• Facebook
• Twitter
• Email

"רוצה לשתות משהו? קפה?", שאל אותי הנומרולוג. הוא נראה כבן 50, על שיערו השחור כיפה ובין הלחיים השמנמנות שלו נמתח חיוך רחב. נכנסתי פנימה לאט, בזהירות, כמו לבית כנסת. את הקירות כיסו מהרצפה עד הגג ספריות עם כתבי קודש צפופים. התיישבתי מצדו האחד של שולחן עץ גדול, לפניי הונחה כוס קפה חד פעמית ועליה הכיתוב "שהכל נעשה בדברו". משהו בי התכווץ. האיש הזה, שאליו הפנתה אותי חברה, נצבע בדמיוני בגוון מודרני, צעיר יותר. שילבתי את הידיים ונשענתי לאחור.

>> כשהלכתי למיסטיקנית שחזתה כי לעולם לא אהיה מאושרת

הוא ביקש לדעת את שמי הפרטי, שמה הפרטי של אמי ואת תאריך הלידה שלי. אחר כך ערך על דף מיני חישובים של מספרים ובסיומם אמר, "תראי, את מזל דלי. כל מזל מורכב משני יסודות, דלי הוא אוויר-אוויר. המזל שמקיף אותך, שמקרין עלייך, זה מזל דגים והוא מים-מים. את מבינה? יש בך שני מזלות שכל אחד סגור בתוך עצמו. הדלי הוא השכל, היצירה, העשייה, והוא שונא את הדגים, מפני שהדגים רגיש, מופנם ומרחם על עצמו, כך שגם הוא לא סובל את הדלי. והשניים האלה לא מסכימים על שום דבר, החל ממה ללבוש בבוקר ועד באיזו קריירה לבחור". מנקודת המוצא הזו הוא המשיך לניתוח ארוך שהתפרש על פני שעתיים, ונתמך בדוגמאות מציאותיות להכאיב. לא היו שם ניחושי עובדות מפעימים, כי אם ניסוח מחודש ומדוייק של עצמי לעצמי.

למשל, הוא תיאר אך ביום שישי אחד אני עשויה להימצא ב"מצב הדגי" שלי, ולהעדיף להסתגר בבית עם ספר טוב וקפה. "בהתחלה נחמד לך ככה", אמר, "כי הדגים אוהב להסתגר. אבל לאט לאט מתחיל לחלחל אלייך הדלי, והדלי אומר לך: 'תראי את עצמך, את עלובה, את סמרטוטה. כולם יוצאים, עושים דברים – ואת כלום'. בסוף את מקשיבה לדלי הזה ויוצאת, וטוב לך שם, כי את יודעת להתמנגל, להצחיק אחרים וליהנות מחברה, אבל הדגים שונא את זה. הוא מתחיל ללחוש לך, 'לכי מפה, המקום הזה לא בשבילך. את חושבת שהם באמת אוהבים אותך? את לא קולטת שזה מזוייף?'. כל הריבים הפנימיים האלה יוצרים אצלך חרדות ואובססיות". הוא סיפר את כל זה מבלי לדעת שהוא מתאר, אחד לאחד, את אותו יום שישי שבו נשברתי לרסיסים בדירה שלי ועלה בדעתי לפנות אליו.

בסיום הפגישה הוציא דף עם שמות שלדבריו יבשרו לי טובות, וסימנתי בהם חמישה. "תבחרי שם שיאיר אותך, שיצחיק אותך", אמר. הקראתי את השמות בקול רם, וכשהגעתי לאופיר השתלט עליי צחוק שלא יכולתי להפסיק, הרגשתי שמדגדגים אותי מבפנים. יצאתי החוצה, צלצלתי לאמא שלי, ואמרתי "שלום, אני אופיר". "אופיר?", היא שאלה ואז ענתה לעצמה, "יאללה, בסדר". פתאום זה נראה לי פשוט ואפשרי כל כך. גם אם הדיוק של הנומרולוג היה מקרי, גם אם הכל שטויות ולכוכבים אין דבר עם הנפש שלנו, מה זה משנה? אופיר גורמת לי לצחוק, ולראשונה מזה שנים של טיפול פסיכולוגי, נטילת תרופות ועבודה עצמית יום יומית- אני מרגישה שיכול לקרות בי שינוי, ושהעצב העמוק, התהומי, שאין לו הסבר, יכול להתחלף בשמחה.

