Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
אולי השם מעלה בכם אסוציאציות ל־dude אחר, אבל כאן מדובר במישהו קצת פחות קליל. King Dude,שיגיע ברביעי לבארבי בהפקת אבירן חביב מהגרייט מאשין, הוא יוצר שלוקח את השפעות הדום מטאל לכיוון האקוסטי של פולק ואמריקנה מקפיאי דם. לכן החיבור בינו לבין צ'לסי וולף מובן לגמרי וזהו דואט אפל ויפה יפה מתוך אלבום משותף שלהם.
הדרום הגותי של King Dude. צילום: יח"צ
Cult Of Youth – "New West"
הרכב נאו־פולק מברוקלין שמשלב השראה ממוזיקה תעשייתית לא פחות מזו השיכורה של The Pogues – רק בגרסה אפלה בהרבה. אני שם לב שאני הולך להשתמש יותר מדי בשורש א.פ.ל בתוכנית של השבוע, אז אנסה שלא – אבל הבנתם את הלך הרוח.
Cult Of Youth – self titled
Have a Nice Life – "Bloodhail"
אפפפפללל. טוב, די. כשזה מגיע ל־Have A Nice Life אני נעשה למיסיונר שמפציר באנשים בכל מעודי להאזין ל־"Deathconsciousness" – אלבום הבכורה הכפול והמופתי שלהם מ־2008. שילוב פוסט־Pאנקי מדכא רצח של שוגייז, דרון, אינדסטריאל ולואו פיי.
"Can't you see it's all flown out of my hands \ and our clothes (are all too often ripped) \ and our teeth (are all too often gnashed) \ and it lasts as long as it possibly can"
Have A Nice Life – Deathconsciousness
True Widow – "Creeper"
מתוך "Circumambulation" – האלבום השלישי של הלהקה מטקסס, שמתעל את אותם הסגנונות שהוזכרו בשיר הקודם, רק בצורה שונה למדי. True Widow מתארים את עצמם כלהקת stonegaze (יעני שוגייז וסטונר רוק שממנו תשמעו בהמשך השעה).
True Widow – Circumambulation
Wolf Eyes – "T.O.D.D."
טריו הנויז הכי חשוב שפועל כיום בשיר שיצא בשנה שעברה (באלבום "I Am A Problem: Mind In Pieces") שזוכה כעת לקליפ מדהים ומטריד במיוחד. הכי טוב שפשוט תצפו בו בעצמכם. בבקשה:
Isis – "The Beginning and the End"
איזו באסה להיות היום להקה שקוראים לה Isis. למרבה מזלה, היא התפרקה ב־2010, קצת לפני שדאע"ש עלתה לכותרות. Isis לקחה את מה שלהקות דוגמת Godflesh ו־Neurosis עשו ושיכללה אותו לקטעים כבדים, ששמים דגש רב על חזרתיות והתפתחות מבנית לאורך זמן. הרכב הפוסט־מטאל האהוב עלי.
"The water flies \ Over his head \ You are me now \ As you lay on my bed"
Isis – Oceanic
Windhand – "Two Urns"
נוסף על אלבום הסולו המהמם שהוציאה דורת'יה קוטרל בשנה שעברה, היא גם הסולנית של הרכב הדום־מטאל האדיר מוירג'יניה שהוציא את השני שלו, "Grief's Infernal Flower" בשנה שעברה. קול ענק וריפים שמנים ברמת ה־obesity.
"I know that, abyss isn't doomed \ We're goin' to an other moon \ Go on and do something \ Good for me now"
Windhand – Griefs Infernal Flower
Acid King – "Electric Machine"
אסיד קינג הם חבורת אופנוענים מקליפורניה – להקת סטונר רוק פסיכדלית נוספת עם סולנית בעלת קול גדול מהחיים, רק וותיקה בהרבה מ־Windhand.
Acid King – Busse Woods
Pallbearer – "Worlds Apart"
אני מת על עירבובים של ז'אנרים ופולברר, שבאים מדום מטאל, משלבים שלל סוגים שלו לכדי יצירות אפיות שיכולות להימשך ולהימשך ולא לשעמם לרגע. מתוך אלבומה השני של הלהקה – "Foundations Of Burden" מ־2014.
