Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

קרן דוניץ

כתבות
אירועים
עסקאות
אלבומי בכורה שאתם צריכים לשמוע

שמיעה ראשונה: תשעה אלבומים ראשונים ששווים האזנה שנייה

שמיעה ראשונה: תשעה אלבומים ראשונים ששווים האזנה שנייה

מאלבום שמערבב שנסונים עם תעמולה רוסית, דרך דרים־פופ עברי וסטונר רוק מהחלל וכלה בדי.ג׳יי שעושה היפסטר היפ־הופ

אלבומי בכורה שאתם צריכים לשמוע
אלבומי בכורה שאתם צריכים לשמוע

טרובדור צעיר

אולי דנון – "שתיקת האדמה"

לעתים רחוקות קורה שאלבום ישראלי בעברית משאיר רושם כה עמוק כפי שקרה כבר בהאזנה הראשונה ל"שתיקת האדמה", אלבום הבכורה של אולי דנון. דנון – עוד לא בן 17 – כותב ושר שירים על גיל ההתבגרות ועדיין מצליח בתבונה ובכנות בוטה לעניין גם את המאזין שעבר מזמן את ימי התיכון.

סטונר רוק מהחלל

לטאות הענק מכוכב הניבירו

שירים שמושפעים מהמיתולגיה השומרית, מדע בדיוני וביקורת הומוריסטית אך רצחנית על תרבות הכוכבות והקפיטליזם הדורסני. מעין גרסה לילית של מנהיג הלהקה, רימוך "הנורא", ללהקתו השנייה בותימזוג, אך באופן חשמלי מאוד ועם התחזרות על אפקטים. חשבו על להקת הספייס רוק Hawkwind רק עם שירים בעברית וקריצות לנינט וחייזרים. אם תשאלו אותם, אין הבדל בין השניים.

אינדי־פופ צבעוני

חנן בן סימון – “Toy Store”

הפסנתרן חנן בן סימון, פיינליסט התוכנית The Voice, הוציא אלבום ראשון שמוכיח שטוב שלא זכה והמשיך בדרכו העצמאית ותחת חסותו של המפיק המוזיקלי רע מוכיח. "Toy Store" הוא אלבום אינדי־פופ כיפי עם נגיעות של ניסיוניות מוזיקלית שבשום רגע לא מפריעה לשירים להיות קומוניקטיביים וצבעוניים. חנן בן סימון ניחן באיכויות קוויריות ילדותיות המשולבות במודעות עצמית גבוהה שעושה לאלבום רק טוב.

Fאנק תימני

בינת אל פאנק

זוזו הצדה A-WA, כי יש פה פצצת Fאנק תימני חדשה שתעשה לכם להזיע. בעצם מדובר במשהו גדול מזה: תשעת הנגנים בלהקה והסולנית שירן קרני מרימים לא רק בלחנים תימניים כי אם גם זורמים על טקסט בדואי או מעבדים את הפסיכדליה התורכית של סלדה בהג'ן.

קיבוץ גלויות

נטע וינר – "בזכות השיבה"

וינר הוציא ממש לא מזמן אלבום בכורה שמפגיש בין ספוקן וורד וראפ, כלייזמר, קברט ושנסון, שירי תעמולה רוסית ומוזיקה אלקטרונית. שירי האלבום דורשים האזנה מרוכזת, שכן לא רק שהחומרים של וינר מורכבים ומתכתבים עם המציאות האזורית, הם גם מושרים ברוסית, ערבית, עברית, יידיש וגרמנית. וינר מוכר כסולן ואקורדיוניסט הרכב ההיפ הופ הרב־לשוני סיסטם עאלי.

דרים־פופ עברי

ארמון

אלבום דרים־פופ בעברית, מלא בסינתיסייזרים ושירה מרחפת שמשרה אווירה אופטימית והזייתית. מוזיקה ליום שמשי ומעורפל עם סאונד באמת יוצא דופן. "בהתחלה קראנו לזה דארק שמח, פאן דארק", אמר לא מזמן אמיר שדות, ממקימי הלהקה. אנחנו נוטים להסכים.