• מיסטיקה
• קבלה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

סיינטולוגיה

להתנקות מחייזרים במקום לקחת כדורים

"תרבות ללא אי שפיות, ללא פושעים וללא מלחמה, שבה בעלי היכולת יכולים לשגשג ולאנשים הגונים יכולות להיות זכויות, ושבה האדם חופשי לצמוח לעבר פסגות גבוהות יותר. אלו הם יעדי הסיינטולוגיה". נשמע מושלם, לא? זהו הציטוט של מייסד כנסיית הסיינטולוגיה ל' רון האברד, בעברו סופר מדע בדיוני, שמתנוסס באתר הבית הישראלי של הארגון. הסיינטולוגיה החלה לפעול בישראל בשנות ה־70 (שני עשורים לאחר שהאברד האמריקאי פרסם את "דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש") והמרכז הגדול ביותר שלה בישראל נמצא בשדרות ירושלים שביפו.

לפי המייסד האברד מקור הצרות של בני האדם הם חייזרים שהגיעו לכדור הארץ לפני 75 מיליון שנה ומאז נשמותיהם אינן מרפות מאיתנו. לפיכך הסיינטולוגיה מתנגדת בכל תוקף לטיפול פסיכולוגי ולכדורים פסיכיאטריים ומציעה שיטות טיפול מוזרות יותר ופחות, שהמוכרת בהן היא אודיטינג, שאמורה לנקות את הנפש משאריות החייזרים (ויש גם אי־מטר – מכשיר לגילוי מטענים חשמליים שמעידים על טראומות עבר). הסיינטולוגיה הכתה שורשים בישראל באמצעות תת ארגונים אשר לא מזוהים באופן מובהק עם הסיינטולוגיה, אך כן מפיצים את רעיונותיה ומנסים לחדור אל תחומי חיים שונים, בהם חינוך, ייעוץ עסקי ובריאות הנפש. הפעילות הבולטת ביותר היא זו של הארגונים המתנגדים לכדורים פסיכיאטריים, ובהם עמותת מגן לזכויות אנוש.

עוד קהילות סודיות שמתחבאות בתל אביב:
עובדי המזנון של אייל שני חושפים את כל הסודות
פחד וניצול בצפון העיר: הצצה לחיים בכת תל אביבית
כת הכותנה: חיתולי הבד משתלטים על העיר

בשנים האחרונות – בזכות תחקירים, סכסוכים פנימיים וסרטים תיעודיים – נחשפו פרטים רבים על הסיינטולוגיה, המנגנון הכלכלי שלה והקשיים שעוברים חברים שמנסים לצאת ממנה. בסרט "הסיינטולוגיה וכלא האמונה" למשל, מתוארים השפלות, חרמות, ניצול כספי והשתלטות מוחלטת על חייהם של החברים, כולל ניתוק קשר בכפייה עם כל מי שמוגדר "מדכא". בישראל הצטברו עדויות על אנשים שבחרו לעזוב את הארגון המרכזי בעקבות טענות כאלה, חלק מהם פורשים לדרך סיינטולוגית עצמאית.