"Darkened heart \ Enlightened mind \ Whole world apart \ Remain entwined"
Palbearer – Foundations of Burden
אביב גדג' – "כאבי גדילה"
אחרי כל הרעש מגיע השקט שאחרי הסערה בצורת שירו הראשון של אביב גדג' (אלג'יר), מתוך מה שצפוי להיות אלבום הסולו השלישי שלו. עוד לא החלטתי אם השיר שובר לב, אופטימי או שניהם. נראה לי שניהם.
אור בזויות בתוכנית מורבידית משהו, עם שעה שלמה של שירים העוסקים במוות מזוויות שונות, גם משעשעות, אבל לרוב לא. כנראה למר דיוויד בואי הייתה השפעה לא קטנה כאן
הביצוע של דיוויד בואי ל-"My Death" (במקור "La Mort" של ז'ק ברל) בהופעה האחרונה של זיגי סטארדאסט ב-1973 היה מה שכנראה הכתיב את האופי המורבידי של השעה שלפניכם – והוא השיר שסוגר אותה. זה היה השיר הראשון שהשתלט לי על המוח עם הידיעה על לכתו. כשהייתי חייל, במשך כמה חודשים הייתי חוזר הביתה ומתפרק לחלוטין אל מול הקתרזיס האלוהי שבביצוע הספציפי הזה של השיר, כפי שמתועד בדי.וי.די של אותה הופעה מההאמרסמית' אפולו. הגרסה החיה והראשוניתשבוידאו הזההיא אחת מפסגות המוזיקה שחוויתי בחיי.
לא הייתי רוצה להתעורר ככה, אבל כמה שזה יפה! מתוך האלבום "Hate" שהוציאה הלהקה הסקוטית הנהדרת הזאת ב-2002 ושכלל, בין היתר, את השיר "All You Need Is Hate". יאיי, שמח.
The Delgados – Hate
Savages – "Adore"
שיר הנושא, מתוך האלבום החדש שעומד לצאת לסבאג'ס הלונדוניות. הוא אמנם קצת אפל וקשוח, אבל השורה התחתונה שלו קוראת לאהוב את החיים (למרות הכל).
"I adore life / D'you adore life?"
Calla – "Play Dead"
מתוך "Collisions", האלבום הרביעי של Calla שיצא ב-2005. ללהקה הזאת תמיד היה מזג מסוים והלך רוח ייחודי, מלנכולי וסגור כיאה לתוכנית המורבידית הזאת. זה האלבום המצוין האחרון שהוציאה.
"Send your love as an inside joke"
Calla – Collisions
Coil – "The First Five Minutes After Death"
קטע אינסטרומנטלי מדהים ועוכר שלווה של אחד ההרכבים החלוציים בז'אנר המוזיקה התעשייתית. אם קרה שאיכשהו אתם לא מכירים עדיין את האלבום שממנו הוא לקוח, "Horse Rotorvator" מ-1986, אז יאללה, שנל.
Coil – Horse Rotorvator
Death in June – "Little Black Angel"
מאותה הסצינה האפלה של Coil מגיעים גם Death In June, ששילבה מוזיקה תעשייתית נסיונית עם פולק מכושף, כמעט פגאני. ג'ון באלאנס מ-Coil אף שיתף פעולה רבות עם הלהקה. וגם זה אלבום חובה והשם שלו לגמרי מעיד על תוכנו, באופן עמום ומסתורי משהו: "But, What Ends When the Symbols Shatter?".
Death In June – But, What Ends When the Symbols Shatter?
The Legendary Pink Dots – "Casting the Runes"
סיפור רומנטי ומפחיד על מדלן, רוח רפאים של אישה החוזרת לעיירה בה מתה, אך התושבים פוחדים ממנה פחד מוות, צובעים צלבים אדומים על הדלתות ומסתגרים בבתים. כל מה שהיא רצתה זה חברים. אוי. אבל עכשיו ברצינות, זה שיר עם אווירה כל כך עוטפת ועצובה שאי אפשר שלא להיכנס לפחות בדמיון לנעליה של מדלן. רוחות רפאים נועלות נעליים בכלל? עזבו, הכי חשוב שתשמעו את הכינור.
"And Madeleine would feel their sorrow \ she only wanted friends \ but the lady's doomed to wander until the very end \ ’til the end of time"
The Legendary Pink Dots – Any Day Now
Chelsea Wolfe – "Simple Death"
צ'לסי וולף הוציאה את אלבומה החמישי, "Abyss", בשנה שעברה ובו היא נעה בין אינדי ופולק לדום ומטאל, עם אלקטרוניקה שמתווספת לכל השחור הזה. זה אחד השירים השקטים היותר יפים בו.
