Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מיד אחרי שהגרלתי את הקופי בר מהכובע של הפרויקט הזה, זממתי להזמין מולים מרינייר, מתוך ההנחה שיש להם מנה כזאת, שכן בעלי המקום (רותי ומתי ברודו) מחזיקים גם בבראסרי שמתהדר בצדפות הטובות בעיר. לנגד עיניי ראיתי את עצמי צופה ברוני דניאל ב"אולפן שישי" ודופק אותם, מול אחר מול. התמונה הזאת נראתה לי קצת חזירית אבל פאק איט, בשביל זה אני עיתונאי.
אבל כשנכנסתי לאתר הקופי בר גיליתי שתפריט המשלוחים מצומצם מאוד, כמעט כמו המסעדה ב"בלי סודות" שמגישה רק מרק. מתפריט המסעדה סוננו החוצה כל המנות שלא באות טוב בפורמט של קופסת פלסטיק. מזל שההמבורגר נשאר בפנים.
מה הזמנו "ארוחת ערב מלאה" לשישי בערב שכוללת המבורגר 220 גר', תפוחי אדמה עם בצל, סלט קיסר למנה ראשונה ופאי תפוחים לקינוח (100 ש"ח). הסירוב להגיש צ'יפס לצד ההמבורגר קצת מוזר. הבחורה שלקחה את ההזמנה הבטיחה: "תפוחי האדמה עם הבצל הם כמו צ'יפס". הם לא.
כמה חיכינו קצת יותר משעה. מה הגיע המבורגר שמנמן בקופסת פלסטיק, קומץ תפוחי אדמה חתוכים גס עם בצל בקופסה קטנה, שלושה עלי חסה שעליהם מכל רוטב קיסר, פרמזן, קופסה להרכבה עצמית של הסלט ופרוסה נדיבה של פאי תפוחים מעולה. פתחתי את שקיות המשלוח ורטנתי לעצמי כמו זקן ששוב שכחו להביא לו קטשופים, ורק בסוף הארוחה גיליתי שהדבר שחשבתי שהוא מגבון לח עבה במיוחד הוא בעצם חבילת רטבים. נראה לי שצברתי יותר מדי שעות רוני דניאל.
בשורה התחתונה ההמבורגר טוב מאוד, ברמה של הוולפנייטס, שני רק לוויטרינה. אבל הוא הגיע קר וזה פגם משמעותית בחוויה. העובדה שלמרות הקור הצלחתי ליהנות גרמה לי לחשוב איך הייתי מתענג אם ההמבורגר אשכרה היה מגיע חם, ואני לא אוהב להרגיש פולני.
מתי?שישי, 19:30 איך ההזמנה?טלפונית 6889696־03 אפשר גם דרךcoffeebar.co.il זמני המשלוחים:ראשון־חמישי 12:00־23:00, שישי 17:00־23:00, שבת 12:00־23:00 אזור חלוקה:תל אביב, גבעתיים (אזור חלוקה מוגבל) מינימום הזמנה:50 ש"ח דמי משלוח:אין, ויותר מזה – אפשר לשלם טיפ באשראי
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חלק בלתי נפרד מהז'רגון של כל חובב אוכל הוא ניים דרופינג אובססיבי של שפים. עליית "מאסטר שף" ו"משחקי השף" לשידור ושימוש יומיומי ברשתות החברתיות, העלו את השפים לדרגת סלבס ואותנו לשחקנים כפייתיים במשחק: "אכלת בחדשה של…?". ואף שאתם יודעים מי מבשל במסעדתטוטו, אכלתם אצל השף הצעירבטאיזווברור לכם מי עזב אתהרברט סמואל– האם שאלתם את עצמכם למה אתם לא מכירים את השף שלהבראסרי, שבו ישבתם עשרות פעמים? ואיך יכול להיותשהקופי ברחגג 22 שנה ומעולם לא התעסקתם בשאלה מי מבשל לכם את האוכל שאתם חוזרים אליו פעם אחר פעם?
קבוצת R2M (קופי בר, בראסרי,הוטל מונטיפיורי,דליקטסןורוטשילד 12) של השותפים רותי ומתי ברודו מוכיחה פעם אחר פעם את ייחודה הקולינרי ואת היותה נטועה היטב בהוויה התל אביבית. הבחירה לא לציין את שמו של השף על דלת כל אחת מהמסעדות נובעת מהתפיסה שאוכל הוא מוצר צריכה ולא יצירת אמנות שעומדים מולה בהשתאות.
"הגעתי לקופי בר שלוש שנים אחרי שהוקם", נזכר גיא פולק, השף הראשי של הקבוצה. "עד אז רותי התעסקה במטבח ומעולם לא הרגישה בטוחה כשפית. היא פשוט הכינה אוכל טעים, ולכן הקופי בר הפך להיות מסקרן. כיוון שהגעתי חסר ניסיון, העבודה הייתה משולבת: הדרישות שלה, הביצוע שלי. עד הפתיחה של הבראסרי צברנו סביבנו קבוצה של אנשים שאנחנו סומכים מאוד על דעתם, ומאז ועד היום הם אלו שמאשרים את כל המנות במסעדות אחרי סיעור מוחין ארוך".
