Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הטנגו האחרון של תל אביב: הנשף שחוגג יום הולדת 116 לעיר העברית
נשף בקזינו גלי אביב, 1927 (דימוי: GrokAI)
במסגרת סופ"ש היום הולדת שמארגנים במוזיאון העיר לתל אביב-יפו במלאת לה 116 שנים, ייערך ביום חמישי הבא (3.4) נשף חגיגי שינגן את הקצב של העיר בימיה הראשונים, במחווה לתרבות הריקודים הסלוניים והנשפים שאפיינה אותה בין שנות ה-30' לשנות ה-60'. הזדמנות לחזור אל הימים ההם ולעשות את הפוקסטרוט
אירועי יום ההולדת ה-116 של תל אביב-יפו שישתלטו בסופ"ש הבא על מוזיאון העיר וכיכר ביאליק, יחד עם תחרות "עוגת העיר", הם הזדמנות טובה להתחקות אחר המקורות והשורשים של עירנו, בהם בהחלט ניתן לאתר את היסודות לתל אביב של ימינו. אחד מהאירועים הבולטים שיתקיימו במסגרת הוויקנד החגיגי הוא נשף ריקודים שייערך במוזיאון (חמישי 3.4, החל מהשעה 17:00 ועד 23:00), בזיקה למסורת הסלון והריקוד שאפיינו את תל אביב בעשוריה הראשונים.
אתם בכלל ידעתם שבתל אביב הצעירה נערכו נשפים חגיגיים ונושאי פרסים? כנראה שתמיד ידענו להרים.העיר העברית הראשונה ידעה מאז ומתמיד לנצל את קרבתה לים, והחל מסוף שנות ה-20' של המאה שעברה הייתה רצועת החוף שופעת בתי קפה ומועדונים ססגוניים, דוגמת קזינו גלי אביב, תרשיש, גלינה, פנורמה, בר כוכבא ופילץ, כולל בבתי מלון מפוארים כמו סן רמו, גת רימון ופלגה.
אין אספרסו, תרקדו. קפה תרשיש (צילום: באדיבות ד"ר לוי אליהו)
הפוקדים את מקומות הבילוי הללו נחשבו לבני המעמד הבורגני של העיר, וביניהם רבים מיוצאי גרמניה הייקים ושלל חיילים בריטים. לא היו אלה בתי קפה שגרתיים שנועדו רק ללגימת קפה או ישיבות אינטלקטואליות – ברובם נערכו באופן תדיר וקבוע נשפי ריקודים חגיגיים שנשאו ניחוח אירופאי רחוק. המוזיקה בנשפים הללו התנגנה לרוב על ידי תזמורת חיה שניגנה מוזיקה קלאסית, מוזיקה מודרנית מסרטים תקופתיים, ג'ז ובשלהי שנות הארבעים גם נעימות עבריות הצטרפו לחגיגה. הרוקדים נהגו לפי מיטב הצו האחרון של אופנת הריקוד ופיזזו בפוקסטרוט, טנגו, רומבה, ואלס וסווינג.
מלון סן רמו, כיכר הרברט סמואל, 1948 (צילום: ויקיפדיה/המוזיאון הימי חיפה)
הנשפים, שהיו גילומה של המסורת הסלונית שהתקיימה בתל אביב באותן שנים, נערכו לרוב במוצאי שבת ובימי רביעי, כשבחנוכה ובפורים היו בעלי בתי הקפה מפיקים נשפים גדולים ומושקעיום יותר, כאשר בפורים היו מתקיימים נשפי מסכות חגיגיים ותחרויות תחפושות נושאות פרסים. הנשפים התחילו בדרך כלל בשעות ערב מוקדמות עם קוקטייל ומיני מאכלים, ונמשכו עד שעות הלילה המאוחרות ואפילו עד עלות השחר.
מלבד תזמורת חיה רבים מהנשפים כללו גם מופע של בדרן, זמר, שחקנים ומופעי קברט, סטפס ואקרובטיקה, לצד ערבי הגרלות ושאר שעשועים. השבועון "9 בערב", שהפך ב-1946 ל"העולם הזה", תיאר את הנשפים כך: "וכך אנו נכנסים אל אולם סן רמו. התזמורת שופכת מכלי לכלי טנגו מתרפק, ולס בכייני, פוסטרוט מזדקר, והנשים דומות זו לזו וכולן ביחד – לקריקטורה של מרלנה דיטריך".
קפה גלינה, 1930 (צילום: ויקימדיה/נחלת הכלל)
אולם לא רק הבורגנים נהנו מריקוד ושירה, ובשנות הארבעים התקיימה מסורת "תה ריקוד" גם בבתי הקפה עממיים יותר בשעות אחר הצהריים. הבילוי כלל האזנה לתזמורת שניגנה נעימות ריקוד קלות ומהנות לצד שתיית תה, קוקטייל או כל משקה אחר שהתחשק לכם, תוך צעדי ריקוד קלילים ולא מחייבים.
ואיך נציין את כל השפע התרבותי הזה? ובכן, נשף הריקודים של 2025 יהיה אירוע פטיפוני עם הדי.ג'ייאים עופר טל ושי לנדא, שבנו סט מוזיקלי המנגן את הקצב של העיר מימיה הראשונים, וינוע בין נעימות עבריות נושנות, בוסה נובה, סווינג ורוקנרול מוקדם ומלא גרוב.להלן הליינאפ: 17:00-18:00 –סט פטיפוני בעקבות "תה ריקוד": סווינג, פוקסטרוט וטנגו כמו בימים של הקזינו ובר כוכבא. 18:00-19:00 –ינוגנו "שירי מפיות", שירים שלנדא וטל אוהבים לדמיין שנכתבו על פני המפיות של בתי הקפה דאז. 19:30-20:30 –ינוגן במלוא הדרו גרוב סיקסטיז שכולל מפגש בין בוסה נובה, ג'אז ורוקנרול. 22:00-23:00– ינוגנו שירים שעושים לתל אביב לחייך ביום הולדתה. אהבנו. שיהיה במזל לכולנו ובואו לרקוד.
>> המידע בכתבה באדיבות הספר "בתי הקפה של תל אביב, 1920-1980", מאת בתיה כרמיאל. בהוצאת מוז"א, הודפס בשנת 2007. >> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר", 5.4-3.4, מוזיאון העיר. להזמנת כרטיסים לנשף הריקודים יש לבחור בכרטיס למשבצת הזמן הרלוונטית, ביום חמישי.פרטים וכרטיסים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אל תגידו עד 120: מזל טוב תל אביב, את בת 116, הנה העוגה שלך
מה נותנים לעיר שיש לה הכל. יום הולדת 116 לתל אביב (דימוי: Grok/AI)
ב-11.4.1909 עמדו כמה עשרות אנשים באמצע הדיונות שמחוץ ליפו וחילקו ביניהם מגרשים לבנייה. 116 שנים אחר כך אנחנו צריכים להתמודד עם התוצאות בסופ"ש יומולדת חגיגי לעיר תל אביב-יפו (5.4-3.4) במוזיאון העיר, כולל המון עוגות יום הולדת, נשפים, מופעים ושלל חוויות ואירועים שמספרים את סיפור המורשת הקולינרית שלנו
ב-11 באפריל 1909 התגודדו כמה עשרות אנשים אי שם בחולות שמחוץ ליפו וערכו הגרלת מגרשים לטובת בניית שכונה חדשה מחוץ לגבולות העיר העתיקה. 116 שנים אחר כך אנחנו קוראים לשכונה הזאת "תל אביב", ועכשיו לכו תרימו אותה 117 פעמים על כיסא בחגיגות יום ההולדת שלה שייערכו בכיכר ביאליק במשך סופ"ש שלם (5.4-3.4). נצטרך את כולכם בשביל זה.
