ברים רומנטיים בתל אביב יש כמו חול, אבל רק המובחרים ביותר מביניהם באמת מצליחים לספק את שילוב האווירה-אלכוהול-אינטימיות שמקום רומנטי באמת מייצר. אז איפה יש ברים רומנטיים בעיר? כנראה במרחק הליכה מכם – אלו הברים הכי טובים בתל אביב לדייט רומנטי מוצלח.
>>לבבות בעיניים: 12 הקומדיות הרומנטיות הכי טובות בנטפליקס

1. לוסי

בר קוקטיילים מתוק ואינטימי שמעוצב כמו סלון ביתי קטן ונעים – עם משטחי עץ, אור נרות חמים ומספר מקומות ישיבה בודדים שמעידים על אקסקלוסיביות – כך שאם הצלחתם להשיג מקום, כבר מגיעות לכם כמה נקודות בונוס. אפשר לשבת על הבר ולצפות במיקסולוג משקשק את הקוקטיילים, או בשולחן בפינה ולהתכנס בין עצמכם. בתפריט חמישה-שישה קוקטיילים מתחלפים בהשראה ספרדית, ועם חומרי גלם משוק הכרמל הסמוך, הם נהדרים ומשכרים בדיוק במידה הרצויה.
רמב"ם 5, תל אביב

2. פנסיה

בר מתוק, היפסטרי במובן החיובי של המילה, שיש לו חצר אחורית חלומית שאפשר לשבת בה בשקט, ואם יהיה לכם ממש מזל אף להתמזמז. בפנסיה יש יינות מעולים מכל העולם במחירים נוחים, ספיישלים קולינריים מפתים ומסקרנים, וגם פנקייקים הולנדים קבועים בתפריט – שאם זו לא רומנטיקה, אנחנו לא רוצים להתאהב. מקום מושלם לדייט כיפי שתצאו ממנו מבוסמים, מאוהבים ועם חשק עז לפרוש לפנסיה. אבל ביחד.
לבונטין 2, תל אביב

3. שאפה

שוק הפשפשים כבר נותן תחושה שנמצאים בספרה אחרת, ולרומנטיקה זה בהחלט חיובי. בשאפה, אולי בניגוד לרוב שוק הפשפשים, יש אווירה אופטימית ולא מעט שאפות ושאפים שמגיעים לשמוח, לשתות ולשכוח קצת מכל המסביב. במקום מתארחות הופעות חיות, כך שאם אתם בדייט לא להיט תמיד אפשר לברוח קצת למוזיקה, ואם אתם בדייט טוב – המוזיקה החיה רק תוסיף לחוויה החיובית. חוץ מזה, קוקטיילים צבעוניים, אוכל טעים ואם אתם ממש ברי מזל גם תיירים אמיצים.
נחמן 2, יפו

4. BOB

בוב שבבן יהודה הוא רכש חדש לעיר, וגם לרשימה הזו, וכמה טוב שהוא הגיע. בר יין מבית היוצר של מושיקו גמליאלי (בר 51) שממשיך להביא את הבשורה הקולינרית שלו לעיר, וגם כשמדובר בבר יין, הוא עושה זאת בסטייל הייחודי לו. תפריט אקלקטי אך מוקפד של יינות מכל העולם, נשנושים טובים וערבים לחיך במחירים נוחים ומפתיעים, ושיק רומנטי-מתוחכם שמורגש בכל אלמנט. בקיצור, דייט למביני עניין.
בן יהודה 17, תל אביב

5. אויסטר קלאב

מה יותר רומנטי מלשלוק אויסטרים ביחד? לא הרבה דברים. אה בעצם, להוסיף לחווית השליקה המשותפת כוס גבוהה ואלגנטית מלאה בשמפנייה קרירה מבעבעת, כי אם כבר אז כבר. בקיצור, אם מדי פעם בא לכם איזה דייט של חייבסים אבל בקטע טוב, אויסטר קלאב הוא המקום שלכם. בר מהוגן, סקסי והדוניסטי במידה כמו בכל עיר גדולה שמכבדת את עצמה, עם מגוון מיני אויסטרים, שאר צדפות ועוד תוצרת טרייה מהים וכמובן גם שמפנייה צוננת להרים איתה לחיי האהבה.
אחד העם 19, תל אביב

6. סאקה בה

דייט מושלם לחובבי יפן, כי המקום החדש יחסית ברחוב זבולון הוא העתק של האיזיקיות של אוסקה וטוקיו, והוא הכי נאמן למקור שפגשנו. כלומר – ברמת חדר עישון, או יותר נכון תא עישון, אם בא לכם לחלוק שאכטה ולהסריח ביחד (רומנטיקה, פנים רבות לה). על הקירות קטעי אנימה פורנוגרפיים שאולי יכניסו אתכם לאווירה, ובעיקר תמצאו כאן תפריט מושלם של ביסים חלומיים בנוסח יפני מובהק – החל מגיוזות מופתיות, ועד מאקי מהונדס היטב או טורי אודון. ובעיקר, מלא סאקה משכר כדי להקליל את האווירה כמו שצריך.
זבולון 8, תל אביב

7. Brix

מקום בו תוכלו לשבת על בקבוק יין, ופעמיים בשבוע לאכול שם אוכל צרפתי קלאסי שמבשל ביד מיומנת השף יונתן רושפלד. גם בשאר ימי השבוע יש אוכל טוב, כמו ברוסקטה עם דג נא, צלחת גבינות מפוארת, סלטים רעננים ושאר נשנושים מתחלפים. הבונוס האמיתי הוא שבאיזור, על אף מרכזיותו, אין צפירות, מכוניות מרעישות או תנועה מוגזמת – כך ששום דבר לא יפריע לכם להיות ממש מאוהבים.
כיכר גבעון 4, תל אביב

8. Cote

הקוט הוא מקום אידאלי לדייט ראשון, שני או שלישי הודות ללוקיישן הרומנטי בעיר הלבנה. שנית, הודות לעובדה שהוא מעוצב למשעי עם מפות לבנות, נרות גדולים נוטפי שעווה ומבחר יינות מרשים שיאפשר לכם להשוויץ לדייט בידע הבלתי נדלה שלכם ביין. ויש לכם כזה, נכון?
אחד העם 33, תל אביב

