Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

צ'יינה טאון

כתבות
אירועים
עסקאות
יאמה סאן, שף TYO. צילום: דן פרץ

צ'יינה טאון מרקט: 5 מטבחים אסיתיים אותנטיים מחכים לכם ביריד

לא על הסיני לבדו: אלו המטבחים השונים שתפגשו בצ'יינה טאון

צלחת סשימי, TYO, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)
צלחת סשימי, TYO, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)

למרות שמו של פסטיבל האוכל האסייתי, בצ'יינה טאון (2.1-30.12) ישתתפו לא פחות מ-50 דוכנים שמציגים את מנעד המטבחים הרחב של אסיה. צאו איתנו לטיול בין האוכל מהמזרח - הרחוק, הקרוב ומה שבדרך - ותכירו את המטבחים השונים שיתרכזו בשרונה מרקט

29 בדצמבר 2025

לא פחות משישה מטבחים מרחבי יבשת אסיה צפויים להגיע לשרונה מרקט במהלך פסטיבל צ'יינה טאון (2.1-30.12), וחרף הנטייה הישראלית לאחד את כולם תחת השם "אסייתי", לכל אחד מהם חוקים, מסורות, חומרי גלם וטעמים שונים בתכלית. יחדיו הם יוצרים ערב רב של טעמים, ניחוחות וסקרנות טבעית, לכן רצינו לעשות קצת סדר בין המטבחים השונים, ולאפיין לכם באיזו תצורה כל אחד מהם יגיע לשרונה. אלו המטבחים שתפגשו בפסטיבל הקרוב, ומי שצפוי לייצג אותם בכבוד.

המטבח היפני | TYO

כבר חלפו הימים בהם הישראלים היו משוכנעים שהמטבח היפני מתמצא בסושי, כי למרות שמדובר באחת המנות העתיקות בעולם (מצאו עדויות לסושי עוד מלפני הספירה), המטבח היפני רחב בהרבה מאותן דיסקיות אכילות. זהו מטבח המבוסס רבות על סויה, אורז, דגים טריים, אצות ושלל מאכלי ים, בשר וואגיו שהצטרף אליו בשנים האחרונות וחומרי גלם ייחודיים שמבושלים בטכניקות מסורתיות. עד המאה העשרים יפן היתה מבודדת משאר העולם, מה שיצר תרבות אוכל ייחודית שמרגע שיצאה לעולם הגיעה למרחקים, וצברה שלל אינטרפטציות. כן, אנחנו לגמרי מדברים על רול קליפורניה וספייסי מיונז.

יאמה סאן, שף TYO. צילום: דן פרץ
יאמה סאן, שף TYO. צילום: דן פרץ

עוד לפני שבכל שני וחמישי נפתחה בתל אביב איזקאיה חדשה, מסעדת TYO כבר היתה כאן. עוד בימיה הראשונים, לפני כמעט 14 שנים, היא היתה נאמנה למקורות עם מטבח יפני מהודק שבנוי על מיטב חומרי הגלם, רבים מהם מיובאים מיפן. השף יאמה סאן, שמוביל את המסעדה עוד מפתיחה ועדיין מנצח עליה, הגיעה לארץ לפני 15 שנים מטוקיו, והביא את בשורת האוכל היפני במלוא הדרו: אוכל מינימליסטי מחד, אך עשיר ומגוון מאדיך. וזה נכון שב-TYO יש הרבה מעבר לסושי, אבל ספציפית בפופ-אפ בצ'יינה טאון השף יגיש חמישה רולים של סושי שעשויים לפי הספר, ומבוססים על טונה אדומה, סלמון טרי ושלל הפתעות.

המטבח ההודי | רינת ינסמן

מאזור אחר ולא פחות אהוב ביבשת אנחנו פוגשים את המטבח ההודי, מטבח שאפשר לכתוב עליו ספרים שלמים (ולמעשה, כבר נכתבו), ומתאפיין בשימוש נרחב בירקות, עדשים, קטניות ותבלינים חמים – מקארי ועד הל. בכל אזור ומחוז של המדינה הענקית הזאת תמצאו מטבח שונה, אך רובם ככולם מתאפיינים בתיבול עז, אוכל בריא ומשמח לב אנוש. הודות לקולוניאליזם הבריטי, המטבח ההודי יצא לראשונה מגבולות המדינה הישר לאיים האנגליים, ומשם השאר כבר היסטוריה, והעולם המערבי התאהב בגהי, נאן שום ופלאק פניר.

רינת ינסמן. צילום: שלי בן ארי
רינת ינסמן. צילום: שלי בן ארי

מי שתייצג את המטבח ההודי בפסטיבל היא רינת ינסמן, שפית שמתמחה באוכל הודי ובוגרת הריאליטי "המסעדה הבאה של ישראל". ינסמן, שנולדה למשפחה ממוצא הודי, גדלה על ברכי המטבח המגוון והעשיר הזה וכיום מעבירה סדנאות בישול הודי ומפתחת מתכונים. נדמה שהתל אביביים אוהבים אוכל הודי מאז ומתמיד, עוד מימיה הראשונים של מסעדת טנדורי לפני 45 שנים – על כן לא כדאי לדלג על הדוכן של ינסמן, שתגיש בצ׳יינה טאון את מיטב האוכל ההודי על כל תבליניו וייחודיותו: תמצאו אצלה דאל עדשים עם רוטב בסמטי לבן, בו תוכלו לטבול נאן דקיק ומהנה מעשה ידיה, או צ׳אנה מסאלה עם פרגיות, גם עם נאן כמובן.

המטבחהווייאטנמי| אל מאנו

המטבח הווייאטנמי מבוסס על חמישה יסודות – מתוק, מר, חריף, חמוץ ומלוח – ומבקש להקפיד על נוכחות כולם באותה המנה. כיאה לתנודות של מזון, מדובר במטבח שהושפע רבות מהכיבוש הצרפתי ששלט בו, ועל כן תמצאו בו גם בגט, פטה כבד וקרם קרמל. אולי מכיוון שהמטבח הסיני והתאילנדי התבססו פה כבר בשנות ה-80, המטבח הוויאטנמי זוכה לפופולריות בארץ רק במהלך העשור האחרון, אך הישראלים למדו להתאהב גם בו, ובצדק.