התנועה הראלית

משובטים חובבי מין וארץ הקודש

סיפורי התנ"ך ושיבוט בני אדם, פגישה עם האלוהים וסקס עם חייזרים – אלה הרעיונות העומדים בבסיס האמונה של התנועה הראלית, אשר חבריה טוענים שהם בכלל אתיאיסטים. הכל התחיל בצרפת ב־1973 בקרבת הר הגעש פוי דה לסולס. נהג מרוצים בשם וורילהון טוען שבזמן שנסע במכוניתו הופיעה לפניו חללית, וזה היה המפגש הראשון שלו עם גזע חייזרים קדום שיצר את המין האנושי. אלו נקראים בשם אלוה (אלוהים הוא צורת הריבוי), ובתרגום חופשי לשפתם – אלה הבאים מן השמים. האלוהים הזמינו את וורילהון אל החללית ושם קראו איתו בתנ"ך תוך שהם מפרשים בפניו את סודות הבריאה ומעניקים פרשנות חדשה למה שבאמת קרה שם – פיצוצים אטומיים ושיבוט המין האנושי מ־DNA חייזרי. החייזרים סיפרו לוורילהון שהוא האחרון בשרשרת הנביאים והעניקו לו את השם ראל (שליח) ומשימה להכין את כדור הארץ לבואם המחודש של החייזרים ולעזור למין האנושי לממש את הפוטנציאל הגלום בו.

הראלים תומכים בין השאר בשיבוט בני אדם כאמצעי להשגת חיי אלמוות, ובתחילת שנות ה־2000 טענו שהצליחו לשבט תינוקת אנושית במכון קלונאייד שהקימו בקנדה. בתנועה טוענים שמאז הצליחו לשבט עוד אנשים ושחלקם נמצאים בישראל, שבה גם פועלת נציגות של כמה מאות חברים. המפגשים מתקיימים אחת לחודש בתל אביב ובתנועה ממליצים לקרוא את הספר "האמת על אלוהים: תכנון תבוני – מסר מהיוצרים" לפני ההגעה.

לפני כעשר שנים זכו לפרסום כאשר הכריזו על כנס האורגזמה הגדול שאמור היה להתקיים במרכז הארץ ולבסוף בוטל עקב לחצים. בשלב זה ראוי לציין שהם גם תומכים במין חופשי כנדבך חשוב בהתפתחות האדם – כולל מין עם חייזרים. בקשת הראלים להקים בישראל את אתר הנחיתה לשובם של האלוהים נדחתה שוב ושוב על ידי הממשלות.

סילקן טייגר

השכל הבלתי מותנה ושבעת הדיסייפלים

בשנות ה־90 החל לעשות לעצמו שם בחוגי הניו אייג' בישראל אדם מסתורי שכינה את עצמו "נמר המשי" (סילקן טייגר). הוא פרסם הגיגים רוחניים באתר אינטרנט בשם "הצב המהיר" ומיתג את עצמו כ"אדם חופשי" וכ"שכל בלתי מותנה", וכן העיד על עצמו כי הוא בעל סגולה שתודעתו נמצאת מחוץ לזמן ולכן הוא מסוגל לראות את כל אפשרויות הבחירה בכל רגע נתון. הקהילה הסגורה שבראשה עומד האיש הזה נודעה לימים ככת סילקן טייגר.

אנשים שהצטרפו לקבוצה ועזבו אותה העידו על מנהיג שהבטיח להם "אבולוציה של המיינד" ועל כת בעלת מבנה היררכי. לפי המרכז לנפגעי כתות מתחת למנהיג יש שבעה דיסייפלים, המוכרים בסביבתם כיועצים, יודעי דבר ובעלי סוד. הם מהווים גם את שער הכניסה לקבוצה, הפועלת בבתיהם של המאמינים במרכז הארץ. יוצאי הכת מספרים כי השיטה היא של חבר מביא חבר: לאחר שאדם מגיע לפגישה אישית עם הדיסייפלים, שחלקם מורים ליוגה ומטפלים מסוגים שונים, הם יספרו לו (אם קנה את אמונם) בשלב מסוים על "הקבוצה".

