אם יש משהו שאנחנו יכולים לסמוך עליו בעיר הזאת, זה שתמיד יהיה לנו משהו מתוק לקינוח. שכ"ד נורמלי, שקט מעבודות בנייה ומסלולי אופניים פנויים לא, אבל קינוח מתוק בוודאות. ובמהלך החודש האחרון הגיעו העירה כמה קינוחים יוצאי דופן שמצדיקים ביקור מיוחד – אבל גם עסק טרנדי אחד שבדקנו, ולא באמת שווה את ההייפ. איפה לחפש את המתוק שלכם? ממש כאן.

1. גלידת מי זוהר | O

המסעדה החדשה של שף תומר אגאי והאחים אבידן התמקם בלוקיישן מיתולוגי מבחינת קינוחים תל אביבים – בחלל שאיכלס את סניף רוטשילד של מקס ברנר. ולמרות שמדובר במסעדה מעניינת וייחודית בפני עצמה, אנחנו פה עבור הסוכר, ובהחלט יש על מה לדבר כי הקינוח הבודד (כרגע) של המקום גרם לנו להתחנן לקבל גרסה מבוקבקת: גלידה רכה ממכונה, בארומה עדינה של מי זהר, עם קונפיטורת משמש אוזבקי חמוצה־מתוקה ופיסטוקים קלויים. כמה עדין, ככה מושלם.
לפרטים נוספים

2. מאפה סוטלאץ' וריבת גויאבות | תופין

הבייקרי החדש אוף-רוטשילד הוא ממלכה קטנה של הפתעות פחממתיות, בו השף-קונדיטורית היצירתית טל יניב, בוגרת משייה ומלגו ומלבר, עושה כישופים טעימים עם מקוריות שאופיינית למסעדות שף, ודיוק שנרכש בעבודה במאפיות בוטיק בפראג ובקופנהגן. המאפה הזה, שמבוסס על בצק קרואסון, ממולא בפטסייר ענוג וריבת גויאבה אדומה ומקונח בסוטלאץ' (קינוח אורז בחלב מהמטבח היהודי־ספרדי) הוא כישוף ששווה כל אגורה.
לפרטים נוספים

3. דונאט תות עם סוכריות | יותמ'ס דונאט

"אין שום דבר יוצא דופן בדונאט" בטח תגידו, וזה רק כי לא טעמתם את הדונאטים בעבודת יד של יותם ואסתר לוי, שייבאו את הסניף שלהם מירושלים לקינג ג'ורג' כדי להביא דונאט טרי לתל אביב – שלא ברור איך זה לא דבר שקיים בעיר. מכולם רצינו לקחת את הקלאסיקה, שהיא ציפוי תות ורדרד וסוכריות, ועף לנו הראש מכמה שפשוט וטוב זה. מי צריך דאנקן כשיש את יותם?
לפרטים נוספים

4. קשטוטה קורנפלקס, דבש וניל | קשטוטה

הנה משהו יוצא דופן לחלוטין שנחת מסחנין בכיכר השעון שביפו – קינוח ערבי שמורכב מעוגת סולת מסורתית, אשר מעליה ישנה שכבת קרם חלב מרוכז ועשיר בשומן, הדומה לעוגת קאימק. שכבת הקרם מרטיבה את העוגה, ומעניקה לה עסיסיות יתרה, על זה מצרפים תוספות ורטבים ככל הנראה על הדעת, ויש הרבה על הדעת. בהמלצת המוכר לקחנו קורנפלקס, דבש וקרם וניל והכל היה טעים במתיקות מעודנת מפתיעה, במנה שמספיקה לשניים ואף שלושה אנשים חובבי מתוק. זמן טוב לנסות משהו חדש.
לפרטים נוספים

