צרכני קנאביס רפואי, בין אם הם מעשנים כדי להקל על הכאב שלהם או סימפטומים אחרים של מחלה, ובין הם מעשנים כדי ליהנות מהמציאות בתצורות שונות, הם בסופו של יום כולם אנשים עובדים ומתפקדים (או רובם לפחות), שהיו רוצים להכניס את הקנאביס לשגרת היום יום, מבלי להיפגע מבעיות של עייפות, חוסר ריכוז וחוסר מוטיבציה שלעיתים יכולות לאפיין עישון קנאביס. אל תעשו את עצמכם כאילו אתם לא יודעים.

מעשנים ותיקים בוודאי יודעים שיש מספר רב של זנים שמייצרים תחושת נמנום וחשק לעצום עיניים ולחרופ. ישנם גם לא מעט זנים בעלי אפקט מעורר. עם זאת, הדבר אינו תלוי רק בסוגי הזנים, אלא גם בכמויות ה-THC וה-CBD הקיימות בכל אחד מאותם זנים. בשביל לעשות לכם סדר בראש ולעזור לכם לעבור את ימי העבודה בתצורה הפרודקטיבית ביותר, אספנו לכם את הזנים הכי מתאימים לשימוש במהלך יום עבודה (אבל לא אם אתם עובדים עם מיכשור כבד או אם אתם רופאים מנתחים, סבבה?).

>> אהוב אותי חלש: הזנים הכי טובים למטופלי קנאביס מתחילים
>> איך להוציא רישיון לקנאביס רפואי: המדריך הדי מלא

בנטל: הר הגעש הרדום מתעורר

בנטל הינו זן מקומי בייצור ארץ ישראלי טעים ומשמח, ואף קרוי על שם הר געש רדום בצפון-מזרח רמת הגולן. הזן הוא זן סאטיבה דומניננטית בעל אחוזי THC גבוהים שעומד על 24% וכמות CBD קטנה מאוד שעומדת על כ-1%. הוא שייך לקטגוריית T-20 של היק"ר (היחידה לקנביס רפואי). ההרכב הכימי של הזן, למי שדחוף לו לדעת, הוא כזה שיכול לתקשר עם קולטני CB1 ו-CB2, צמד קולטנים במערכת האנדוקנבינואידית שלנו, שהיא מערכת בגוף שמקושרת לתהליכים קוגניטיביים שאנחנו חשים באמצעות הקנאביס: תחושת אופוריה, תחושת כאב, תאבון. מחקרים הראו שהפעלת הקולטנים יכולה לעזור בין השאר בהפחתת כאב, הפחתת עייפות ובהרמת מצב הרוח. בנטל טופח במיוחד לגידול ישראלי בתנאי חממה מבוקרת. הזן לא מומלץ למעשנים מתחילים, אבל כן מומלץ לכאלו שמעוניינים להיות בפוקוס במהלך היום ולהישאר באנרגיה גבוהה.

(צילום: יחסי ציבור)

סופר סילבר הייז: מלך כל הסאטיבות

סופר סילבר הייז נחשב בשנות ה-90' למלך כל הסאטיבות וזכה במהלך השנים בפרסים רבים בתחרויות קנאביס שונות. הזן הוא הכלאה של מספר זנים פופולריים, אוריג'ינל הייז, נורת'רן לייט מספר 5 וסקאנק מספר 1. הסופר סילבר הייז מתאפיין בטעמי הדרים ויש לו השפעות עוצמתיות למי שרוצה להתעורר ולהתרכז. צרכני הזן מספרים כי הם חשים אנרגטיים וערים במיוחד לאחר העישון. ההשפעה מגיעה יחד עם מוטיבציה גבוהה, ולאחר זמן מה, תוכלו לחוש גם רגיעה גופנית. הזן מכיל כמויות THC גבוהות, בין 21 ל-23%, ומסייע בין היתר גם לגירוי התיאבון ולהפחתת מתח ולחץ. הטרפנים העיקריים של הזן הם לינאלול, המולן וקריופילן. הזן נחשב לאחד המובחרים לא רק בגלל ההשפעות הפיזיות המעוררות, אלא גם כי הוא נוגד בטווח ארוך דיכאון וחרדה ומסייע לאנשים בתחומים המנטליים. שימו לב כי הזן גורם ליובש עז בפה. לא מומלץ בכלל בכלל למעשנים מתחילים עקב עוצמתו.