9. ג'ונז

בג׳ונז, הבר מבית מלגו ומלבר, יש שלט קטן בכניסה שמבקש מהאורחים לא לבוא בכפכפים או בגופיות. כבר אהבנו. דייט הולם דורש אאוטפיט הולם. שלא לדבר על מוזיקת הג׳ז שמתנגנת ברקע, התאורה האפלולית והסקסית, הפיצות הדקיקות והקוקטיילים הצוננים – והרי לכם דייט רומנטי לפי הספר ממש.
זבולון 13, תל אביב

10. לייבררי בר

הבר האלגנטי של הנורמן, לדעתנו ולדעת רבים מלון הבוטיק הכי יפה בעיר, מתאים לדייט מושקע באווירה בריטית. ספרייה עם ספרים עתיקים שהובאו במיוחד מאנגליה מחזקת את התחושה האינטלקטואלית והקוקטיילים, קלאסיים ומקוריים כאחד, משווים לבילוי אופי קליל יותר. האוכל, בצלחות קטנות ומסוגננות, מגיע ממטבח מסעדת אלנה הצמודה.
נחמני 23, תל אביב

11. נילוס

רהיטי עץ כהים, מדרגות לולייניות שמובילות לקומה עליונה, וילונות כבדים, מנורות שקועות בתוך תקרה מימי המנדט, תאורה מעומעמת כתמתמה, אוכל פשוט ומדויק, אלכוהול בסיסי וקלאסי ווייב עתיק אך מדויק – אלה הם המרכיבים שהופכים את הנילוס למקום סופר רומנטי. אמנם צפוף שם ולא תמיד יש מקום להתחבא ולהיות ביחד, אבל עדיין מדובר באחד המקומות הכי אינטימיים בעיר.
אלנבי 33, תל אביב

12. איזקאיה

בר האיזקאיה בנקסט דור של מנטנטן הוא אולי לא מה שהייתם מחשיבים כשם נרדף לרומנטיקה. אין בו אור נרות, כינורות ברקע או שושנים, אבל הוא קטן, אינטימי, אפלולי וגם אפשר לעשן בו בפנים (שימושי עבור לא מעט מכם, מה לעשות). אם יתמזל מזלכם לתפוס מקום על הבר הקטן, ללגום סאקה בכמות בלתי מבוקרת ולזלול שיפוד יקטורי – אנחנו מבטיחים לכם דייט מהסרטים.
נחלת בנימין 57, תל אביב

13/14. בל בוי / באטלר

אם הגעתם עד הבל בוי ואווירת שנות ה־20 עולצת מדי עבורכם, סורו אל החדר הפנימי ששונה באופיו ב־180 מעלות. הבאטלר הוא קוקטייל בר אינטימי וסודי שמושפע מתרבות השתייה באנגליה בסוף המאה ה-19. הקוקטיילים עצמם הם תוצר של מחקר שערך הבעלים המיקסולוג אריאל לייזגולד בספרות מקצועית עתיקה, והם מלווים במגשי כריכונים סטייל Afternoon tea.
ברדיצ׳בסקי 14, תל אביב

• אוכלים שותים
• ברים בתל אביב
• בר יין
• בילוי רומנטי
• ארוחה רומנטית
• רומנטי
• רומנטיקה

מה אנחנו רוצות מהוליווד? דרמות וקומדיות רומנטיות. מה אנחנו מקבלות מהוליווד? סרטים על גיבורי על, חייזרים ורגעים אפלים מההיסטוריה. מזל שיש את ולנטיינ'ס שיספק מעט לגיטימציה לז'אנר הדביק, ומזל שיש סטרימינג כדי שנוכל לבחור לראות מה שבא לנו ולא מה שכמה אינסלים בהוליווד החליטו, ומזל שיש דיסני כדי שמה שלא נבחר – זה יהיה הולסום ויעשה לנו פרפרים בבטן (או שזה מאנצ'יז?). צללנו אל תוך ספריית הסטרימינג של דיסני+ והתאהבנו (בעצמנו, כרגיל).

>> גם לכל פח יש מכסה: 16 הזוגות הכי בלתי נסבלים על המסך
>> הלב שלך מקלקר: ג'ני פנקין בוחרת 7 שירי אהבה שהיא אוהבת במיוחד

מולן רוז'!

הטיפוס:מתאהבים טוטאליים
להגיש לצד:ריטלין
באז לורמן הוא במאי שכולו הגזמות וקישוטים, אבל אם הסגנון שלו מתאים לכם הסרט הזה הוא חגיגה שלא נגמרת. אין פה שמץ של ריאליזם וגם לא יומרה לכזה – דרמה רומנטית שכולה רגשות מופרכים בעוצמתם, אהבה שמכלה את הנשמה, טרגדיה, קומדיה, ליבידו ולהיטים שאינם תואמי התקופה. התקופה היא ראשית המאה הקודמת, אז מתאהבים במועדון הפריזאי מהכותרת כריסטיאן (יואן מקגרגור) וסאטין (ניקול קידמן). הוא סופר בראשית דרכו, היא כוכבת קברט וקורטיזונה וביחד הם עובדים על מופע שבמהרה הופך למקבילה הבימתית של סיפורם שלהם. עכשיו תכניסו פנימה גם דוכס מרושע וכל חומר נוצץ על פני כדור הארץ ותבינו את הרעיון הכללי.