ג'ון ואן באוטיסטה, אל מאנו, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)
ג'ון ואן באוטיסטה, אל מאנו, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)

מי שייצגו את המטבח הזה בפסטיבל הם מסעדת אל מאנו, שהתבססה בנווה שאנן, אך לא רק אותו – את אל מנו מנהלים בני הזוג אן וג'ון באוטיסטה, היא ויאטנמית והוא פיליפיני, כך שתמצאו במנות שלהם שילוב מבורך בין שני המטבחים. בדוכן של אל מאנו יגישו ספרינג רול ויאטנמי על פי מתכון עתיק יומין של אמא של אן, שמורכב מנייר אורז מטוגן וממולא בכל טוב הארץ – פשוט לא הארץ שפה.

המטבח התאילנדי | אסיה T

אין בעולם כמו אוכל תאילנדי – שילוב של מתיקות, חריפות, חמיצות ותחושה של חופשה בפה. המטבח התאילנדי הושפע מסין – עיין ערך הפאד תאי ושאר מנות מבוססות נודלס – אך גם מהודו, משם לקחו את הקארי והתבלינים הארומטיים. בנוסף,תאילנד עשירה מאוד בקרקעות פוריות לחקלאות ובמזג אוויר טרופי, מה שאומר שימוש נרחב במנגו, אננס, פפאיה, קוקוס ושאר פירות נהדרים שמשתלבים במנות המטבח התאילנדי. בישראל המטבח התאילנדי חב בגדול את קיומו ליריב מלילי מ"בית תאילנדי" שדאג לגרסה נאמנה למקור ולא מתחנפת לחיך הישראלי עוד לפני יותר מ-30 שנה.

משהו חם לחורף הזריז. טום יאם של אסיה-T. (צילום: מתוך עמוד הוולט של המסעדה)
משהו חם לחורף הזריז. טום יאם של אסיה-T. (צילום: מתוך עמוד הוולט של המסעדה)

בצ'יינה טאון ייצוג המטבח דרך המסעדה היפואית הקטנה עם ה-T בשם, שמביאים לדוכן שלהם מרק מרפא במיוחד לכבוד מזג האוויר הסגרירי שסוף סוף נחת עלינו – מרק טום יאם קלאסי, עם תועפות למון גראס, קפיר ליים ושאר עשבי תיבול שעושים שמח בפה ובבטן, וירעננו לכם את האווירה החורפית עם זיכרונות מהחופשה ההיא שאתם תמיד נזכרים בה בגעגוע.

המטבח הסיני | עדן דוד

ולמטבח שממנו הכל התחיל, ולא בכדי על שמו קרוי הפסטיבל. קשה להגדיר את המטבח הסיני, משום שהוא מאוד נרחב ומורכב מעשרות מחוזים, טכניקות וחומרי גלם, אבל מדובר באחד המטבחים המפותחים ביותר שמגיעים מאסיה, ועשה לעצמו שם ברחבי העולם. בארץ המטבח הסיני התקבל באהבה ואהדה כבר בשנות השמונים, ואין אחד שלא חגג שמחה משפחתית עם אגרול ורוטב חמוץ מתוק ורוד וזרחני, והפרחים לגמרי מגיעים לאבי המבטח בישראל, ישראל אהרוני.

כיסונים של עדן דוד. צילום: עדן דוד
כיסונים של עדן דוד. צילום: עדן דוד

גם הוא, כמובן, ישתתף בצ'יינה טאון עם הדוכן "אהרוני'ס", אבל אם תרצו משהו שהוא פחות עוף מטוגן, תוכלו לנסות את מאכליה של השפים המיומנת עדן דוד – גם בוגרת מדור האוכל של טיים אאוט (ווהו!), וגם פיינליסטית משחקי השף שכונתה ע"י אסף גרנית "מפלצת במטבח". דוד תגיש סלט מלפפונים סצ'ואני בגרסה חריפה או קלאסית, כמו גם כיסוני מעשי ידיה, הממולאים במיקס עסיסי של פרגית ושומן בקר ברוטב שמן צ'ילי מתובל ובצל ירוק. אנחנו כבר עומדים בתור.

המטבח הקוריאני | קימצ׳יז

מבחינת המרכיבים המרכזיים, המטבח הקוריאני דומה לאחיו הסיניים והיפנים, ומבוסס על אורז, נודלס, ירקות ובשר. אך נדבך משמעותי פה הוא אוכל מותסס ופרוביוטי, כמו קימצ׳י למשל – כרוב מותסס במלח ובצ׳ילי שמשנה את כל מנעד הטעמים הקוריאני למשהו אחר. העולם המערבי גילה את האוכל הקוריאני ונפלאותיו לפני עשור לפחות, ואלינו הוא הגיע באיחור – בערך לפני חמש-שלוש שנים – אבל העיקר שהגיע.

קימצ'יז בצ'יינה טאון. (צילום: אסף קרלה)
קימצ'יז בצ'יינה טאון. (צילום: אסף קרלה)

השפית סוני קים, בת להורים קוריאניים שנולדה ביפן ועלתה ארצה לפני חמש שנים, והביאה לארץ את גרסתה למטבח הקוריאני דרך קימצ'יז. אחרי לא מעט פופ אפים שצברו עדת מעריצים מושבעת, לפני כשלוש שנים פתחה קים את המקום הלוהט, ומאז אנחנו מודים לה על ההזדמנות לאכול אוכל קוריאני אותנטי, חריף, חמוץ, מתוק, אוממי ובעל טעמים עזים ולא מתחנפים, שלא דומה לשום דבר אחר. בדוכן בצ׳יינה טאון היא תעמיד טוקובקי כהלכתו – מנת אטריות דשנות וצמיגיות בקטע טוב, עם רטבים פיקנטיים-אוממיים ושאר תוספות לבחירה – וגם מרק נודלס מסורתי והפתעות נוספות.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

למרות שמו של פסטיבל האוכל האסייתי, בצ'יינה טאון (2.1-30.12) ישתתפו לא פחות מ-50 דוכנים שמציגים את מנעד המטבחים הרחב של אסיה....