Chelsea Wolfe – Abyss
Soko – "We Might Be Dead By Tomorrow"
הזמרת והדוגמנית הצרפתיה סוקו שרה באלבומה הראשון, "I Thought I Was An Alien" מ-2012, על הדחיפות של אהבה לאור המוות הקרב ובא. כל האלבום עוסק במערכת היחסים הכושלת עם בן זוג מבוגר ממנה בהרבה – וליבה השבור. בעיניי השיר הזה מצטרף ל-"Adore" של סבאג'ס בגישה מחייבת החיים שלו – זאת בניגוד לרוב השירים בתוכנית השבוע.
"Give me all your love now \ 'Cause for all we know \ We might be dead by tomorrow"
Vic Chesnutt – "Flirted with You All My Life"
ויק צ'סנאט אכן פלירטט עם המוות כל חייו, אך ב-2009, אותה שנה בה האלבום הקשה והיפהפה "At The Cut" יצא, הוא סוף סוף עשה איתו אהבה – ושם קץ לחייו. בשיר זה הוא מתאר כמה השתוקק למות פעמים רבות בחייו, אך לא היה מוכן. ובכן, כנראה שצ'סנאט הבשיל לתוך המוות של עצמו תוך כדי ששר את השיר המצמרר הזה.
"I flirted with you all my life \ Even kissed you once or twice \ And to this day I swear it was nice \ But clearly I was not ready"
Vic Chessnut – At The Cut
Nick Cave & The Bad Seeds – "Lay Me Low"
החזון המגלומני של ניק קייב בנוגע לדרך בה העולם יקבל ויתמודד עם לכתו.
"They'll bang a big old gong \ And the motorcade will be ten miles long \ The whole world will join together for a farewell song \ When they put me down below"
Nick Cave & The Bad Seeds – Let Love In
Algebra Suicide – "Little Dead Body Poem"
פואמה קטנה וקצת סוניק יות'ית של לידיה טומקי, שמשנות השמונים ועד אמצע התשעים יצרה יחד עם בעלה תחת השם אלג'ברה סואיסייד. הקטע הזה לקוח מתוך האי.פי "Little Dead Bodies" שיצא ב-1984. סלחו לי על איכות ההקלטה, זה מתקליט.
"Flip through the telephone directory on sleepless nights \ Saying over, and over, and over again \ Yep, You're all going, every last one of you"
Algebra Suicide – Little Dead Bodies
Robyn Hitchcock – "Sounds Great When You'r Dead"
אתנחתה קומית, אני מניח… מתוך אלבום המופת "I Often Dream of Trains".
"Baby, it might sound dodgy now \ But it sounds great when you're dead"
הגיע זמן הרוקנ'רול של סיכומי השנה עם הסיכום הרביעי והאחרון באור בזויות ל-2015. אני לא אשקר, אני מבסוט לאללה ממה שנמצא פה לפניכם. יש פה מגוון רחב של רוק מסוגים שונים, מהאינדי-רוק החצוף של קורטני ברנט דרך הגראז' הפסיכדלי של The Oh Sees וכלה בסטונר דום מטאל המושלם של Windhand. פזרו שיער וליחצו פליי!
דה אינטליג'נס המעולים מסיאטל, מתוך האלבום החדש שלהם, "Vintage Future", משלבים לו-פיי גראז' עם ביטס ניו ווייב מונוטוניים של מכונות תופים – וזה עובד מעולה עם הגיטרות המחורעות. אם כי דווקא "סקס" הוא שיר יותר גראז'י וישיר, והוא כיפי לא פחות משהוא עגום: I want a true love that I can step out on / And that I can still count on / While she waits / With a warm plate. אחלה, ואני רוצה משמשים כל השנה.
The Intelligence – Vintage Future
Courtney Barnett – "Pedestrian at Best"
ללא ספק משירי הרוק הבועטים והמוצלחים של השנה עם ערימות של אטיטיוד ומשפטים שכיף לצטט. קורטני ברנט האוסטרלית לא מצליחה באלבום שלה Sometimes I Sit and Think, And Sometimes I Just Sit, לשחזר את הגדולה של השיר הענק הזה, או אפילו להתקרב אליה. עם זאת, עדיין מדובר באחלה אלבום ראשון ממישהי שעד לפני שנה כמעט ואף אחד מאיתנו לא שמע עליה. "תן לי את כל הכסף שלך ואעשה קצת אוריגמי, מותק".
