• Facebook
• Twitter
• Email

אנחנו הישראלים חיים בסיר לחץ תמידי. חייבים לחיות את הרגע, כי אלוהים יודע מה יקרה מחר. אם תדברו עם פסיכולוגים, אנתרופולוגים ואנשי טיפול ומחקר אחרים, הם ידברו איתכם על תרבות הסיפוק המיידי – הכל כאן ועכשיו. והנה, בשנה־שנתיים האחרונות מתחילים לראות בארץ תופעה המנוגדת לגישה הזאת: הקמה של מזקקות וויסקי. וויסקי הוא משקה שדורש יישון ארוך ותכנון ארוך טווח; מינימום יישון של שלוש שנים מובטח לוויסקי על פי חוק, אך בהחלט אפשר למצוא וויסקים שיושנו 12, 18 ואפילו 23 שנה בחביות עד שהועברו לבקבוקים ויצאו לשוק. בנוסף, ישראל היא לא בדיוק שם דבר בתחום הוויסקי. אז מה גורם לחבורה ישראלית לקום ולפתוח מזקקת וויסקי?

הכל מתחיל באהבה למשקה ובחזון המבוסס על מגמות בשוק העולמי. ראשיתה של מזקקת מילק אנד האני הוא כאמור בחלום של קבוצת חברים חובבי וויסקי. גל קלקשטיין, הבעלים, שעומד בראש קבוצת החברות Group Gki, יצא לדרך עם כמה שותפים מתחום ההיי־טק (סיימון פריד, עמית דרור, נעמה ורועי ליכט), שהבינו שהגיע הזמן לוויסקי אותנטי ישראלי. כדי לייצר מוצר איכותי ברמה עולמית, הם גייסו למשימה את ד״ר ג׳יימס סוואן, שנחשב לאחד מהמאסטר דיסטילרס הטובים בעולם. סוואן ייעץ למזקקות סינגל מאלט וויסקי זוכות פרסים הפועלות באקלים חם, והקים מזקקות בוטיק. הוא התאהב מיד ברעיון של מזקקת וויסקי ישראלית, ויותר מכך ריתק אותו יישון באקלים הישראלי.

אחד מעשרת הקמפיינים האלכוהוליים הרווחיים בעולם

אל הצוות המקצועי הצטרף תומר גורן, מאנשי הוויסקי ומיזמי האלכוהול הבולטים בישראל. תומר התלמד במזקקות סקוטיות, ובימים אלה משלים את לימודיו לתואר מאסטר דיסטילר באנגליה. נוסף להשקעה האישית של היזמים, הם גייסו כספים באמצעות אתר מימון ההמונים הבריטי אינדיגו במטרה לאסוף 65 אלף דולר. בסופו של דבר היה זה הקמפיין למוצלח ביותר בתחום היין והאלכוהול בתולדות אינדיגו: הוא גייס יותר מ־76 אלף דולר והתברג ברשימת עשרת הקמפיינים הרווחיים בתחום האלכוהול בעולם.

כשר ומשכר

מזקקת מילק אנד האני צמודה לאצטדיון בלומפילד שביפו. את פניי קיבלו קרן MK, מנהלת השיווק של המזקקה, וגורן האחראי בפועל על הזיקוק. תהליך הייצור מתחיל במעבדת המים. המים מופשטים מכל תכולת המלחים שלהם ונבנים מחדש עם פרופיל מלחים שהורכב בדייקנות כדי לקבל וויסקי עדין ופירותי. התחנה השנייה בתהליך הייצור היא מכל ההשריה שבו מושרים גרעיני השעורה עם מים אלה, כדי ליצור נוזל מתוק כמקור לטעמים ואלכוהול. בסיום תהליך ההשריה מועבר הנוזל למכל התסיסה עם שמרים, לתסיסה של כ־72 שעות. לאחר שמסתיימת התסיסה מתחילים את תהליך הזיקוק.