10 דברים שאני הכי שונאת אצלך

הטיפוס:היו פריקים בתיכון
להגיש לצד:שיר בהשראת הפרטנר (אבל בלי למנות מגרעות, חבל)
עלילות "התערבתי מאחורי גבך אבל התאהבנו באמת" הן ניג׳וס רציני בדרך כלל. זה הסרט האחד שמצדיק את הקלישאה כולה, כי הוא פשוט טוב מספיק כדי לשרוד גם אותה. בגרסה הפוסט מודרנית והרוקיסטית ל"אילוף הסוררת" של שייקספיר יש שני סיפורי אהבה, שניהם חמודים לאללה ופוטוגניים בצורה כמעט פוגענית. הילד החדש קמרון (ג׳וזף גורדון לוויט) מתאהב בביאנקה (לריסה אוליניק, יענו אלכס מאק) ומארגן מזימה מורכבת שתאפשר לה לבלות איתו על אף שאביה נחוש לבודד אותה לגמרי מבנים. במרכז המזימה עומד השידוך בין הזוג שבאמת מעניין אותנו – קאט (ג'וליה סטיילס) ופטריק (הית׳ לדג'ר), שני אאוטסיידרים שלא בדיוק מתאהבים ממבט ראשון, אבל מגלים שמתחת לכל הציניות והמגננות יש להם חיבור אמיתי.

חתולים בצמרת

הטיפוס:הורים ל"תינוקות פרווה"
להגיש לצד:פנסי פיסט
לא הכל צריך להיות מסובך בחיים. לפעמים מספיק להעביר שעה ומשהו מהחיים עם דוכסית, שלושת החתלתולים שלה וחתול הרחוב המשגע תומאס אומאלי. הרפתקאות חמודות, טיולים בכפר, חברים שפוגשים בדרך, קצת מאורות ג׳אז מסקרנות, נהדר. נציין גם שהסרט הזה מתגלה בדיעבד כיופי של תשובה לקשקושים האחרונים על "רווקות עריריות עם חתולים" – כי בואו, מאדאם אדלייד היא בדיוק כל הנ"ל והחיים שלה זוהרים ואלגנטיים יותר משל רוב הגיבורות הקולנועיות בהיסטוריה. אז יש פה פנטזיה מתקתקה משני הסוגים – גם ג׳נטלמן מושלם שיסחוף אותך לחוויות מרגשות, גם חיים עצמאיים שבהם את עושה בכסף שלך מה שבא לך. נגיד, מקימה מעון לחתולי רחוב שיודעים לנגן בחצוצרה.

עכשיו ולתמיד

הטיפוס:גדלו על סינדרלה
להגיש לצד:ספרות מהפכנית
לא מעט יצירות ניסו להעמיק ולקרקע את האגדה על היתומה שהופכת בערב אחד לנסיכה, והסרט הזה הוא מהמוצלחים שבניסיונות הללו. לאחר מות אביה האוהב, דניאל (דרו ברימור בשיא מתיקותה) נשארת תקועה עם אמא חורגת מרושעת שמתעניינת יותר בגורל שתי בנותיה מאשר בה. היא הופכת למשרתת בביתה שלה ומחפשת את דרכה החוצה בעזרת ספרים ותודעה סוציאליסטית. כל העניין ניינטיז ברמות, אבל בקטע טוב. בגזרה הרומנטית יש כאן סיפור אהבה מפורט וספציפי בהרבה מרוב הגרסאות של האגדה – הנסיך הנרי (דוגריי סקוט) ודניאל מכירים לפני הנשף וכשהוא מתרחש הם כבר לגמרי מאוהבים, מה גם שאין דלעות קסומות או עכברים בכרכרה, אבל כן יש את אנג׳ליקה יוסטון. כל סרט צריך אנג׳ליקה יוסטון.

הג׳ונגל מת מצחוק

הטיפוס:פטיש הפרא האציל
להגיש לצד:הנמכת סטנדרטים
מה אם טרזן, רק סקסי? בתכלס, לא צריך יותר מדחיפה קטנה, כי אפילו בגרסה המצוירת של דיסני לטרזן וג'יין יש מתח מיני משוגע. אל תאמינו לשם העברי המביך – George of the Jungle, עיבוד הקולנועי מ-1997 לסדרה המצוירת באותו שם, הוא קומדיה רומנטית מתוקה ומתוחכמת יותר משנראה ברגע הראשון, כולל גורילה שמדברת כמו ג׳ון קליז. ג׳ורג׳/טרזן (ברנדן פרייז׳ר עם שיער ארוך) הוא בחור נחמד ועשוי ללא חת שגדל עם קופים, אורסולה (לזלי מאן) היא יורשת עשירה שמבינה שהוא עדיף פי מאה על הארוס הבלתי שלה וכל העניין עושה חשק לפרוש לחיים שלוויים במעמקי יער גשם עם הימבו חתיך.

צורת המים

הטיפוס:ראש פתוח
להגיש לצד:ניגרי טונה
ז'אנר ההתאהבות במפלצות הוא עולם רחב, מגוון ומלא סטיות, שמסתתר לרוב בספרים אירוטיים מטורללים או באתרי ספרות חובבים סטייל Wattpad. מדי פעם זה קורה גם במיינסטרים, ועם קצת מזל זה קורה גם עם משהו קצת יותר נועז מ"הוא חתיך אבל גם ערפד". זה המקרה בסרטו זוכה האוסקר של גיירמו דל טורו, שכילד פינטז על עלילה רומנטית ליצור מהלגונה השחורה ובבגרותו מגשים את כל חלומותיו המוזרים ביותר. סאלי הוקינס היא אלייזה, עובדת ניקיון אילמת שמפתחת עניין יוצא דופן ב״נכס״ (דאג ג׳ונס), איש-דג בוהק ומפוסל המוחזק בסתר במקום עבודתה. בהמשך: סקס, אמבטיות ומלחמה קרה.

