תערוכה לזכר נרצחי "שארלי הבדו" – בלי הנביא מוחמד
תערוכת הקריקטורות "אחרי שארלי", שמכבדת את זכר הנרצחים בטבח בצרפת לפני שנה בדיוק, צנזרה את דמותו של מוחמד מקירותיה. שיקול אמנותי או כניעה לטרור? תלוי את מי שואלים
(עדכון אחרון – 19:45, תגובת מנהלת המכון הצרפתי בישראל ויו״ר איגוד הקריקטורה והקומיקס הישראלית – בתחתית הכתבה)
בסוף השבוע שעבר נפתחה במכון הצרפתי בעיר תערוכת קריקטורות לזכר הנרצחים במערכת "שארלי הבדו", שנה בדיוק אחרי הטבח. התערוכה מוצגת במסגרת "אחרי שארלי – אי שקט של הקריקטורה", אירועים שכוללים גם הרצאות על ההיסטוריה של הקריקטורה ותפקידה היום. הרקע ל"11 בספטמבר הצרפתי" היה ככל הנראה איורים של הנביא מוחמד שפורסמו במגזין הצרפתי הסאטירי, אבל מי שיגיע לתערוכה יתקשה למצוא את דמותו של מייסד האיסלאם בין הקריקטורות המוצגות.
המאייר ולדיק סנדלר, שהציע שתי קריקטורות, הופתע לגלות בערב הפתיחה כי אחת מהן, זאת שנושאת את דמותו של הנביא, אינה מוצגת על הקיר – אלא נשארה בין דפי הקטלוג. "הכנתי שני איורים ששניהם מתייחסים לעובדה שבעקבות הפיגוע לא מציירים יותר את מוחמד בעיתון. אחד מהם יותר עדין ומנומס והשני נוצר מהצורך שיהיה משהו קצת יותר בוטה ושונה מהסגנון שלי". סנדלר מדבר על הקריקטורה שבה רואים את הקריקטוריסטים שנרצחו בטבח יושבים בשמים ומציירים את הנביא מוחמד, שמדגמן בעירום וישבנו חשוף.
![הקריקטורה שעברה סלקציה. עבודתו של ולדיק סנדלר מתוך התערוכה "אחרי שארלי"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/01/sizes/ולדיק-סנדלר-P_wo_500_471.jpg "הקריקטורה שעברה סלקציה. עבודתו של ולדיק סנדלר מתוך התערוכה "אחרי שארלי"")
"הרעיון היה לשמר את זכר הסגנון שלהם ב'שארלי הבדו' – קצת בוטה, אפילו מעט פוגעני ואולי לא בטוב טעם בעיניי מהאנשים", מסביר סנדלר. "זה הסגנון שלהם ועל זה הם נרצחו. חשוב לכבד את העניין ולתת לזה לבוא לידי ביטוי. אני חושב שביחס לשאר הקריקטורות ב'שארלי הבדו', שלי עוד מתייפייפת".
סנדלר טוען כי לאחר ששלח את היצירות, קיבל פידבק חיובי גם מנמרוד רשף, יו"ר איגוד הקריקטוריסטים בישראל (ואקס שב"ק ס', לתוהים), שעומד מאחורי האירוע ביחד עם המכון הצרפתי ואצר את התערוכה. "הוחמאתי על הקריקטורה והיא אפילו מופיעה על העיצוב להזמנה שהכנתי", אומר סנדלר.
אבל עם כל הכבוד לסנדלר, מה שקרה עם יצירתו של האמן רועי פרידלר קוטף בקלות את פרס האבסורד. ביצירה שלו נראים קריקטוריסטים עם כנפי מלאכים בדרכם לעולם שכולו טוב. כל אחד מהם אוחז בגיליון 'שארלי הבדו', אך לרוע מזלם בכניסה ניצב לא אחר מאשר הנביא. "חברים, נראה לי שנדפקנו", מודיע אחד מהם לחבריו. הקריקטורה אמנם תלויה על קיר התערוכה, אבל את דמותו של הנביא מוחמד מכסה מדבקה אדומה. "הדמות היא לא סתם מוחמד, אלא הדמות של מוחמד שהקריקטוריסטים של שארלי יצרו וצחקו עליה. כעת הם פוגשים אותה בשמיים", מחדד פרידלר.
– המדבקה לא מסרסת את המסר? למה החלטת להשאיר את הקריקטורה על הקיר?
"הצנזורה אכן הרגה את הפאנץ' של הקריקטורה, אך יצרה מסר אחר וחשוב הרבה יותר: הטרור, כלומר הפחד מתגובה אלימה, ניצח בסופו של דבר את חופש הביטוי וכל הקריקטורות שפורסמו אחרי הרצח שמראות עיפרון שמנצח קלצ'ניקוב לא עומדות במבחן המציאות. הצנזורה הזאת אירונית במיוחד בתערוכה לזכר אלו שנפלו במלחמה על חופש הביטוי".
ביקורת גבולות
בתערוכה הנוכחית מוצגות למעלה מ-20 עבודות של אמנים ישראלים וצרפתים, וכמו בכל תערוכה – לא כל יצירה שמוגשת לאוצרים מוצגת בסופו של דבר. פניתי לרשף כדי להבין אם הצנזורה שהופעלה על שתי היצירות היתה מקרית או מכוונת.
– מה היו השיקולים במקרה של סנדלר?
"מדובר בתערוכה קבוצתית, כך שכל אחד מציג עבודה אחת. חלקן על הקירות, חלקן בקטלוג. אנשים העבירו יותר מעבודה אחת, אבל מה לעשות שהקיר גודלו מוגבל. העבודה המדוברת של סנדלר מופיעה בקטלוג ובהזמנה. יש שיקולים אמנותיים – לפעמים מדובר בגודל או בצבע".
כשאני שואלת על עבודתו של פרידר ומנסה להבין אם התערוכה בכלל מציגה את דמותו של מוחמד, רשף מאבד סבלנות. "יש לנו קטלוג ואת מוזמנת להגיע לתערוכה. בזה סיימנו את הראיון".
![מוקירים את זכר הנרצחים. מתוך התערוכה "אחרי שארלי" (צילום: נופר וחש)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/01/sizes/אחרי-שארלי-P_wo_500_330.jpg "מוקירים את זכר הנרצחים. מתוך התערוכה "אחרי שארלי" (צילום: נופר וחש)")
אז נסעתי לבקר בתערוכה. בית הקפה החמים שבמכון הצרפתי בהחלט היה מזמין, והיצירות שנתלו על קירותיו ובמעלה המדרגות המובילות אל ספריית המדיה של המקום, הוסיפו לו קסם. התהלכות בין היצירות גילתה אמני קריקטורות מוכרים כמו מישל קישקה, שי צ'רקה, אורי פינק וגם רשף עצמו. אף שראיתי את המדבקה על יצירתו של פרידלר עוד לפני, היא שוב תפסה אותי בהפתעה, ופניתי לרשף בשנית.
– למה הסתרת את מוחמד ביצירה היחידה שמוצגת על הקיר ונושאת את דמותו?
"זאת החלטה אמנותית לשים מדבקה עם סימן שאלה, כדי להעלות את שאלת חופש הביטוי ברב שיח".
– החלטה שלך כאוצר?
"כן".
תערוכה שמטרתה להצדיע לנטבחים, שעוסקת בחופש הביטוי ובתפקידה החשוב של הקריקטורה בהקשר של מסורת ביקורתית – מתגלה כפרדוקסלית. קריקטורה היא יצירה שתפקידה לעורר ביקורת. זה היה "פשעם" של הנרצחים – ואיזו דרך טובה יותר להנציחם, אם לא להמשיך מהיכן שהפסיקו?
ברברה וולפר, מנהלת המכון הצרפתי בישראל ונמרוד רשף, יו"ר איגוד הקריקטורה והקומיקס הישראלית, מסרו בתגובה:
נתנו את השם "האי שקט של הקריקטורה" לסדרה שאנחנו עורכים סביב ז'אנר הקריקטורה (תערוכה,פרסומים והרצאות), ולא יכולנו לבחור בשם קולע יותר.
אנחנו אכן מציגים, בשיתוף עם אגודת הקריקטורה והקומיקס הישראלית, מה-7 ועד ה-31 בינואר 2016, תערוכת קריקטורות, לציון יום השנה לפיגוע ב"שארלי הבדו" והפיגועים שאירעו לאחר מכן. האיורים בתערוכה צוירו על ידי אומנים צרפתים וישראלים. התערוכה מלווה בפרסום של עיתון-קטלוג.
הקול קורא שנשלח למאיירים הביא עמו הצעות רבות. כשלושים איורים נבחרו על ידי האוצר. חלקם פורסמו בעיתון-קטלוג וחלקם הוצגו בתערוכה שנערכת בחלל המצומצם של מדרגות ספריית המדיה של המכון הצרפתי ובבית הקפה הסמוך אליה.
אחד המאיירים טען היום בפומבי שקריקטורות של מוחמד "צונזרו" כך שקריקטורה אחת "הוסרה" ושקריקטורה אחרת "כוסתה". מילים טעונות, כמו ז'אנר הקריקטורה, והנה אנחנו מוצאים את עצמנו בלב ליבו של הדיון עצמו. הופתענו לגלות את ההאשמות האלה, בתקשורת. המאייר לא שיתף אותנו, המכון הצרפתי, בתלונתו, בערב פתיחת התערוכה ורב השיח שהתקיים במהלכו. מדוע לא העלה את הנושא אז?
ולגוף ההאשמות עצמן לגבי הפעלת "צנזורה". אילו היתה צנזורה, האם היינו מפרסמים את הקריקטורות האלה בעיתון-קטלוג שנכתב בצרפתית, בעברית ובאנגלית ושחולק בחינם גם מחוץ לתערוכה? "הסרה" של איור? לא, מפני שהוא לא נכלל בין האיורים שנתלו. נכון הוא הדבר, הועלתה סוגיית תליית קריקטורות של מוחמד בחלל פתוח לציבור וזאת הסיבה שהוועדה האומנותית ביקשה שהסוגיה תישאר גלויה לעין. כאן טמונה חשיבות השיחה והדיון בייחוד עם האומנים. ואכן, הדיון יימשך ב-24 וב-28 בינואר במכון הצרפתי, סביב ההיסטוריה ותפקידיה של הקריקטורה. מקווים לראותכם.
אכן, לא כל כך פשוט להיות שארלי…