5. צ'יקו מיקו קרואסון

ידעתם שהטרנד מהטיקטוק הגיע העירה? אם לא, טוב שכך, כי יצאנו לבדוק הכצעקתה, וגילינו שזה צעקני מדי. "מדובר במשפט שהעליתי על שפתיי פעמים ספורות בחיי, אולי חמש לכל היותר: זה פשוט מתוק מדי",כתבה יעל שטוקמן, כתבת המתוקים שלנו. וממנה – זה אומר הרבה. "זה מתוק שמעמיס על החיך ולא עושה איתו נעים, לא מתוק שובבי אלא מתוק חונק במעט. נציין לטובה את הקרואסון עצמו, שדווקא נותר פריך, דבר שהפתיע אותנו בעיקר משום ששודך לגלידה, שנמסה בחומו מטבע הדברים. עזבו את העובדה שאין שום סיבה בעולם לדחוף מגנום לתוך קרואסון, הרכיבים עצמם פשוט לא מספיק טובים. סירופ השוקולד מתועש, הקצפת חוטאת בטעם תעשייתי בעייתי וקשה לי להאמין שמדובר בקצפת משמנת מתוקה טריה, והרטבים (ניסינו את רוטב הבייגלה) סובלים גם הם מטעם לוואי תעשייתי ביותר".

• אוכלים שותים
• קינוחים
• מתוק
• דונאטס

מזה שנים שאנחנו מבכים על היעדרו של דונאטס נורמלי בישראל. עוד מאז שדנקן דונאטס סגרו את שעריהם בישראל לפני יותר מעשרים שנה, נותרנו מיותמים וכמהים לפחמימה מזוגגת ומטוגנת שהיא לא סופגניה. תמיד תהיתי כיצד אומה שיודעת לטגן טוב כל כך בחג האורות, לא מיטיבה להרים מאפיות דונאטס כמו שצריך. בשנים האחרונות העיר דווקא ראתה עלייה בדונאטים, אם כי רובן היוגרסאות קפואות ולא מספקות. אך יותם ואסתר לוי מירושלים, זוג נשוי ואוהב מתוק, הגיעו לתל אביב להעיר מחדש את המתיקות הנרדמת עם דונאט אמריקאי למהדרין – טרי, מזוגג, ממולא ובעבודת יד.

בני הזוג פתחו את המאפייה שלהם יותמ'ס דונאטס בירושלים בימי הקורונה, והטיימינג הבעייתי דווקא אפשר להם לדייק את מתכון הדונאט האידיאלי, עד שהגיעו לגרסה הנכונה. "במשך שנתיים עשינו ניסיונות, טסטים למתכונים שונים ואספנו טעימות וחוות דעת מחברים, עד שהגענו למתכון הרצוי", מספר יותם. "כשהקורונה נגמרה כבר היינו עם קולקציית דונאט מהודקת ומוצלחת שגררה תגובות נלהבות, אז הבנו שהצלחנו לפצח".

את הדונאט של יותם טעמתי לראשונה עוד במדרחוב בן יהודה בירושלים, שם קרא לי הריח ממרחקים, ועם כל הסקפטיות שאחזה בי בהתחלה (בכל זאת, אני למודת אכזבות מדונאטס בישראל) התפוגגו עם הביס הראשון. מדובר בנגיסה מטוגנת עם מתיקות מעודנת, גלייז מפואר בדיוק בעובי הנכון, טיגון טרי שלא חוטא בטעם שמן עמוק, ונשארתי עם תחושה שמחה שדנקן דונאטס זה ממש כאן.

על כן, מרגע שנתקלתי בשלט של יותמ'ס דונאט גם כאן בתל אביב, ממש על המפגש של קינג ג'ורג' לאלנבי, מיהרתי להגיע ביום הפתיחה. "עברנו לתל אביב לפתוח גם כאן, וגם אח שלי צבי הצטרף להרפתקה", מספר לוי. "ואנחנו מתרגשים להכיר את הדונאטס שלנו לעוד קהלים". כבר בכניסה למקום תפגשו בוויטרינה צבעונית שמציעה לא פחות מ-27 סוגי דונאטס – ממולאים, מזוגגים, טבעוניים, דמויי אקלייר או רק בייטס (כלומר, בצק החור של הדונאט) למי שלא רוצה להגזים. דונאט רגיל יעלה לכם 15 ש"ח (שזה כן יותר מדנקן), כאשר אפשר לרכוש גם במחיר של 3 ב-42 ש"ח, או 6 ב-75 ש"ח).