מאתיעל שטוקמן1 בינואר 2026
ג'ון ואן באוטיסטה, אל מאנו, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)

צ'יינה טאון משתלטת שוב על שרונה מרקט. והפעם ממש בגדול

צ'יינה טאון משתלטת שוב על שרונה מרקט. והפעם ממש בגדול

ג'ון ואן באוטיסטה, אל מאנו, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)
ג'ון ואן באוטיסטה, אל מאנו, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)

אחרי שהוכתר כאחד האירועים הקולינריים המוצלחים ביותר של 2024, פסטיבל צ'יינה טאון חוזר לשרונה מרקט (2.1-30.12) ומכפיל את כמות הדוכנים שלו ל-50. אבל זאת לא רק הכמות: סימנו עבורכם את הדוכנים המסקרנים והאיכותיים ביותר שיחכו לכם שם בשבוע הבא

22 בדצמבר 2025

פסטיבל צ'יינה טאון בשרונה מרקט היה אחד ההיילייטס הקולינריים הגדולים של 2024 והעמיד את כל המדינה בתור, והנה רגע לפני שמסתיימת 2025 וממש על קו התפר שלה (2.1-30.12), תיפתח המהדורה השנייה של הפסטיבל והיא מכוונת לעשות הכל טוב יותר וגדול בהרבה, ולהכפיל את מספר הדוכנים האסייתיים המלהיבים שיציעו את מרכולתם מ-25 בשנה שעברה ל-50 השנה.

>> ככה סילבסטר: הבורדל הסקסי של רותי ברודו והוטל מונטיפיורי
>> הירושלמית בשוק הפשפשים: את הפיתה הזאת אתם לא רוצים לפספס

בין הדוכנים המבטיחים והמסקרנים השנה תוכלו למצוא את שף יאמה סאן ממסעדת TYO, יחד עם מעבדת הקוקטיילים 7:1, שיציגו פופ אפ מסעיר של רולים וקוקטיילים במהדורה מוגבלת; השף-קונדיטור אלון שבו ישיק פטיסרי פופ אפ עם טארט שוקולד ושומשום שחור, עוגת גבינה ויוזו והפתעות נוספות; השפית אביה פרנס תתייצב עם הדוכן של באן מי 13, והשפית עדן דוד תגיע עם כיסונים בעבודת יד.

שף יאמה סאן, TYO, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)
שף יאמה סאן, TYO, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)

בנוסף תגיע מסעדת אל מאנו האדירה מנווה שאנן, קימאו התאילנדית שתגיע מקריית ים, מיס צ’ו מגבעת עדה תייצג אתוייטנאם בכבוד, רינת ינסמן תגיע עם מנות הודיות ריחניות ועזות טעמים, קימצ’יז תביא את האוממי הקוראיני, רנן בלומנרייך (קומטה) יציג שלל הפתעות יפניות, ואת גזרת הראמן ננחשקת ייצגו יאמאג’י ותוםתום ראמן.

רנן בלומנרייך, "קומטה", צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)
רנן בלומנרייך, "קומטה", צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)

רוצים עוד? כי יש עוד: מוצ’יקווה עם ממתקים יפניים מרגשים, טומוקו עם התססות מעשה ידיה, הגלידות התאילנדיות Ka-Fu וגם: אטריות הבנג-בנג של שאנשי, מנות לוהטות מאיזאקיה פרדס חנה, מטעמים מ-Wabi, חמודי חג’ יחיה ממסעדת Tomo, וגם יוצרי התוכן שחר ואורן, קרן לוזון, קאנו, פאקו סוויטס ואינדיריה. בקיצור, נראה לנו שרעבים לא תישארו.

מלווין מוריס, אינדירה. צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)
מלווין מוריס, אינדירה. צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)

זאת ועוד, גם הדוכנים הקבועים וחנויות הדגל של שרונה מרקט יככבו עם מנות בשיתוף ספרייט זירו לימון-נענע החדש, כאשר מעל 25 עסקים יגישו מנות בניחוח אסייתי עד 45 ש"ח.בין המשתתפים: אהרוניס, אלוהה, ג’ורנו, ווק טו ווק, טייגר לילי, מידל בר, מיט בר, פופ אפ דים סאם, פישופ, פיתה בסטה, פסטה פיורי, סופט קוקיז, קצביית מיטמן ביף, רחל בשדרה, פופ אנד רול, שפכטל, ג’ונאם, המזנון, טנדור, מיקסי סלט, צ’יפס אמסטרדם, רוטיסרי צ’יקן קלאב, אוטלו ונוי השדה.

קיו ונאיה, איזקאיה כרכור, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)
קיו ונאיה, איזקאיה כרכור, צ'יינה טאון שרונה מרקט (צילום: דן פרץ)

בנוסף לליינאפ הקולינרי המלהיב ושלל הניחוחות האותנטיים מהמזרח הרחוק, יכלול הפסטיבל גם ליינאפ מוזיקלי מרשים שיתפרש על פני ארבעת ימי קרנבל הזלילות, כשאת היריד מלווה לראשונה האוזן השלישית שתוביל קו מוזיקלי עם תקלוטי ויניל, הופעות חיות ואורחים מיוחדים. בערב סילבסטר צפויה במקום חגיגה אמיתית עם די.ג'יי סט חלוצי של מירי "אילן פלד" פסקל ואחריה קרחנה עם רד אקסס, אנחנו כבר יודעים עם מי אנחנו הולכים להתנשק בחצות.
>> צ'יינה טאון שרונה מרקט, שלישי 30.12 עד שישי 2.1, הכניסה חופשית

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אחרי שהוכתר כאחד האירועים הקולינריים המוצלחים ביותר של 2024, פסטיבל צ'יינה טאון חוזר לשרונה מרקט (2.1-30.12) ומכפיל את כמות הדוכנים שלו...

מאתיעל שטוקמן22 בדצמבר 2025
פנים, צ'יינטאון, סצינה 1. "צ'יינה טאון מבפנים". צילום: יח"צ דיסני+

מה רואים הלילה: הקומיקאי שמסבך את הדרמה המשטרתית שהוא חי בה

מה רואים הלילה: הקומיקאי שמסבך את הדרמה המשטרתית שהוא חי בה

פנים, צ'יינטאון, סצינה 1. "צ'יינה טאון מבפנים". צילום: יח"צ דיסני+
פנים, צ'יינטאון, סצינה 1. "צ'יינה טאון מבפנים". צילום: יח"צ דיסני+

קומדיית האקשן החדשה של דיסני+ נראית במבט ראשון כמו עוד סדרת משטרה סטייל חוק וסדר, אבל טוויסט מטא חכם וקאסט שחקנים קומים אסייתים בהובלת ג'ימי או יאנג ("סיליקון ואלי") הופכים אותה למשהו שונה לגמרי מכל מה שציפיתם

הבעיה הגדולה של טלוויזיה מודרנית היא שאחרי כל כך הרבה שנות יצירה, אין יותר מדי ז'אנרים חדשים, ואת הישנים אנחנו מכירים בעל פה. ז'אנר סדרות המשטרה, למשל, קיימות כבר יותר מ-70 שנה – ואף יותר אם סופרים את קולנוע הנואר. אז ברור שהצלחתם לגלות מי הרוצח בפרק הזה של "חוק וסדר", כי אתם יודעים שזה אף פעם לא החשוד הצפוי, והדמות רקע הקטנה הרבה יותר מחשידה בעיקר כי ראיתם את הפרק הזה במאות גרסאות שונות. אבל מדי פעם, יש סדרה שבאה כדי להביא משהו חדש לז'אנר שחוק.