Titus Andronicus – "Dimed Out"
האלטרנטיב אינדי-Pאנק רוקרז מניו ג'רזי הוציאו השנה את האלבום הכי שאפתני שלהם. תקליט משולש, כמעט אופרת רוק אבל לא ממש, שהיא בעצם סיפור בחמישה חלקים על איש המצולק על ידי התעללות, סמים ומחלת נפש, שפוגש את הכפיל של עצמו – שמוביל אותו למשבר פנימי שמתפוצץ לאלימות. נשמע כיף, לא? שמעו את השיר ותראו שאיכשהו – זה ממש כיף!
Titus Andronicus. צילום: ג'ייסון פרסי מפליקר
Jeff Rosenstock – "Get Old Forever"
השיר הפותח את "?We Cool" – אלבום הסולו של הPאנק-רוקר הניו יורקי ג'ף רוזנסטוק, לשעבר סולן הלהקות the Arrogant Sons of Bitches ו-!Bomb The Music Industry. קטע אמוציונלי מאוד שנפתח בהרמוניות ביץ' בויז קטנות על ביטים של אלקטרו זול, לפני שמתפוצץ בפנים עם גיטרות פאזז וצרחות. שיר נהדר.
?Jeff Rosenstock – We Cool
Savages – "The Answer"
יקירותיי הלונדוניות יוציאו ב-2016 את אלבומן השני, "Adore Life" וכבר השנה חשפו מתוכו שני קטעים – ואת שניהם אהבתי מאוד. ב-2013 הן סיפקו את אלבום הרוק הכי בועט ששמעתי, כך שהציפייה לקראת החדש גדולה.
Vexx – "Flattened Scenes"
הרכב שצץ אצלי בפיד השנה ומגיע מאולימפיה, וושניגטון העיף לי ת'מוח עם גיטרות יצירתיות, רעננות וחסרות רחמים וסולנית עם דרייב משוגע. זה השיר שהכי אהבתי באי.פי שלהם "Give and Take".
Vexx – Give and Take 7" EP
Fuzz – "Rat Race"
פרויקט הצד של טיי סגל הוציא השנה את אלבומו השני שממשיך לתת דרור לאהבה של נסיך הגראז' (שבאלבום הזה מתפקד כמתופף) לריפים כבדים ולג'אמים פסיכדליים בהשראת בלאק סבאת'.
Fuzz – II
Ghost – "Majesty"
גוסט היא להקת פופ-מטאל שוודית שעולה לבמה עם גלימות אנטי-אפיפיור כאלו ואיפור של גולגלות בקטע בלאק מטאלי, אני מניח. זה, אגב, הקשר היחיד בינם ובין בלאק מטאל. הלהקה מנגנת הרבה יותר בהשראת הרד-רוק, כמעט פרוגרסיב של פעם. השיר לקוח מתוך האלבום השלישי שלה, "Meliora", ומזכיר באופן מוזר ממש את אליס אין צ'יינס אילו הייתה להקת רוק כבד בסבנטיז.
גוסט ברוקווי פסטיבל. צילום: ויקיפדיה
Thee Oh Sees – "Sticky Hulks"
למה האלבום המדהים הזה של Thee Oh Sees לא הפך לקונצנזוס מעבר למעגל חובבי הגראז' והפסיכדליה? אולי כי הלהקה מוציאה אלבומים בקצב מסחרר ועוד אלבום שלה הוא לא אירוע מיוחד? לא יודע, אבל נראה לי שזה אלבום הרוק של השנה שלי. כל כך מקורי, מפציץ, פסיכדלי ובקטעים מסוימים אף נושק כמעט לפרוגרסיב כמו הקטע המושלם הזה.
Thee Oh Sees – Mutilator Defeated at Last
Built To Spill – "All Our Songs"
אחרי שש שנים של שקט חזרו Built To Spill האהובים עם "Untetherd Moon" אלבום שמיני ומוצלח למדי. מדובר באחת מלהקות הגיטרות שאני הכי אוהב כבר הרבה שנים, שעושה אינדי-רוק עם ערימות של ריברב ודיסטורשן, כותבת מצוין ובעלת נטייה לג'אמים ארוכים בהשראת קרייזי הורס – שאף פעם לא מגיעים לשלב של אוננות עם מגברים.