פייר איילנד

הטיפוס:עופרה עלתה?
להגיש לצד:דיי דרינקינג
תראו, אין המון רומנטיקה שאיננה הטרונורמטיבית בדיסני פלוס. אנחנו עדיין מדברים פה על החברה שהבטיחה איזה ארבע פעמים שהנה תראו זו הדמות הגאה הראשונה, ובסוף זה היה ניצב רנדומלי עם אייליינר. מזל שיש את "פייר איילנד", סרט שהוא גם כיף גדול, גם כל הקאסט חמוד ברמות וגם הוא בעצם עיבוד ל"גאווה ודעה קדומה" של מלכת הז׳אנר ג׳יין אוסטן. החלק הכי משמח פה, לפחות בהקשר שבו התכנסנו, הוא העובדה שהסרט נותן מקום גם להתאהבויות והתלבטויות מעט יותר מורכבות מהמקובל. לא סתם הוא בקטע/לא בקטע, אלא גם מגננות שנוצרו מכאבי עבר, ענייני מעמדות וכסף, דימוי גוף ודימוי עצמי, מונוגמיה מול יחסים פתוחים ועל הדרך וגם קצת הכשלה עצמית, שלא יחסר. ועדיין, הכל חמוד וכיף. לכל המעוניין בהתאהבות הומואית מדכדכת ולא מרימה בעליל, "כולנו זרים" זמין אף הוא בספריה ויעכיר את נפשכם בצורה מאוד אסתטית.

אלאדין

הטיפוס:ילדי ניינטיז
להגיש לצד:חצי כיכר לחם
רוב סרטי הנסיכות של דיסני, בניכוי כמה תוצרים חדשים יחסית, ממוקדים בסיפור אהבה ברמה כזו או אחרת. כדי לא להפיל עליכם רשימת סרטי נסיכות ולגמור סיפור, נאלצנו לבצע קיצוצים כואבים ובחרנו דווקא ב"אלאדין". ניפינו את "היפה והחיה" כי כבר יש ברשימה סרט "אוקיי אבל זה לא בן אדם" וגם סיפורי "סינדרלה" או ״טרזן״ כבר יש, האובר-דרמטיות ומל גיבסון הורידו אותנו מ"פוקהונטס" וכל העניין עם "בת הים הקטנה" קצת מטריד, בתכלס. לכן הנציג הנבחר שלנו הוא "אלאדין", קומדיה רומנטית שלימדה דור שלם של ילדים שלא סבבה לשקר כדי לנסות להשיג את הקראש שלך. או שבעצם זה בסדר במידה והקראש חכמה מספיק לזהות את השקר ו/או יש לה ואזיר מלכותי שילשין? לא משנה נו, העיקר שיש מרבד קסמים ואת הדואט הכי מחרמן בתולדות דיסני וגם את רובין וויליאמס.

הנסיכה והצפרדע

הטיפוס:מעריצי ״מאויבים לאוהבים״
להגיש לצד:גאמבו. כן, אף אחד לא מכין גאמבו בישראל, אבל זה חלק מהותי מהסיפור!
אוקיי, בסדר, הנה עוד סרט נסיכות של דיסני, הפעם אחד מהדור החדש (שבעצם כבר בן 15, בסדר, תזרמו). אחד מסרטי האנימציה הדו מימדיים האחרונים של האולפן לא בדיוק הפך לקלאסיקה, ועדיין הוא שווה צפייה לכל מי שגדלו על הנוסחה המנצחת ורוצים עוד סיבוב. האנימציה הנוסטלגית והמוזיקה החמודה היא לא הכל פה, זה גם אחד הסרטים הכי מעוררי הזדהות בתולדות דיסני. באמת – יש פה גיבורה מכורה לעבודה שלא רואה אופק של יציבות כלכלית למרות כל המאמצים ובנוסף להכל נדלקת על טמבל מפונק שבקושי יודע לחתוך לעצמו סלט. הטמבל, אגב, הוא הנסיך נאבין החמוד וחובב המוזיקה, וביחד הם לומדים שלפעמים מה שצריך בחיים זה בדיוק ההפך מעצמך וממה שחשבת שבא לך. כלומר, טמבל מפונק, אבל כזה שיענה בחיוב לשאלה "היית אוהב אותי גם אם היינו הופכים לצפרדעים ונאלצים לצאת למסע קסום על נהר הבאיו?".

טיטאניק

הטיפוס:בוגרי 5 יחידות היסטוריה
להגיש לצד:חפירות ״היה/לא היה מקום על הדלת״
יש סרטים רומנטיים לראות בדייט ויש כאלה שרואים כדי לייבב מול משהו במקום לייבב סתם כי החיים קשים או כי נשבר הלב. "טיטאניק" הוא קלאסיקת בכי-מכוער וגם סרט שדבק לו דימוי טראשי לא מוצדק בכלל. אולי זה בגלל כל המכתביות והקלסרים מהעבר עם הפרצוף של בייבי דיקפריו, אולי כי ג׳יימס קמרון עסוק בימינו בהרמת אפוסים מוגזמים על חייזרים כחולים עם פרצוף של חתול. בכל מקרה, "טיטאניק" אחלה, ממש. דיכאון קטלני, כן, אבל גם סקסי ומרגש ורומנטי לאללה, עם לפחות שתי סצנות אהבה אייקוניות והשיר ההוא של סלין דיון שכבר אי אפשר לשמוע ועדיין עושה לבכות בסוף הסרט.

אלמנטלי

הטיפוס:בקטע של דייטינג ״מחוץ לעדה״
להגיש לצד:על האש (סליחה, סליחה, ממש סליחה)
בשונה מדיסני, בפיקסאר די מקמצים בסרטים רומנטיים או בעלילות התאהבות. אל החצי הראשון של "וול-אי", המשבר בנישואים של מר וגברת סופר-על וחלק ניכר מ"צעצוע של סיפור 4" הצטרף לא מזמן גם "אלמנטלי", סרט רומנטי לכל דבר ועניין שעל הדרך גם נוגע בתסביכים ובדילמות של ילדי מהגרים. בעולם שאיננו "אווטאר: כשף האוויר האחרון" אבל עדיין יש בו עמים שמבוססים על ארבעת האלמנטים, אמבר היא צעירה בוערת (ליטרלי, היא להבה עם רגליים) שעוזרת לאביה בחנות הנוחות עם תשוקה לאמנות זכוכית. חייה משתנים כשהיא פוגשת את וייד, בחור חתיך שנראה כמו שקית מים ומתאהב בה תוך רגע וחצי. המשיכה ביניהם יוצרת כל מיני בעיות, בראשן השאלה מה בעצם יקרה כשהם ייגעו אחד בשנייה, מה שכמובן הופך את הכל לעוד יותר מסעיר ומסקרן.

