי הספר?

"עוד חודש בערך יהיה דיון בוועדת הייחודיים של משרד החינוך. אם הוועדה תחליט לאפשר את המיונים, אנחנו נהיה שם כדי להתנגד".

כשהתקשרנו למזכירות בית הספר לטבע כדי לקבל מידע על המיונים, נתקלנו בתגובה הבאה: "טרם קיבלנו הנחיות מהעירייה לגבי רישום, זה יקרה רק בחודש הבא".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"עמדת עיריית תל אביב־יפו, כפי שהוצגה גם בבית המשפט, נסמכה על העובדה שמשרד החינוך היה שותף מלא בהליך הקבלה, ונציגיו אף נכחו בוועדות הקבלה והערעור. בסוף החודש צפויה להתכנס ועדה מטעם משרד החינוך, אשר תקבע את עתיד הליך הקבלה לבית הספר לטבע".

• בית הספר לטבע
• מבחנים
• מיון
• רענן שקד
• מכון נועם
• מבדקים
• הפליה
• עו"ד הרן רייכמן
• בית הספר לאמנויות
• אפליה
• תל אביב
• עיריית תל אביב
• תל אביב
• משפחה
• משרד החינוך
• עירוני
• עם הילדים
• הורות
• בתי ספר בתל אביב