>> והרי הוא ילד טוב: דניאל חן מתפוצץ בדרמה החדשה של HOT

"צ'יינה טאון מבפנים", שעלתה היום (ג') לשירות דיסני+, עושה זאת לסדרות משטרה מז'אנר תעלומת השבוע, ועושה את זה חכם מאוד. למעשה, למרות הדמיון הגדול ל"חוק וסדר" (ולא במקרה), היא הרבה יותר מזכירה לנו את ההברקה "קווין יכול להזד**ן", ששילבה בין דרמה משפחתית על אישה בקשר מתעלל, לסיטקום משפחתי מצחיק על אישה בקשר מתעלל. "צ'יינה טאון מבפנים" עושה את אותו תרגיל של מעבר בין שני ז'אנרים, רק שהיא נעה בין פארודיה מוצלחת ל"חוק וסדר", ובין קומדיית אקשן הרבה יותר ריאליסטית.

במרכז הסדרה נמצא וויליס וו, שמגולם על ידי ג'ימי או יאנג (ג'ין-יאנג מ"סיליקון ואלי"), מלצר מדוכדך במסעדה סינית בצ'יינה טאון שמרגיש תמיד כמו שחקן הרקע, שכל החיים מקנא בגיבור. החלום הגדול שלו הוא להיות הדמות משנה שמוצאת את הגופה בסדרת משטרה, כך שאין לו שאיפות גדולות. בטח לא בהשוואת אחיו, כוכב קונג פו מצליח שאנחנו מהמרים שיצוץ בהמשך העונה. אבל ברגע שהוא רואה אישה נחטפת, הוא נשאב לתוך הדרמה המשטרתית – על פניו כדמות רקע, אבל בפועל בתור הכוכב המרכזי. הטייק המסקרן הזה על הז'אנר השחוק מרגיש כמו ניסיון לשבור את הפורמט, ובכנות? אחרי 24 שנות חוק וסדר ומי יודע כמה ספין-אופים, הגיע הזמן שמישהו יעשה את זה.
"צ'יינה טאון מבפנים", העונה ראשונה עכשיו בדיסני+

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

קומדיית האקשן החדשה של דיסני+ נראית במבט ראשון כמו עוד סדרת משטרה סטייל חוק וסדר, אבל טוויסט מטא חכם וקאסט שחקנים...

מאתמערכת טיים אאוט19 בנובמבר 2024
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)

שכחו מהניינטיז: בתל אביב צומחת צ'יינה טאון חדשה ומצוינת

שכחו מהניינטיז: בתל אביב צומחת צ'יינה טאון חדשה ומצוינת

לא פחות מחמש מסעדות סיניות תקעו לאחרונה צ'ופסטיק נחוש בין הרחובות בן יהודה ובוגרשוב - והתרחקו עוד מהאגרול השמן והזרחני הזכור לרבים. האם תל אביב תכריז על הצ'יינה טאון העברית הראשונה? אהרוני אופטימי

פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
30 במרץ 2016

כשמסעדת הדים סאם פוראמה נפתחה ברחוב בן יהודה בתל אביב לפני כשלוש שנים, כשסמוך לה כבר פעלו צ'יינה קורט, פקין דאק האוס ולונג סנג, זה היה רק עוד סימן לפריחתן של המסעדות הסיניות בתל אביב. כעת, עם פתיחתה הצפויה של הונג קונג דים סאם בחודש הבא, בדיוק באותו אזור, המתפרש על בן יהודה־אלנבי־בוגרשוב, האם נוכל להכריז סוף סוף על הצ'יינה טאון העברית הראשונה?

צ'יינה טאונס מעבר לים

בדיקת ההיתכנות של תרחיש כזה דורשת מבט טלסקופי אל מעבר לים, לארצות הברית, שבה יש את ריכוז הצ'יינה טאונז הגבוה בעולם. 40 אלף מסעדות סיניות פועלות בארצות הברית – יותר מכמות סניפי מקדונלדס, ברגר קינג וקנטאקי פרייד צ'יקן יחד. הסופרת, הבלוגרית וכתבת ה"ניו יורק טיימס" ג'ניפר 8 לי (8 נחשבת לספרת מזל בתרבות הסינית) חקרה את התופעה, ובמאמריה היא מסבירה שהמטבח הקרוי "סיני" בארצות הברית אינו אלא בן דוד רחוק של המטבח בסין. את מנת הצ'ופ סוי הפופולרית בארצות הברית למשל, לא תמצאו בשום מקום סין. פירוש הביטוי "צ'ופ סוי" הוא "שאריות", ומוזר שאמריקאים נכנסים למסעדה ומבקשים שאריות. גם אגרול שמנמן מטוגן, מהסוג שמוכר בארץ, אין להשיג בשום קנטון בסין, וכך גם מנות "סיניות" רבות נוספות הנפוצות במערב. אפילו עוגיות המזל לא מוכרות לסינים ומגיעות דווקא מיפן.

דים סאם בפוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
דים סאם בפוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)

לי מספרת שלמסעדות סיניות אמנם אין מטה מרכזי כמו לרשתות המזון המהיר, אבל הן מתנהלות באופן דומה לרשת, בגלל ספקים גדולים שמחלקים ציוד וחומרי גלם זהים לכולן. ד"ר רפי גרוסגליק מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית, שחקר את המטבח הסיני בישראל ובצפון אמריקה, מסכים. בריאיון טלפוני הסביר ד"ר גרוסגליק שמקבצי המסעדות הסיניות בארצות הברית שמכונים "צ'יינה טאון" נוצרו מסיבות פרקטיות, לצורך שינוע לוגיסטי של חומרי גלם ומוצרים למתחם אחד. "זה נוח וכלכלי יותר כשהן מקובצות יחד", הוא אומר. "אפשר לראות את המשאיות עם ארגזי העוף הקפוא אחרי טיגון עוצרות בנקודה אחת ופורקות את אותו עוף לכל המסעדות ברחוב. בארצות הברית הייתה קהילת הגירה גדולה ותשתית כלכלית שבנתה את השכונות האלה. הספקים המרכזיים דואגים גם לחומרי הגלם, לתפריטים ולעוגיות המזל, וההבדלים בין המסעדות האלה הם בניואנסים".