לאחר הזיקוק מועבר התזקיק לחביות המאוחסנות בחדר חביות והוא מבוקר אקלימית. כאן מתחיל הסיפור המעניין. גורן מסביר: “אחד השלבים החשובים בייצור הוויסקי הוא היישון בחביות עץ אלון – הרבה מהטעמים מקורם בשלב זה. יישון באקלים לח וחם כמו שיש בארץ יאפשר לוויסקי להתבגר בזמן קצר יותר ולפתח טעמים ייחודיים״. אחד הפרויקטים שעליו עובדים במזקקה הוא פיזור חביות וויסקי ליישון במקומות שונים בארץ כגון ים המלח, הגליל, הגולן, וכל מקום יעניק טעמים שונים. “כאן״, אומרת MK, “טמונה הייחודיות של הוויסקי שלנו״.

לדברי גורן, “עולם הוויסקי התפתח בשנים האחרונות ונפתח למוצרים ממקומות שונים בעולם שזכו להצלחה רבה. הצרכנים מחפשים משהו חדש ולא מוכר, וזה כולל מקומות ייצור לא מסורתיים, כמו ישראל״. “לדבר על מימוש חלומות עדיין מוקדם״, מוסיפה MK , “הוויסקי הראשון יהיה מוכן רק עוד שלוש שנים בערך, אך ההתעניינות הרבה והתגובות שאנחנו מקבלים על המוצרים שכבר שוחררו מאוד מעודדים אותנו״. עד שנוכל ליהנות מהסינגל מאלט של מילק אנד האני אפשר לבקר במרכז המבקרים של המבשלה ולטעום תזקיקים ברמות יישון שונות וג’ין.

מה שותים? מהארסנל של מילק אנד האני

1. סינגל מאלט ניו מייק

התזקיק השקוף שהופך לאחר יישון לוויסקי. לניו מייק גוף בינוני עם 50 אחוז אלכוהול וארומה מתקתקה של לתת עם רמיזות של עץ. למרות אחוז האלכוהול הגבוה אינו מותיר תחושת שרפה. 150 ש"ח ל־500 מ"ל.

2. ג׳ין לבנטיני

הג׳ין עשוי 100 אחוז לתת שעורה ועובר זיקוק כפול עם תבלינים, פירות ועשבים משוק לוינסקי. הג׳ין מבוקבק בחוזק 46 אחוז. ריח גרגירי הערער (ג’וניפר) חבוי כאן מאחורי ריחות הזעתר. הטעם מתקתק וניתן להבחין בטעמי לימון, תפוז ובבונג . 179 ש"ח ל־500 מ"ל.

3. חבית 010 – סינגל מאלט צעיר

סינגל מאלט שיושן בחבית עץ אלון אמריקאי חדשה לתקופה של שישה חודשים. צבע התזקיק צהוב בהיר עם 51.5 אחוז אלכוהול. ריח מאלטי עם מעט עץ, טעם עדין, עם התחלה של טעמי וניל. 210 ש"ח ל־500 מ"ל.

4. חבית 004 – סינגל מאלט צעיר

סינגל מאלט שיושן לתקופה של שמונה חודשים בחבית יין אדום מחודשת. לסינגל מאלט חוזק של 53.2 אחוז אלכוהול. הריח מאלטי מובהק בשילוב עם ריחות יין מתקתקים. הטעם שוקולדי חריף עם מרירות קלה. 190 ש"ח ל־500 מ"ל.

מילק אנד האני, התחייה 16 תל אביב. סיורים בהרשמה מראש: שלישי 11:00־16:00 , חמישי11:00־18:00, 50 ש״ח לאדם (כולל טעימות), mh@mh-distillery.com

• אוכלים שותים
• מילק אנד האני
• מזקקה
• סינגל מאלט
• וויסקי
• ג'ין
• אלכוהול וקוקטיילים

• Facebook
• Twitter
• Email

״נורא קל להבין למה ברמנים צעירים מתלהבים מהמעושנים״, אומר לי דודי זץ, המנהל המקצועי בחברת Ibbls, ״אלו טעמים מאוד מובהקים, כך שקל להרגיש שאתה ׳מבין׳. אתה מקבל את הבום הזה של העשן ומבין על מה אתה משלם יותר מ־60 ש״ח לכוסית״. וויסקי מעושן יכול להיות מעין טום ווייטס כזה, משהו מחוספס שצורב אותך טוב טוב בגרון ובנשמה, ובמקביל עטוף בהמון רוך ואלגנטיות. יחסיי עם המעושנים ידעו עליות ומורדות, אבל לעזאזל, יש משהו במשפחה המעושנת הזו שתמיד עושה חשק לחזור אליה (מה גם שלא כל המעושנים אגרסיביים בהכרח) – ואם יש זמן נכון להתענג על סינגל מאלט מעושן, אלו הלילות הקרירים – מה שכאן קוראים לו "חורף" – שמפציעים עכשיו מדי פעם.