נאמנות גבוהה

הטיפוס:למודי ניסיונות (כנראה מרים)
להגיש לצד:מיקסטייפ באוצרות אישית משובחת
גם לציניקנים מוחלטים מגיעים סיפורי אהבה, במקרה זה סרט שמתחיל בפרידה מרסקת לבבות אבל לא בהכרח מסתיים באותו טון עגום. רוב (ג׳ון קיוזאק) הוא מנהל חנות תקליטים שבהתאם לקלישאה איננו טיפוס לבבי וידידותי. הפרידה מאהובתו (גווינת׳ פאלטרו) שולחת אותו לחטט בפצעי העבר ולהתחקות אחר שברונות לב קודמים, מה שמוביל לכל מיני הרהורים על אהבה, מוזיקה, נטייה לתייק את חייך ברשימות והחיבור בין כל הנ״ל. ניק הורנבי כתב אז כמובן שהכל כתוב למופת, מה גם שהפסקול אש וג׳ק בלאק גונב את ההצגה כהרגלו.

• ולנטיינ'ס דיי
• המסך
• סרטים מומלצים
• רומנטיקה
• דיסני+

ט"ו באב שמגיע בסופ"ש עלינו לטובה הוא בדיוק הזמן לפזר קצת רומנטיקה באוויר, ולנטפליקס יש המון מה להציע. אז אם אתם לא באמת רוצים לצאת מהבית ולפוצץ 500 ש"ח על דייט, אבל עדיין רוצים דייט רומנטי ביתי – או שאולי אתם בכלל לבד רק רוצים להרגיש טיפה את אווירת החג – אלו הקומדיות הרומנטיות הכי טובות שתוכלו למצוא בנטפליקס.
>>הלב הפועם של העיר: 10 הנקודות הכי רומנטיות בתל אביב

חברים מהקולג' (2017-2019)

קבוצת חברים מימי לימודיהם בהרווארד מנסים להתמודד עם החיים ואחד עם השני גם בשנות ה-40 לחייהם. היא אמנם בוטלה אחרי שתי עונות ולא ממש היתה אהובה אצל רוב המבקרים, אבל הספיקה למצוא לעצמה קהל מעריצים די אוהד, וברטרוספקטיבה היא לא רעה בכלל, ומעבירות כמה שעות של בינג' כיפי ונחמד.

>> 10 הסדרות הכי מחרמנות של נטפליקס

מר וגברת סמית' (2005)

סרט קלאסי לאמצע שנות האפליים המוקדמות בכיכובם של בראנג'לינה, ערבוב בין קומדיה רומנטית לסרט פעולה והבסיס לסדרה ההרבה יותר טובה של דונלד גלובר. הסרט מספר על זוג מתנקשים בשני ארגונים מתחרים שמקבלים את המשימה להרוג אחד את השנייה. תמיד כיף לצפיה, במיוחד עם הכימיה הבראנג'לינית.

קלולס (1995)

תראו, כשמסתכלים בפרספקטיבה על העלילה של קלולס זה נשמע כמו משהו שאפשר למצוא בפורנהאב: שר היא ילדה עשירה ומפונקת שמאד רוצה לעשות דברים טובים, אז היא עושה מייקאובר למישהי ומוצאת אהבה לכל מי שסביבה, מבלי להבין שהיא מתאהבת באחיה החורג לשעבר – ג'וש. שנות התשעים היו תקופה משוגעת, אבל בתוך כל זה יש סרט מגדיר דור שבשנינות רבה מאפיין את המשבר של דור ה-X, רגע לפני שהמילניאלז הרסו הכל. בכל זאת, לא סתם מדובר באחת מהקומדיות הרומנטיות המפורסמות ביותר בעולם.

החבר השמן שלי (2022)

אין יותר מדי קומדיות רומנטיות ישראליות, אלא אם אתם מחשיבים סרטי בורקס אולי. "החבר השמן שלי" לא מחדש בתחום יותר מדי, אבל בהחלט מדובר בסרט שמנסה להיות קצת שונה בנוף, לעתים מצליח ולעתים נכשל. הסרט עוקב אחר קשר ארוך שנים בין שני ידידים, האחת היא אישה יפה ומוצלחת ואילו השני בחור שמן שלא מתקרב למעמדה החברתי. זאת בהחלט יצירה ששווה צפייה, רק כדי לראות משהו שמנסה לשנות ולו במעט את הנוף בקולנוע הישראלי.

יומנה של ברידג'ט ג'ונס (2001)

עוד קלאסיקה של שנות ה-2000 המוקדמות. הסרט, שמבוסס על ספר שנכתב בהשראת "גאווה ודעה קדומה", מספר על רווקה בת 32 שלא מתיישבת עם מודל הנשיות של תחילת שנות האלפיים, ומחליטה שתוך שנה היא מוצאת אהבה. היא כמובן מגדילה ראש ומוצאת שני מחזרים, ביניהם היא צריכה לבחור. קומדיה רומנטית מתור הזהב של הקומדיות הרומנטיות ואחלה קומדיה רומנטית ליום האהבה.

דקמרון (2025)

סדרה מוגבלת המבוססת על הספר האיטלקי הקלאסי מביאה בצורה שונה את סיפורה של קבוצת אצילים באיטליה שמסתגרת בתוך וילה בזמן המגיפה השחורה. זאת לא קומדיה רומנטי פר סה, אבל זאת קומדיה סאטירית שהעיסוק המרכזי בה הוא רומנטיקה. יש בה סקס, סודות, שקרים ובגידות, וזה אחד מהבינג'ים הקצרים והמספקים ביותר שיש בנטפליקס כרגע.