בהיצע תמצאו טעמים קלאסים כמו גלייז סוכר, או תות/שוקולד/וניל עם סוכריות (כמו של הומר סימפסון), ויש ציפויי קינמון, שוקולד מריר, אוריאו, קרמל מלוח, קוקוס קלוי, קסם נוגט ואגוזים, חמאת בוטנים, ריבת חלב לוטוס ומילוי אחד שכנראה לא תמצאו באמריקה – חלווה. אבל עבור מי שבאמת יודע מה טוב לו, יש גם קולקציית דונאטס ממולא, עם שוקולד במילוי וניל (סוג של וריאציה לבוסטון קרים), קרם אוכמניות, קרם לוטוס, קרם קפה או קרם בוואריה.

מכיוון שאנחנו אנשים קלאסיים, טעמנו את התות עם הסוכריות, והרגשנו מיד באמריקה. נקודת זכות נוספת לדונאטס של יותם, שגם קצת מכפרת על המחיר, היא שהם מעט יותר גדולים ונדיבים מהדונאטס האמריקאים, ותאמינו לנו שאנחנו לא אומרים את זה בקלות – זוהי אזעקת אמת! סוף סוף יש בתל אביב דונאטס אמיתיים. לא קפואים, לא תעשייתיים, אלא בעבודת יד, רכים ומבורכים כמו שייחלנו אליהם. תודה לאלוהי הסוכר.
יותמ'ס דונאטס. קינג ג׳ורג׳ 1, ימים א-ה בין 10:00-22:00, יום ו: 10:00-15:00

• אוכלים שותים
• דונאטס
• מתוק
• קינוח

אין ספק שבין פרשיית שחיתות אחת לאחרת, אנחנו צריכים משהו שינחם אותנו, ואין כמו פסטיבל הקינוחים של שרונה מרקט, שחוזר זו השנה החמישית, כדי להרגיע את הבטן והנפש. מה לעשות, כולנו מעדיפים את השחיתות שלנו בעוגות ומאפים מאשר בקופה הציבורית. סליחה, אנחנו רק גולשים לדיכאון, ובסך הכל רצינו לספר לכם על הסינבונים, הגלידות, הקראק פאי ושאר המגדים המטריפים שיככבו בפסטיבל. מזל שבישראל אין מגיפת קראק, אחרת היינו גולשים גם לזה.
>>מבורקס אנשובי ועד קרוקומבוש: 29 בתי המאפה הכי מומלצים בתל אביב

החל משבוע הבא, בין ה-12.11 (יום ד') ל-14.11, יתקיים בשרונה מרקט פסטיבל שכולו קינוחים, מתוקים ומאפים שיארח קונדיטורים מכל רחבי הארץ בעשרות דוכנים שיציעו מכל המינים והסוגים. לצורך הפסטיבל יגיעו מיטב יוצרי המתוק בישראל עם מנות שכבר הכרתם וטעמתם, לצד ספיישלים מיוחדים שנולדו במיוחד עבור הפסטיבל המתוק, שיציע מאכלים מלאי סוכר לכל אוהבי המתוק בנפשם – גם לנמנעים מגלוטן, לאוכלי הכשר ולטבעונים, כי לאף אחד לא מגיע ללכת לישון בלי קינוח.

בתוכנית תמצאו, איך לא, את העוגה הכי חמה בטיקטוק – עוגת שוקולד פייטה – אותה תגיש הקונדיטורית שני כהן קידר; גםאסף גרשובסקי, האיש והקנולי, יחזור להגיש את אותו קינוח מתקתק שהציג בפופ-אפ ברביעיית פלורנטין שכבר הספקנו להתגעגע אליו, לצד ספוליאטלה מתפצח במהדורה מוגבת וטירמיסו מופלא בסיר ג'חנון, שיטת הגשה שמעמיקה את טעמיו; את כמות המתוק ישבור כנראה חיבור קינוחים שאלוהים לא דמיין ואנחנו לא מפסיקים לדמיין – קראק פאי סינבון, מנה שנוצרה במיוחד לפסטיבל על ידי הולי קראק פאי; גם נבחרת העוגיות החדשות של גבי גודיז תגיע למרקט לצד עוגיות הסניקרדודל שלה שכבר הספיקו לאסוף עדת מעריצים. ואלו רק היצרנים שמגיעים מתל אביב.