סופ"ש היומולדת החגיגי יתמקד ברצף של אירועי אמנות וקולינריה במוזיאון העיר, שלושה ימים שבהם תחגוג העיר את המורשת שלה דרך העוגות, בתי הקפה, הצלילים והטעמים שהפכו את תל אביב למה שהיא. במהלך סוף השבוע יתמלא מוזיאון העיר בחוויות שמתכתבות עם המורשת הקולינרית של תל אביב-יפו: מיצגים השתתפותיים, שיחות וסדנאות חד-פעמיות, מופעים, סיורים, אמנות חיה ושיח קולינרי שיחשפו את פסיפס הסיפורים שמרכיבים את הפורטרט העירוני.
לוקיישן מושלם למסיבה. מוזיאון העיר (צילום: גיא יחיאלי)
במסגרת חגיגות הסופ"ש תגיע לשיאה גם תחרות "עוגת העיר" ויוצגו שש העוגות הזוכות שהעפילו לשלב הגמר. בתחרות השתתפו קונדיטוריות וקונדיטורים מקצועיים לצד אופים ואופות ביתיים מכל רחבי העיר שהציעו מתכון לעוגה המבטאת את הרוח, ההיסטוריה והסיפורים של העיר. ראש העיר רון חולדאי יכריז על שתיים מתוך שש העוגות שיזכו בפרסים שווים וימכרו בקפה-מאפיה "עמיתה" במוזיאון העיר במהלך חודש שלם.
מה עושים ביומולדת של תל אביב?
בין המיצגים והמופעים שיתמשכו לכל אורך שלושת ימי החגיגות: "פרוסה": מיצג השתתפותי אמנותי-קולינרי עם מיה שרבני. בואו להרוויח פרוסת עוגה מהקונדיטוריות המובילות בעיר – תמורת סיפור אישי על הטעם של העיר. "אנדר קונסטרקשן":האמן שי עיד אלוני בונה עוגת שכבות מחומרי שיפוצים ממרחבי העיר – והקהל מוזמן לקשט אותה. "מצב צבירה":שלגונים מתובלים בסירופים בטעמים שנוצרו על-ידי סטודיו MELA בהשראת מקומות שונים בעיר, בואו לטעום את יפו בטעמי סירופ תפוז ושומשום, את חוף הים התל-אביבי בטעם קרטיב לימון עם ים-מלח ועוד. "חצי נחמה":עבודת וידאו של אייר דיומן על המיתוס של בתי הקפה של תל אביב-יפו כמרחב ליצירה, כולל חשיפה של טקסטים שנכתבו בבתי קפה בעיר ומעולם לא פורסמו, כולל יוצרות ויוצרים כמו אתגר קרת, דנה מודן, נורית זרחי ועוד.
עוגת "מיץ 2.0" של עומר בולנז'ר כהן, תחרות "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)
"והעוגות!":תערוכת שש העוגות הפיינליסטיות של תחרות "עוגת העיר", לצד סרטו של גילי עזגד המתעד את שלב השיפוט. שתי העוגות המנצחות בתחרות יוצעו למכירה בקונדיטוריית המוזיאון. "עד שהשעמום יפריד בינינו" / "מתי נחזור לחוגה?":עבודות וידאו מבוססות בינה מלאכותית. אור אילון חושפת את השבריריות שבשכבות שמתחת לפני השטח של העיר. "קפה התנגדות":מפגשים ושולחנות עגולים על אוכל, צדק חברתי וקהילות עם אקטיביסטים.ות שמשתמשים באוכל ככלי לשינוי. סדנות יצירה לכל המשפחה:צבעים, טעמים, בתי קפה ועוגות מתל אביב-יפו "דיוקן עירוני":מאיה סמירה מצלמת דיוקנאות על רקע בתי הקפה של פעם
מה הלו"ז?
חמישי, 3.4, 22:00-17:00: 1. הכרזת הזוכה בתחרות "עוגת העיר" במעמד רון חולדאי, ראש העירייה 2. "וידויים מתוקים": דנה פרנק מארחת מלצריות ומלצרים לשיחת וידויים על תרבות בתי הקפה והמסעדות של העיר. בואו לשמוע סיפורים עסיסיים ממלצרים.ות מתקופות שונות כמו המסעדנית הוותיקה אירית שנקר (אפרופו, קרן, דיקסי), המשפיענית נועה רוזין (קופי בר), השחקנית טס השילוני (קפה שלג), הבמאי ברק היימן (אורנה ואלה) ועוד. 3. נשף ריקודים: מופע פטיפוני ספקולטיבי – מוזיקה סלונית מבתי הקפה של שנות ה-30 ועד שירים שנכתבו על מפיות בבתי הקפה בשנות ה-60 וה-70
שתי הכלות למשפחת דיין, יעל דיין ואהרונה מלכין, ליד עוגת קומות ביום נישואיהן, צהלה 1967 (צילום: אוסף רות דיין, מיזם "העיר נגלית לעין", יד יצחק בן צבי ומוזיאון העיר תל אביב-יפו)
שישי, 4.4, 16:00-10:00: 1. סיורים במוזיאון בעקבות בתי הקפה ההיסטוריים של העיר 2. "פירורי זיכרונות"- מופע סיפורים ומוזיקה עם הילה אלפרט, אבי בללי וגליה חי על העוגות המיתולוגיות של העיר 3. סדנות יצירה ופעילויות לילדים 4. מפולחן לקונדיטוריה: הכל אודות עוגה – הרצאה על התגלגלות העוגה בתרבות / נעמי אבליוביץ׳ 5. פאנל על השפעת “קפה עוטף” כיוזמה קהילתית-קולינרית על מפוני העוטף, תושבי תל אביב-יפו והחיבור ביניהם / מרב סריג
עוגת TLV, יובל ברקוביץ'. "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)
שבת, 5.4, 16:00-10:00: 1. סיורים נוספים במוזיאון בעקבות בתי הקפה ההיסטוריים של העיר 2. סדנאות יצירה ופעילויות לילדים 3. "קפה התנגדות: אקטיביזם קולינרי"- מפגשים ושולחנות עגולים על אוכל, צדק חברתי וקהילות
בתי התרבות של כיכר ביאליק (צילום: ברק ברינקר)