גרין קראק: מנגו, אננס וסמים קשים

השם אולי מטעה, אבל בזן הזה אין קראק, אלא רק המון גרין. הזן הינו סאטיבה דומיננטית, עם השפעה ממריצה ומעוררת. הטעם בעישון הוא פירותי-טרופי מתוק עם רמזים של מנגו ואננס. גרין קראק אמנם נשמע כמו שם מאיים, אבל הוא לא זן שמפרק אותך, על אף היותו מאוד חזק ומאוד מפקס. הזן יכול לעזור לכם לא רק להתרכז בעבודה, אלא גם לעזור בטיפולי עייפות, לחץ נפשי ודיכאון. גרין קראק הוא אחד הזנים בעלי ההשפעה הארוכה ביותר. אנשים שסובלים מעייפות כרונית או מצבי לחץ ודיכאון, יכולים להשתמש בו כדי להתגבר על אותן בעיות. כמות ה-THC בזן אינה גבוהה במיוחד ויכולה להגיע עד 18%. ה-CBD נמוך ועומד על אחוז אחד כמו הסוללה שלנו.

בנטל XO: האח הגדול הממש גדול

בנטל XO הוא כמו אחיו הגדול של הזן בנטל. גם הוא קרוי על אותו הר געש ברמת הגולן וגם הוא עם THC יחסית גבוהה. הזן הזה, בדומה לאחיו, הוא פרח יוצא דופן בגודלו. מדובר בזן היברידי נוטה לסאטיבה עם תפרחת דומיננטית בטעמים עמוקים. מתאים לצריכה במהלך היום ושומר על ערנות ותפקוד גבוה בעבודה ובכל מקום שצריך להתרכז בו. הזן יעיל ביותר בטיפול נגד כאבים ומגביר תיאבון. את הארומה העמוקה והמיוחדת שלו, קיבל הזן ממספר טרפנים עיקריים שמרכיבים אותו: מירסן, קריופילן, לימונן ולינלול. כל אלו בשילוב עם יותר מ-10 טרפנים נוספים מעניקים לבנטל XO את חותמת הריח הייחודית שלו. בנוסף לכל אלה, בנטל XO מסייע לטיפול בחרדה ודיכאון.

בלו דרים: חלום שחלמנו חזק

בלו דרים, ממש כפי על שמו, הוא חלום כחול ומתקתק. מדובר בזן היברידי, ואם השם שלו מרמז שאתם עומדים להירדם – תשכחו מזה כי זה ממש לא הכיוון. הזן נוצר מהכלאת בלוברי עם סופר סילבר הייז, וכיום הוא אחד הזנים המפורסמים ביוחד. הוא מתאים למגוון התמודדויות כמו לחץ, חוסר יצירתיות, כאב, עייפות ועוד. כמויות ה-THC בזן גבוהות מאוד ועשויות להגיע ל-27 אחוז. כלומר, ממש לא מומלץ למעשנים מתחילים. הוא מתאים לכל שעות היום והשפעתו מתאפיינת באפקט אנרגטי שהופך אתכם להרבה יותר זריזים והרבה יותר מרוכזים, יחד עם עלייה מורגשת בקצב המחשבה. טעם הזן נוטה לכיוון הדרי, פירות יער ואורני. פרופיל הטרפנים עתיר מירסן, פינן וקריופילן. לזן ניחוח פירות יער מתוק עם תווים אורניים ונגיעות פלפל. מממממ יאמי.

• קנאביס
• קנאביס רפואי
• עישון
• מריחואנה

א. להבין למה התחלת לעשן:אין דבר כיף יותר מליצור לעצמך חור בלב בצורת משהו ואז למלא אותו בדבר הזה בדיוק. זו הגדרה רומנטית אבל נכונה להתמכרות, כשבתוך המושג עצמו יש היררכיה – ככל שהתמכרות נותנת לבעליה פחות היא כיפית יותר. התמכרות לקניות משיגה בגדים, רהיטים ומוצרי חשמל, התמכרות לבן אדם אחר היא התאהבות ולקריאה נוספת אפשר לעיין בפלייליסטים של עידן רייכל בספוטיפיי. סיגריות לא נתנו לאף אחד כלום.

ישתעלו המעשנים – היי, סיגריה משיגה לי הפסקה מהעבודה כמה פעמים ביום. לא, היא לא, יא נרקומנים שקרנים. אנחנו לא בסין, זה לא גולאג, העבודה שלנו פחות חשובה מלהכין כיסויים לאייפון במכרות של עלי אקספרס.