לאכול, להתפלל, לאהוב (2010)

לפני שראיין מרפי הפך למכונת טלוויזיה משומנת, הוא עשה את הקומדיה הרומנטית שובת הלב הזאת, שמבוססת על הספר המצליח בעל אותו שם. הסרט, בכיכובם של ג'וליה רוברטס וחוויאר ברדם, עוקב אחר סופרת מצליחה שמחליטה להתגרש על מנת להגשים את חלומותיה, וכדי לעשות זאת היא מבקרת בשלושה יעדים: איטליה, הודו ואינדונזיה. זאת לא הקומדיה הכי מצליחה ברשימה, אבל הסרט הצליח למצוא קהל, בעיקר אצל מי שלא קרא את הספר קודם, והסיבה האמיתית לצפות בו הוא המשחק הנהדר של ג'וליה רוברטס וחוויאר ברדם, ואולי גם ויולה דייוויס. הייתי אומר גם ג'יימס פרנקו, אבל הוא דמות בעייתית כרגע, אבל כן, בסרט הזה הכוכבים הסתדרו.

יום אחד (2024)

לפני יותר מעשור, כשעוד הייתי בתיכון, החברה שלי דאז קנתה לי את הספר הזה כמתנה. היא נפרדה ממני לפני שהספיקה לתת לי אותו, ואני זכיתי לראות אותו רק יום לאחר מכן, הרוס לגמרי מחוץ לבניין שלה כי מרוב עצבים היא החריבה את הספר. כשהייתי בחו"ל מאוחר יותר, קניתי את הספר כדי לעשות לה דווקא, ולא פתחתי אותו מעולם. לקראת יציאת הסדרה שמבוססת עליו התחלתי לקרוא בו קצת, והוא התיש אותי נורא מהר – אבל כשצפיתי בסדרה גיליתי קומדיה רומנטית מקסימה, עם קאסט מוכשר וזוג עם כימיה מדהימה שנפגש כל כמה שנים בהזדמנויות שונות. לרוב אני אוהב שלקומדיות רומנטיות יש "טוויסט" מסוים, אבל כאן אין צורך בשטיקים וטריקים, בעיקר כי זה אחד מהמקרים הנדירים האלה בהם הסיפור מתאים יותר לפורמט הטלוויזיוני מאשר לדף.

לעבור את הקיר (2016)

הקומדיה הרומנטית הישראלית הזאת מספרת על חוזרת בתשובה רווקה שמחליטה בגיל 32 (היי, ממש כמו ברידג'ט ג'ונס!) למצוא לעצמה שידוך. בתפקיד מיכל החוזרת בתשובה יש לנו את הרווקה בת ה-30 פלוס הכי טובה על המסך הישראלי – נועה קולר, שנים לפני שירה שטיינבוך, וזאת אחת מהעבודות הטובות ביותר בקריירה שלה. מעבר לאווירה הקומית הקלילה שיש בסרט, הוא נוגע בנושאים קיומיים אבל גם בנושאים הכי ישראליים שיש, וזה פשוט סרט שכדאי לראות, גם בלי קשר לט"ו באב.

קח את זה כמו גבר (2008)

אין הרבה סרטים כמו "קח את זה כמו גבר", שיצא בתקופה שבה כל הקומדיות הרומנטיות נראו אותו דבר ולקראת צניחה דרמטית בז'אנר. באותה תקופה הגברים בקומדיות הרומנטיות היו או חתיכים מסוקסים שלומדים להתרכך או רומנטיקנים חסרי תקנה, כך שזה היה שינוי מרענן לראות דמות כמו פיטר ברטר (ג'ייסון סיגל) בחור שלא עונה בדיוק על הדרישות של מודל הגבריות שהוצג אז, מתמודד עם בעיות די יומיומיות כמו להתגבר על האקסית. שלא לדבר על סצינת הפתיחה. ניק סטולר, במאי הסרט, יצר עם סיגל הכותב קומדיה קורעת ואנושית מאוד שתעשה לכם את יום האהבה.

Entergalacticי(2022)

קומדיה רומנטית כפי שלא ראיתם מעולם. המוזיקאי והיוצר קיד קאדי הפתיע עם ספיישל האנימציה הזה, שהעיף לי את המוח והראה שגם בז'אנר שדי מיצה את עצמו כמו קומדיות רומנטיות, אפשר לעשות דברים חדשים ומרעננים. הספיישל הטלוויזיוני מספר על אמן רחוב מבטיח שליבו נשבר לאחר שנפרד מבת זוגו, ולומד להתאהב מחדש בזכות שכנתו הצלמת. "אנטרגלקטיק" כנראה תהיה הבחירה הכי טובה בשבילכם עבור ט"ו באב – זה קצר, לא משעמם ואפילו מצליח לרגש, וגם המוזיקה ממש טובה, אבל יותר מכל – זה פשוט כיף לראות משהו שהוא אחר.

אמילי בפריז (2020-הווה)

כשהתחלתי לכתוב את הרשימה הזאת היה לי ברור שהסדרה הזאת תיכנס, מאחר והיא כל כך גרועה שהיא טובה. כי לאחר חשיבה מעמיקה, זהו ללא ספק הדייט המושלם עבור יום האהבה, תסמכו עליי.
שלב א':לבחור משקה אלכוהולי אהוב.
שלב ב':תכינו כוסות שוטים.
שלב ג':תכינו דף ותרשמו עליו את החוקים הבאים:
בכל פעם שמזכירים את פריז שותים שוט; בכל פעם שמזכירים את צרפת שותים שני שוטים; כל פעם שאומרים את המילה "צרפתים" שותים עוד שוט; כל פעם שאמילי עושה משהו מטומטם להחריד – שוט; כל פעם שאמילי לובשת משהו מטופש לחלוטין – שוט;
הדייט האולטימטיבי ליום האהבה. בהצלחה לכולם

• המסך
• נטפליקס
• קומדיה רומנטית
• רומנטיקה

אומרים שימי אהבה הומצאו מסיבות קפיטליסטיות, וימי אהבה יהודיים הומצאו כדי שגם לנו יהיה. אז נכון שהיום כבר אף אחת לא רוקדת בכרמים, אבל נחמד לשמור על המסורת גם אם לא מרגישים מחויבים לצאת ולפוצץ ארנק על דייט יקר. כי בתל אביב יש מקומות רבים שמספיק רומנטיים מעצם הווייתם. אספנו לכם באהבה את המקומות הכי רומנטיים בעיר הלבנה, שאפשר להמתיק בהם נשיקה וסוד. אנע עארף, שמענו שזה מה שאוהבים עושים.
>>לב חריף: 20 המסעדות הכי רומנטיות בעיר (ופיתה אחת שכולה אהבה)