צ'יינה קורט (צילום: אנטולי מיכאלו)
צ'יינה קורט (צילום: אנטולי מיכאלו)

התהליך הזה, שבו מהגרים מתרכזים בשכונות משלהם ובהן מבשלים מטעמים מסורתיים מארץ המוצא, יצר מובלעות סיניות בערים רבות במערב. הצ'יינה טאון הגדולה ביותר בעולם היא בסן פרנסיסקו, שבה מתקיים מדי שנה מצעד ראש השנה הסיני הגדול בעולם. צ'יינה טאון מפורסמת נוספת נמצאת בלוס אנג'לס, ועליה עשה רומן פולנסקי את הסרט "צ'יינהטאון" שבו ג'ק ניקולסון מסתובב עם פלסטר על האף. ואי אפשר כמובן לחמוק מצ'יינה טאון שבמנהטן, שמתגאה בשלל מסעדות, בתי מרקחת עם תרופות סיניות ומגוון מרהיב של סחורות מותגים מזויפות. למעשה כמעט בכל מטרופולין יש שכונות סיניות שהן מוקד משיכה לתיירים ולמקומיים – החל מלונדון שבצ'יינה טאון שלה יש שוק סיני מפואר שבו אפשר לטעום ולגלות פירות אקזוטיים שלא הכרתם (אזהרת מסע לג'ק פרוט), דרך אמסטרדם שבה מקדשים בודהיסטיים עצומים שחולשים על רחוב שלם לצד המסעדות, עד פריז שבמרכז הצ'יינה טאון שלה מושלים המפעל והמזללה מלך הטופו.

סירקיס, אהרוני, בדש – סין בישראל, מאז ועד היום

ובחזרה לישראל, לשנות ה־80 של המאה הקודמת, שם מתחילה ההיסטוריה של המטבח הסיני המקומי. במאמר "אותנטי, ספידי והיברידי: האוכל הסיני והגלובליזציה התרבותית בישראל", שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "מגמות", ד"ר גרוסגליק ופרופ' אור רם מאוניברסיטת בן גוריון סוקרים את גלגולו של המטבח הסיני בארץ. ד"ר גרוסגליק מצביע על שתי דמויות מרכזיות בקידומו: רות סירקיס, שהתוודעה למטעמי סין בצ'יינה טאון של בוסטון כששהתה שם בשנות ה־60 והוציאה ב־1979 את רב המכר "המטבח הסיני"; וישראל אהרוני, שפתח ב־1981 את מסעדת יין ינג בתל אביב אחרי שהתאהב באוכל סיני באמסטרדם ולמד לבשל אותו בטייוואן. ב־1985 הוציא אהרוני את "הבישול הסיני", ספרו הנמכר ביותר. באותן השנים פעלה בדיזנגוף מסעדת הסינית האדומה, ששרדה עד היום. "בשנות ה־80 מסעדות הסיניות הציגו אקזוטיות רחוקה: תפאורה שכללה פגודה וצבעים אדומים וכלי חרסינה", אומר גרוסגליק, "זה לא היה אפילו קרוב לסגנון הסיני האותנטי, אלא דימוי של תפיסה ישראלית את סין. באותה תקופה האוכל הסיני נחשב לחלק מתרבות של אנינות".

דווקא ביפני. ישראל אהרוני (צילום: חיים יוסף)
דווקא ביפני. ישראל אהרוני (צילום: חיים יוסף)

אהרוני – שלאחרונה חזר לפתוח מסעדות, אבל דווקא בסגנון יפני – נזכר בחיוך בשנות ה־80: "בזמנו נפתחו בארץ רק מסעדות סיניות, והיו עשרות כאלה. לא היו כאן מסעדות אתניות של אף לאום אחר – לא איטלקי, לא תאילנדי, בטח שלא וייטנאמי. אין לזה מקבילה עד היום". בשנות ה־80 ישראלים החלו לבקר בצ'יינה טאונס ברחבי העולם, ובשנות ה־90 – גם בסין עצמה, מה שגרם למסעדות הסיניות בארץ להיתפס כלא נאמנות למקור. בשנות ה־90 קם גם גל של רשתות של אוכל סיני מהיר ובהן יוסי פקין, צ'יינה טאון וסיני ספיד, שהתפלשו ברוטב אדום זרחני. איש העסקים משה בדש, שהיה הבעלים של מפעל נקניקים וחומוס תעשייתי בבני ברק, פתח את פיקנסין, רשת מעדניות ומזללות סיניות שמגישה הברקות מקומיות של תפוחי אדמה ועוף חמוץ מתוק. התפיסה של בדש הייתה מכירת כמויות גדולות של אוכל באחוזי רווח נמוכים. ההשלכות, כפי שד"ר גרוסגליק מתאר, היו מרחיקות לכת: "האוכל הסיני עבר אז תהליך של מקדונלדיזיציה, כולל ארוחות ילדים. האוכל הגלובלי והמקומי יצרו מאכלים היברידיים חדשים".

פקין דאק האוס (צילום: אנטולי מיכאלו)
פקין דאק האוס (צילום: אנטולי מיכאלו)

טרגדיה קולינרית

בסוף שנות ה־80 נתקל ד"ר גרוסגליק בבחור הונג קונגי בשם גאג' גים, שהגיע לארץ ופתח בבאר שבע מסעדה סינית. מהר מאוד הבין גים שהקהל לא מעוניין באוכל סיני אמיתי, אלא בחיקוי המוזר שמוקפץ בקניונים, וזה מה שהוא הגיש בסופו של דבר במסעדה שלו. "זה היה שלב שבו האוכל הסיני בארץ פנה רק למעמד הבינוני־נמוך", מנסה להסביר גרוסגליק את הטרגדיה הקולינרית הזאת. משיכה ורתיעה התפנית קרתה בשנות האלפיים, כשהאוכל הסיני הוקפץ חזרה למעמדו בזכות מסעדות פן־אסייתיות כגון ג'ירף וזוזוברה, שקיבלו רוח גבית מטירוף הדים סאם שאפף את תל אביב עם מקומות כמו דים סאם סטיישן, מסעדת הים הסיני ושלל המסעדות הסיניות שנפתחו באזור התחנה המרכזית החדשה ונתנו לרגע תחושה שאולי אשכרה תקום בעיר צ'יינה טאון ראויה.