למעשה הנה טריק מדהים לקבלת הפסקה מהעבודה על חשבון המעסיק, הוא נוסה פעמים רבות ועובד ב־100 אחוז: 1. קמים מהכיסא; 2. אם המנהלת שלך שם אומרים "חמש דקות אני חוזר", אם זה מנהל אומרים "חמש דקות אני חוזר אחי"; 3. יוצאים החוצה. הפסקה נעימה.

החלק הכי קשה הוא להיפרד מעצמך המעשנת, הכיפית, שמתייחסת למחקרים מדעיים על נזקי הטבק ומחלות ריאות כמו לכישוף צועני

סיגריות מציעות משהו אחר. יש מעט מאוד אנשים שמסוגלים לפזרנות כלכלית אמיתית, כמו האגדה האורבנית היפה על ניקול ראידמן שקנתה פפסי מקס בבית קפה, השאירה שטר של 200 והלכה. במה כולנו עשירים פחות או יותר באותה מידה? בזמן. לכולם יש פחות או יותר אותן 80 שנה, ובמשאב הזה סיגריות מאפשרות לך לנהוג כמו אוליגרכית. מעשנים ממוסגרים בקליפ ראפ בלתי נראה, רק שבמקום לעמוד על ג'יפ ולזרוק שטרות על טיגריס הם עומדים ליד AM-PM ומעשנים מלבורו אדום, זורקים יומיים מהחיים שלהם על הרצפה המלוכלכת ליד קרטון של בצל מובחר. כן מאמי. ככה אני – עשירה.

ב. להחליט להפסיק:החלק הכי קשה הוא להיפרד מעצמך המעשנת, הכיפית, שמתייחסת למחקרים מדעיים על נזקי הטבק ומחלות ריאות כמו לכישוף צועני. אבל יש תכונות שלא נועדו להזדקן איתך, החן שלהן מחמיץ והופך למניירה מדאיגה. מעשנת בגיל 16, חמודה שלנו, מטליאה את האופי עם איך שאת חושבת שמבוגרים מתנהגים. מעשנת בגיל 25, ממי שלי, יש לך הרבה רגשות במשמרת, קחי סיגריה. מעשנת בגיל 55, אחי, זה רעל. את לא צריכה לעשן סיגריה, את צריכה לעשן דנונה.

ג. לספר לכל מי שאת מכירה:הנה תמלול אותנטי של מחשבות בזמן סיגריה ראשונה: "איכס, איכס, לא, למה, די, הפה שלי מרגיש כמו הנשמה של וולדמורט, די, אני רוצה לאכול משחת שיניים, כל יועצת בבית ספר שהייתה לי אי פעם צדקה".

סיגריות מחזיקות את הפער הגדול ביותר בין איך שהפעולה נראית מהצד – מרגיעה, נינוחה, מרעננת, אלגנטית; ובין איך שהפעולה עצמה מרגישה כשמבצעים אותה – מסריחה, מעייפת ומכבידה. איך בכל זאת מתחילים לעשן? בגלל לחץ חברתי. כזה שמופעל עלייך אקטיבית אם החיים שלך הם תשדיר שירות מהניינטיז, או ברוב המקרים כזה שהמעשן מפעיל על עצמו. כדי להתקרב למישהו, כדי להידמות למישהו, כדי לאמץ שינוי קוסמטי בתקווה שהוא יחלחל פנימה ויחולל שינוי פנימי, מה שלא יהיה שגורם לך לצלוח את חמשת הסיגריות הראשונות והדוחות שהופכות את הסיגריה השישית לדבר הכי טוב שקרה.

אף אחד לא מתמכר לסיגריות עם הריאות. ניקוטין זו המצאה שמתה בניינטיז, כמו ארוחות במיקרוגל ופנסיה. מתמכרים לסיגריה כי סיגריה היא פתרון קסם למבוכה כי היא מקיפה אותך בבועה בלתי נראית של תעסוקה פסיבית

כדי להפסיק צריך לייצר לחץ חברתי הפוך. לא עישנת כל פרק זמן שאפשר לקצוב? הגיע הזמן לספר את זה לכולם כאילו יש לך טורט ספציפי מאוד שמעדכן בהרגלים שהשלת מהחיים שלך. להכחיל וויים שלא חשבת שיוכחלו כדי לעדכן כל אדם בחייך שהפסקת לעשן וחשוב שידע. זה דבר אחד להשבר מהפסקת עישון, זה דבר אחר לעשות את זה אחרי ששתלת לכל מכר עד דרגת אנשי קשר "לא יודעת מי זה" בטלפון שאת אפסה לא יודעת להתמיד בדברים ולכן אף פעם לא תקודם לאחמ"שות.