כיכר ביאליק

הכיכר הכי רומנטית בעירנו, ללא כל צל של ספק. היא מוקפת במוזיאון העיר ובבנייני באוהאוס גבוהים, ובמרכזה בריכה יפה מחופה באבן. אפשר לשבת על גדותיה לאור נרות (אם הצטיידתם מראש, כמובן. אין אף הומלס שמוכר אותם), וללגום בצוותא כוס יין, או בקבוק. או וויסקי, אם ממש בא לכם. היופי בלוקיישן הזה הוא הלוקיישן – ממש במרכז העיר, אבל בכל זאת מצליח להיות שקט ואינטימי, רחוק מכל ההמולה. וזו, רבותיי, מה שאנחנו קוראים לו רומנטיקה.
ביאליק 27

פארק קריית ספר

עוד פנינה עירונית, והפעם פנינת טבע ירקרקה שגם היא מצטיינת בלוקיישן המרכזי לבילוי שקט, כל עוד מגיעים בשעות הערב, כשכבר לא חוגגים מסביב ימי הולדת לילדי גן ציפי. כשהחושך יורד ומסביב הברווזים שטים באגם, זו בדיוק ההזדמנות שלכם לשבת ביחד ולחלוק שמיכה, תוך שאתם בוהים באגם ותוהים לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא. רמז: הוא אף פעם לא קפוא, זה תל אביב.
וילסון 14

רחוב מיכ"ל

גם אתם לא גרים ברחוב מיכ"ל, וגם אנחנו לא. בואו נוציא את הקינאה מהדרך. עכשיו כשסיימנו עם זה, אפשר להודות שהרחוב המפואר הוא פשוט המקום הכי קלאסי לאווירה זוגית. מעין מושב בתוך העיר, כזה שלא יכולים שלא להישבות בקסמו, ולחוש ברומנטיקה מסביב. זו פינה אידאלית לדייטים ראשונים, אם הם קרו באזור, והרי לכם הלוקיישן המושלם לסיום הבילוי. רק אל תרעישו, שמענו שיש שם שכנים רגישים.
רחוב מיכ"ל. נו, ידעתם כבר

המגדלור ברידינג

המגדלור של רידינג ממוקם בשפך הירקון אל הים, מרחק נגיעה מארובות רידינג, וחלק מהטיילת של נמל תל אביב. בתוך המגדלור פועל גם בית קפה שמציע נשנושים אידאליים לכל דייט. המלצתנו היא כזו: לצעוד לאיזור טרם השקיעה, להצטייד בבקבוק יין מקפה המגדלור, להביט בשקיעה תוך אחיזת ידיים הדדית ולהרגיש קיטשיים מרוב הרומנטיקה המוגזמת של הסיטואציה.
רחבעם זאבי גנדי 1, פארק רידינג

פארק המסילה

בקורונה למדנו שגם פארקים יכולים להיות רומנטיים, אם רק רוצים שהם יהיו כאלה. וספסלים, מי היה מאמין, בעצם ממש רומנטיים מעצם היותם. מדובר במשטח ישיבה זוגי מעץ שלמעשה מכריח אותך לחלוק אותו עם עוד בנאדם. המשטח הירוק הנפלא שסודר לנו בדרום העיר בהחלט עונה על הרומנטיקה שאבדה מהפארקים בעיר, וחלק מהמקטעים שלו רומנטיים במיוחד (כמו הפנייה לנווה צדק). חוץ מזה, יש יותר רומנטי מלחלוק קסטה של אייל שני ולהחליט מי מבניכם שוקו ומי הווניל?
אמזלג 24

גן יעקב

פנינת המזמוזים של הבימה חייבת להיות כלולה ברשימה הזו. מה לעשות, שמדובר במקום רומנטי, שקט ומסתורי. למה מסתורי? כי ממנו אפשר להשקיף על כל המתרחש בעיר ממעוף הציפור (אם תשבו בחלק העליון), או להתמזמז חבוקים על אחד מגזעי העצים הרחבים והמזמינים באיזור התחתון של הגן. קיצר, רומנטיקה תל אביבית במיטבה, ואל תתנו לעובדי לנדוור לגרש אתכם.
שדרות תרס"ט 4

הגג של חניון גרוזנברג

פעם היה כאן גן. קראו לו גן גרוזנברג. הוא היה הגן הציבורי הראשון בתל אביב לפני כ-100 שנה. רוחותיהם של זוגות אוהבים שישבו שם ואחזו ידיים עדיין רודפות את המקום, שהפך בשנות ה-60 לחניון רב קומתי מכוער כי מי צריך גן ציבורי בעיר הזאת. אבל את האהבה אי אפשר למחוק, והגג של חניון גרוזנברג עם הנוף האורבני שלו הפך ברבות השנים ללוקיישן סודי שכבר אינו סודי ומועדף על ידי רבים לדייט רומנטי-אלטרנטיבי. צריך יותר גגות כאלה בעיר הזאת.
גרוזנברג 16

הבוסתן במוז"א

שימו לב מדובר בספוט רומנטי לאור יום – או עד השעה 18:00 בו הוא נסגר בימים אלה. אבל מי אמר שאי אפשר להיות רומנטיים ולציין אהבה גם באור השמש? אף אחד, ובטוח לא עצי הפרי הגדולים של הבוסתן במוזיאון ארץ ישראל, אלה שרק רוצים לעשות לכם צל ולהושיב אתכם תחת גפנם ותאנתם. חוץ מזה, אפשר להסתובב ביחד בבוסתן, לתור אחר פינות פרטיות ונסתרות, ולשאוף קצת אוויר לריאות. אחר כך לכו לערב רומנטי באזור אחר. נגיד ב…
ניצנה 1

טיילת הפארק החופי

מדובר בטיילת הצפונית החדשה שמשתרעת בין חוף הצוק לחוף תל ברוך. הטיילת מטריפה ומרשימה, מתאפיינת בטבע פראי, צמחייה רבה ומוריקה, פינות חמד אינטימיות ותחושה של מרחב אינסופי ממש בתוך העיר. זה הזמן לשים פעמיכם לשם, למצוא פינה אידיאלית ונסתרת דיו שתאפשר לרומנטיקה לזרוח. חוץ מזה הים כבר מולכם, לא צריך להתאמץ יותר מזה, אמרתם ים בלילה – אמרתם רומנטיקה.