אבל אלו לא היחידים, כמובן – אל עירנו יגיעו כאמור מטעמים מכל רחבי הארץ, וכך תוגלו לפגוש בעמוס שדה, שברחובות ידוע עבור "עמוסרי" עם להיטים מקומיים כמו פחזניות ממולאות כל טוב ושלל טארטים טעימים; מהרצליה יגיע הקונדיטור האיטלקי אנדריאה מאג'י מהקונדיטוריה המושחתת קאזה טואה עם מאפי קורנטו מפתים, קינוח לימון שומט לסתות ועוד. אל תדאגו, יש גם ביסים פוטוגניים לאינסטוש בדמות יצירותיו שלהקונדיטור אלון בויאנובר מ-Buyanover Bakery, שיגיש קינוחי ראווה דוגמת קינוח ורד, קינוח אגס, קינוח פולי קפה ועוד קינוחים שאנחנו מתקשים לחכות להם.

את כל המתוק הזה תצטרכו לקנח עם ביס צונן, ונבחרת גלידות אסייתיות בעבודת יד של גיא ברדה מ-Ka-Fu תגיע עם גלידת סטיקי רייס מנגו, גלידת תה תאילנדי, גלידת קפה ויאטנמי ועוד. גם סטרופי החביבים, רחלי ור ניר, מנאל ודוכנים נוספים יתאספו בשרונה מרקט, לשלושה ימים שיעלו לכם את רמת הסוכר בדם, כך שאנחנו ממליצים בחום לקבוע תור לבדיקות בתחילת השבוע העוקב. אבל עד שתראו רופא, אולי כדאי שתגניבו כמה שיותר קינוחים, שלפחות נמתיק את הבשורה.
פסטיבל הקינוחים, 12-14.11, ד'-ה' 10:00-22:00, ו' 09:00-15:00, שרונה מרקט (אלוף קלמן מגן 3, תל אביב). הכניסה חופשית

• אוכלים שותים
• מתוק
• קינוחים
• שרונה מרקט

מאז ומתמיד אהבתי מתוק, כנראה באופן חריג משאר האנשים. בעברית, לצערי, הביטוי "שן מתוקה" פחות עובד, אבל אין ספק שניחנתי בכזו. אני נוטה להאשים את אמי היקרה שהנהיגה תזונה בריאה בבית, כך שלאורך הילדות שלי קינואה, דוחן ונבטוטים היו מנת חלקי, בעוד דברי מתיקה כמו גלידה, מילקי, טריקס או שוקולד השחר היו הרחק מהישג ידי.
>>

שוקולד השחר זו בכלל נקודה כואבת – כשביקשתי סנדוויץ' עם שוקולד כמו כל שאר הילדים, נעניתי עם סנדוויץ' ריבה, וגם זה רק בימי שישי. התוצאה של חינוך כזה הייתה, כמובן, להגיע לחברות ומיד לפשוט על מגירת הממתקים שלהן. רק לפתוח אותה, לשאוב את הכל פנימה ללא מעצורים, להעריץ מתוק על כל סוגיו וגווניו, מפסק זמן ועד סוכריות לעוגה. השנים חלפו, אני התבגרתי, עזבתי את הבית הבריא לתל אביב, והסוכר עודנו בעורקיי.