ד. למצוא מה לעשות עם הידיים:אף אחד לא מתמכר לסיגריות עם הריאות. ניקוטין זו המצאה שמתה בניינטיז, כמו ארוחות במיקרוגל ופנסיה. מתמכרים לסיגריה כי סיגריה היא פתרון קסם למבוכה כי היא מקיפה אותך בבועה בלתי נראית של תעסוקה פסיבית. עומדת בחבורה של אנשים ומעשנת סיגריה – נורמטיבי. עומדת בחבורה של אנשים ושותקת – מתי הם יחשדו שאני מתכננת לרצוח את כולם ולדובב את הגופות שלהם כמו בתיאטרון בובות?!

מתמכרים לעישון משני איברים: היד והפה. השבועות הראשונים הם גיהנום של ידיים שפשוט משתלשלות מהגוף במבוכה ופה שחייב לעשות משהו. הבעיה היא להחזיק את הזמן עד שהם יסתגלו לבייביסיטר החדשה – כלום. חשוב לא ליפול לתחליפים רעילים, כמו לשקול לנגן על חלילית או לתופף על שולחן כמו ילד שירד לו הריטלין, או ללטף לעצמך את הירך כמו סוטה באוטובוס.

ה. להחזיק שבועיים:סיגריות הן אקסיות רעות. הן היו איתך בכל מקום, ואחרי ההפסקה צצות עוד ועוד סיטואציות שהגוף שלך אומר "יאללה סיגריה". סיימת פילאטיס? סיגריה. רבת עם חברה? סיגריה. הזמנת לאכול? סיגריה. השיטה היא לנוון את ההרגל, להתייחס אליו כמו לחברה שמדרדרת להחלטות רעות, כמו לגרום לשיער שלך להסריח כמו מונית שירות מעכשיו ועד הנצח. שבועיים הם מספיק זמן שלא יהיה לך נעים מעצמך לחזור לעשן. זה עובד על אותו הגיון שגורם לאנשים לארוז שליש מנה הביתה לאכול קרה בעמידה בבוקר. מה, שבועיים. או מה, חמישה ביסים מלזניה. אני אזרוק את זה לפח?

• איך לעשות דברים
• טורים אישיים
• עישון
• הבועה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

ביום חמישי האחרון (21.2) איבד חשבון הבנק של מגלגלי הסיגריות שיווי משקל, לאחר שהשר כחלון חתם רשמית על העלאת המס על טבק לגלגול. עוד בטרם נכנס הצו לתוקף פסיכוזה פרנואידית נדבקה בכל. "הגעתי לשוק הכרמל לפני משהו כמו חודש, כשעוד לא היה ברור אם זה הולך לקרות באמת, עם סכום נכבד שהחלטתי שאקנה בו כמה שיותר שקיות טבק", מספרת מיטל (27), "אלא שהמוכר בשוק הגביל את המכירה לשתי שקיות לאדם בשל העומס". רותם (31) הצליח קצת יותר. "הייתי בחו"ל בשבוע שעבר וקניתי בדיוטי פרי פקט של עשר חבילות טבק ב־33 אירו. היום זה שווה כפול, וואלה עשיתי קופה".

>> איך לגדל טבק בבית ב-4 צעדים פשוטים?

למי שעדיין לא עודכן בפרטים, חבילת טבק לגלגול שעלתה עד היום כ־32 ש"ח עולה 61 ש"ח, חפיסה של 40 גרם (באלישאג, לדוגמה), שעלתה כ־43 ש"ח, מחירה כעת 81 ש"ח, וחבילה של 50 גרם – 102 ש"ח במקום 53. "מיום חמישי שבו הועלו המחירים, אנשים מתעצבנים פה על ימין ועל שמאל", מספר משה, בעלים של קיוסק במרכז תל אביב, "גם אלה ששמעו וגם אלה שלא. אני מבין את החרפון שלהם, גם אני בעצמי מעשן, אבל אין לי מה לעשות עם זה. היו לא מעט אנשים שהשאירו את השקית והלכו". במקביל, כיאה לזמנים אפוקליפטיים, נפוצו ברשתות החברתיות שמועות על אודות דוכנים פיראטיים בתחנה המרכזית המוכרים טבק במחירים הקודמים, ועל אודות דוכנים אריתריאיים שבשל דיסאינפורמציה נצמדים למחירים הזולים. לאחר סיבוב ארוך בתחנה המרכזית נאלצנו להפריך את השמועות, למרבה צערנו וצערם של הקוראים.