מוזיאון העיר תל אביב-יפו המחודש ממוקם במבנה בית העיר ההיסטורי בכיכר ביאליק (ביאליק 27), ומספר את סיפורה של העיר דרך סיפורי תושביה והערכים שהעיר מייצגת, והוא המוזיאון השתתפותי ראשון בארץ. חידוש מוזיאון העיר תל אביב-יפו ע"ש שושנה וזבולון תומר הוא פרויקט שנעשה על ידי עיריית תל אביב-יפו בהובלתו ובתמיכתו של ראש העירייה ויו"ר קרן תל אביב, רון חולדאי וביוזמת קרן תל אביב, המייצרת שותפויות עם תורמים לטובת פרויקטים ותוכניות לקידום העיר ותושביה. המוזיאון הינו חלק מכיכר ביאליק – בתי התרבות של העיר – מרחב תרבות עירוני חדש שנבנה סביב כיכר ביאליק הוותיקה שבתל אביב-יפו כמארג של חמשת מרכזי התרבות הפועלים בכיכר, ומייצרים פעילות אמנותית וארכיונית ברמה מוזיאלית. >> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר", 5.4-3.4, מוזיאון העיר.פרטים וכרטיסים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אם חסר לכם אתגר קולינרי לסופ"ש, למה שלא תפנו לעצמכם כמה שעות ותנסו להכין בבית את אחת מהעוגות שהגיעו לגמר "עוגת העיר" במסלול השף-קונדיטורים? בסבוסה הייטאלייה, טארט חושחש ורוזמרין או עוגת יפו העתיקה פוגשת את תל אביב החדשה? אחת מהן תהיה העוגה הבאה של תל אביב. רק תבחרו ותתחילו לבחוש
כבר סיפרנו לכם שתחרות עוגת העיר של תל אביב-יפו יצאה לדרך ומגיעה לשלבי הגמר שלה. אם החמצתם את הפרקים הקודמים, נספר כי במסגרת חגיגות יום ההולדת ה-116 של העיר העברית הראשונה, הזמין מוזיאון העיר תל אביב-יפו אופים ואופות מרחבי העיר לשלוח מתכונים לעוגות שהן כל מה שתל אביב בעיניהן, ולהוסיף למתכון סיפור שממחיש את האופי התל אביבי של העוגה.
בשבוע שעבר, לאחר טעימה מדוקדקת, נבחרו שש הפינאליסטיות בגמר עוגת העיר- שלוש של שף-קונדיטורים מקצועים ושלוש של אופים ביתיים. שש העוגות שעלו לגמר יוצגו בוויטרינה של מוזיאון העיר, הקהל יתרשם ויבחר את הזוכה בעיניו, שתיים יעלו לגמר ואחת תזכה בתואר חביבת הקהל ותקבל פרס שווה. ההכרזה על הזוכות (אחת מכל מסלול) תתקיים במסגרת אירועי סופ"ש יום ההולדת ה-116 לעיר (מוזיאון העיר, 3.4, 19:00), ראש העיר רון חולדאי יכריז על הזוכים, והעוגות המנצחות תוצענה למכירה בעמיתה.
עוגת העיר: חלק מצוות השיפוט: מיכל בוטון, אנה שפירו והילה אלפרט (צילום: נעם פריסמן)
אם חסר לכם אתגר קולינרי לסופ"ש הזה, אספנו והנגשנו לכם את המתכונים של שלוש העוגות הפינאליסטיות של עוגת העיר 2025 במסלול המקצועי, ואנחנו יכולים רק להזהיר מראש שמדובר במתכונים של קונדיטורים מקצוענים, בדרגת קושי גבוהה לאופים ביתיים לא מנוסים. אבל היי, אתם תצטרכו להתחיל מאיפשהו כדי להגיע לעוגת העיר 2026.
אסיל שריף // בסבוסה הייטאלייה
"'אתה יודע', היא אמרה, 'הטעם הזה הזכיר לי את ימי הילדות בביירות, כשהיינו מכינים הייטיליה בבית. לא חשבתי שאי פעם אחווה את זה שוב, ועוד פה, בתל אביב'".לסיפור המלא
הוראות הכנה: הכנת בסיס בסבוסה: מחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס ומרפדים תבנית בנייר אפייה. בקערה גדולה מערבבים סולת, קמח, סוכר ואבקת אפייה. מוסיפים את היוגורט, השמן, החלב, הווניל והביצה, ומערבבים היטב עד לקבלת בלילה אחידה. יוצקים את הבלילה לתבנית ומשטחים לשכבה אחידה ודקה. אופים כ-12-15 דקות, עד שהבסיס מזהיב קלות אך עדיין רך. מוציאים מהתנור ומניחים לצינון קצר.
הכנת הסירופ: בסיר קטן, מביאים לרתיחה סוכר ומים על אש בינונית, תוך ערבוב להמסה. מוסיפים מיץ לימון ומי ורדים, מבשלים כ-5 דקות עד שהתערובת מסמיכה מעט. מסירים מהאש ושופכים בעדינות על הבסבוסה החמה. מניחים לספיגה והתקררות.
הכנת רוטב הייטאלייה: בסיר בינוני, מחממים את החלב המרוכז ואת השמנת המתוקה על אש נמוכה תוך כדי ערבוב מתמיד. כשהתערובת מתחממת אך אינה מגיעה לרתיחה, מוסיפים את מי הורדים ומערבבים היטב. ממשיכים לחמם עד שהתערובת אחידה וחלקה. מסירים מהאש ומניחים לצינון בטמפרטורת החדר.
הכנת קרם הייטאלייה: בקערה קטנה, מערבבים את הג’לטין עם המים הקרים ומניחים בצד עד שהמים נספגים בג'לטין למשך 10 דקות. בסיר גדול, מביאים לרתיחה 125 גר' מתוך כמות השמנת המתוקה יחד עם הסוכר והוניל, תוך ערבוב מתמיד עד להמסה מוחלטת של הסוכר. כאשר התערובת מגיעה לרתיחה, מוסיפים את הג’לטין ומערבבים היטב עד שהוא נטמע לחלוטין. יוצקים את יתר השמנת המתוקה לקערה נפרדת. תוך ערבוב מתמיד, יוצקים בהדרגה את התערובת החמה אל תוך השמנת הקרה בזרם דק, על מנת ליצור תערובת אחידה ולמנוע היווצרות גושים. מסננים את התערובת דרך מסננת דקה לקבלת קרם חלק וקטיפתי. יוצקים בעדינות את הקרם על גבי הבסבוסה הקרה, כך שתיווצר שכבה אחידה. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר להתייצבות למשך לפחות 4 שעות. לקבלת מרקם עוגתי יציב יותר, מומלץ להשאיר במקרר לילה שלם.
אופן ההגשה: לאחר שהעוגה התקררה והתייצבה,חותכים את העוגה לריבועים בגודל 3 על 3 ס”מ, לקבלת קוביות מדויקות ואחידות. מניחים קוביות עוגה על צלחת הגשה,יוצקים מעל רוטב הייטיליה קר,מפזרים מעל פיסטוקים קצוצים ועלי ורדים.