אם כבר לטעום וויסקי מעושן, כדאי שיהיה קצת בשר לצדו. מיושן, אם אפשר. לכן מסעדת הבשרים האדסון בראסרי נראתה לנו מקום מושלם לערוך בו את הטעימות. לא טעינו. שף המסעדה מתן אברהמס והקונדיטורית מיכל בוטון הצטרפו לטעימה.

***

עישון קל

Oban 14

אחת המזקקות הקטנות בסקוטלנד שוכנת על חוף הים, והים מגיע לבקבוק בצורת מינרליות ימית מלוחה שכזו. העישון כאן מעודן מאוד, וגם מי שאינו חובב גדול של מעושנים ימצא הרבה הנאה בוויסקי האלגנטי והמורכב הזה (43%, 299 ש"ח).

Talisker 18

אף שהוא מגיע מהאי סקיי, אי בזלתי סוער, גרסת ה־18 רגועה למדי. העישון מאופק, הטעם רך, ואפשר להבחין בטעמי יוד ובמינרליות של הים. קלאסיקה נהדרת. טעמנו גם את ה־Talisker Storm, שהוא המחווה של המזקקה לאי הסוער, ובו העישון מורגש יותר. השף אברהמס אהב את החספוס הזה, אני העדפתי את האלגנטיות של ה־18 (45.8%, 490 ש"ח).

Jura Prophecy

טעמנו שתי גרסאות של ז׳ורה, האחת, Superstition, המעודנת יותר, והגרסה הזו, Prophecy, שאמורה להיות מעושנת יותר. בשני המקרים מדובר בוויסקי בעישון עדין, אבל במליחות מודגשת. יופי של משקה למעשנים מתחילים (46% , 309 ש״ח).

***

מעושנים יותר

Caol Ila 12

על אף 12 שנות יישון, הצבע בהיר, כיוון שמדובר בחביות עדינות המשאירות את עיקר הבמה לאופי המעושן של הוויסקי. יש כאן מלח ים ומשהו חייתי – כמו מעיל עור מאובק – וטבק. טעמנו גם את ה־Distillers Edition (שזוקקה ב־2002 ובוקבקה ב־2014) שבה כל העישון מקבל חיבוק של מתקתקות הודות לסיום היישון בחבית של יין מוסקטו. ״עשן מתוק כמו של ג׳וינט״, סיכמה בוטון, והורידה הכל בשלוק (43%, 319 ש״ח).

Bowmore 12

יופי של איזון בין עישון מודגש למתיקות קלילה. וויסקי שמנוני וחלק, כמו עשן שמעורבב עם דבש. מי שמחפש פחות עישון ויותר עץ יעדיף את גרסת ה־Small Batch המתיישנת בחביות ברבן שנותנות הרבה וניל (40%, 219 ש"ח).

***

עישון כבד

Lagavulin Distillers Edition

בכל טעימת וויסקי, תמיד כשמגיעים ללאגבולין יש אנחת רווחה שכזו. לא מכיר מי שיחלוק על האיכויות האלגנטיות של הוויסקי הנהדר הזה. הפעם טעמנו לא את הגרסה הרגילה, אלא דווקא את ה־Distillers Edition (זוקקה ב־1998 ובוקבקה ב־2014), שמציגה את הלאגבולין האהוב באור מעט שונה; חביות הפדרו חימנז (שהתיישן בהן שרי מתוק מהזן פדרו חימנז) מוסיפות מתיקות לעישון הבולט. זוהי גרסה קצת יותר מעודנת של הלאגבולין, וויסקי כבד ושמן שעושה חשק להתמזמז עם כל לגימה. מורכב, עשיר ונהדר, אבל לא בטוח שחובבי הלאגבולין הקלאסי (גרסת ה־16 שנים) יאמצו אותו בקלות, או כמו שאברהמס סיכם: ״זה קצת חנפן לי מדי. אני אוהב להישמע כמו טום ווייטס אחרי שאני שותה וויסקי״ (43%, 419 ש״ח).