"קשה עדיין לתת אחוזים של כמה קונים וכמה הפסיקו", אומר רביד, בעלים של קיוסק אחר בדרום העיר, "אין ספק שהרבה פחות אנשים הגיעו לקנות. לא יודע אם זה יגרום לאנשים לעבור לסיגריות אלקטרוניות, אבל כרגע, בשבוע האחרון, הרבה פחות אנשים מגיעים". אם זה יעודד אנשים להפסיק לעשן רק ימים יגידו. בינתיים יהיו אלה המעשנים שימשיכו לשלם את המחיר, כמו גם עוברי האורח החשים בתדר העצבני שבו נאחזה העיר כולה.

• יוקר המחיה
• עישון
• טבק
• סיגריות
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

אתה לא תטיף לי

שתי תכונות מאפיינות את אוכלוסיית המאיידים: התנשאות בסגנון "ראיתי את האור" ומיסיונריות של "אה, אתה עדיין מעשן טבק רגיל?". התחלתם לאייד? תתחילו לעבוד גם על האגו במקביל.

תיקון לחוק

בכל מקום שבו אסור מפורשות לעשן אסור עקרונית גם להשתמש במכשירי וייפורייזר כולל סיגריה אלקטרונית. כן מותר לכם לעשן בהסתר בקצב של שתי שאיפות לשעה בערך. אם אתם מאיידים וויד זה בהחלט מספיק.

תמשיכו בפרטי

זה נחמד שאתם מתלהבים מטעמים כמו ילדים בני 14 שגילו את נפלאות הנרגילה אבל לאף אחד אין כוח לשמוע דיונים איזה טעם יותר טעים.

כל המציל נפש אחת

אם אדם שרגיל לעשן טבק (וקיימת ביניכם היכרות) מבקש מכם טעימה אתם מחויבים לתת לו. בסופו של דבר המטרה היא כן להציל חיי אדם. אם מדובר באדם שידוע לכם שהוא לא מעשן עדיף למנוע ממנו הידרדרות לאיוד.

לעשן בשושו

קהלים נוספים שאסור לכם לשתף אותם בחוויה: צעירים מתחת לגיל 18 ואנשים זרים שאתם לא יודעים איפה הפה שלהם היה קודם.

• תל אביב
• הקוד האתי
• עישון
• סיגריה אלקטרונית
• איוד
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

התרגיל המסריח: תל אביב היא עיר של סיגריות. מסתכלים עליך מוזר אם אתה עונה בשלילה לשאלה "יש לך טבק?", מסתכלים עליך בהערצה אם תספר שהפסקת ומזדעזעים לבקשת המלצרית להוציא את הסיגריה החוצה. ובכן, בעוד שרבים (לרבות כותבת שורות אלה) מרוצים מכך שהסיטואציה האחרונה לא מתרחשת הרבה, יש גם כאלה שסובלים וחוששים לבריאותם. וזה לא שאין חוק שיעזור להם: ב־2007 הוחמר החוק נגד עישון במקומות ציבוריים, ובהתאם הפקחים העירוניים הסתובבו בין הברים באדיקות וחילקו קנסות כבדים גם למעשנים עצמם (1,000 ש"ח) וגם לברים שלא מנעו מהם לעשן אלא במקומות המוגדרים והמותרים לכך בלבד (5,000 ש"ח). במשך שנתיים הברים בעיר הגדירו אזורים מסוימים לעישון, שמרו על אוויר נקי בדלתיים סגורות, והקפידו שלא יעשנו מחוץ לאזורים הללו. בשנים האחרונות מרגישים תושבים מסוימים שהאכיפה הידלדלה. לאט לאט התקבע הסטנדרט בעיר – אם אתה בר שמכבד את עצמו, אתה לא מעיר למעשנים. הלקוחות האחרים אולי סובלים, אבל בהיעדר אכיפה, האם אפשר לבוא בטענות לברים?

