כרטיס הטעימות "יאללה בסטה" ייקח אתכם לסיור קולינרי בשווקים בתל אביב
שירי כץ יצאה לאכול עם "יאללה בסטה" וגילתה שלפעמים החיים מורכבים מכדי שאפשר יהיה לכרטס אותם מראש
ככל שהעיסוק בבישול צובר תאוצה, השווקים הופכים למכרה זהב – או למאגר לווייתן – של חומרי גלם איכותיים, מגוונים ומסקרנים. לפיכך היוזמה שהגו אנשי יאללה באסטה – למפות את השווקים ולערוך בהם סיורים, היא רעיון מתבקש. אתר האינטרנט מאגד מידע ומשגר את הקורא לסיורים בכמה שווקים ברחבי הארץ (שוק מחנה יהודה ושוק העיר העתיקה בירושלים, הכרמל, הפשפשים ולוינסקי בתל אביב, שוק נצרת, שוק רמלה ושוק עכו). חלק מהסיורים מלווים במדריך אנושי ואחרים כרוכים בהזמנת פיסת קרטון שעליה קוד לאפליקציה. בשביל טיולי האוכל צריך להזמין כרטיס טיולים ולשלם דרך האתר, לגשת לאסוף את הכרטיס בנקודה מוסכמת בשוק, לסרוק את הקוד ולהאזין להסברים באוזניות, ותוך כדי כך לשוטט בין הדוכנים המופיעים על הכרטיס. בכל דוכן יחתכו לכם קופון מהכרטיס ובתמורה תקבלו תקרובת אופיינית לטעימה (99 ש"ח לכרטיס, הכולל שש טעימות מהמבחר המוצע).
שוק הפשפשים
אזור שוק הפשפשים של יפו בצהרי יום קיץ הוא לא מקום לחלשים. השמש קופחת וברחובות הראשיים עיריית תל אביב לא מנדבת ולו טיפת צל. נוסף על כך, לשוק הפשפשים הולכים כדי לרכוש חרב בעלת נדן משובץ ולא דווקא אוכל. הנקודות הקולינריות האסטרטגיות ביפו – עלי קרוואן, שיפודי זיקה, או דגים מטוגנים אצל הדייגים בנמל – הן לא במתחם השוק. למרות זאת ניגשנו בשיא עומס החום אל חנות הבשמים כדי ללקט את הכרטיס לסיור בשוק. בעל החנות אמר לנו יפה שלום והסתלק, משאיר אותנו להמתין לעובדת שלו ששוחחה בטלפון במשך דקות ארוכות. התחלנו את הסיור מותשים. מכאן פסענו לשקד ללגום אספרסו מצוין, שמוגש עם עוגיית חמאה זערורית. משם המשכנו לדוקטור שקשוקה. לפי התלוש אפשר לאכול אצלו שקשוקה או תבשיל שעועית (עם מעט בשר).
אף שברור שקרניבורים שכבר הזיעו בדרך לכאן, מן הראוי שיאכלו מהשווארמה של הדוקטור, שהיא האליפות האמיתית שלו. מפה פסענו לקוסקוסייה פרג'י לנסות קוסקוס עם ירקות שהיה נחמד, בסגנון אוכל של מועדוניות בגן, ודווקא הרטבים הצפון אפריקאיים השווים לא היו כלולים בעסקה. שתינו שייק פירות קטן ולא מוצלח במיצייה, חיסלנו שני בורקסים קטנטנים בליאון, שגאוותו על כך שהבורקסים שלו לא מכילים מרגרינה, וסגרנו את הבסטה עם המלבי החביב עלינו של המלבייה שמגיע במתיקות מאוד מעודנת, אבל בטח מי שבאמת מכיר את יפו היה מוצא מלבי אותנטי יותר.
שורה תחתונה:המקומות השווים והאותנטיים הם לא חלק מהעסקה.