ועדת חריגות

קרן דוניץ ואקו – “Yay4Nay”

הזמרת והראפרית אקו, מהצמד אקו וטיטו, והמוזיקאית והמפיקה קרן דוניץ, מלהקת Buttering Trio חברו יחד לטובת אחד האלבומים המעניינים שיצאו כאן לאחרונה, המשלב היפ הופ עם אלמנטים אוריינטליים וביטים חריגים. השילוב בין הלכי הרוח הכמעט מנוגדים של אקו שלוחת הרסן ושל דוניץ הנינוחה מייצרים משהו שאין לאף אחת מהן לבדה – וכולנו יודעים הרי שבניגודים נמצאת הנחמה.

היפסטר היפ־הופ

יותם אבני – "בחורות בגילנו"

אחרי שנים בתור אושיית חיי לילה תל אביביים – שכללו בין היתר את הפקת הליין אבדון, הקמת המועדון רסק וקריירה בינלאומית כיוצר האוס וטכנו – אבני פוזל גם לעבר ראפ ומשחרר אלבום ראשון, "בחורות בגילנו", שכולל היפ הופ תל אביבי, טרנדי, בועתי ועמוס בניימדרופינג ופרובוקציות שהספיקו לעצבן כבר חצי עיר.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מאלבום שמערבב שנסונים עם תעמולה רוסית, דרך דרים־פופ עברי וסטונר רוק מהחלל וכלה בדי.ג׳יי שעושה היפסטר היפ־הופ

מאתאורי זר אביב8 ביוני 2016
מרעישות ביחד. קרן דוניץ ואקו. צילום: נמרוד טקסלר

צמד רעות: רגע לפני שעברו למושב קרן דוניץ ואקו הוציאו אלבום נהדר

צמד רעות: רגע לפני שעברו למושב קרן דוניץ ואקו הוציאו אלבום נהדר

אם לקרן דוניץ (באטרינג טריו) ולאקו (אקו וטיטו) היה עניין לקדם את האלבום החדש שלהן, שירים מתוכו כבר היו נדבקים לכם חזק באוזן

מרעישות ביחד. קרן דוניץ ואקו. צילום: נמרוד טקסלר
מרעישות ביחד. קרן דוניץ ואקו. צילום: נמרוד טקסלר

הופעת השקה מוצלחת, סינגל וקליפ לשיר ("I’ll Follow You") שזכו לחשיפה נאה לא הספיקו בשביל להציב את "Yay4Nay", האלבום המשותף של המוזיקאיות קרן דוניץ (באטרינג טריו) ואקו מורגנשטרן (אקו וטיטו) על הרדאר של רוב המאזינים. וחבל, כי זהו אחד האלבומים המעניינים שיצאו כאן לאחרונה, המשלב היפ הופ עם אלמנטים אוריינטליים וביטים חריגים. את היוצרות, בכל אופן, הדממה היחסית הזאת לא מטרידה יותר מדי. "זה לא התפקיד שלנו לדחוף את זה", אומרת דוניץ, "זה אמור לקרות באופן טבעי. מובן שאני רוצה שהמוזיקה תגיע לכמה שיותר אנשים, כי זאת מוזיקה מרפאת, כנה וכיפית, אבל התפקיד שלנו הוא ליצור".

אקו ודוניץ לוקחות הכל בקלות. אף שהאלבום כולו כבר מוכן זה זמן רב והוקלט בתל אביב, שתיהן כבר עזבו את העיר לטובת חיים בשכנות במושב אודים. עם זאת שתיהן עדיין עסוקות מאוד: נוסף להרכבים שלהן, אקו הוציאה לאחרונה שיר עם הדג נחש ומקליטה עם להקת מאלוקס; דוניץ שחררה אי.פי עם מיכאל כהן (כהן@מושון) ועובדת על פרויקטים נוספים.

