כבר תקופה ארוכה שאנחנו מדברות על הקולינריה המתפתחת בשכונות הצפוניות של העיר, ואם צריך עוד הוכחות – הבוקר קיבלנו משנה תוקף לכך עם השקת קומת הקולינריה בקניון רמת אביב. בהשקעה של 100 מיליון ש"ח משדרגת קבוצת עופר את הקניון הוותיק-אך-האופנתי, ולחוויית הבילוי והשופינג נוסף פן קולינרי עדכני, כנראה כדי להציב תחרות ראויה לביג פאשן גלילות הקרוב.
>>מעקצץ בלשון: כל הפרטים על בר הספיקאיזי החריף מבית בית תאילנדי

למותגים הוותיקים – מקדונלד'ס למשל, חובה בכל קניון שמכבד את עצמו – מצטרפים עוגני אוכל חזקים כמו ברטה,המסעדה החדשה של שף יוסי שטרית(ממסעדת דוד ויוסף המיתולוגית) שמתחילה הרצה בשבוע הבא, עם מטבח איטלקי עכשווי ומנות מהטאבון ומהאש; או ג'אגר – ההמבורגר המצטיין והמדובר להפליא מקרית אונו, שצפוי לתת פייט להמבורגרים הטובים בעיר, שיקח קצת יותר זמן עד פתיחתו; וגם סניף של הרשת האסיאתית צ’וקה. בסניף של TEABAR כבר מכינים משקאות תה טרנדיים, ובקרוב יפתח סניף שלישי, מרווח וגדול במיוחד (250 מ"ר) של Zeit für Brot, הרשת הברלינאית לפחמימות נהדרות.

הדובדבן שבקצפת בפתיחת קומת הקולינריה מתוק במיוחד, גם אם באופן זמני: פופ-אפ הקינוחים CHIPS CAKE, שת"פ נוצץ בין שף יוסי שטרית (היבה, בנדיט ובקרוב עפריט – שיפודייה חדשה במגדלי דה וינצ'י) ויוצרת התוכן ואושיית הטיקטוק עומר לוי. בהשראת טרנד שוקולד דובאי יצרו השניים קינוח קראמבל פיסטוקים אגוזי עשיר, מוס גבינה ווניל קטיפתי, רוטב קרמל מלוח וצ'יפס פריך מפודר באבקת סוכר ובהרט, שיימכר במהלך שלושת הימים הקרובים באריזה ממותגת וחתומה עם כפית זהב. את היצירה האינסטגרמית אפשר לקחת הביתה או להעלות סטורי מהמקום, שמעוצב בירוק וורוד, עם ספות רכות ונגיעות זהב, כיאה לנסיכות של רמת אביב, או של דובאי. תחליטו אתם מי בא לכם יותר להיות.

הקומה השלישית בקניון עופר רמת אביב נוצרה כחלק ממהלך התחדשות רחב בקניון, שבו הועתק מתחם האוכל מהקומה השנייה לקומה השלישית. עם פינוי השטחים התאפשר חידוש תמהיל החנויות, וניתן בוסט למסעדות ולבתי הקפה שכבר פועלים בקניון: מסעדות הבראסרי גרנד קפה טורקיז וקפה אלברט, בתי הקפה פקטורי 54 קפה, לנדוור, גרין קפה וארקפה. גם ברמת המתוקים הקומה החדשה מתגברת את הזירה עם חנות חדשה של רשת הממתקים Sweetime, שמצטרפת לקונדיטוריית שמו ולסניף המחודש של גלידריית אוטלו האהובה. מה שבטוח, למי שיכול להרשות לעצמו, לגור ברמת אביב בדיוק הפך לקצת יותר שווה וטעים.
קניון רמת אביב, איינשטיין 40, תל אביב