Built To Spill – Untethered Moon
Protomartyr – "Why Does It Shake"
הרכב הפוסט-Pאנק הדטרויטי הזה הוציא את אחד מאלבומי הרוק של השנה, The Agent" Intellect", ששואב השראה מפילוסופיה, הומניזם ובעיקר מהצדדים המכוערים של הקיום. כשאינטליגנציה מופרזת לא באה על חשבון הכוחניות של המוזיקה.
Protomartyr – The Agent Intellect
Zun Zun Egui – "Ruby"
בהפקת אנדרו האנג מ-Fuck Buttons, הוציא ההרכב הזה מבריסטול אלבום רוק סופר אקלקטי עם שילוב של אינדי-רוק, פוסט-Pאנק, את'יו-ג'אז ואפרו ביט. זה מתוך האלבום השני שלהם, שנקרא "Shackles Gift" ויצא בלייבל המצוין Bella Union. פירוש המילים זון זון אגי הוא קבוצת עצים בשפה הבסקית. אבל כשהקלידן יושינו שיגיהרה נתקל בו – הביטוי הזכיר לו את איך שאומרים ביפנית "מהר מהר מוזר". מייסד הלהקה האחר פה, אגב, הוא מאוריטני.
The Jon Spencer Blues Explosion – "Do The Get Down"
קצת בריחה מהכובד לרוק מסיבתי ומזיז ת'תחת מבית היוצר של הטריו הניו יורקי, שמאז הניינטיז מוציא אלבומי רוקנ'רול בלוזיים מוטנטיים שמפוצצים בFאנק, לכלוך וארנ'בי. האלבום שהוציא השנה, "Freedom Tower: No Wave Dance Party 2015", הוא מין מחווה לעיר ניו יורק ויש בו אפילו קריצות לאולד סקול היפ הופ.
The Jon Spencer Blues Explosion – Freedom Tower: No Wave Dance Party 2015
Peaches – "Close Up" feat. Kim Gordon
לא יודע עד כמה מדובר פה בקטע רוק, אבל באווירה שלו הוא לגמרי רוקיסטי, שלא לדבר על שאשת סוניק יות' משתתפת בו. וראיתם את הקליפ המזעזע שלו (אם כי לא מזעזע כמוהקליפ של פיצ'ז לשיר "Rub")? בקליפ פיצ'ז מתחננת בפני גורדון להיות מאמנת האיגרוף שלה. איכס מה שקורה שם בזירה, איכס.
Moon Duo – "Night Beat"
הצמד ריפלי ג'ונסון (Wooden Shjips) וסאני ימאדה יוצרים יחד נאו-פסיכדליה בהשראת הקראוטרוק הרפטטיבי מהסבנטיז עם עקיצות של נויז ומכונות תופים א-לה Suicide. השנה הם הוציאו את "Shadow of the Sun", שמעבר לכך שהוא אלבום נהדר, יש מצב שיש לו את העטיפה הכי יפה ב-2015.
Moon Duo – Shadow of the Sun
The Wytches – "Wasteybois"
הלהקה הבריטית הזאת מביאה שילוב כוחני ומפחיד של גראז', סרף ופסיכדליה אפלה. האלבום שלה משנה שעברה, "Annabel Dream Reader" היה אחד מאלבומי הגראז' הכי טובים ששמעתי מזה שנים, עם אווירת וינטאג' קשוחה ושטופת אסיד. מוקדם יותר השנה הוציאה את הסינגל הזה מתוך האלבום הבא שלה ונראה לי שזה הקטע הכי אגרסיבי שלהם אי פעם.
The Wytches. צילום: ויקיפדיה
Chelsea Wolfe – "Carrion Flowers"
מתוך האלבום "Abyss" של צ'לסי וולף המחברת פולק גותי, אלקטרוניקה ומטאל לכדי משהו אפל ודי יוצא דופן. יש באלבום הזה בלדת פסנתר, קטע שמפלרטט עם טכנו ובשיר הזה ספציפית – מקצב תעשייתי ומאיים שמניח מצע לקולה המרוחק ההופך לצלול יותר מבעבר. אחלה אלבום.