יפו העתיקה

ולסיום, אמרו פעם שאין כמו יפו בלילות – ואין כמו יפו לרומנטיקה. זו קלישאה, ברור, אבל גם הציניקן הגדול ביותר יכול להודות שסמטאות העיר העתיקה מרככות את הלב. כשהשמש שוקעת והגלים גועשים מול המזח, נדמה שאין לוקיישן רומנטי מזה בכל העולם כולו. אין ספק שזה המקום האידיאלי ביותר לדייט, לסתם שוטטות זוגית או להצעת נישואים מפוארת. אוקי, אולי סתם הלכנו רחוק מדי, אבל זו כל הרומנטיקה היפואית הזו שמשרה עלינו אווירה.

• ❤ תל אביב
• בילוי רומנטי
• רומנטיקה
• ולנטיינ'ס דיי
• אהבה

בכיתה ח' קראתי את הספר הראשון שלי באנגלית. כלומר, את הספר הראשון שנועד במקור לקוראים מבוגרים. האנגלית שלי השתפרה מאוד בעקבות שנה בארה"ב, אז יום אחד נכנסתי לחדר הספרים בבית הורי, והורדתי מהמדף את "Pride and Prejudice" של ג'יין אוסטן. לא זוכרת מה הביא אותי לכך, שכן זה היה שנים לפני העיבוד הטלוויזיוני שהפך את קולין פירת' לפנטזיה הרטובה של ברידג'ט ג'ונס.

>>"אנקת גבהים": עבור ילדה שבזה לסופים טובים, זו רומנטיקה

הספר הישן עם הדפים החומים התפרק לי בין הידיים, אבל נגנבתי כבר מהמשפט הראשון. לא ידעתי אז ש"It is a truth universally acknowledged, that a single man in possession of a good fortune must be in want of a wife" הוא אחד ממשפטי הפתיחה המפורסמים והאהובים ביותר בספרות האנגלית. אבל זאת היתה הבטחה ברורה לשילוב מפתה של רומנטיקה, ואירוניה חדה.

בשורות הבאות גברת בנט הנודניקית שממוקדת בדבר אחד בלבד שולחת את בעלה הסרבן – היא קוראת לו "יקירי מר בנט" – לחזר אחרי השכן החדש, רווק עשיר בשם מר בינגלי, בתקווה להשיא לו את אחת מחמש בנותיה. בקריאה הראשונה היחסים בין מר וגברת בנט הצחיקו אותי. רק בבגרותי הבנתי את עוצמת הנואשות שמתחת לחזות המעצבנת של האם, הנשואה לגבר שאינו אוהב אותה, ויודעת שללא נישואים לאיש עם הכנסה ראויה אין לבנותיה עתיד.

אוסטן ידעה את זה, ועדיין כתבה על התשוקה לאהבה באופן שמציף את החושים. בנשף הריקודים בפרק השלישי האחיות מקבלות הזדמנות להתחכך ברווק המבוקש. אבל תוך חמש דקות מהופעתו, נפוצה השמועה בקרב הנוכחים שחברו מר דרסי יפה ממנו ועשיר ממנו ותשומת הלב עוברת אליו, עד שבהמשך אותו משפט עצמו כולם מחליטים שהוא גאוותן ואנטיפתי ומפנים לו גב.

האופן החי והשנון שבו אוסטן תיארה את מנהגי החברה האנגלית הכפרית בתחילת המאה ה-19 תפס אותי עוד לפני שהתאהבתי באליזבת בנט – הבת השנייה, הנבונה, המרדנית והפחות יפה מהאחות הבכורה ג'יין. כשליזי שמעה את מר דרסי אומר למר בינגלי שהיא לא מספיק יפה בשביל שהוא ירקוד איתה, נעלבתי בשבילה, ומשם והלאה הייתי לכודה במחול החיזור והדחייה בין השניים שנמשך כשנה, עד שליזי סוף סוף התוודעה לאופיו האמיתי של הסנוב החתיך, ונענתה להצעת הנישואים (השנייה) המסורבלת שלו.

שילוש המילים "I love you" אינו נהגה בספר ולו פעם אחת, וברגע המפתח תשובתה המאופקת של ליזי נמסרת בגוף שלישי. אוסטן כותבת שהיא אינה מסוגלת להתבונן בעיניו, ואינה רואה עד כמה האושר שנפרס על פניו מתאים לו. כך הספר נמנע מקיטש ותמיד השאיר אותי מסוקרנת, מתוחה, מרוגשת ולא לגמרי מסופקת. ולכן חזרתי אליו שוב ושוב, באנגלית וגם בעברית.

מתישהו זיהיתי דמיון בין חמש האחיות לבית בנט לבין ארבע האחיות מארץ' ב"נשים קטנות", שפורסם כחמישים שנה אחרי "גאווה ודעה קדומה". גם ספרה של לואיזה מיי אלקוט מתמקד באחות השנייה, הנבונה, המרדנית והפחות יפה. אהבתי אותו מאוד, וגם אותו קראתי כמה פעמים. אבל אף סופר או סופרת לא פיתלו משפטים כמו אוסטן. ולכן אף לא אחד מהעיבודים הקולנועיים והטלוויזיוניים של הספר מתקרב לקסם של המקור. מה שלא אומר שאני לא מחכה בכיליון עיניים לעיבוד המובטח של נטפליקס עם אמה קורין וג'ק לאודן. אולי אחרי כן אשוב לקרוא את המקור.

• שבוע הספר
• ספרות
• ספרים
• רומנטיקה