מזכרת מהעבר. אגרול בפוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
מזכרת מהעבר. אגרול בפוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)

בימים ההם עבדו בארץ המוני פועלים סינים, בעיקר בענף הבנייה, ושוטטו בנווה שאנן בסופי שבוע. באזור קמו שלוש מסעדות אותנטיות יחסית שקיימות עד היום: סינג לונג של הואן והדס קואן, אב ובתו שעלו לארץ בסוף שנות ה־70 כפליטים מווייטנאם; לא רחוק משם, במדרחוב נווה שאנן, נמצא בית אוכל קטנטן וחבוי המכונה "המקום של הסיני" (הסיני הוא ג'ואנג וואי, בן 80 משנגחאי, שמכין בכל יום דים סאם וגיוזה טריים); וסמוך לגן החשמל פועלת החומה הסינית בבעלות רפאל שיו, שעלה לארץ מסין ב־1993 ומגיש אטריות חיטה שנעשות בשיטה מסורתית ודים סאם. האם השתכללנו מאז?

…והיום

אהרוני טוען בעצב שעדיין חסרים בארץ הרבה חומרי גלם סיניים, אבל אין לו ספק שהמצב השתפר במידה ניכרת. אם בעבר היה צריך לאלתר חלופות לירקות ולעלים הסיניים, עכשיו תפגשו את המסעדנים הסיניים בדוכן של דודו ברחוב יום טוב 10 בשוק הכרמל. כאן הם רוכשים פפאיה ירוקה, זני חצילים מיוחדים, קפאו בטעם אניס, באקצ'וי, ופאק בונג חלול גבעולים שנקרא בחיבה "מורנינג גלורי" הודות לתכונות המיוחסות לו.

צ'יינה קורט (צילום: אנטולי מיכאלו)
צ'יינה קורט (צילום: אנטולי מיכאלו)

אליס, שמנהלת את מסעדת צ'יינה קורט הפועלת זה 20 שנה ברחוב שלום עליכם, אומרת שיש הבדלי טעם בין סועדים בהתאם למוצאם. "גם כשמגיעים לכאן סינים אנחנו שואלים מאיזה אזור בסין הם באים כדי להתאים את האוכל. קנטונזים למשל לא אוהבים מתוק, אלא חריף ומלוח. ישראלים, לעומת זאת, מעדיפים טעמים מתוקים וחריפים".

זה כמו סינית בשבילי: מילון בסיסי למטבח הסיני

מה פו טופו 麻婆豆腐

מנה מחבל סצ'ואן שמורכבת מטופו נימוח שמעשיר בשר בקר טחון ובצל ירוק קצוץ. פירוש המילה "מה" היא "חריף ומתובל כתוצאה ממפגש עם אבקת פלפל חריף".

וונטון 馄饨

הכופתאות הסיניות האלה פופולריות מאז שושלת טנג (1618). בדרך כלל הן מגיעות בצורת משולשים המזכירים טורטליני איטלקי, ותמצאו אותן במרקים ולפעמים גם בשמן עמוק. בתוך הבצק טמון בשר חזיר קצוץ מעורבב עם שרימפס.

צ'או מיין 炒面

מנה קלאסית שזוכה לשלל אינטרפרטציות ברחבי העולם. היא תמיד מורכבת מאטריות שבושלו במים ואז עברו לקפוץ בווק עם בשר בקר, עוף, חזיר או שרימפס, ולפעמים יהיו בה גם נבטים.

פקין דאק 北京烤鸭

מנה מבייג'ינג שנאכלה בבית הקיסרים הסינים ומורכבת מברווז שנצלה בשיטה מיוחדת בתלייה ונפרס כך שעורו נותר פריך מאוד. הפרוסות הדקות מוגשות על פנקייק ברוטב שעועית מתוק או בסויה עם שום.

גונג באו צ'יקן 宫保鸡丁

עוף, צ'ילי יבש ובוטנים מטוגנים מרכיבים את אחת המנות הסיניות המוצלחות ביותר, שזכתה להכי הרבה ורסיות במערב, לפעמים בתוספות של ירקות. במקור המנה חריפה, אבל במערב מכינים אותה גם בחמוץ־מתוק ובתוספת שום.

פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

לא פחות מחמש מסעדות סיניות תקעו לאחרונה צ'ופסטיק נחוש בין הרחובות בן יהודה ובוגרשוב - והתרחקו עוד מהאגרול השמן והזרחני הזכור...

מאתשירי כץ4 באפריל 2016
מיכל אנסקי בנווה שאנן. צילום: נמרוד סונדרס

שאננה: מיכל אנסקי בסיור קולינרי בנווה שאנן

שאננה: מיכל אנסקי בסיור קולינרי בנווה שאנן

הצ'יינה טאון העוד לא מפותחת של תל אביב נמצאת במרחק יריקה (אבל רק כי אכלתם יותר מדי). מיכל אנסקי הלכה לסיור טעים־טעים בנווה שאנן וחזרה עם ירקות אקזוטיים, דגים טריים, בטן מלאה בבירה וכמה תובנות מעניינות מאוד על כוח הגברא

מיכל אנסקי בנווה שאנן. צילום: נמרוד סונדרס
מיכל אנסקי בנווה שאנן. צילום: נמרוד סונדרס
27 באוגוסט 2015

תושבי שכונת נווה שאנן לא ממהרים להיחשף ולהצטלם בדרך כלל, אבל למיכל אנסקי יש אסטרטגיה מהירה, ישירה ומנצחת. תחילה היא מציגה את עצמה בחביבות ומיד מבקשת בנימוס ובתקיפות לאכול. עם ארשת תחינה של חתול ויראלי ביוטיוב וחצי חיוך, אנסקי משיגה את מבוקשה: התושבים משתפים פעולה, והיא מצליחה לחשוף כמה מהסודות הקולינריים של שכונת נווה שאנן.