טארט חושחש ופריחת רוזמרין //ניצן כהנים
"אני מתרגשת ממבחר הליקוטים העירוניים הזמינים ביפו. פריחת הרוזמרין מבשמת את הרחובות, וקליפת החושחש הארומטית מבקשת להיכנס לאמבט של סירופ סוכר".לסיפור המלא
ניצן כהנים, "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)
רכיבים: קליפות חושחש מסוכרות: 250 גר' סוכר לבן 250 גר' מים מיץ מלימון שלם ג'וליאנים דקיקים מ-10 יחידות חושחש, ללא הציפה הלבנה
הוראות הכנה: קליפות חושחש מסוכרות: מרתיחים את הקליפות הרתחה ראשונה ומעבירים ישירות למי קרח. לפי מידת המרירות הספציפית של הפרי, שוקלים הרתחה שניה ושלישית באותו אופן. הקליפה צריכה להיות ארומטית ומרירה, ולאבד מעט מעפיצותה. לאחר ההרתחות שוטפים טוב ומסננים. מכינים סירופ סוכר מהמים והסוכר הלבן, מרתיחים את הסירופ ומבשלים להמסה מלאה של הסוכר. מוסיפים את הקליפות המורתחות ומבשלים בעדינות עד לשקיפות. בשלב זה משאירים בסירופ כמה ימים באופן אידאלי. מחממים קלות ומסננים את הקליפות (שומרים את הסירופ), מסדרים בשכבה דקיקה על תבנית ומייבשים על 60 מעלות למשך כעשר דקות בלבד.
בצק פריך: מחממים תנור ל-160 מעלות צלזיוס. במיקסר מצויד בוו גיטרה, מעבדים בעיבוד מינימלי קמח לבן, חמאה, אבקת סוכר, מלח ושקד טחון, רק עד שמגיעים לסבלאז' הומוגני. מוסיפים את הביצים ומאחדים בעיבוד מינימלי ביותר, רק עד היווצרות בצק. יוצרים מלבן מהבצק הפריך, עוטפים בניילון נצמד ומקררים את הבצק כחצי שעה במקרר. לאחר הקירור, מרדדים את הבצק לעובי 2 מ""מ, מעל נייר אפיה. הופכים את הבצק ומחלצים אותו מנייר האפיה, בעזרת נייר אפיה נוסף. בעזרת רינג בקוטר 24 ס"מ ומעל מגש אפיה, קורצים בסיס טארט, ובעזרת סכין חדה וקטנה חותכים רצועות לדפנות הטארט. מחברים את הרצועות לרינג בצורה אחידה שתיצור זווית של 90 מעלות. מחוררים את תחתית הטארט בעזרת מזלג, ומקפיאים את הקלתית כחצי שעה עד להקפאה מלאה. אופים את הקלתית באפיה עיוורת, עם משקולת, כ-7 דקות. מסירים את המשקולת ואופים כ-4 דקות נוספות, עד להזהבה בהירה. מקררים את הקלתית.
קרם שקדים: במיקסר מצויד בוו גיטרה, מעבדים חמאה רכה וסוכר לבן, מבלי להקציף, עד איחוד. בקערה נפרדת, מערבבים שקד טחון, קמח לבן ומלח, ומוסיפים בפעימה אחת לקערת המיקסר. מעבדים עיבוד מינימלי. במד ליטר בוחשים יחד ביצים וחלמונים, ומוסיפים בהדרגה למיקסר, במהירות איטית, עד למסה הומוגנית. מוסיפים קליפות חושחש מסוכרות, מעבדים עד איחוד, ומעבירים לשק זילוף. מעל הקלתית החצי אפויה, מזלפים באופן אחיד 250 גר' קרם שקדים. מיישרים עם פלטה במידת הצורך. אופים כ-10 דקות נוספות, עד שהבצק זהוב שחום, והקרם אפוי. כשהטארט יוצא מאפיה, מספיגים אותו קלות ובעדינות במעט סירופ חושחש, שנותר לנו מסיכור קליפות החושחש. מקררים. לאחר הקירור ניתן ליישר את שולי הטארט בעזרת מייקרופליין.
קרם חושחש: מכינים מסת ג'לטין ע"י ערבוב של הג'לטין עם המים ומניחים במקרר. מגרדים גרידת תפוז לתוך קערה עמוקה או כד מדידה ומניחים מעל מסננת צפופה. שוקלים לסיר ביצים, סוכר, מיץ חושחש ומלח. מבשלים עד 85 מעלות צלזיוס בטריפה מתמדת, ועל להבה נמוכה-בינונית. מורידים מהאש וטורפים פנימה את מסת הג'לטין המקוררת עד לאיחוד. מעבירים את הקרם דרך המסננת לתוך גרידת החושחש. מקררים את הקרם ל 55 מעלות צלזיוס, מוסיפים קוביות חמאה קרות וטוחנים בעזרת בלנדר מוט. שוקלים 400 גר' קרם ויוצקים אותו מעל שכבת הקרם שקדים ועד השוליים רק לאחר שהטארט התקרר. מעבירים למקרר לשעה לפחות.
הרכבה: מפזרים קליפות חושחש מסוכרות מעל הטארט, מניחים פרחי רוזמרין.
איה ראדי // שילוב של יפו העתיקה ותל אביב המודרנית
"קליפת התפוז המבושלת במים וסוכר מזכירה לי את ריחות השווקים ביפו, ומי הזהר מחזירים אותי לילדות ולטעמים שמלווים את העיר כבר דורות".לסיפור המלא
עוגת יפו העתיקה ותל אביב המודרנית, איה ראדי. "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)
רכיבים: שכבת קראנץ': 120 גרם שוקולד לבן מומס 80 גרם פייטה 30 גרם קוקוס טחון 50 גרם קליפות תפוז מבושלות במים וסוכר, קצוצות דק
שכבת פיננסייר תפוזים: 90 גרם חמאה מומסת ומקוררת 100 גרם אבקת סוכר 40 גרם קמח שקדים 40 גרם קמח רגיל 1/2 כפית אבקת אפייה 3 חלבונים (כ-90 גרם) 50 מ"ל מיץ תפוזים טרי גרידה מתפוז אחד
גנאש מי זהר ושוקולד לבן: 200 גרם שוקולד לבן 100 מ"ל שמנת מתוקה (38%) 1 כף מי זהר גרידה מתפוז אחד
קישוטים: שוקולד לבן מומס לטפטוף חתיכות קטנות של קליפת תפוז מסוכרת שבבי קוקוס קלויים פייטה ליצירת מרקם קראנצ'י
אופן ההכנה: שכבת הקראנץ': ממיסים את השוקולד הלבן על בן מארי או במיקרוגל בפולסים קצרים. מוסיפים את הפייטה, קליפות התפוז המבושלות והקוקוס הטחון, ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. משטחים את התערובת בתבנית בגודל הרצוי ומהדקים היטב. מעבירים למקפיא להתייצבות בזמן שמכינים את השכבות הבאות.