במרכז לנפגעי כתות אומרים כי לפי עדויות העוזבים ההרגשה היא שהצלחת להיכנס למועדון אקסקלוסיבי ביותר, מעין קבוצה אלטרואיסטית שעוסקת בפלאי הקיום. המפגשים הקבוצתיים (שעליהם נגבה תשלום) מלווים בארוחות גורמה, באלכוהול ובטקסי היטהרות. בין השאר טוענים כי הטייגר אוסר על תלמידיו לקיים יחסי מין, ללדת ולהתחתן ללא רשות, אולם לו מותר לקיים יחסי מין עם תלמידותיו שבתמורה זוכות "לעלייה בסולם הרוחני". המניפולציה המינית מלווה גם בהשפלות מילוליות והתעמרות רגשית עד כדי מצב של ערעור "העצמי" של האדם. בני משפחות של חברי הקבוצה סיפרו לגל"צ כי לעתים התלמידים משתעבדים כלכלית למאסטר עד כדי כך שהם מעבירים לידיו בתים, ירושות, ולמעשה כל דבר שיבקש מהם. חברה לשעבר בכת סיפרה לפני כשנתיים בגל"צ: "המאסטר יכול להגיד לו תכין לי קפה, כל מיני דברים. הוא יכול להגיד לו תעביר לי את כספי הירושה שקיבלת, ועושים את זה. כל הרכוש כולל הבן אדם עצמו, הנפש, עובר למאסטר".

סידהא יוגה

יוגה, חוקן וחתיכה מהמשכורת

ב־2012 מת הגורו איתמר אורן, לשעבר יחיאל בדיחי, אשר היה מוכר למאמיניו בשם סייג' נאראדה, אולם הקבוצה שהקים עדיין פעילה ומנהלת אותה אחת מתלמידותיו הוותיקות. תלמידיו של אורן האמינו כי הוא זכה באנרגיה אלוהית ייחודית והוא מרעיף אותה עליהם. חמש שנים לאחר מותו הרצאות המבוא והפעילות של הקבוצה עדיין מתקיימות כבכל יום חמישי ברחוב תוצרת הארץ 17. אורן, שהיה לטענתו ד"ר לנטורופתיה, פיתח שיטת "טיהור" אגרסיבית למאמיניו בשם "קולוניק הידרותרפיה", שבבסיסה דיאטות מיצים, צומות וחוקנים. כבכל מרכז רוחני של דתות המזרח מתרגלים כאן מדיטציה ושירת מנטרות, אך אם הרגשת כי אתה מגלה את האור דרך הסידהא יוגה מוטל עליך גם להפריש עשירית ממשכורתך. לטובת הכלל כמובן.

תמונתו של אורן, הגורו, נעלמה אמנם מאתר האינטרנט של הקבוצה, אך באתר עדיין מצוין שעמותת סידהא יוגה הוקמה על ידי המורה הרוחני סייג' נאראדה ש"מלמד ומעניק חסד ועוזר לכל אדם". מאמינים שעזבו את הקבוצה סיפרו על שבי מחשבתי שחדר לכל אורחות החיים ועל פולחן אישיות: המאמינים הקימו מקדשים בבתיהם, שרו שירי הלל לגורו, הסתובבו עם תמונתו בארנק והתייעצו עמו בכל נושא – מזוגיות עד איזו מכונית לקנות. אנשים דיווחו על ניתוק מבני זוג ומבני משפחה שמפריעים לדרכם הרוחנית בשל העיקרון שתלמידי הסידהא המוארים זוכים להשפעת האור מהגורו האלוהי, והלא מאמינים אינם זוכים בשפע הטוב. בסידהא שמים דגש על נטישת הזהות הישנה ואימוץ שם חדש התואם את רוח הקבוצה.

צעיר שהצליח לעזוב את הקבוצה סיפר לפני כמה שנים למוסף "הארץ" עד כמה השפיעה המסירות לגורו על המאמינים: "החברה שלי התמסרה לגמרי, אבל אני הייתי בעייתי מבחינתם: ישבתי מאחור, שאלתי שאלות, הייתי מסויג. הם לא ראו את זה בעין יפה. השיטה הכי טובה לשרוף את הקארמה השלילית הייתה לדעתם במתן שירות למרכז: לנקות או להפעיל את המזנון. היו כאלו שעבדו בבית של אורן בגני תקווה – גיננו, בישלו, ניקו. אני הגעתי מוקדם ושמרתי לגורו מקום חניה".