Chelsea Wolfe – Abyss
Myrkur – "Onde Børn"
דוגמנית שוודית, לשעבר חברה בלהקת אינידפופ, מוציאה אלבום מטאל? סבבה, למה לא. כל עוד זה טוב, אין תלונות. מירקור היא אמלי ברון שהוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה, "M", תחת השם מירקור. יש בה גותיות, אהבה גדולה לבלאק מטאל סקנדינבי ולמטאל סימפוני ובקטע שבחרתי, נשמע שגם חיבור לא קטן לשוגייז. מדובר דווקא באחד השירים היותר עדינים מהאלבום שלה.
Windhand – "Two Urns"
אלבום המטאל של השנה שלי הולך ללהקת הסטונר דום-מטאל מריצ'מונד וירג'יניה. Windhand הוציאה בלייבל Relapse את "Grief's Infernal Flower" האיטי והמצוין שמצליח למשוך קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר (אולי בזכות המפיק ג'ק אנדינו שעבד עם נירוונה וסאונדגארדן?). מעבר לריפים מפוארים וכבדים ולסייק בלוז, אפשר לשמוע בו השראה מיוצרי אמריקנה אלטרנטיביים דוגמת טאונס ואן זנדט וג'פרי לי פירס (דה גאן קלאב). בייחוד בשני השירים האקוסטיים והשקטים ששרה הסולנית המדהימה דורתי'ה קוטרל, שבעצמה הוציאה אלבום סולו יפהפה השנה.
Windhand – Griefs Infernal Flower
Deafheaven – "Brought to The Water"
אחרי "Sunbather" האדיר מלפני שנתיים, הציפייה לקראת אלבום חדש מדפהבן הייתה ענקית והשתלמה עם "New Bermuda" – אלבום מופרע של מטאל שוגייזי. יחסית לקודמו, זהו אלבום אמנם פחות מגווןאך הרבה יותר כבד ומטאלי (ומדכא). זה הקטע הכי טוב בו. חכו לסולו הפסנתר בסוף. כמה כעס ויופי.
זמרת בלוז-פולק אפל עם קול ענק פותחת את התוכנית וגם סוגרת אותה עם להקת הסטונר דום מטאל האימתנית שלה. בין לבין תשמעו אינדי חדש, קאנטרי ישן ושתי להקות מצוינות שמגיעות לארץ בתוכנית הרדיו ומדור המוזיקה של אורי זר אביב
הקול שובר הלב הזה, קצת קשה להאמין שהוא של סולנית להקת דום-סטונר מטאל אימתנית. דורת'יה קוטרל, מלהקת Windhand, מציגה באלבום הבכורה שלה את הצד האקוסטי, הקאנטרי-בלוזי האפל שלה. היא אפילו מבצעת בו קאברים לטאונס ואן-זאנדט וגראם פרסונס.
אלבום הבכורה של Dorthia Cottrell
Gram Parsons – "Song For You"
רק בשביל הקונטרסט, זהו השיר שקוטרל מהשיר הקודם מבצעת באלבום שלה. זה הביצוע המקורי של מייסד להקת The Byrds ויוצר קאנטרי רוק נפלא בפני עצמו, גראם פרסונס. מתוך אלבום המופת "GP" מ-1973.
גראם פארסונס חי טוב בסבנטיז. צילום: Gettyimages
David Crosby – "What Are Their Names"
חבר של גראם פארסונס מלהקת The Byrds, דיוויד קרוסבי, ידוכ גם בזכות להקת Crosby, Stills & Nash – שאליה הצטרף גם ניל יאנג. השיר היפה הזה הוא מתוך אלבום הבכורה שלו מ-1971, "If I Could Only Remember My Name". מוקדש לממשלת ישראל של ימי הסכינאות הפוקדים אותנו.
דייויד קרוסבי ב-1970. צילום: Gettyimages
Diane Coffee – "Hymn"
ידעתם שהמתופף של Foxygen מוציא אלבומי סולו? גם אני לא – והוא ממש טוב. יכול להיות ששמעתם אותו בשיר"Crown" של Run The Jewels. לפני שנתיים, בתקופה בה היה חולה-מת ומושבת בבית מפעילות עם להקתו, הוא הקליט את אלבום הבכורה שלו, "My Friend Fish" – סולפול פופ פסיכדלי מצוין. מאז כבר הספיק להוציא אלבום שני ממש לא מזמן.