זה קרה לפני שמונה שנים, כשהייתי בת 22, ואחד המקומות הראשונים שהכרתי בעיר היה מגזינו. עוד לפני שנחשפתי לפיצה, לפסטה ולשאר המנות האיטלקיות המעולות של המסעדה, מישהו אמר לי שאני חייבת לטעום את פאי הלימון-פיסטוק-מרנג המפורסם. שמתי פעמי למסעדה, ועוד לפני שהתיישבתי ניגשתי לנעוץ עיניים בויטרינת העוגות. לראשונה נחשפתי למסעדה ששמה את הקינוחים בחשיפות עליונה, אולי אפילו יותר מהראשונות העיקריות, שמכונות בחוסר צדק "אוכל אמיתי".

העוגות במגזינות לא היו מנות אחרונות, הן היו העיקר. אותה ויטרינה מהפנטת שגם פיזית וגם מטאפורית נותנים להן מקום של כבוד, ובצדק. העוגות המרהיבות, שיצר הקונדיטור המייסד ברק כהן, היו משהו אחר מכל מה שראיתי או טעמתי עד אותו הגיל. הן היו מושקעות, מושחתות ולרגע לא התביישו במי ומה שהן – כאילו הכריזו בגאון "אני כאן, ואני חתיכת עוגה". בלי תחפושת של קינוח קליל, צנוע או חלילה וחס, "לא מתוק מדי". הן היו בדיוק מה שקינוח צריך להיות – מתוק מאוד, מוגזם מדי ועושה טוב על הלב.

אותו פאי לימון התגלה כביס מנצח שלא צפוי להתיישן לעולם, אך הקשר שלי עם ברק הקונדיטור ומגזינו רק התחיל באותו ביס מרנג אלמותי. כמה חודשים אחר כך, ביום הולדתי ה-23, בחרתי לחגוג שם והפצרתי בחבריי להזמין רק עוגות. הם היו רעבים ורצו גם פסטה וסלטים ושטויות של "אוכל אמיתי", אז התפשרתי – אבל עדיין החלטתי שננסה את כל העוגות שבוויטרינה. וזה היה מענג בדיוק כמו שחשבתי שזה יהיה. כמה שבועות אחר כך כבר התחלתי לכתוב בטיים אאוט, תחת הטייטל כתבת הקינוחים של המגזין – תואר לו שיוועתי כל חיי הצעירים.

מאז אני ומגזינו הולכים יד ביד. בנתיים מחלקת הקונדיטוריה של המסעדה התפצלה לנקסט דור, ופועלת כשלוחה צמודה עם מטבח משלה. אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי את העוגות של מגזינו בימיו הראשוני של וולט, תחת הכותרת "פרוסת עוגה ממגזינו", מה שמיד שלח אותי להזמין עוגת גזר מופלאה ורב שכבתית עם קרים צ'יז, שוקולד לבן ומרנג, וגם פרוסה של עוגת יומולדת, למרות שזה לא היה יום ההולדת שלי. שנים אחר כך ביקשתי מברק עוגת חתונה (זו דווקא כן היתה חתונתי), ואני עוד זוכרת את הרגע המרגש בו הגעתי לקונדיטוריה של מגזינו לאסוף אותה, ארוזה למשעי ובת שלוש קומות מפוארות – כל מה שרציתי שתהיה.

בשנתיים האחרונות ברק כבר לא במגזינו, ואני התקדמתי מקינוחים לכתוב גם על "אוכל אמיתי". כהן הספיק פתוח מותג משלו בנתניה תחת השם ויצ'ינו, אך המורשת שלו (ומתכוני העוגות) נשארו במגזינו, וגם תפסו מקום בליבי לעד. מעבר לכך, אין לי ספק בכלל שלא מעט מסעדות בעיר שאבו השראה מהמהפיכה של מגזינו, והתחילו לתת לעוגות יותר חשיבות בתפריט. אני תמיד אזכור מי עשו זאת קודם, ולימדו אותי כל כך הרבה ממה שאני יודעת על סוכר. שניים אולי רק לשוקולד השחר.