בראש כל מסעדה בקבוצה עומד מנהל מטבח, שף בשבילכם, שנבחר בקפדנות על ידי רותי וגיא וניתנת לו יד חופשית בהוספת מנות לתפריט. "כל עובד ברשת יכול להציע מנה חדשה. אנחנו תמיד נקבל אותה בזרועות פתוחות, נטעם, נשפץ, נתקן ובחלק מהמקרים גם נכניס אותה לתפריט. אני מאמין שהאגו שכולם מדברים עליו הוא חלק חשוב מאוד מיצירת מנה, כל מנה. האגו הוא אני, ואי אפשר להכניס לעולם הקולינרי יצירה בלי אגו. ב־R2M לא תמצאו את האגו המודרני בסגנון 'תראו אותי, אני יותר חשוב מהאוכל', האגו של הטבחים שלנו נמצא במנה שלהם שנכנסה לתפריט וכל הקבוצה מדברת עליה. אם אחד מהטבחים שלנו יעזוב, המסעדה יכולה להמשיך לעבוד בנחת".
מה יש ב־R2M שגורם לשפים להישאר כל כך הרבה שנים? "אני טוען שהבחירה במקצוע הזה מתאימה לאנשים שלא אוהבים להיות בפרונט. כשטבח עובד במקום שבו הוא לא לוקח על עצמו סיכון כלכלי, מקבל כלים לפיתוח מנות משלו, מתוגמל כראוי במשכורת ולא חולם בלילה על השם שלו בכניסה למסעדה – למה לא להישאר בעצם?".
סטס בנימינוב
דליקטסן
גיל: 34 שנים בתחום:11 תפיסת עולם קולינרית:"גדלתי על ברכי המטבח הצרפתי, לכן תמיד אעדיף לבשל עם חמאה, שמנת ויין טוב". על גישת הקבוצה:"אני אוהב את מה שאני עושה ולא מחפש תהילה. זיווג מנצח".
אוהב את העבודה. סטס בנימינוב (צילום: איליה מלניקוב)
אורי שטיינברג
בראסרי
גיל:33 שנים בתחום:11 תפיסת עולם קולינרית:"גלוקליזציה – האפשרות לטייל בכל העולם, לספוג השראה ולהתאים את האוכל למטבח ולחך הישראלי. אין אושר גדול מזה". על גישת הקבוצה:"זה נותן לך במה אדירה ובלי סוף משאבים לעשות כל מה שאתה רוצה. יש גבולות גזרה רחבים וברורים, אבל בגלל העובדה שאתה עובד במטבח מרכזי בתל אביב, מקבל את כל הליווי וההדרכה שצריך, כולל הפתעות כמו נסיעות לחו"ל – אני לא רואה את עצמי במקום אחר".
לא הולך לשום מקום. אורי שטיינברג (צילום: איליה מלניקוב)
תומר פרג'
השף התפעולי של הקבוצה
גיל:36 שנים בתחום:11 תפיסת עולם קולינרית:"כילד לאימא בשלנית הגעתי לאוכל מתוך חשק ויצר. היא לימדה אותי את החשיבות של בישול עונתי מחומרי גלם טריים, גישה שאני דוגל בה עד היום". על גישת הקבוצה:"זו שיטה שמשמרת ומשרתת אותנו: נותנים לנו את האפשרות לבטא את עצמנו, ובהתאם מתעורר החשק להעניק בחזרה. ככה יש גם תמיד המשכיות, שפים יתחלפו אבל הרמה תישאר".
גיל:42 שנים בתחום:11 תפיסת עולם קולינרית:"טעמים מדויקים ומנות קטנות. אני מאמינה בארוחה מגוונת בטעמים ובמרקמים". על גישת הקבוצה:״אני לא בן אדם שמחפש פרסום, להפך. בחיי הפרטיים אני אפילו ביישנית ומופנמת ולכן החיבור עם R2M מתאים לי. אני לא מכירה טבח בלי אגו, אבל אנחנו יודעים לשים את זה בצד כי האוכל הוא העיקר".
"לא מכירה טבח בלי אגו". ענבל בן שץ (צילום: איליה מלניקוב)
מורן ינאי
הוטל מונטיפיורי
גיל:34 שנים בתחום:11 תפיסת עולם קולינרית:"בישול נכון ומדויק ולאו דווקא מיוחד". על גישת הקבוצה:"אני מקבל המון סיפוק מיצירה משותפת שמבוססת על ידע וניסיון. אין לי צורך שהשם שלי יופיע על הדלת, אני רוצה שאנשים יגיעו בשביל האוכל ולא בשביל השם".