בשמש הקופחת באכזריות פלוס פלוס של בוקר טיפוסי באוגוסט 2015, זו לא משימה פשוטה כלל להגיע אל תוככי המטבח השכונתי המהביל. אפילו הצלם מתבצר במכונית הממוזגת בתקווה שנוציא אותו משם רק כשנדע בדיוק מה אנחנו רוצות לצלם. אבל זה לא מפריע לאנסקי להסתער על נווה שאנן באנרגטיות קלילה ובאאוטפיט קיצי.

"בשכונה מתפתח לנו מול העיניים מטבח שצומח באופן אורגני, מתוך השטח, מתוך אוכל שהביאו איתן קהילות של מהגרים מכל העולם", היא אומרת על הבחירה לחפש סקופים בוערים היישר מתוך הסירים הלוהטים של השכונה. "זה לא כמו במסעדות שנבנות לפי מודל מחו"ל ומנסים להנדס אותן כך שיתאימו לארץ. פה רואים התפתחות של אוכל שהועתק מהמקום שבו נוצר והסתגל לסביבה החדשה, לחומרי הגלם המקומיים, למפגשים בין קהילות של מהגרים. יכול להיות מעניין אם מישהו יחליט לפתח את הניצנים האלה ולטפח אותם כאן כך שיהיו נגישים יותר לקהל הרחב. בתל אביב יש מקום לאיזו צ'יינה טאון".

צילום: נמרוד סונדרס
צילום: נמרוד סונדרס

תחנה ראשונה: פפאיה ירוקה ותוכי כחול

אם היא נראית כמו ירקנייה תל אביבית טיפוסית אבל מריחה כמו ירקנייה אקזוטית בניחוח פפאיה ירוקה – כנראה זו ירקנייה דרום תל אביבית. על המדרכה שני עובדים אפריקאים עורמים פירות בתצוגה מרהיבה, והאופי של השכונה הוא שמכתיב את ההיצע. המון כרוב סיני, פפאיה ירוקה ומגוון סוגים של צ'ילי; ירוק בהיר, ירוק כהה ואדום; תוכי כחול שורק מאחורי מסך טלוויזיה; פיליפינית שאוחזת אנדרואיד בין אוזן לכתף ומנהלת שיחה ערה, אוספת שעועיות תאילנדיות ירוקות שהיא בוררת אחת אחת לתוך שקית ניילון; ועל הדלפק ליד הקופה ארגז ענקי של ג'ינג'ר טרי.

"חבל שישראלים גילו רק את הכרוב הסיני", אומרת אנסקי.

צילום: נמרוד סונדרס
צילום: נמרוד סונדרס

תמצאו פה אופו סקווש, הידועות גם בכינוי קלבש – ירק ממשפחת הדלועים שמזכיר קישוא, וסינים טוענים שהוא יכול לספוג אנרגיות שליליות מהגוף – וכן עירית שומית, חצילים תאילנדיים קטנטנים, ליים, פטריות שימאגי ופטריות אלמוג בכמויות עצומות, שני זנים של במיה שעוד נפגוש במערכה הבאה, בננות צהובות קטנטנות, מנגו ירוק וגם קנקון – צמח עם עלים מאורכים שנקרא גם תרד מים או ווטר מורניג גלורי.

ככלל מי שמחפש חיזוק לגבריות שלו ימצא בנווה שאנן ים הבטחות. הסיבוב בירקנייה נעצר כשאנסקי מוצאת ארגז של מלוחיה. "מה זה עושה פה? מי אוכל את זה?". עלי מחייך אליה: "את זה אוכלים כולם" (גם מלוחיה נחשבת למביאה תהילת עולם לגברים, כן?).

הירקנייה, ראש פינה 4

תחנה שנייה: כך אוכלים עם הישבן

אנחנו מאתרות מסעדה גדולה יחסית בלב מדרחוב נווה שאנן ומתפרצות אליה בנחישות. המסעדה מחופה אריחי חרסינה בלבן־אפור והם בוהקים מניקיון. הלקוחות יכולים למזוג לעצמם משקה תמרהינדי צונן שמתערבל בקירור בכניסה. המשקה מתוק־חמצמץ ומרענן. בחור גבוה ונאה, חגור בסינר, מתעניין איך הוא יכול לעזור לנו. אנסקי שואלת אם זו מסעדה של אוכל אתיופי והוא עונה שלא. רגע לפני שאנחנו מתייאשות למראה העופות המסתובבים ברוטסרי שבכניסה, מגלה הבחור שמדובר באוכל סודני. אנחנו בעניין.

לבחור הנאה קוראים יוסי ולמסעדה – "מסעדת החברים". באמת קבוצה גדולה של אנשים עובדת באווירה נינוחה במטבח מרווח. יוסי עוצר את הכניסה שלנו למטבח, וכך אתם מפספסים צילום מרהיב של מגש נחושת אימתני בגודלו, שעל גבו ערמה של דגי בורי מטוגנים בבגד בלילה. אנחנו מתיישבות על הכיסאות הלבנים וזאת חוויה מוזרה. הכיסאות לא יציבים באופן שנותן הרגשה שבכל רגע נתון היושב יקרוס או שהכיסא יירה את היושב קדימה. אחרי שאני בודקת ארבעה כיסאות אני מבינה שזה לא כיסא דפוק אחד – כולם כאלה. הישיבה באופן הזה מאמצת כל הזמן את שרירי הירך כמו בכריעה, ותוסיפו לזה שאין סכו"ם וגם לא ראינו תפריטים, ואפשר להכריז שמצאנו מסעדה מסוג חדש. כל הסועדים קמים ורוחצים ידיים בכיור קטן לפני תחילת הארוחה. גם אנחנו. אין סכו"ם, זוכרים?

צילום: נמרוד סונדרס
צילום: נמרוד סונדרס

אין לנו מושג איזה סוג אוכל להזמין, אבל אנסקי לא מאבדת את העשתונות ומבקשת לאכול מהכל. כשהמגש שלנו סוף סוף מגיע אין לנו מושג איך לגשת אל מה שקיבלנו. כשאנחנו מבקשות עזרה מיוסי הוא מזעיק מהמטבח את פייאס – גרסת ה־Dude של בוב מארלי. אאורקה, מצאנו את השף.