• הבועה
• אוכלים שותים
• מגזינו
• מתוק
• נוסטלגיה

פינג׳אן היא חנות מתוקים וקפה חדשה שהתמקמה בשינקין, שמאחוריה עומדת נור יוסף, בוגרת "בייק אוף ישראל",שהגיעה כל הדרך מהגליל הדרוזי לתל אביב כדי להכיר לחיך המקומי מעט מן המגדים הדרוזיים והערבים האהובים עליה, ופייר גם עלינו. ״אני רוצה להביא את הטעמים המיוחדים והאותנטיים של הגליל לעיר הגדולה״, מספרת יוסף, שאחרי השתתפותה בתוכנית ב-2018 (אז עוד בשם מנאר זידאן) המשיכה ללימודי קונדיטוריה מתקדמים.

>>חגיגת הדגים של שצ'ופק: 30 שנה על אי של יציבות בתל אביב

העיצוב המוזהב והמנצנץ בהחלט מזמין, והמתוקים הנאים – את חלקם יוסף מייצגת במקום, ואת השאר מלקטת מקונדיטוריות גליליות וממזרח ירושלים – עושים חשק להיכנס לחנות ולהמתיק את היום. מסביב ניצבים מלא כוסות וכלי הגשה צבעוניים ומוזהבים (גם הם למכירה) שמספקים מראה ששובר את שגרת המעדניות ובתי הקפה של שינקין, שאפעס, הופכים ליותר דומים אחד לשני מיום ליום. סוף סוף משהו חדש באמת חדש ברחוב המתחדש.

ישנה לפעמים נטייה להתייחס לממתקים מסורתיים בנוסח ערבי בבחינת 'טעמת בקלוואה אחת טעמת את כולן', אבל נור מוכיחה שזה לא המצב. כל המאפים והמגדים הם בעבודת יד, ומבוססים על חומרי גלם משובחים שאיכותם מורגשת בכל ביס. הבקלוואות, למשל, מביאה יוסף מקונדיטורית מנצרת שנור סומכת עליה, ואכן הבקלוואה מאוזנת בטעמיה, ולא חוטאת במתיקות יתרה. יש קלאסית במילוי פיסטוק, אחת במילוי שקדים ואגוזים, ואחת במילוי קרם פטיסייר ענוג וערב לחיך (5 ש"ח ליחידה).

חוץ מהן, נור מכינה במקום כנאפה חמימה משערות קדאיף צפופות ובמילוי מסקרפונה, ריקוטה ופיסטוק, כאשר המסקרפונה מעשירה את הטעמים והופכת את הביס לרך לשלמות, ולטוב הזה אפשר גם להוסיף פירות יער (45 ש"ח).עוד היי לייט בעמדת המתוקים הן עוגיות המעמול, שמייצרים במיוחד למקום בעבודת יד ולפי מתכון מיוחד, המבוסס על בצק סולת במילוי תמרים, טחינה טבעית ותיבול של קינמון, הל וציפורן (5 ש"ח ליחידה).

זאת ועוד, נור מביאה למקום גם גבינות צ'רקסיות ודרוזיות מהגליל, עוואמה – כדורי בצק ממכרים שמצופים בסירופ דבש (10 ש״ח לעשר יחידות) – מרמלדות פיצוחים, פיסטוקים וקוקוס ממזרח ירושלים, רחת לאקום פירות יער או פיצוחים וקוקוס, וגם חליטות תה מסורתיות דוגמת תה זהורית, תה קינמון-תפוזים, תה קרקדה (היביסקוס בשבילכם) ותה קינמון ורדים. את התה, אגב, תוכלו למזוג לאחד מהפינג'אנים או כלי ההגשה היפיפיים שבמקום.

לצד המאפים אפשר לקנות כוס קפה לדרך, ובהמשך התכנון להוסיף מקומות ישיבה נוספים ולהגיש פיתות עם זעתר, פוקאצ'ה עם לאבנה ועוד רבים וטובים גם בזירת המלוח ולא רק המתוק העז, מה שנקרא למה או או כשאפשר גם וגם.
שינקין 27, א'-ה' בין 10:00-20:00, שישי 10:00-עד לפני כניסת שבת. בשבת סגור

• אוכלים שותים
• אוכל גלילי
• מתוק
• ממתקים
• אוכל דרוזי