לא צריך את השם שלו על הדלת. מורן ינאי (צילום: איליה מלניקוב)
אוהד סולומון
קופי בר
גיל:34 שנים בתחום:9 תפיסת עולם קולינרית:"לייצר חוויה מגוונת של מרקמים וטעמים. שהאוכל לא יהיה שקט מדי, אלא ישאיר אותך עם טעם טוב ורצון לסיבוב נוסף". על גישת הקבוצה:"זה לא היה קל בהתחלה. הגעתי מטוטו, שם רק ירון שלו הכתיב את הקו הקולינרי. עם הזמן הבנתי את השיטה וגיליתי שהיא עובדת מעולה – כל עוד אתה מספיק בשל ובוגר להבין שהשם שלך לא בפרונט. כך הטבחים יכולים להתבטא ואין סוף ליצירתיות, לא מכיר מקום אחר בעיר שעובד ככה".
"לא מכיר מקום אחר בעיר שעובד ככה". אוהד סולומון (צילום: איליה מלניקוב)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
קבוצת הבראסרי תפתח בשנים הקרובות חמש מסעדות, בהן מסעדה יפנית
בשנה הקרובה תפתח הקבוצה מסעדה יפנית בהרצל 16 וסניף רביעי לבייקרי בצפון דיזנגוף, שישמש גם כמעדנייה. תוך שלוש שנים תפתח הקבוצה עוד ארבע מסעדות בשלושה מלונות בוטיק. פני הקולינריה התל אביבית כפני הברודואים
הפודיז והמסעדנים בתל אביב עוקבים בדריכות אחרי פועלה ופעולותיה של קבוצת R2M. השותפים רותי ומתי ברודו הביאו לעיר קונספטים שרצים היטב בעולם והצליחו לאזרח אותם כאן ולהעניק להם אחידות ודיוק – הן מבחינה קולינרית והן ברמת השירות. אחרי הקופי בר, הבראסרי, הבייקרי, הוטל מונטיפיורי והדליקטסן, ברור שכל התפתחות חדשה של הקבוצה היא רמז מכוון לאן מועדות פני הקולינריה והאירוח בעיר. תוכניות ההתפתחות של הקבוצה כרגע הן בכמה כיוונים בעיר.
אחד הפרויקטים המרתקים ביותר ייחשף כנראה בעוד כשנה, כשיושלמו השיפוצים במבנה בהרצל 16, שחלקו ייבנה כחדרים להשכרה דרך airbnb וחלקו יתנהל כחלל עבודה לאנשי קריאייטיב. בחצר למטה תיפתח מסעדה יפנית.
בראסרי. צילום: אנטולי מיכאלו
בטווח עבודה של כשלוש שנים עובדת הקבוצה על הקמת מלון בברנר 10, ובו 30 חדרים ונקודה קולינרית שעדיין לא ידוע מה אופייה. בשדרות רוטשילד 48 תפתח הקבוצה מלון יוקרתי בשיתוף המיליארדר הקנדי ג'רי שוורץ. בקומת הכניסה של המלון יהיו שתי מסעדות, ובשדרות רוטשילד 69 יוקם בערך באותו הזמן מלון דירות שבחלק התחתון שלו תמוקם נקודה קולינרית נוספת. אגב, מי שדאג לגורל המבנה שבו שוכן רוטשילד 12, המיועד להריסה, יכול להירגע – בשלוש השנים הקרובות לא צפויים שינויים במקום.
הוטל מונטיפיורי. צילום: שרית גופן
וכעת למידע הכי שימושי שבקרוב תוכלו לנעוץ בו שיניים: בסוף ינואר תפתח הקבוצה בייקרי נוסף בצפון דיזנגוף (דיזנגוף 260). מה שמאפיין את חנויות הבייקרי הוא חוסר אחידות מובהק – החנויות אינן מתנהלות כרשת עם סניפים, אלא כבתי אוכל עצמאיים בעלי אופי ייחודי. בניגוד לבייקרי באבן גבירול, בעל האוריינטציה של בולנז'רי־פטיסרי, הבייקרי של כיכר המדינה מזכיר סניף של Pret a Manger, עם מבחר מנות קטנות של אוכל מוכן לאכילה הממתינות לעובדי המשרדים והחנויות ולתושבי השכונה. בהתאם לכך ניצב שם מקרר עם סלטים של אטריות צלופן, סלטי תפוחי אדמה, ירקות וקטניות, וכן כריכים וכל מה שנחוץ לארוחת צהריים קלילה במחיר נגיש. המיני מעדנייה בסניף שבכיכר המדינה מתבססת על מה שמתבשל מדי יום במטבח הדליקטסן של הקבוצה.
בייקרי. צילום: שרית גופן
באופן דומה, הבייקרי בדיזנגוף יקבל אופי בהתאם לייחוד של האזור. כרגע נראה שצפויים להיות בו מבחר מעדנים להפקת פיקניק (לחוף הים או למשרד); מוצרים המתאימים לאכילה בבית כגון פיצות חצי אפויות בוואקום עם מוצרלה בצד כך שאפשר יהיה להשלים את האפייה בבית; וכמובן עוגות ומאפים, חלקם מוכרים היטב מחנויות הבייקרי האחרות וחלקם מפתיעים במיוחד, למשל עוגות יום הולדת לילדים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו