Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

קריאייטיב

כתבות
אירועים
עסקאות
סוהו האוס (צילום: דור שרון)

הסוהו האוס כאן: בריכה, בר ואמנות לאנשים יצירתיים בלבד

הסוהו האוס כאן: בריכה, בר ואמנות לאנשים יצירתיים בלבד

סוהו האוס (צילום: דור שרון)
סוהו האוס (צילום: דור שרון)

הסוהו האוס, מועדון החברים הגלובלי לאנשים קריאטיביים, הגיע לעיר והתמקם בבניין צריח יפהפה וייחודי ברחוב יפת היפואי. איך מתקבלים? תהיו יצירתיים, נו. הגרסה המקומית תכיל גם 24 חדרי שינה באווירת בוטיק

מזל טוב תל אביב, יש לך סוהו האוס. מועדון החברים הקריאטיבי-גלובלי שהוקם בלונדון בשנת 1995, מכריז היום על פתיחת הבית הראשון בישראל ליד שוק הפשפשים ביפו.

בית סוהו תל אביב-יפו ממוקם ברחוב יפת בבניין צריח ייחודי שנבנה במקור בין השנים 1883-1917 ושימש כמנזר לאחיות של סנט ג'וזף. החללים הפנימיים נוצרו על ידי צוות העיצוב הבינלאומי של הסוהו האוס ועוצבו בהשראת התרבות, הצבעים וההשפעות ההיסטוריות של העיר יפו תוך שמירה ושחזור של המאפיינים המקוריים של הבניין.

סוהו האוס יפו (צילום: דור שרון)
סוהו האוס יפו (צילום: דור שרון)

אזור הקבלה של הבית נמצא בקומת הקרקע, עם גרם מדרגות משיש המוביל אל חצר שקועה ובריכת שחייה מוקפת במיטות שיזוף, עם בר לצד הבריכה ותא די.ג'יי. הגן בבית מהווה חלל הסעדה וטרקלין חיצוני המעוטר בעצי זית בני 300 שנה מהגליל השוכנים מתחת לגג פרגולה נשלף. אוסף האומנות, שנבחר בקפידה על ידי האוצרת הראשית של הסוהו האוס, קייט בריאן, מתמקד באמנים ישראלים ובהם דוד עדיקא, פריד אבו שקרה, מיכל נאמן, כרם נאטור , דנה יואלי, שי יחזקאלי , שי אזולאי והילה טוני נבוק. אוסף האמנות העולמי של סוהו האוס, שאצרהקייט בריאן, הוא אחד האוספים הפרטיים הגדולים מסוגו בעולם, עם למעלה מ-5,000 יצירות אמנות המוצגות באופן קבוע בבתי סוהו.

סוהו האוס יפו (צילום: דור שרון)
סוהו האוס יפו (צילום: דור שרון)

הבית היפואי כולל 24 חדרי שינה, בית קפה וטרסת גן, בריכה, בר חיצוני ומרחבי אירועים לשיעורים וסדנאות. הבית ביפו יהיה פתוח משעות הבוקר ועד שעות הלילה, ובמהלך השבוע מובטחים מגוון אירועים לחברים בתחומים רבים בהם מוזיקה, אומנות, עיצוב, קולנוע, אופנה, קולינריה ועוד. בשונה ממרבית מועדוני החברים, החברות בסוהו האוס אינה מבוססת על עושר או מעמד, אלא על קריאטיביות וחדשנות והעצמת היצירתיות של חבריו.

הסוהו האוס ביפו מציע שני מסלולים עבור חבריו: חברות מקומית, המעניקה גישה לבית הסוהו האוס המקומי בלבד (7,200 שקל לשנה ו-3,600 שקל לגילאי 27 ומטה) וחברות גלובאלית המעניקה גישה לכל בתי הסוהו ברחבי העולם (8,800 שקלים לשנה, 4,400 לגילאי 27 ומטה).

סוהו האוס תל אביב-יפו, ​​יפת 27

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הסוהו האוס, מועדון החברים הגלובלי לאנשים קריאטיביים, הגיע לעיר והתמקם בבניין צריח יפהפה וייחודי ברחוב יפת היפואי. איך מתקבלים? תהיו יצירתיים,...

מאתמערכת טיים אאוט25 באוגוסט 2021

קקטוס הזהב 2015: רשימת הזוכים המלאה

דנית זמרת החתונות כבשה גם את תחרות הקריאייטיב של ענף הפרסום הישראלי ואיתה גם קמפיין 75 שנה לטמבור וקמפיין ״אנחנו לא...

מאתמערכת טיים אאוט4 ביוני 2015
קקטוס הזהב

על העוקץ: טקס קקטוס הזהב לפרסום חוזר

על העוקץ: טקס קקטוס הזהב לפרסום חוזר

תחרות קקטוס הזהב חוזרת כדי להשיב את הקריאייטיב לפרונט

קקטוס הזהב
קקטוס הזהב

לאחר הפסקה של שנתיים ואינספור ניסיונות לייצר פורמט שישאיר את כולם מרוצים – קקטוס הזהב, תחרות הקריאייטיב של ענף הפרסום הישראלי, חוזרת הערב (חמישי) בפעם ה־22, במודל חדש שמשיב את המפרסמים לכס השיפוט בצד מנהלי הקריאייטיב המובילים בארץ. כדי להבין מה השתנה ומה צפוי במועדון האומן 17 בטקס שמוקדש ליצירתיות וחשיבותו עדיין לא לגמרי ברורה לצרכנים, דיברנו עם אמיר גיא, הדון דרייפר הישראלי (מינוס הסליז), יו"ר איגוד חברות הפרסום ושותף באדלר חומסקי.

תן לי בריף. איך אתה מגדיר את קקטוס הזהב במתכונת הנוכחית שלו?

"הקקטוס נועד לחזק את ערך המצוינות בקריאייטיב באמצעות פרסים והכרה מצד הקולגות והלקוחות. הקריאייטיב הוא הלב של התעשייה וזכות הקיום של הפרסומאים, ולכן קקטוס הוא הפלטפורמה המרכזית לחגוג אותו".

למה החזרתם את המפרסמים לכס השיפוט? הרי לא מדובר באנשי קריאייטיב.

"אחרי תשע שנים שבהן הם נעדרו ממערכת השיפוט, החזרנו את הלקוחות שמגדירים מהן התוצאות שהם ירצו לקבל עבור המותג מהקריאייטיב. כך הגענו גם להגדרה הסופית של הפרמטרים: רעיון, ביצוע ואימפקט. האימפקט יכול להיות תדמיתי ויכול להתבטא בעלייה במכירות – הכל תלוי בהגדרת הלקוח. אני יכול לומר שדווקא המפרסמים בלטו בשיפוט קשוח כלפי הרעיונות והביצוע ולא אנשי הקריאייטיב, וזו הוכחה להכרחיות האירוע לטובת דיון פורה בין המפרסמים לפרסומאים".

איך נמנעתם מעבודות Ghost (עבודות שלא שוחררו לאוויר העולם ונועדו לקטיפת פרסים) שבעבר בלטו בתחרות?

"תשע הקטגוריות (שהן בעצם סוגי מדיה – מובייל, טלוויזיה, רדיו וכו') קרובות יותר מאי פעם לאלו שבפסטיבלים הבינלאומיים כמו קאן, והן מאפשרות לנו להציב רף שבוחן את הבולטות והאימפקט במדיות. מובן שהתייחסנו גם לוויראליות של קמפיינים שלא עלו במדיות מסורתיות אך בלטו ברשתות החברתיות בין הצרכנים הסופיים".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

תחרות קקטוס הזהב חוזרת כדי להשיב את הקריאייטיב לפרונט

מאתרות שפירא4 ביוני 2015
החוליגנס. צילום: איליה מלניקוב

מגדירים את הפרסום הישראלי מחדש: ריאיון עם מייסדי החוליגנס

תכניסו את זה טוב־טוב לראש: עולם הפרסום הוא כבר לא מה שהיה. אנשי סוכנות הפרסום הצעירה חוליגנס סבורים שהמובייל עשה כיבוי...

מאתגיא פרחי4 ביוני 2015
SOSA (צילום: יולי גורודינסקי)

חלולים בחלל: רשמים מחלל עבודה להשכרה בתל אביב

חלולים בחלל: רשמים מחלל עבודה להשכרה בתל אביב

מה יכול לגרום לעובד עצמאי לצאת בבוקר מהטרנינג, לעבור למרחב עם בני אנוש נוספים ואפילו לשלם עבור הזכות לשבת מול הלפטופ שלו? שרון קנטור הזדמנה לחלל עבודה משותף

SOSA (צילום: יולי גורודינסקי)
SOSA (צילום: יולי גורודינסקי)

מה יכול לגרום לאדם שאינו שכיר לצאת בבוקר מהטרנינג, לעבור למרחב שבו מצויים בני אנוש נוספים ואפילו לשלם כסף עבור הזכות לשבת מול הלפטופ שלו? האם זה הצורך בשירותי פקס זמינים? אולי הטייסטרז צ'ויס במצב טרום־גושי? לא ולא. התשובה היא משמעת. גם קהילת השוטף פלוס 60 (המכונה באתר של מיזנטרופ "פרילנסרים, עצמאים וכותבים", כאילו מדובר בסקטורים נפרדים) צריכה את הנוגשׂ שלה, ויהא זה עיניו הבוחנות של האחר או התשלום השעתי. מי שעובד בבית מכיר את תחושת אובדן הקשר לעולם המלווה לכך, שטובה אולי לפרוזאיקונים, אבל די רעה לכל שאר שכירי העט.

למעשה, מרבית המתקבצים במרחבי העבודה המשותפים החדשים אכן עובדים אצל אותו מעסיק. הם אולי לא יודעים זאת או לא מודים בכך, אבל התחושה הנושבת משני עברי הזכוכית והפרופיל הבלגי, היא של מעין באזז, חוט חשמלי שלוחש: גוגלללל, יוטיובבבב, אפליקציההה בלתי נחוצצצצצצה, אני חלק מהקפיטליזם המאוחרררררר. זה קצת דוחה וקצת סקססססססי.

מרבית הוורקספייסים החדשים – לא כולם – משתמשים בז'רגון נדל"ני בתארם את יתרונותיהם: "פנינה חדשה ומעוצבת בלוקיישן הטוב ביותר בתל אביב", "חזית לשדרות רוטשילד", "האזור מושך אליו אמנים ומעצבים". כולם, למעט מיזנטרופ, מדגישים גם את נושא הקהילה, ה"קומיוניטי", אף שלא ברור בדיוק באיזו קהילתיות מדובר. הכוונה היא כנראה לקהילת העובדים בעולם החדש, קהילת המשרתים את האח הגדול באשר הוא. הספייסים החדשים מציעים גם ברז בירה, פופקורן, חיוכים ומינגלינג. את המניע והמנוע חושפת רשת WeWork, שיושבת בכל העולם וגם בדובנוב, עם הסלוגן: "To create a world where people make a life, not just a living". המנגנון דומה לזה שמנחה תאגידים גדולים לספק סביבה משרדית אולטימטיבית, כולל פעוטון וחדר כושר: טשטוש מושלם בין העבודה לחיים, כי העבודה היא חיים.

מיזנטרופ (צילום: יולי גורודינסקי)
מיזנטרופ (צילום: יולי גורודינסקי)

גמרתי!

לקראת הבחירות האחרונות זומנתי לישיבת קריאייטיב עם מלא אשכנזים ממושקפים אחרים לצרכים שמאלניים כלשהם. הישיבה נערכה באחד מחללי העבודה המשותפים המדוגמים. בהתחלה נפלתי מהכיסא המעוצב. שיו, אירופה! כאילו, כמו ברלין אבל עם עבודה. הכל היה כל כך יפה ועם עץ מלא וציפיות לכריות וצעצועי בדיל מהמאה ה־19 – עד שלא האמנתי למזלי הטוב ולמכנסיי המטונפים. לא ידעתי אם לכעוס על עצמי על היותי אדם מהוה וקמצן, או על הספה הנאה שהדגישה זאת מול העולם כולו. ככל תשוש נפש החלטתי לחשוף את רגשותיי אלו מול משתתפת אחרת, שנראתה לי דווקא H&M פרנדלי ובכלל בחורה עם ארנק. והפלא ופלא – היא הרגישה בדיוק אותו דבר.

המשכנו להתפעל מהעיצוב, מהמים עם הנענע ופלחי התפוז, מהפח האלגנטי המחליק על ציריו אל תוך הארון, עד שנדרשנו אשכרה לעבוד. האחראית עלינו הביאה עגבניות שרי – כי אנשים שעובדים בשביל המחר לא אוכלים בורקס – והניחה אותן בשתי קערות יפות, והקערות זרקו צבע משגע על שולחן סיעור המוחות. מקץ שעה נפתחה הדלת בחדר הישיבות, והאחראי על הקומה דרש במפגיע את הקערות. מתברר שהן לא לשימוש, ובפועל מצפים ממך לקחת כוס חד פעמית כמו במשרד מגעיל מהעולם הישן.

מעבר לחלון הזכוכית המפורזל פעלה חברת סטארט־אפ. באחד הרגעים המתים בישיבה החלטתי לבדוק מה הם עושים שם, החננות האלה. הקשתי בגוגל את השם שעיטר את הזכוכית וגיליתי שהם, סורפרייז, מפתחים איזו אפליקציה עם שם שובב שתאפשר לך לתקשר עם חבריך בכל זמן (לעזאזל, חייבים עוד אחת כזאת). גיליתי גם שהלוגו שלהם נראה כשלושה גברים מאוננים, כשידו של הימני מונפת מעלה כמכריזה: "גמרתי!".

אחרי שהראיתי אותו ליושבי השולחן וכולם צחקו נורא ולכסנו מבטים לועגים לכיוון המרחב הסמוך, קצת התעצבתי. כמה קרובים הם היו, ממש מעבר לזכוכית. הלוא אם הייתה פה איזו קומיוניטי, היינו אנחנו, חבורת הקריאייטיב המהוהה, ניגשים אל עכברי ההיי־טק ואומרים להם: "הלוגו שלכם פתטי והסלוגן שלכם גרוע, אבל מפני שאתם אספרגר לא יכולתם לראות את זה", והיינו מושיטים עזרה. אבל לא. הזכוכית אטומה, קומרדס.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מה יכול לגרום לעובד עצמאי לצאת בבוקר מהטרנינג, לעבור למרחב עם בני אנוש נוספים ואפילו לשלם עבור הזכות לשבת מול הלפטופ...

מאתשרון קנטור7 במאי 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!