הכנת שכבת הפיננסייר תפוזים: מחממים תנור ל-170 מעלות. בקערה, מנפים את אבקת הסוכר, קמח השקדים, קמח לבן, ואבקת האפייה. מוסיפים את החלבונים בהדרגה, תוך כדי ערבוב עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את החמאה המומסת, מיץ התפוזים וגרידת התפוז, ומערבבים עד שהתערובת חלקה. יוצקים את הבלילה על שכבת הקראנץ' שקפאה ומיישרים בעדינות. אופים כ-15-18 דקות, עד שהעוגה מזהיבה וקיסם יוצא יבש. מצננים לחלוטין לפני הוספת השכבה הבאה.
הכנת גנאש מי זהר ושוקולד לבן: מחממים שמנת מתוקה עד לסף רתיחה ויוצקים על השוקולד הלבן, ממתינים דקה ומערבבים עד לקבלת תערובת חלקה. מוסיפים את מי הזהר וגרידת התפוז, ומערבבים היטב. מצננים מעט ומורחים על שכבת הפיננסייר שהתקררה. מכניסים למקרר להתייצבות לפחות לשעתיים.
קישוט העוגה: מטפטפים שוקולד לבן מומס בצורה אסתטית על פני העוגה. מפזרים קליפות תפוז מסוכרות, שבבי קוקוס קלויים ופייטה ליצירת מרקם קראנצ'י נוסף. שומרים במקרר עד להגשה.
>> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר, 5.4-3.4, מוזיאון העיר.פרטים וכרטיסים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
העוגה הבאה של תל אביב: 3 מתכונים מנצחים לעוגות בהשראת העיר
בסבוסת תפוזים עם שנטיי יוגורט ופריחת הדרים (צילום: נועם פריסמן)
אחרי שהבאנו לכם את מתכוני העוגות שהגיעו לגמר תחרות "עוגת העיר" במסלול הקונדיטורים, הגיע הזמן לחשוף את העוגות הפינאליסטיות של האופים הביתיים, שאולי קצת יותר פשוטות להכנה אבל עדיין יאתגרו אתכם. אחת מהן תהיה העוגה הבאה של תל אביב. נתראה בחגיגות יום ההולדת ה-116 של העיר כדי לטעום את המנצחת
כבר סיפרנו לכם שתחרות עוגת העיר של תל אביב-יפו יצאה לדרך ומגיעה לשלבי הגמר שלה. אם החמצתם את הפרקים הקודמים, נספר כי במסגרת חגיגות יום ההולדת ה-116 של העיר העברית הראשונה, הזמין מוזיאון העיר תל אביב-יפו אופים ואופות מרחבי העיר לשלוח מתכונים לעוגות שהן כל מה שתל אביב בעיניהן, ולהוסיף למתכון סיפור שממחיש את האופי התל אביבי של העוגה.
בשבוע שעבר, לאחר טעימה מדוקדקת, נבחרו שש הפינאליסטיות בגמר עוגת העיר – שלוש של שף-קונדיטורים מקצועים ושלוש של אופים ביתיים. שש העוגות שעלו לגמר יוצגו בוויטרינה של מוזיאון העיר, הקהל יתרשם ויבחר את הזוכה בעיניו, שתיים יעלו לגמר ואחת תזכה בתואר חביבת הקהל ותקבל פרס שווה. ההכרזה על הזוכות (אחת מכל מסלול) תתקיים במסגרת אירועי סופ"ש יום ההולדת ה-116 לעיר (מוזיאון העיר, 3.4, 19:00), ראש העיר רון חולדאי יכריז על הזוכים, והעוגות המנצחות תוצענה למכירה בעמיתה.
אחרי שכברחשפנו לכם את שלושת המתכונים של העוגות הזוכותבמסלול המקצועי, בחרנו להקל עליכם קצת בשבוע הקשה הזה, ולהביא את שלושת המתכונים של העוגות הזוכות במסלול האפייה הביתית. כאילו בואו, זה לא עוגת שני מצרכים במיקרוגל, אבל זה בהחלט אפשרי ומומלץ. אז קדימה, לאפות את תל אביב ולקוות לשבוע מתוק יותר.
מה נותנים לעיר שיש לה הכל. יום הולדת 116 לתל אביב (דימוי: Grok/AI)
יובל אברמי // בסבוסת תפוזים עם שנטיי יוגורט ופריחת הדרים
"לכבוד כל עצי ההדרים שבעיר, שגורמים לך לרדת מהאופניים והמציאות העירונית המפרכת לעיתים, לעמוד, ולהריח".לסיפור המלא של יובל אברמי
יובל אברמי, "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)
מרכיבים לעוגה: 500 גר' תפוזים בינוניים 65 גרם סוכר לבן 100 גרם חמאה מומסת 200 גרם סוכר לבן 300 גרם רוויון 400 גרם סולת 5 גרם קליפת תפוז מגוררת
סירופ: 400 גרם סוכר לבן 600 מ"ל מים 15 גרם מי זהר
שנטיי יוגורט ופריחת הדרים: 250 מ״ל שמנת מתוקה 65 גרם סוכר לבן 200 גרם יוגורט 15 גרם מי זהר
בסבוסת תפוזים עם שנטיי יוגורט ופריחת הדרים (צילום: נועם פריסמן)
אופן ההכנה: 1. שמנו תבניתקפיצית בקוטר 24 ס״מ וכסו את תחתיתה בנייר אפייה ושמנו גם אותו. חממו תנור ל-170 מעלות. 2. חתכו את התפוזיםלפרוסות דקות ככל האפשר באמצעות מנדולינה או סכין חדה, במקביל ל״קטבי״ התפוז (יש לחתוך את התפוז לרוחב, כך שבכל פרוסה ייראו כל פלחי התפוז). שמרו את הרבע התחתון והעליון מכל תפוז ובמקום לפרוס גם אותם, סחטו מהם מיץ לקערה (כ-2 כפות מיץ או 30 גרם). 3. ערבבו את המיץשסחטתם עם שליש כוס סוכר (65 גרם) וכסו את תחתית התבנית בתערובת המיץ והסוכר. כסו את תחתית התבנית בפרוסות התפוז, כך שהן יחפפו זו את זו (התחילו בקצה אחד וכסו לאט לאט את התבנית, כך שפרוסה אחת תכסה חצי מהפרוסה בשורה שלפניה). 4. ערבבו בקערהאת חומרי העוגה – חמאה מומסת, סוכר לבן, רוויון, סולת וקליפת תפוז מגוררת. שפכו את הבלילה על גבי התפוזים, ואפו ב-170 מעלות ל-30 דקות, עד שהעוגה מזהיבה.
סירופ: הרתיחו בסיר מים וסוכר. הנמיכו את האש ובשלו 5 דקות עד שהסוכר נמס לגמרי והתקבל סירופ דליל. הורידו מהאש והוסיפו לסירופ את מי הזהר.