כשהן נשאלות על המפגש הראשוני ביניהן נדלק ניצוץ בעינה של אקו, בעלת המזג הקופצני והאנרגטי יותר מהשתיים. "נדלקתי עליה!", היא אומרת ונזכרת בהופעה של באטרינג טריו שבה ראתה לראשונה את דוניץ על במה. "האנרגיה שיצאה ממנה היא משהו שלא רואים כל יום, מין קור ואז חום ואז קור ושוב חום. כלומר, היא יכולה להרגיש מאוד מרוחקת אבל לא בשום צורה שמשדרת סנוביות. לא קורה לי הרבה שסולנית שואבת אותי לכזאת חוויה שגורמת לי להגיד 'מה זה הדבר הזה?!', אז כתבתי לה בפייסבוק והיא הייתה הכי זורמת. אתה לא חייב להכניס את כל ההשתפכות הזאת לעיתון, כן?".

אל תדאגי.

דוניץ: "כבר בפעם הראשונה שהיא באה לשחק איתי באולפן יצא לנו שיר, 'We are not Wrong'. באותו היום הגיעו במקרה חבר'ה מ־LBT (הרכב לייב של הלייבל רו טייפס שבו יצא האלבום – אז"א), אז אקו הצטרפה גם אל ההרכב הזה ומשם זה נמשך".

אקו: "הם נתנו לי את המיקרופון והתרגשתי בטירוף. ממש החזקתי מהם עד שהכרתי אותם כאנשים".

יש איזה מתח ביניהן שבא לידי ביטוי ברור גם באופי השונה שלהן, מהסוג שיכול ליצור מריבות ולהתפוצץ אבל תועל לעשייה משותפת. "לקרן יש קצב אחר, כזה שאתה כמעט מחויב ללכת רק איתו, וזה יכול לכאורה לעורר התנגדות, אבל איכשהו זה לא קורה", מסבירה אקו, ואילו דוניץ מספרת שאקו מוציאה אותה מאזור הנוחות שלה. "היא מעירה אותי", היא אומרת. ברוב השירים באלבום אקו שרה, חורזת ועושה ראפ, ודוניץ אחראית על התכנותים, הסינתיסייזרים והסימפולים, שכוללים בין היתר דגימות של חלילים ושל סיטאר. "במפגש הראשון שלנו אקו תפסה איזה תוף וזרקנו עליו מטבעות", דוניץ נזכרת.

מטבעות?

אקו: "כן, זרקנו מטבעות על התוף ושיחקנו איתם עליו! ואיך אפשר לא להזכיר גם את החליל נאי (סוג של חליל ערבי)?".

אז מכאן שם האלבום“Yay4Nay”.

אקו: "בדיוק. קרן בדיוק התחילה ללמוד על חליל נאי באותה תקופה אז – יאיי לנאי!".

השיר“Girly Style”הוא מחווה ל"דוגי סטייל" של סנופ דוג?

קרן: "לגמרי".

אקו: "אני הבאתי את הוורס, אבל זה לא היה מתוכנן מההתחלה".

האלבום די קצר וגם רוב השירים בו לא ארוכים יותר משלוש דקות. זאת הייתה החלטה?

קרן: שתיים-שלוש דקות זהו משך הקשב המשותף שלי ושל אקו. אני לבד אולי אקליט יותר ארוך והיא גם, אבל שתינו במשותף יוצא קצר".

אתן חושבות שהאלבום "Yay4Nay" ידבר גם לקהל של אקו וטיטו? כי מצד אחד יש בו את האלמנטים האוריינטליים שנוכחים גם אצל אקו וטיטו, אבל זה וייב אחר לגמרי.

דוניץ: "נדמה לי שהקהל של אקו וטיטו רגיל לאנרגיות גבוהות ומתקשר לי איפשהו יותר לטראנס ולדאבסטפ מאשר למוזיקה שלנו".

אקו: "מבחינת ז'אנר את צודקת, מן הסתם מי שיצפה למשהו שמזכיר את אקו וטיטו בהופעה שלנו יתאכזב קשות. אבל אני מקבלת תגובות כמו 'איזה כיף שסוף סוף שומעים אותך שרה'. הקול שלי באמת יותר ברור. עם קרן זה גוון אחר לגמרי שלי, רק איתה התחלתי להיפתח יותר ולכתוב ולשיר על הרגש שלי ועל האני הפרטי, לעומת שעם אקו וטיטו זה יותר אנחנו מול העולם. אמנם בשני ההרכבים אני מרגישה שהיצירה היא אינטימית, אבל אם אקו וטיטו מתמקדים בראיית העולם המשותפת, אז עם קרן הזרקור הוא יותר על התחושה והרגש הפרטי".