אנסקי ופייאס מחליפים כיף אגרופים, ופייאס, עוטה כפפות חד פעמיות, מסדר לנו את המנה על הצלחת, עם פיתות דקיקות שנראות כמו קרפים מחיטת סמולינה. אף שהן מתפקדות כמו אינג'רה אתיופית בתפקידן על הצלחת, בניגוד לפיתת הטף האתיופית החמצמצה הפיתות הסודניות דקיקות, ענוגות ועשויות קמח סמולינה, אולי מזכרת מהאיטלקים שהסתובבו באפריקה בתקופה הקולוניאליסטית. על גבי הקרפים פייאס יוצק תבשילים: פס של עדשים בריג'לה, פס של רוטב במיה ירוק ורירי ופס של בשר טחון ברוטב אדום. בצד מונחים הדג, ומנה של קוביות קטנות של תפוחי אדמה עם מעט בשר טחון וסלט חצילים.

כאילו מדובר בפרק חצי הגמר החגיגי של "מאסטר שף", גם במסעדה הקטנה של החברים אנסקי בוחנת את המנות. אחרי שטעמה מכל מנה ונתנה מפרט מה היא מכילה ומה דעתה על איכות המנה, היא מכריעה שאת הציון הגבוה ביותר מקבלת הבמיה הרירית. זוכרים את הבמיה אצל עלי הירקן? מתברר שפה יודעים איך לטפל בה.

צילום: נמרוד סונדרס
צילום: נמרוד סונדרס

לסלט החצילים יש טעם מוזר מאוד. מוזר מאוד ובו זמנית כל כך מוכר. זאת חוויה מאוד מציקה, כמו להאזין לקטע מוזיקלי בלי יכולת להיזכר באיזה שיר מדובר. נחוץ פה איזה שאזם של טעם. אנסקי טועמת ופוסקת משועשעת שזה "עם חמאת בוטנים". אני עונה שזה לא הגיוני, אנסקי מתעקשת על חמאת בוטנים. פייאס שוב מוזעק אל השולחן. בתשובה לשאלת סלט החצילים הוא רץ ומוציא מהמקרר של המטבח צנצנת: חמאת בוטנים. "חשבת שאני קישוט, אה? סתם פרצוף יפה שהביאו לטלוויזיה", היא אומרת. לקינוח יש קסטרד – קרם וניל עדין של ליידי בריטית.

מחיר הארוחה לשלושה סועדים, כולל בירה מרטינה אפריקאית, הוא 100 ש"ח. אם מאסתם במסעדות יקרות שמגישות מנות קטנות כדאי להגיע לכאן, רק שכדאי להתאמן קודם בטוורקינג כדי לחזק את שרירי הירך (תזדקקו להם כשתנסו להתיישב על כיסאות הפלא האלה).

מסעדת החברים, מדרחוב נווה שאנן

תחנה שלישית: הבירה לבטן שטוחה

הארוחה במסעדת החברים הופכת את אנסקי להיפר אנרגטית באופן מדאיג (בעיקר את הצלם). אנחנו נשרכים אחריה ברגליים כושלות, נוטפים אגלי זיעה. אני מחפשת בזווית העין כיסא אמיתי פנוי לשתי דקות התאוששות. אצל אנסקי זאת לא אופציה.

אחרי האוכל הסודני היא בודקת קודם כל אילו דרינקים מציעים במסעדת דרגון המקומית. גראס ג'ילי – דרינק מתאילנד שאסור לילדים בגלל סכנת חנק, סאקה מוגז בבקבוק ורוד וגם בירה סינטאו סינית עשויה אורז, עם יותר אלכוהול, פחות קלוריות ובניגוד לבירת חיטה היא לא מנפחת את הבטן (7 ש"ח לבקבוק).

צילום: נמרוד סונדרס
צילום: נמרוד סונדרס

אנחנו חולפות על פני אטריות בטטה בגוון שחור, שמבשלים במעט מים רותחים, מנקזים מנוזלים ומטגנים בשמן עמוק (15 ש"ח ל־½ ק"ג). הצלם ממליץ על תה ירוק אמיתי בתפזורת באריזת ואקום, ובעצת המוכר אנסקי עוצרת לטעום חטיף רול קוקוס (14.90 ש"ח). היא לועסת וצועקת "וואו, זה פיצוץ" ומיד מצטיידת בעוד אחד הביתה.

אנחנו חולפות על פני קופסאות שימורים של ג'ק פרוט, רמבוטן וערמוני מים וקופסאות ענק של מנות חמות סיניות. המוכר מספר לנו שדווקא ישראלים קונים מהן הרבה. שתינו מחליפות מבט של עצב על אותן נפשות אומללות שצורכות את האסון הקולינרי הזה, אבל הצלם מתלהב מהאריזות הצבעוניות. הן באמת יפות.

דרגון, ראש פינה 6

צילום: נמרוד סונדרס
צילום: נמרוד סונדרס

תחנה רביעית: ביצי דגים. וגברים

עוד מחלון הרכב המסחרי מוחמד קורא אל אנסקי בקריאות קצובות שתבוא לאכול דגים. אנסקי קנתה אצלו בעבר דגים והתלהבה מהטריות, מהמבחר ומהמחירים. מכל מבחר הדגים ופירות הים, מוחמד ממליץ קודם כל על שרימפס קריסטל ישראלי. הוא פוצע את קצה השרימפס, חושף המון ביצים קטנטנות ובולע אותן בביס אחד ואז משורר לנו: "הביצים האלה זה אכבר. גבר שאוכל מהן לא יכול לישון יומיים. גבר אוכל ולא מאמין על עצמו שזה הוא". מוטיב חוזר בנווה שאנן.

מוסא, צעיר חייכן שעובד בחנות, מודיע לנו שנולד בתוך הסירה של אבא בנמל ומראה לנו את הסחורה: תמנונים, קלמרי, קריסטל בשני גדלים, דניס, לברק, ורדיות, מליטות, טרחונים, לוקוס סלעים (המחירים מתחילים ב־50 ש"ח ל־3 ק"ג של שרימפס מיובא מסין, ומושט נקי שאפשר למלא בעשבי תבלין ולהכניס לתנור ב־35 ש"ח לק"ג).

מוחמד מבקש מאנסקי להצטרף אליו לסלפי, והצלם מתנדב להנציח את הרגע בצורה מקצועית. אם תיתקלו שם על הקיר בצילום הזה, תזכרו מי שלחה אתכם, כן?

צילום: נמרוד סונדרס
צילום: נמרוד סונדרס
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הצ'יינה טאון העוד לא מפותחת של תל אביב נמצאת במרחק יריקה (אבל רק כי אכלתם יותר מדי). מיכל אנסקי הלכה לסיור...

מאתשירי כץ27 באוגוסט 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!