שוק הכרמל
היתרון של הכרמל ברור. השוק התל אביבי הפך למתחם בילויים עשיר במסעדות ובדוכנים של אוכל מוכן, דוכנים שהם אורגזמטיים לחובבי סיפוקים מיידיים וגם מציעים איזה הייפ כערך מוסף. החיסרון הוא שמי שמציע סיורים כאלה צריך כל הזמן לעקוב אחרי הריגושים כדי להיות עדכניים. M25, הבר של ביר בזאר, קפה יום טוב, השוקשוקייה, כל אלה לא השתתפו בסיור.
אם כבר הגעתם לכרמל ואתם פודיז כבדים שרוצים להיות מעודכנים, מדובר בפספוס. מרבית הדוכנים המשתתפים דווקא מוצלחים מאוד, למשל ג'ולי – אחת המסעדות המוצלחות והייחודיות בעיר שקצת נשכחה בפאתי השוק, ושבה יש "כיכר תחריר", כלומר סלון ביתי מצרי מקסים. במטבח מילאה לנו ג'ולי בחיוך צלחת נדיבה של סלקים ממולאים אורז וצנוברים בתערובת תבלינים ורוטב (רימונים?), ועוד הר של תבשיל עדשים ירוקות. תענוג. שמואל מהקבב של שמואל צלה עבורנו קבבים והגיש אותם לוהטים בחצי פיתה עם טחינה ועלים מרירים. לא במקרה יושבים אצל שמואל משעות הבוקר מקבצי גברים שמתייחדים עם מנות הקבב בהתמסרות מיסטית. הבוריק במרכז הבוריק היה נחמד, בעיקר משום שקובי טורח להסביר על תהליך ההכנה (אופן הטיגון של עלה הבצק כך שהביצה תישאר נוזלית במרכזו תובע מיומנות מיוחדת). אספרסו במאה או קפה שחור בבית הקלייה של שלמה בכרם ושתי טעימות מסבתות מבשלות בקלישר מקלפים את כל הקופונים מהכרטיס.
שורה תחתונה:סיור מגוון וטעים, שחובה להשאיר אחריו מקום לשנ"צ.
לוינסקי
הגענו לשוק לוינסקי בשעות הבוקר, כשמזג האוויר עדיין סביר והשמש מאפשרת שיטוט ברחוב. זו הסיבה שלא זכינו לטעום מהסופלקי קבבון טלה או מרביולי הסלק במילוי מוס גבינת עזים של אוזריה, שנפתחת רק אחרי 12. אותה בעיה הייתה במסעדת סנדר, שהציעה טעימה מכבד קצוץ (מאתגר מדי בשבילנו) ומלפפון כבוש (הכי טוב בעיר), כך שלא הגענו אליה הפעם. אגב, אם תגיעו בימים ראשון ושני לא תצליחו לטעום מהמרציפן של אלברט וזה יהיה ממש חבל. בקיצור, אוסף האינדיבידואלים המרכיבים את שוק לוינסקי לחלוטין לא מסונכרנים, וזה מקשה מאוד על סיור שנקבע מראש. הרבה יותר קל לזרום בין דוכני התבלינים והמעדניות. למשל, בהיכל הכבושים והגבינות של יום טוב תקבלו תמורת הקופון קופסת פלסטיק מיניאטורית עם חריצי גבינה קטנטנים, פלפלון ממולא גבינה, עלה גפן ממולא אורז – מנעד עצום של טעמים בין עוקצני למלוח ומתוק. בורקס פנסו סוגרים את הרעב בשני בורקסים קטנים עם ברד רוזטה שקדים תוקפני במתיקותו. מי שהגיע בלי כרטיס טעימות לשלב הזה, יכול לזרום בין אספרסו בפימפינלה לבירה באחת החמארות, או לזלול מאפה בשר על האש במזללת טרגון.
שורה תחתונה:אוסף האינדיבידואלים המרכיבים את שוק לווינסקי לחלוטין לא מסונכרנים, מה שמקשה מאוד על סיור שנקבע מראש.