Ardbeg Uigeadail

כאן אנחנו כבר בליגה של המעושנים הכבדים. הגרסה הזו, המיושנת בחביות שרי, מעדנת מעט את הוויסקי, ועדיין מדובר בוויסקי כבד מאוד וקטיפתי, וגם הפירותיות כאן היא רק כינור שני לעישון, אם כי היא מורכבת למכביר ומלאת רבדים – אפשר להבחין ביוד, טופי, זפת ופירות יבשים. הגרסה ׳הרגילה׳, הארדבג 10, הרבה יותר יבשה ומעושנת. ״זו כמעט הגזמה פראית, אני מרגישה כמו במבחן אומץ״, סיכמה הקונדיטורית (54.2%, 475 ש"ח).

Laphroaig 10

אם את מבחן האומץ של ארדבג היה קשה לבוטון לצלוח, מול הלאפרויג ספק אם בכלל יש לה סיכוי. זה וויסקי שהוא כמו כוסברה: או שמתים עליו או שלא סובלים אותו. העישון שלו כל כך מודגש ואגרסיבי, שזה מרגיש כמו לשתות מאפרה. הוא מורכב, עשיר, מעניין – ועדיין, רק מי שמסוגל להתמודד עם העשן החרוך הזה יצליח ליהנות מכל המורכבות; ויש כאן הרבה ממנה. ה־Quarter Cask, המיושן בחביות קטנות הרבה יותר, נותן הרבה עץ אגרסיבי ומצליח למתן מעט את טעם העישון (40%, 249 ש"ח).

Smokehead

כמו השם ועיצוב הבקבוק, כך גם הוויסקי: אגרסיבי, שלא לומר וולגרי, למי שאוהב עישון לפנים לצד מתיקות של פרי בשל וטופי מלוח. הכל כאן בווליום גבוה, גבוה מדי בשבילי, אבל חובבי הז׳אנר ודאי ייהנו (43%, 219 ש"ח).

• אוכלים שותים
• אלכוהול וקוקטיילים
• וויסקי
• עישון
• סינגל מאלט
• מיכל בוטון
• האדסון
• מתן אברהמס

• Facebook
• Twitter
• Email

ממתי?

רונן: "9 שנים, מאז פתיחת 'הנשיא 1'. תמיד חלמתי לפתוח מקום משלי, מקום שיהיה כיף לבוא לשתות בו בירה ולאכול משהו טוב, מקום עם אווירה ביתית".
משה: "התחלתי לעבוד בתור ברמן בנשיא (הברמן הראשון במקום), וכיום אני בעלים".

[tmwdfpad]

למה לשבת דווקא אצלך?

משה: "יש אצלנו אווירה אחרת, אווירה של בית, אפילו כשלקוח חדש נכנס למקום הוא ישר מתחבר לאווירה, והאוכל אצלנו פשוט טעים".

מתי שתית את הדרינק הראשון שאתה זוכר?

משה: "האמת היא שאני לא זוכר. אני כמעט בטוח שזו הייתה וודקה זולה כלשהי."
רונן: "בגיל 15 סחטתי תפוזים שקטפתי בפרדס, הוספתי לזה וודקה ושתיתי".

איזה משקה אתה לא שותה?

משה: "אני לא שותה ליקר שמנת. זה פשוט דוחה".
רונן: "אני לא שותה וודקה".

עם איזו אישיות היית יושב לדרינק?

משה: "עם אריק אינשטיין, נראה בן אדם שהיה הרבה מה ללמוד ממנו על החיים בפרט".

איזה משקה אתה שותה עכשיו?

משה: "אנחנו שותים לרוב וויסקי, בעדיפות גבוהה לסינגל מאלט. כל המקום שלנו גלנפידיך, שותים אותו כבר המון שנים ומאוד אוהבים אותו".

• אוכלים שותים
• אלכוהול וקוקטיילים
• וויסקי
• גלנפידיך
• הנשיא 1
• סינגל מאלט
• 1:1 על הבר