שנטיי יוגורט ופריחת הדרים: הקציפו את השמנת והסוכר במהירות גבוהה עד לקבלת קצפת יציבה. הוסיפו את היוגורט ואת מי הזהר והקציפו לעוד 15 שניות לקבלת תערובת אחידה.
חוררו את העוגה ב-12 מקומות באמצעות סכין או קיסם ושפכו את הסירופ לתוך העוגה בהדרגה, כך שהעוגה תספוג את הסירופ. צננו את העוגה 15 דקות, ולאחר מכן הפכו אותה והסירו בעדינות את התחתית, כדי לחשוף את דוגמת התפוזים. חתכו לפרוסות והגישו לצד שנטיי יוגורט ופריחת הדרים.
איתי ברקוביץ' // פרג וענן לבן
"מוסד אחד נשאר תמיד מספר אחת בשבילי – המסעדה של אורנה ואלה בשינקין. הגישו שם אוכל טעים ומנחם, והקינוחים! וואו!" //לסיפור המלא של איתי ברקוביץ'
איתי ברקוביץ', "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)
מרכיבים לעוגה הבחושה: 125 פרג טחון 25 גר' קמח 35 גר' פירורי לחם 100 גר חמאה 70 גר סוכר לבן 4 חלמונים M 4 חלבונים M 20 גר' סוכר לבן קורט מלח 5-6 כפות של אגסים (כ 7-8 אגסים) מבושלים חתוכים לקוביות קטנות
לגלידה: 500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה פחית חלב כחוש מקל וניל פתוח ומגורד או כף מחית וניל איכותי
אופן ההכנה: 1. נחמם את התנורל-175 מעלות. 2. ניקח תבניתאינגליש קייק בעלת דפנות ישרים ונשמן בחמאה, נפדר בקמח ונוציא את השאריות. 3.נכניס לתנורמבעוד מועד תבנית עמוקה בה תשב בעוגה, נמלא במים חמים בגובה 2 ס"מ, ונפעיל את התנור ליצירת אדים בזמן האפייה.
להכנת הגלידה: בקערת מיקסר נקציף את השמנת לקצפת יציבה. לאחר מכן נפתח את מקל הוניל ונגרד את הזרעים מתוכו לתוך הקצפת נפעיל שוב את המיקסר על מהירות נמוכה ונזלף לתוך הקצפת את החלב הכחוש. נסיים במהירות גבוה,נעביר לתבנית פיירקס רחבה ולהקפאה.
להכנת האגסים: נבשל בסיר בינוני את המים, הסוכר ,התבלינים ומיץ הלימון. לאחר רתיחה קלה נכניס פנימה את האגסים לבישול עד ריכוך, ולאחר מכן נוציא את האגסים להתקרר. נוציא לאגס את הליבה ונחתוך את הבשר לקוביות קטנות. את נוזל הבישול של האגסים אין סיבה לזרוק.אפשר להשתמש בו למגוון שימושים נוספים (טיפ קטן:) יכול לשמש גם כסירופ לשיעול בגלל האגס והקינמון
כעת להכנת הבחושה: 1. בקערת ערבובלהניח יחד את כל היבשים (קמח, פרג טחון ופרורי לחם). 2. במיקסר מקציפיםחמאה וסוכר בעזרת בלון הקצפה עד שהחמאה מכפילה את נפחה. 3.נוריד את קצבהערבוב ונטמין את החלמונים בהדרגה בתערובת החמאה עד להטמעה מלאה. 4.נקפל פנימהאת כל היבשים ונניח בצד עד השלב הבא. 5. בקערה נקייהנקציף חלבונים עם 35 גר' סוכר לבן והמלח עד שהחלבונים מגיעים לשלב אחד לפני מרנג. הכוונה שהכל תפוח ונעים אבל עדיין זז מעט. 6.את המרנגנקפל בהדרגה ובזהירות לתערובת העוגה ולבסוף את האגסים 7.מעבירים לתבניתומכניסים לתנור לאפייה. 8. מגישיםלצד גלידה.
מורן גולן //עוגה באסקית/חול ים
"העוגה הזאת היא מחווה לאותם רגעים. הצבע הכחול מזכיר את המים העמוקים של הים, שמשתנים כל הזמן – כמו תל אביב עצמה".לסיפור המלא של מורן גולן
מורן גולן, עוגת העיר (צילום: נועם פריסמן)
לתערובת עוגת הגבינה:
לעוגה: 500 גרם גבינת שמנת 150 גרם סוכר לבן 200 מ"ל שמנת מתוקה 3 ביצים 2 כפות תמצית פרחי אפונת פרפר (לצביעה כחולה טבעית) מיץ וגרידה מתפוז אחד 1 כף תמצית וניל טבעית קורט מלח ים 30 גר' קמח
לזיגוג ים: 100 גרם שוקולד לבן 50 מ"ל שמנת מתוקה 1 כף טחינה גולמית 1 כף מיץ תפוזים
לקישוט: פתיתי זהב קליפות תפוז מסוכרות מעט שומשום קלוי
להכנת הצבע הטבעי: חולטים 2 כפות פרחי אפונת פרפר במים חמים למשך 10 דקות, עד שהתמצית מקבלת צבע כחול עמוק מסננים את הפרחים ומשתמשים בנוזל הצבוע.
להכנת תערובת העוגה: 1. בקערה, מערבביםאת גבינת השמנת והסוכר לתערובת חלקה. 2. מוסיפים בהדרגהביצים ושמנת מתוקה תוך כדי ערבוב. 3. לאחר שהכל נטמעמוסיפים בהדרגה את התמצית הכחולה, מיץ תפוז, גרידה, וניל ומלח ים. 4. מערבבים פנימהאת הקמח. רצוי לפזר את הקמח פנימה בעזרת מסננת למניעת גושים. לערבב לתערובת אחידה. 5. מרפדים תבניתבנייר אפייה (רצוי להרטיב את נייר האפייה לפני) כך שהדפנות יהיו מכוסות לגמרי. 6. יוצקים את התערובתואופים במשך 50 דקות, עד שהשוליים שחומים והמרכז מעט רוטט.
לזיגוג ים: מחממים שוקולד לבן עם שמנת מתוקה מעל קערה עם מים חמים או למשך כמה שניות במיקרו עד להמסה. מוסיפים טחינה, מיץ תפוזים ומערבבים. מצננים מעט ומורחים על פני העוגה בעיטור המזכיר גלים.