המשיח מתל אביב

משיח עם תקציב פרסום עצום

מתברר שהמשיח חי בתל אביב ושמו דוד גולדנר, או דוד סגל, או דוד מקפיאל. מה שבטוח שהוא דוד, בנו של משיח בן דוד. ייתכן מאוד שנתקלתם בכרוזים בצבעי שחור־לבן המפרסמים את משיחיותו בצירוף של מספר טלפון נייד המופיעים לפעמים בתל אביב, פרסומות ברדיו או בעיתון, או באנשים הצועקים ברחבי העיר: "משיח בן דוד כבר כאן". יש לו אפילו אתר אינטרנט שבו הוא נותן פרשנות משיחית לנושאים אקטואליים.

בעברו היה דוד מהנדס בכיר ברפאל, עד שגילה את חוכמת הקבלה והתוודע למשיחיותו. לקבוצה שלו הוא קורא "קולו של משיח", והוא מצליח למשוך בעיקר אנשים מרקע דתי וחרדי. מרכז פעילותו של המשיח הוא בתל אביב, אך הוא גם צץ באזורים אחרים בארץ, ובמרכז לנפגעי כתות יש עדויות על אנשים שנפלו ברשתו של משיח הטוענים לשעבוד טוטאלי, הקדשת כל החסכונות והמשכורת לפרסומים על אודות משיחיותו (מדובר בסכומים לא מבוטלים) וכן התנתקות מבני המשפחה כאשר הוא שומע משמים כי המשפחה מפריעה לביאתו של משיח.

נכון להיום אתר האינטרנט שלו מעודכן לסוף יוני, וסביבו התקבצה קבוצת מאמינים המקדישה את חייה ואת מיטב כספה לגילויו של משיח גולדנר ולפרסומים על ביאתו. אחד המאמינים לשעבר סיפר לפני כמה שנים כי העביר למשיח 100 אלף ש"ח וכי גולדנר משכנע את מאמיניו כי בקרוב – עם ביאת המשיח – ייסגרו הבנקים בכל מקרה.

מדיטציה טרנסצנדנטלית

מהביטלס עד דיוויד לינץ'

מי לא היה רוצה ללמוד לעוף? זו אחת ההבטחות הניתנות למתרגלי המדיטציה הטרנסצנדנטלית, שהשלוחה שלה בארץ מוכרת בשם "המכון הישראלי למדע האינטליגנציה היצירתית", אולם התעופה אינה הבעיה העיקרית שלה. במרכז מתרגלים טכניקה מדיטטיבית שפותחה על ידי מהרישי מהש יוגי, ומאז קנתה לה מיליוני מאמינים ברחבי העולם וגם רבים בישראל (ההתעניינות של הביטלס במהרישי תרמה רבות לפופולריות שלו).

אף על פי שהמדיטציה אינה מזיקה בפני עצמה ורבים יעידו שהיא מפיגה מתחים ומשפרת את הבריאות הכללית, הקבוצה הדוגלת במדיטציה טרנסצנדנטלית ספגה במהלך השנים האשמות כי היא מסתירה את היותה דת וכן נטען כי נאמני המהרישי משכנעים אנשים להירשם לקורסים יקרים מאוד ומבטיחים למאמינים רווחה כלכלית בצד רווחה נפשית.

המבקשים להרחיב בתרגול יגיעו בסופו של דבר לתוכנית הסידהים האינטנסיבית, שבה יתרגלו שעות ארוכות של מדיטציה וישננו כתבים כדי להגיע לתעופה היוגית המובטחת. ככל שאדם מבקש ללמוד עוד, כך הוא ישלם יותר. עם קשר לכך או בלי, המדיטציה הטרנסצנדנטלית מזוהה בשנים האחרונות עם סלבריטאים כגון דיוויד לינץ' ועם בכירים בסיליקון ואלי שיכולים להרשות לעצמם לשלם. המהרישי מהש יוגי מת ב־ 2008, כשהאימפריה שבנה שווה מיליארדי דולרים. בישראל עולים לימודי המדיטציה הטרנסצנדנטלית 3,000 ש"ח כמעט.

עמותת בני ברוך – "קבלה לעם"

תנועה דתית עם חיבה לתביעות

עמותת בני ברוך נוסדה על ידי ד"ר מיכאל לייטמן והיא מבוססת על רעיונותיו של המקובל הרב אשלג, הלוא הוא בעל הסולם. ההערכה היא כי זו תנועה דתית המונה עשרות אלפים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם. התלמידים האדוקים משתתפים בשיעורי קבלה ליליים עם לייטמן במרכז שבפתח תקווה. הדחיפות של פעילות התנועה – שפתוחה גם ללא יהודים – נובעת מהאמונה שאנו נמצאים כעת בדור האחרון שלפני הגאולה, והלימוד המעמיק של כל אחד הוא חלק ממה שיוביל למהפכה הרצויה.

שי בן טל, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון שחקר את הקבוצה בשנים האחרונות, הסביר באחד ממאמריו: "על פי בני ברוך, הקבלה היא היורשת הטבעית של המדע. המדע המסורתי הגיע לקץ דרכו, והגיעה העת ששיטה מדעית אחרת תתפוס את מקומו על במת ההיסטוריה ותוליך את האנושות לשלב האחרון בהתקדמות".

מאמצי התנועה להפיץ את הקבלה נושאים פרי ויש לה גם חסידים ידוענים, אבל יותר מכל היא ידועה בתביעות שהגישו נגד מי שטענו כי היא בעלת מאפיינים של כת. ב־2013 הגישה העמותה תביעת ענק נגד אהרון אפלבאום בגלל מכתב תלונה שהגיש לפקידים וגורמים מקצועיים אחרי שגילה שעמותת בת של בני ברוך בשם "לגדול בכיף" נכנסה למערכת החינוך הכללית בבית ספר בטבעון. בעקבות הפרשה התפרסם תחקיר ב"ידיעות אחרונות" אשר גולל סיפורים של עדים לטובתו של אפלבאום, שלדבריהם היו חברים בקבוצה ונפגעו. חלקם טענו כי החברים מפרישים עשירית ממשכורתם לעמותה. בני ברוך הכחישו את הטענות ואף הציגו רשימת עדויות סותרות.

• הבועה
• דתות
• הכתות הסודיות של תל אביב
• הביטלס
• סיינטולוגיה
• קבלה
• רוחניות
• יוגה
• תל אביב
• המשיח
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

"קוראים לך עוזי?!" שאל עוזי המרוקאי בתדהמה, בפעם הראשונה שראה אותי, כי לפתע לא רק שהיה עוד עוזי בעולם, הוא גם היה אשכנזי, מה שגרם לו לסדק בתפיסת המציאות. "על שם מי?"
"על שם ממציא הרובה עוזי," שיקרתי.
אבל הוא לא הרפה: "למה, איך קוראים לו?"
"למי?"
"לממציא הרובה עוזי."
הבטתי בו. הוא היה רציני. אמרתי: "קוראים לו עוזי."
"וואלה!" אמר בהפתעה. "אשכנזי או מרוקאי?"
"לא ידוע," שיקרתי שוב, "לא ידוע."

זה היה מזמן. היינו ילדים במדים. בלבנון היתה מלחמה כבר שנה, וחיילים התחילו לא לחזור. בסוף גם עוזי לא חזר. הוא גדל באחד מאותם מושבים קטנים עם אוכלוסיה כה הומוגנית, שהיה מסוגל לעבור מעברית למרוקאית בלי לשים לב, אבל מכיוון שהייתי מאותו שבט מובחר של עוזים, מיד לקח אותי תחת חסותו:

הוא לימד אותי איך להתחמק מהרס"ר מואיז ("תשאל אותו איך הוא עושה שהסמל בכומתה שלו תמיד עומד ישר, והוא יסלח לך על הכל"); והוא לימד אותי את סודות המין האוראלי ("כוס זה לא ארטיק," זעק, "חברה שלך תעזוב אותך!" וצדק, היא אכן יצאה מחיי, אבל לא בגלל שעזבה אותי אלא כי מעולם לא היתה שלי –