יש משהו חייתי־ארוטי בעטיפה של האלבום, שעליה מצוירים גופים נשיים עירומים עם ראשי זאב, בתנוחות שונות. מה היה הרעיון מאחוריה?

קרן: "האמת היא שהיה לנו דיון בנושא העירום – עירום בכתיבה ועירום גוף. כשעשינו את הקליפ ל'I’ll Follow You' (שבו שתיהן מצולמות עירומות חלקית), לשתינו היה עניין לחקור בו את נושא העירום הגופני – את הבושה, הגאווה, הפשטות של הגוף. ובעטיפת האלבום, אפילו לא אמרנו מראש לאמנית שיצרה אותה, הדס ניקומרוב, ואיכשהו היא הגיע גם עם הרעיון הזה של עירום".

אקו: "אבל אתה משלב כאן שתי מילים לא מדויקות. מצד אחד אתה מדבר על מיניות ועירום חייתיים ומצד שני על ארוטיות שהיא דבר שיותר מתקשר לכוונה, למשחק מקדים. אנחנו יותר התכוונו לצד החייתי, אבל לא לארוטי. אין כאן כוונה לעורר מינית, אלא להפגין משהו טבעי מאוד".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אם לקרן דוניץ (באטרינג טריו) ולאקו (אקו וטיטו) היה עניין לקדם את האלבום החדש שלהן, שירים מתוכו כבר היו נדבקים לכם...

מאתאורי זר אביב23 במרץ 2016
קרן דוניץ: צילום: ברוך רפיח

האזינו: הפלייליסט של קרן דוניץ

האזינו: הפלייליסט של קרן דוניץ

האזינו לפלייליסט שהרכיבה קרן דוניץ מלהקת Buttering Trio לקראת מופע ההתרמה לאנשי וילדי נפאל, שיתקיים ב-15 ביוני בהשתתפות 12 מוזיקאים ולהקות

קרן דוניץ: צילום: ברוך רפיח
קרן דוניץ: צילום: ברוך רפיח

לקראתמופע ההתרמה למען אנשי וילדי נפאל, שיתקיים ב-15 ביוני בבארבי התפנתה קרן דוניץ, חברת להקת Buttering Trio, להרכיב עבור טיים אאוט פלייליסט מכמה מהדברים שעושים לה את זה. דוניץ שתופיע עם להקתה היא אחת מתוך 12 הלהקות והמוזיקאים שישתתפו באירוע ההתרמה. נוסף ל-Buttering Trio יופיעו גם מיקי גבריאלוב, רביד כחלני (Yemen Blues), מרסדס בנד, יוסי מזרחי (הקולקטיב), רותם בר-אור (האנג’לסי), דידי ארז, אייזאה, בני מנשה, אלישע בנאי וארבעים השודדים ו-Echo & Tito.

קרן דוניץ על הבחירות

Mo Kolours – "Banana Wine"

מו קולורס הוא אחד המפיקים שהכי מזיזים אותי בזמן האחרון, גרוב סופר מינימליסטי וגישה טבעית למוזיקה.

Chet Baker – "How Long Has This Been Going On"

צ׳ט בייקר (והאלבום הספציפי שממנו לקוח השיר) מלווה אותי הרבה שנים ונכנס לי עמוק לנשמה.

Connan Mockasin – "Faking Jazz Together"

אמן שלאחרונה נחשפתי אליו, מניו זילנד, שילוב פסיכדלי של פופ וצ׳יל אאוט.

Atlas Sound – "Criminals"

מפיק שוליים מארה״ב, לא מפסיק להוציא אלבומים מחדר השינה שלו. מוזיקה קסומה ומוזרה ואינטימית.