קישוטים: מפזרים פתיתי זהב להדמיית קרני שמש על המים. מפזרים קליפות תפוז מסוכרות ושומשום קלוי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
120 שנים בלי בדידות: ההיסטוריה המפוארת של בתי הקפה בתל אביב
קפה נווה שאנן 1921 (צילום: פרנק סחולטן, מתוך פיקיוויקי)
ב-1905 הוקם בית הקפה העברי הראשון במקום שאפילו עוד לא קראו לו "תל אביב", ואפילו שבנימין זאב הרצל ממש לא רצה - ותראו מה יצא. לרגל אירועי יום ההולדת ה-116 של תל אביב-יפו ותחרות "עוגת העיר" במוזיאון העיר, חזרנו אל ראשית תולדותיו של המוסד העירוני הכי חשוב שיש לנו: בית הקפה התל אביבי
בתי הקפה של תל אביב-יפו הפכו קולקטיבית לסמל של העיר ולחלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי שלה, ולקראת יום ההולדת ה-116 של תל אביב-יפו – אותו כולנו הולכים לחגוג באירוע שהולך ומתארגן לו במוזיאון העיר תל אביב-יפו, כולל עוגת היום הולדת שתזכה בתחרות"עוגת העיר"ולהרים את העיר על כיסא 117 פעם – הגיע הזמן לתהות: ממתי זה ככה בעצם? איך ומתי הכל התחיל?
טוב ששאלתם. במוזיאון העיר, שהוא חלק מבתי התרבות של כיכר ביאליק, בונים ואוצרים מאז הקמתו את אוסף הסיפורים הגדול של תל אביב-יפו, ואם יש תחום עירוני שממנו בוקעים סיפורים בערימות הרי שאלה בתי הקפה, ולא רק בגלל הסופרים, המשוררים, המחזאים והתסריטאים שנהנים להסתופף בהם. גם בגלל העוגות. במסגרת אירועי סופ"ש יום ההולדת של תל אביב-יפו במוזיאון, יתקיימו בו סיורים בעקבות הסיפורים של בתי הקפה בתל אביב(שישי, 4.4, 10:30 ו-12:00, שבת 5.4, 10:30 ו-12:00,פרטים וכרטיסים כאן).
כך, למשל, מספרת ציונה רבאו-קטינסקי, שגדלה בתל אביב ולמדה בגימנסיה הרצליה בשנות ה-20 של המאה שעברה, על אחד מבתי הקפה הראשונים בעיר: "אווירה אינטימית וחמה הייתה שרויה במקום זה. בפינות שונות ניצבו שולחנות קטנים ומקובעים. כסאות או ספות קטנות מרופדות ובית הקפה נוהל בנוסח אירופה. יושביו הקבועים היו אנשים צעירים, אשר הפרוטה הייתה מצויה בכיסם, אנשים 'מסודרים', בני-טובים, אשר התבדלו מן החלוצים והפועלים […] בקפה ההונגרי הגישו קפה אמיתי בספלים וחלב בכד מיוחד – והעוגות!".
הקפה העברי הראשון (במרכז: הבעלים נתן דוד ליפשיץ). קפה לבנון (צילום: לא ידוע/מתוך אוסף אסתר דור לבית בייטל/יד בן צבי)
מיכל לויט, המנהלת האומנותית של אירועי יום ההולדת במוזיאון העיר, נעזרה בתחקיר שלה לקראת האירוע בספרו הנפלא של שחר פינסקר,"עם הספל: בתי קפה ותרבות יהודית מודרנית"שיצא בשנה שעברה בהוצאת מאגנס (תרגום: מתן קמינר), ומרבית הפרטים כאן שאובים ממנו.
ובכן, לאורך ההיסטוריה של תל אביב, וממש מרגעיה הראשונים, התקיים בה מתח בין דימויה כעיר עברית ובין הרוח הקוסמופוליטית ששררה בה. תל אביב הייתה מראשיתה קיבוץ גלויות, ונשמע בה בליל שפות ותרבויות שנפגשו רק במקום אחד: בית הקפה. ההשראה החלה לחלחל כבר בתחילת המאה ה-20 מהשכנים ביפו. תרבות בתי הקפה היפואית שגשגה בימי השלטון העות'מאני, ובתי הקפה של יפו היו מקום מפגש קטן וצנוע לשתיית קפה, משחק שש-בש או שח, קריאת עיתונים, דיונים תרבותיים ופוליטיים ומפגשים חברתיים. בין יושבי בתי הקפה ביפו היו גם יהודים שהתגוררו בסמוך, וגם סוחרים, מלחים ושאר עוברי אורח, ועם תחילת היישוב מחוץ ליפו לא עבר זמן רב עד שהרעיון החל להשתכפל.
באותם ימים בתי הקפה נתפסו על ידי הוגים ופעילים ציונים כדקדנס תרבותי-בורגני, ולא דבר שהתרבות הציונית תרצה להזדהות איתו, בוודאי שלא להתגאות בו. הרצל ונורדאו למשל, התנגדו בתוקף לבתי הקפה המרובים בעיר. בביקורו ביפו ב-1902 נחרד הרצל מבתי הקפה הערביים הפשוטים שמלאו את הרחובות על שרפרפיהם וספסליהם, שנראו לו כסמטאות מזוהמות ומוזנחות. בחזונו האוטופי של הרצל היהודים בארץ החדשה יבקרו תדיר באופרה ובתיאטרון, אך לא יפקדו בתי קפה.
רגע לפני שהתחילו לפתוח בתי קפה בכל פינה. נחלת בנימין, 1921 (צילום: פרנק סחולטן, מתוך פיקיוויקי)
אבל ציונות לחוד ומציאות לחוד, ולמרות הביקורת הפוליטית הוקם ה-1905 בית הקפה העברי הראשון בשכונת נווה שלום (פארק התחנה של ימינו), ושמו בארץ ישראל היה "קפה ליפשיץ", על שם בעליו שעלו ארצה מאירופה. מאוחר יותר השתנה שמו לקפה הלבנון (או קפה שלג הלבנון), שהפך למקום הכי לוהט במזרח התיכון. על אף שרבים פקפקו בסיכויי ההצלחה של בית קפה אירופי בארץ ישראל, הקפה היה מוקד עלייה לרגל עבור עסקנים פוליטיים, אנשי חברה ובוהמה, ובשיאו פקדו אותו באופן קבוע מאיר דיזינגוף, והחלוץ משה סמלינסקי, ש"י עגנון ונוספים.
תרבות בתי הקפה בתל אביב המשיכה להתפתח בראשית שנות ה-20' וה-30' כתופעה מובחנת מתרבות בתי הקפה הערביים ביפו, בראש ובראשונה משום שבתי הקפה החדשים היו בבעלות מהגרים יהודים ממזרח אירופה (פולין, רוסיה והונגריה).הם הוקמו בחצרות או בקומות הקרקע של בנייני מגורים, ונקראו בדרך כלל על שם בעליהם. הרנסנס הגדול של הקפה בתל אביב התרחש בין השנים 1925-1921, אזנפתחו בין היתר בתי הקפה הבאים: קפה איביצקי, בית הקפה ההונגרי בנחלת בנימין, קפה פולק באחד העם, קפה סגל בשדרות רוטשילד, קפה דרזנסקי, קפה שור ברחוב הרצל, קפה שלג הלבנון ברחוב אלנבי, קפה באדר בפינת הרחובות הס ואלנבי.