אתמול נתקלתי בשמה על גבי מדבקה מודפסת ירוקה לבחינות הבגרות של קיץ 82', שגנבתי משולחנה אחרי הבגרות האחרונה, כשכבר ידעתי שאולי לא אראה אותה יותר, מדבקה שנשארה אצלי עד היום, דבוקה לכריכת ספר של המינגווי שלקחתי איתי לצבא לכל מקום כמו קמע, להזכיר לעצמי בלילות הקשים מי אני ובשביל מה שווה לחיות);

והוא ניסה ללמד אותי להניח תפילין אבל לזה סירבתי, עד אותו לילה שבו הכריז שהוא עובר לתותחנים, כי כל החברים שלו שם נהרגים בלבנון וזה אוכל אותו, והזדעזעתי ואמרתי שאני מוכן להניח תפילין אם הוא יוותר על הרעיון הנורא הזה, והוא כמעט התפתה, אבל בסוף אמר, אם אתה צריך להניח תפילין כבר תניח בעצמך,

אלא שאז ראיתי אצלו במדף משהו שלא ראיתי קודם מעולם – ספר. "פיתוחי חותם" לר' יעקב אבוחצירא, פירושים קבליים על התורה. אמרתי לו, טוב, בוא נלמד משהו, והוא אמר, לא, זה לא בשביל ללמוד, והסביר לי שהספר שם רק בתור קמע, ואמרתי לו, תקשיב פעם אחת לאשכנזי, אין דבר כזה "ספר שאי אפשר ללמוד", ופתחנו את הספר, אני בעניין והוא בחיל ורעדה,

וזו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בטקסט קבלי, אבל בגלל תשוקתי המטופשת להבין דברים, פיתחתי יכולת להסביר הכל, גם אם בעזרת קפיצות הגיון מהסוג שהפכו את קרקס מדראנו לבלתי ניתן לביטוח – אז בסופו של דבר הדבקתי את עוזי בחדוות ההבנה-„לכאורה, שהיא לא פחות משכרת מהבנה אמיתית, וכשהגיע הבוקר הוא שאל אם נוכל ללמוד עוד פעם ואמרתי בטח, אם תוותר על השטות הזאת של לבנון, והוא אמר לא, לא, אני חייב, אבל בסוף ויתר ונשאר בסוללה והמשכנו ללמוד, והוא לא עלה ללבנון חוץ מפעם אחת, שבה נהרג בתאונת דרכים ליד ג'זין,

ואני זוכר, בשבעה, את הבית שלו מלא בתמונות ומגילות קלף וחמסות עם תמונתו של הבבא סאלי, נכדו של ר' יעקב אבוחצירא שאת ספרו למדנו, הספר שנשאר אצלי בקיטבג, ויום אחד גיליתי אותו שם,

דחוק ליד הספר של המינגווי עם המדבקה של אהובתי שמעולם לא אהבה אותי באמת, חלום חלמתי, אבל הרי רק מחלומות על אהבה לומדים בסופו של דבר לאהוב, ואני זוכר שראיתי את שני הספרים, זה לצד זה, וחשבתי: מוזר, אני מעדיף למות עם עוזי מאשר לחיות עם המינגווי, הסופר שאני חייב לו הכל. הכל.

וזה גם מה שחשבתי בשבוע שעבר, כאשר מכל רחבי עירי האהובה נשמעו זעקות היאוש, על נצחון הפחד והגזענות על השכל הישר, על טיפשותם של אנשים שמצביעים שוב ושוב בשביל אלה שדופקים אותם,

וחשבתי שרק מי שיודע אהבת ישראל מהי, מי שמרגיש אותה בעצמות, יכול לא רק לדבר – אלא אפילו להוכיח. אבל מי שמדבר בלי אהבה, שום הגיון לא יעזור לו.

• אנשים
• אשכנזי
• חיילים
• תפילין
• תורה
• קבלה
• ג'זין
• עוזי
• ישראל
• לבנון
• צבא
• טורים אישיים ובלוגים
• מרוקאי