No Regrets For Our Youth – "The Manners Of Speech"

רם גבאי, מוזיקאי ואיש הזוי, בפרויקט סולו יפהפה, מרגיש לי כמו טיול בשבילים של יער התת מודע.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

האזינו לפלייליסט שהרכיבה קרן דוניץ מלהקת Buttering Trio לקראת מופע ההתרמה לאנשי וילדי נפאל, שיתקיים ב-15 ביוני בהשתתפות 12 מוזיקאים ולהקות

מאתמערכת טיים אאוט14 ביוני 2015
לייב ביט טייפס (L.B.T). צילום: יואב קדם

מי נוהג במשאית של לייב ביט טייפס: ראיון לקראת השקת האלבום בבארבי

מי נוהג במשאית של לייב ביט טייפס: ראיון לקראת השקת האלבום בבארבי

שיטה מדוקדקת, 12 חברים ואינספור כינויים מרכיבים את סופרגרופ הביטים לייב ביט טייפס. לרגל צאת אלבומם החדש, ישבנו עם שלושה מהם כדי להבין איך כל זה עובד, אם יש ביניהם מלחמות אגו ומה זה לעזאזל שיט חמוּר

לייב ביט טייפס (L.B.T). צילום: יואב קדם
לייב ביט טייפס (L.B.T). צילום: יואב קדם
11 בפברואר 2015

לא פחות מ־12 מוזיקאים חברים בלייב ביט טייפס (L.B.T), להקת הבית של לייבל הביטים התל אביבי רואו טייפס. בין היתר לוקחים חלק בתופעה גיטריסטים, קלידנים, ביטמייקרים, זמרים וזמרות, ראפרים, סקסופוניסט ודי.ג'יי אחד. הערב (חמישי) החבורה המורחבת תשיק בבארבי את אלבומה החדש, "The Singles", שמאגד בתוכו 22 קטעים נבחרים מהשנתיים האחרונות. בעוד המוזיקה של הקולקטיב לרוב חמימה, שורשית ומשרה אווירת ג'אם סשן לא מחייב, בראיון עם שניים מנציגיה מתגלה שעומדת מאחורי היצירה שיטה מאורגנת ושפה משותפת שמתבונן מהצד לא בהכרח יבין בלי מילון עברי־רואו טייפסי. "המהירות שבה הדיבור שלנו מתחלף ומתעדכן היא ביחס ישר למהירות שבה אנחנו יוצרים מוזיקה", מספר יונתן אלבלק, גיטריסט וזמר בהרכב.

אתם מכנים את ההרכב לפעמים שיט חמוּר. מה דה פאק?

"שיט חמור הוא השם הלא רשמי של לייב ביט טייפס. הביטוי 'חמור' רץ אצלנו כבר הרבה זמן. הוא הגיע איפשהו בתקופה של 'חורך', 'חורן' ו'יש את זה/אין את זה'. סלנג מסוים יכול לרוץ אצלנו חזק במשך שבוע, ובמהלכו כולם יטחנו אותו ואז הוא ייעלם ויישכח – כי יש כבר שיט חדש", ממשיך אלבלק, "וזה הרבה בגלל שבנו (הנדלר, שמנגן על גיטרה בס ואחראי על אספקטים רבים ביצירה של ההרכב – אז"א) מייצר אינסוף דאחקות מילוליות. זה קשור לתהליך הקוגניטיבי שמתרחש כשאתה יוצר מוזיקה – הברז שלך כל הזמן פתוח".

בהתאם לשיטה, ב־ L.B.Tלכל מוזיקאי יש תפקיד (ולפחות כינוי אחד), גם אם הוא לא מוגדר ומחייב. "הווקאליסטים בהרכב הם שיווה(רבל סאן – יואל קווינגטון), שמביא את הווייב האמריקאי של ההיפ הופ בבולטימור", אומר אלבלק. "מו (Mo Rayon – נועם ירון בן־אמוץ), הוא יותר בכיוון האבסטרקטי. בפעם הראשונה ששמעתי אותו אמרתי לעצמי – פרנק זאפה. זאפה עושה ראפ. קרן דאן (קרן דוניץ) ואקו (מההרכב אקו וטיטו) מביאות הרבה סול. אקו היא הערסית וקרן היא המסתורית והשובבה".

מו, שמצטרף לשיחה מסכים ומוסיף: "כן, החיבור ביניהן הוא כמו החיבור שלי ושל שיווה. גם אצלנו הוא הערס ואני ההזוי".

אתם מתנהלים בכלל כמו להקה? הרי, זה פרויקט יותר מופשט מעוד הרכב של מוזיקאים קבועים שכותבים שירים באופן מוגדר ומסורתי.