חבורת "יחדיו" בקפה אררט, בן יהודה, 1938 (צילום: אוסף ליובה גולדברג/מוזיאון ארץ ישראל)
בית הקפה שלג הלבנון התאפיין באווירה אינטימית וידידותית, ומדי ערב התמלא בלקוחות ששרו שירים רוסיים מעורבים בניגונים חסידיים. חשיבותו התרבותית של קפה הלבנון באה לידי ביטוי ב-1932, כאשר יותר מ-411 אמנים ואנשי רוח חתמו על עצומה נגד כוונת העירייה לסגור את בתי הקפה בחצות, בטענה ש"שעות הלילה הן שעות העונג היחידות, שבלעדיהן אין לנו אפשרות לחיות חיי חברה וגם לסדר את ענייננו האמנותיים".
רבים מהיושבים בבתי הקפה הללו היו כאמור אנשי הבוהמה, בינינם גדולי הטאלנטים שהיגרו לארץ מאירופה כמו ביאליק, אלתרמן, שלונסקי, יוסף אהרונוביץ ואחרים. הם החליפו בינהם רעיונות ספרותיים, אינטלקטואליים ועיתונאיים ואף עסקו בעריכה והוצאה לאור. בקפה באדר התקבצו ביאליק וחסידיו, ובקפה שלג הלבנון, שהתאפיין במחירים צנועים וביחס חם בין בעל הבית ללקוחות, נהג לשבת המשורר אברהם שלונסקי שאף העיד כי רוב הלקוחות הגיעו לשתות תה ולא קפה מסיבות כלכליות, כי "כוס קפה עלה גרוש וכוס תה שלושה מיל או חצי גרוש לכל היותר".
לא רק לבוהמה. קפה רויאל, 1953 (צילום: פריץ כהן/לע"מ)
אולם בשנת 1932 עזבו שלונסקי וחבריו את הקפה המיתולוגי הראשון ועברו לבית הקפה החדש שנפתח באלנבי, קפה רצקי. רצקי היה מקום מושבו החדש של ביאליק שהביא אליו את הגווארדיה שלו, והפך למקום המשיכה החדש לסופרים ואומנים בני העיר. המקום היה מרכז פעילותה הספרותית של "קבוצת יחדיו" (אלתרמן, לאה גולדברג, אלכסנדר פן וחבורתם), והיה פופולרי גם בקרב רבים משחקני תיאטראות האוהל והבימה. זיהוי בתי הקפה עם הבוהמה העירונית המשיך ביתר שאת גם בקפה כסית האייקוני, שנוסד ב-1935 והגיע לשיא ימי תפארתו בשנות ה-50' וה-60' של המאה שעברה.
קפה כסית, 1974 (צילום: יעל רוזן)
בכל אותם סופרים ומשוררים הצטיינו תמיד בהנצחת בתי הקפה מהם פעלו ומשכו את מרבית תשומת הלב התקשורתית, אך בתי הקפה לא היו מקום משכנם של אמני העיר ואנשי הבוהמה בלבד. כבר בשנות ה-30' נפתחו בעיר מספר בתי קפה על ידי מהגרים מגרמניה, שתכננו את בתי הקפה בבעלותם בסגנון בינלאומי מודרני שכלל מדרכות רחבות עבור שולחנות וכיסאות חיצוניים, במטרה לייעד אותם לקהל רחב. דוגמא לבית קפה כזה היה קפה שור, שנרכש על שני עולים מגרמניה והפך לבית קפה מועדף על אנשי עסקים יקים שעסקו בפיתוח הנדל"ן העירוני. אחד מאותם אנשי עסקים עולים מגרמניה היה משה לנדוור, אשר הקים את בית הקלייה שלו בתל אביב ב-1933 ואותה אנחנו מכירים ומוקירים עד היום. רוזעלך, מישהו? >> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר, 5.4-3.4, מוזיאון העיר.פרטים וכרטיסים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![אין אספרסו, תרקדו. קפה תרשיש (צילום: באדיבות ד"ר לוי אליהו)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2017/04/tarshish-s.jpg "אין אספרסו, תרקדו. קפה תרשיש (צילום: באדיבות ד"ר לוי אליהו)")
![עוגת "מיץ 2.0" של עומר בולנז'ר כהן, תחרות "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/1742538142_1344666_44570-1000x667.jpg "עוגת "מיץ 2.0" של עומר בולנז'ר כהן, תחרות "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)")
![שתי הכלות למשפחת דיין, יעל דיין ואהרונה מלכין, ליד עוגת קומות ביום נישואיהן, צהלה 1967 (צילום: אוסף רות דיין, מיזם "העיר נגלית לעין", יד יצחק בן צבי ומוזיאון העיר תל אביב-יפו)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/01/1737462069_1340378_65755.jpg "שתי הכלות למשפחת דיין, יעל דיין ואהרונה מלכין, ליד עוגת קומות ביום נישואיהן, צהלה 1967 (צילום: אוסף רות דיין, מיזם "העיר נגלית לעין", יד יצחק בן צבי ומוזיאון העיר תל אביב-יפו)")
![עוגת TLV, יובל ברקוביץ'. "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/IMG_3242-1000x676.jpg "עוגת TLV, יובל ברקוביץ'. "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)")
![בסבוסה הייטאלייה, אסיל שריף, "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/1742468798_1344607_66704-1000x667.jpg "בסבוסה הייטאלייה, אסיל שריף, "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)")
![ניצן כהנים, "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/79fe2f0a-9f75-4182-9628-08d3fa2f475b-1000x1501.jpg "ניצן כהנים, "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)")
![טארט חושחש ופריחת רוזמרין של ניצן כהנים, "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/IMG_3244-1000x655.jpg "טארט חושחש ופריחת רוזמרין של ניצן כהנים, "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)")
![עוגת יפו העתיקה ותל אביב המודרנית, איה ראדי. "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/1742468765_1344607_4233-1000x667.jpg "עוגת יפו העתיקה ותל אביב המודרנית, איה ראדי. "עוגת העיר" (צילום: נעם פריסמן)")
![יובל אברמי, "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/1742902856_1344980_15621-1000x1500.jpg "יובל אברמי, "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)")
![איתי ברקוביץ', "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/1742902928_1344980_70653-1000x1499.jpg "איתי ברקוביץ', "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)")
![עוגת גבינה באסקית, מורן גולן, "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/1742902895_1344980_35745-1000x667.jpg "עוגת גבינה באסקית, מורן גולן, "עוגת העיר" (צילום: נועם פריסמן)")
![חבורת "יחדיו" בקפה אררט, בן יהודה, 1938 (צילום: אוסף ליובה גולדברג/מוזיאון ארץ ישראל)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/Yahdav-1000x670.jpg "חבורת "יחדיו" בקפה אררט, בן יהודה, 1938 (צילום: אוסף ליובה גולדברג/מוזיאון ארץ ישראל)")
![לא רק לבוהמה. קפה רויאל, 1953 (צילום: פריץ כהן/לע"מ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2017/03/D218-080_p.jpg "לא רק לבוהמה. קפה רויאל, 1953 (צילום: פריץ כהן/לע"מ)")