Saintseneca – "Sleeper Hold"
"גן עדן הוא כמיקל / שוחה במעגלים בתוך קערת גולגלתך". האם זהו שיר על שינה? לא סגור על זה, אבל יש יופי של הרמוניות בשירה המשותפת של מארין ג'ונס מ-All Dogsוהסולן זאק ליטל. לקוח מתוך אלבומה השלישי והחדש, "Such Things", של סיינטסנקה מקולומבוס, אוהיו.
להקת Sainseneca. צילום: Gettyimages
Of Montreal – "Heimdalsgate Like a Promethean Curse" (live)
לאוף מונטריאול יש אלבום הופעה חיה חדש עם שם מוזר, כמו שהם אוהבים, "Snare Lustrous Doomings". הוא הוקלט במהלך השנה שעברה, בשני מועדונים בסן פרנסיסקו ופורטלנד. אז מי שכבר מתגעגע ללהקה, שביקרה אותנו פעמיים בשנים האחרונות, מוזמן לטחון את 90 הדקות של האלבום הזה.
אוף מונטריאול
Alex G – "Brite Boy"
ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.
Sebadoh – "Soul & Fire"
זה לא מחזה יפה לראות אהבה אוזלת, גוססת ומתה, אבל השיר הזה של Sebadoh הוא אחד היפים שלה והוא בדיוק על זה. סבאדו היא להקתו של לו בארלו (Dinosaur Jr), שתגיעלהופעה בבארבי ב-18 באוקטובר. אם יש בכם איזושהי אהבה לאינדי-רוק אז לא ברורה לי איזו סיבה יש לכם לפספס אותו. מוזמנים להאזיןלספיישל סבאדו שהגשתי ברדיו הקצה.
Sebadoh. צילום: ינס נורדסטרום
Protomartyr – "Clandestine Time"
כשאינטליגנציה מופרזת לא באה על חשבון הכוחניות של המוזיקה: פרוטומרטיר הם הרכב פוסט-Pאנק מדטרויט השואב השראה מפילוסופיה, הומניזם ובעיקר מהצדדים המכוערים של הקיום. מתוך האלבום החדש והשני – "The Agent Intellect".
Protomartyr – The Agent Intellect
John Grant – "No More Tangles"
יש שטוענים שזהו האלבום הטוב ביותר שלג'ון גרנט. עוד לא יצא לי להאזין לכולו, אבל השיר הזה, מתוך "Grey Tickles, Black Pressure", הוא בחלט אחד הטובים ביותר שלו עד כה.
ג'ון גרנט
Pallbearer – "Ashes"
הקטע הקצר והשקט מתוך האלבום האדיר, "Foundations of Burden", של הרכב המשלב רוק קלאסי עם דום ובלאק מטאל. פה הם דווקא נשמעים יותר כמו משהו שבריאן אינו היה מפיק בסבנטיז.
Pallbearer – foundations of Burden
Chelsea Wolfe – "Carrion Flowers"
אז אנחנו בשלב הכבד יותר של השעה וצ'לסי וולף היא החוליה המקשרת המושלמת בין האינדי והפולק של תחילתה לדום ולמטאל שבסופה, עם אלקטרוניקה שמתווספת לכל השחור הזה. זה הקטע הפותח את אלבומה החדש – "Abyss".
Gojira – "The Axe"
בשלישי (13.10) להקת המטאל הצרפתית הענקית הזאתעומדת להופיע בישראל, במועדון התיאטרון ביפו. אני לא מטאליסט גדול, זה בטוח, אבל הלהקה הזאת קנתה אותי עם האלבום האדיר שלה מ-2012, "L'Enfant Sauvage".
Gojira – L'Enfant Sauvage
Windhand – "Two Urns"
פתחנו את השעה עם הבלוז-פולק האפל של דורת'יה קוטרל המדהימה. עכשיו תשמעו מה היא עוד יודעת לעשות.
![הדרום הגותי של King Dude. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/04/sizes/TJ-PROMO-PIC-1_p_wo_500_358.jpg "הדרום הגותי של King Dude. צילום: יח"צ")
![Vexx – Give and Take 7" EP](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/09/sizes/Vexx-Give-nd-Take_wo_500_500.jpg "Vexx – Give and Take 7" EP")