אלבלק: "בכל הרכב גדול יש היררכיה שונה מזו שיש בהרכב קטן. יש את הגרעין הקשה שמתחיל את כל העניין ואחר כך זה מתרחב החוצה במעגלים. הגרעין שלנו מורכב מ־Nomok (נועם חבקין), הקלידן, בנו הנדלר ואמיר ברסלר, המתופף. הם מתחילים את השיט ולזה כולם מצטרפים. אבל אין ספק שהנדלר הוא המרכז".

מו: "הוא זה שהביא את השיטה, אצלו מקליטים את המוזיקה והוא זה שעושה את רוב העריכות".

השיטה? נשמע כמו שם של ספר לעזרה עצמית.

מו: "השיטה מתחילה לרוב בג'אם. ברסלר יניח מקצבים ועל זה כולם נותנים את שלהם".

אלבלק: "זה מתחיל בתופים ובעוד משהו מעל זה, נגיד קלידים. הצלילים האלה בדרך כלל מגרים עוד מישהו ליצור שכבה נוספת וככה זה נבנה עד שנוצר ביט. ברגע שיש לנו קטע אינסטרומנטלי די מגובש ביד, אנחנו משמיעים אותו לווקאליסטים ושואלים אותם איפה הם שומעים את עצמם. כל אחד בוחר את האזור שלו וכותב מילים או מאלתר. וזהו, יש לך שיר, במירכאות. זה נוצר מאוד מהר".

ומיהי רותי, שמוזכרת בקרדיטים ובעוד מקומות רבים באתר של רואו טייפס ובאיוונטים שלכם?

מו: "רותי היא אימא של הסקסופוניסט אייל תלמודי שמנגן איתנו, וגם הזרוע המבצעת של רואו טייפס".

אלבלק: "היא לא באמת אימא שלו, אלא שם כללי לכל מי שלוקח אחריות ומטפל בעניינים הרבים שכרוכים בהוצאת האלבומים והמיקסטייפים של L.B.T". לרוב, השניים אומרים, נועם חבקין הוא זה שלוקח על עצמו את תפקיד הרותי.

הדיבור על רותי מזכיר לשניים שאלה שנשאלת פעמים רבות כשהחבורה נפגשת: "מי נוהג במשאית?". הם מתרגמים ומסבירים שהמשאית היא תוכנת המחשב "אבלטון לייב", שבעזרתה שולטים בצלילים השונים של כלי הנגינה וקולות הזמרים והזמרות. מישהו חייב לתפעל אותה. מישהו חייב לנהוג במשאית.

בשיחה טלפונית שערכתי עם הווקאליסטית אקו כמה ימים לאחר מכן, היא הסבירה שהמהות של L.B.T מתבטאת באופן שבו המוזיקה נוצרת. "מה שמגניב אותי בעבודה בהרכב זה שהיא כל כך כיפית. את באה לאולפן, משמיעים לך כל מיני קטעים מטורפים של מוזיקה, ומתוכם את יכולה לבחור איפה להכניס את עצמך, והכל עובד מאוד בקלות, בלי מאמץ. אלה אנשים של לב, שאוהבים מוזיקה, שעושים אותה באופן מאוד רגוע. אף אחד לא לחוץ להוכיח שום דבר. זאת חוויה פוקחת עיניים לראות איך כולם עובדים יחד".

אלבלק ומו אמרו לי שאתם עובדים נורא מהר.

אקו: "מה זה מהר? אין יותר מהר מזה. בדרך כלל כבר בפעם השלישית שאני מאזינה לביט יש לי מילים בראש. אני לא מאפשרת לעצמי לחשוב יותר מדי, גם אם בא לי. אני הולכת עם מה שיוצא לי על המקום".

הם גם קראו לך ערסית.

"אני באמת ערסית לא קטנה".

L.B.T, בארבי, חמישי 21:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שיטה מדוקדקת, 12 חברים ואינספור כינויים מרכיבים את סופרגרופ הביטים לייב ביט טייפס. לרגל צאת אלבומם החדש, ישבנו עם שלושה מהם...

מאתאורי זר אביב11 בפברואר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!