"אחרי שנתיים בלוס אנג'לס, שם אף אחד לא מעשן בברים, זה מתסכל לחזור הביתה כשהשיער, הבגדים, העור והלבן בעיניים מריחים מסיגריות", אומרת אינה ויסברג, מאמנת כושר ובליינית. "אני תמיד שואלת את עצמי מי אלה אותם אנשים שלא קלטו כמה סיגריות זה מגעיל", היא אומרת, ומעדיפה להאשים בעיקר את המבלים עצמם. "פחות מעסיקה אותי האכיפה כמו חוסר האכפתיות של המעשנים לסביבה". מתנגדים אחרים מאשימים את בעלי הברים. "לפני כמה שנים היה גל גדול של פשיטות של פקחים על הברים וניקו אותם כמעט לגמרי מסיגריות", אומר עידן, בליין שלטענתו התחיל לצאת פחות לברים בעיר בגלל הריח. "כמעט בכל בר מעשנים היום. בין שהמקום מחלק מאפרות ומאפשר זאת במתכוון, ובין שהוא פשוט מעלים עין ולא אומר כלום לאנשים שמעשנים. למה אני צריך לחזור הביתה מסריח מסיגריות ולהיחשף לסכנה לבריאות שלי?".

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
המאבק של עובדי קפה נואר הצליח
איך מתארגנים על וויד בתל אביב? המדריך המלא
מי עומד מאחורי שלטי הדגדגן ברחבי העיר?

מ', בעליו של בר מוכר במרכז העיר שדווקא נערכה בו ביקורת לא מכבר (וחולקו קנסות), מציין שאחרי גל הפשיטות הגדול של 2007 המדיניות בהחלט השתנתה, והאכיפה דלה היום בהרבה – גם אם לא בגלל הסיבות הנכונות. "אחרי השינוי של 2007 הפקחים היו באים כל הזמן, כל הזמן. היו פה מקומות שקיבלו חמישה דוחות בשבוע, זה 15,000 ש"ח. מקום קטן יכול להיסגר מזה. בסוף הם כנראה הבינו שלחלוב פרה אפשר כל יום, אבל סטייק אפשר לעשות ממנה רק פעם אחת – אז הם באים רק במרווחים גדולים או אם יש תלונה ספציפית", אומר מ'.

בעלי ברים אחרים חושבים אחרת. "אצלנו אסור לעשן איפה שאסור – וכשזה לא קורה, האכיפה מורגשת", אומר ד', שותף בבר בדיזנגוף. "כבר קיבלנו זימונים לדיונים בגלל בחורה שלא הסכימה להעיף את הסיגריה או מישהו שעמד על התפר בין הפנים לחוץ. אנחנו תמיד מעירים והצוות יודע שלא נותנים שירות למי שלא מעשן במקום שמיועד לכך". ש', גם הוא שותף בבר בדיזנגוף, מסכים שהאכיפה מורגשת: "לפני חודשיים קיבלנו קנס על העניין. למדנו את הלקח. מאז אנחנו פוחדים שיגיע היום שיבוא פקח. אבל אני חייב להסתייג ולומר שהחוק נאכף רק באזורים מסוימים של העיר. בדיזנגוף ובכל אזור הצפון הישן למשל ניתן לראות אכיפה מוגברת, ובאזורים אחרים פחות".

שלושה גורמים יש בתהליך הזה, ואל כולם יש המפנים את החצים המעשנים. העירייה, שאחראית על אכיפת החוק אבל לא עושה זאת באופן רציף – ובעיקר מכוונת את האשמה נגד בעלי העסקים שלא אוכפים את האיסור ולא נגד המעשנים עצמם – בעלי הברים, שמותחים את הגבול ומעלימים עין בנושא בהיעדר פקח בסביבה, והמבלים שבינינו, גם בלי פקח, היו יכולים לעשות יותר כדי שלשכנים שלהם לשולחן יהיה קצת יותר נעים ובריא.

מהעירייה נמסר: "עיריית תל אביב־יפו מובילה באכיפת חוק העישון בין העיריות בארץ. העירייה עושה כל שביכולתה לאכיפת החוק במקומות הציבוריים, בבתי עסק ובעסקי בילוי בהתאם לתוכנית עבודה ברחבי העיר ולמשאבים העומדים לרשותה. תוכנית העבודה מתמקדת באכיפה במקומות הומי אדם כגון בתי עסק ומקומות ציבוריים וכוללת ביקורות יזומות וטיפול בפניות נקודתיות שמתקבלות במוקד העירוני. בשנת 2016 נרשמו 1,057 דוחות בעבירות בתחום העישון במקום ציבורי".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• סיגריות
• עירוני
• עישון