• אוכלים שותים
• קניון רמת אביב
• רמת אביב
• צייט פור ברוט
• השף יוסי שטרית

תושבי שכונת רמת אביב כבר מכירים היטב את היצע בתי הקפה השכונתי, כך שהם כבר וודאי בהתרגשות עם פתיחתו של בית הקפה החדש והמקסים שנפתח כעת בגינת גרונימן המוריקה. "אוטוטו" (או כמו שהם כותבים בלוגו, Ottoto) נפתח בבוטקה ותיק שנפתח למשעי, והתאים את עצמו לסביבה המוארת והירוקה, עם היצע של קפה, מאצ'ה, מאפים ואפילו כריכי פוקאצ'ה דשנים שמוגשים לאורך היום, עד שהצהריים נשלף הטאבון בשביל הפיצות והגבינות, הברוסקטות והיין משלימות את השילוש הקדוש של בית קפה/כריך/יין. או במילים אחרות, אוטוטו כאן.
>>כל הגא'אז הזה: מסעדה ביתית עם אוכל אתיופי מסורתי, כמו שצריך

מאחורי אוטוטו עומדת קבוצה מנוסה בת חמישה בעלים, שכבר מפעילה את בית הקפה טופול בסינמטק ואת הבירגארדן בשרונה. את "אוטוטו" הם פותחים לאחר שזכו במכרז העירייה להפעלת הבוטקה.

"השקענו במקום הזה מאוד כי ראינו את הפוטנציאל והצמא של תושבי השכונה למקום שמשתלב עם הגינה", מסביר דוד חדד, אחד מהבעלים. "ובאמת פתחנו רק לפני כמה ימים, והמקום כבר מלא לשמחתי. תושבים באים ואומרים לי כמה הם שמחים שפתחנו. וזה ממש לא רק הורים וילדים ומי שמחפשים קפה שכונתי, באים לכאן גם צעירים מהסביבה שאומרים כמה הם חיפשו מקום כזה קרוב הביתה".

מהמטבח האחורי שמתחבא מאחורי מה שנדמה כחלל קטן יוצאים כריכי בית קפה (26/28 ש"ח) וסלטים עמוסי תוספות (48 ש"ח), מאפים פריכים ומפתים (12-17 ש"ח) ובעתיד יציע גם ברוסקטות. הניחוח האיטלקי שבא לידי ביטוי בשם (אוטו זה 8 באיטלקית, כשם כתובת הבוטקה), וגם בכריכי פוקאצ'ה עמוסים בתוספות שממתינים בוויטרינה:כריך פוקאצ׳ה עם ארטישוק מוחמץ, פסטו, גאודה עיזים ופלפל קלוי (42 ש״ח), או קפרזה קלאסי עם מוצרלה מקומית, עגבניות, בלסמי ופסטו (46 ש״ח), ויש גם עם רוסטביף על פוקאצ׳ה פריכה משוחה איולי עם עשבי תיבול, קורישונים, עגבניה ובצל מוחמץ (46 ש״ח).

את רוח האיטליאנו ממשיכות הפיצות, שנכנסות לטאבון בשעות אחה"צ עת הילדים חוזרים מהמסגרות, ועוברים ליד הבוטקה לנשנוש פיצה, המבוססת על אותו בצק פוקאצ'ה.לקינוח תוכלו להינות מעוגיות (6-15 ש"ח), או כדורי שוקולד ודברי מתיקה נוספים שיבואו בטוב ליד כל המשקאות, או בכלל לתפוס ארטיק טבעי, כי אין קלאסי כמו לטרוף ארטיק בגינה. וכיאה לשכונה, המקום גם פתוח בשבת, כך שתוכלו לטרוף פיצה בגינה ביום שבת. מי אמר שיש הדתה?! אה, אנחנו. נו, נסתפק בפיצה בשבת.
גרונימן 8 ימי ראשון- חמישי בין 7:30-19:30, ימי שישי- 7:30-15:30. יום שבת 8:30-19:00. בהמשך הערבים יימשכו עד 23:00

• אוכלים שותים
• בתי קפה
• רמת אביב

לפני כשלוש שבועות ביסטרו חדש נפתח להרצה ברמת אביב, אך אירע מזלו ו-3 ימים לאחר שנפתחו הדלתות, התקיפה על מתקני הגרעין באיראן התרחשה. שזה אירוני, כי שם הביסטרו הוא "אופנהיימר". אז בסדר, הוא נקרא על שם המרכז המסחרי בו נמצא, אבל מאבי הפצצה ועד לביסטרו ברמת אביב, כנראה שזה גלגל ההיסטוריה. השבוע נפתח "אופנהיימר" להרצה מחודשת, ולרגעים נדמה שהמקום, כמו המפעל טקסטיל בדרום, היו שם מאז ומתמיד.

>>הרעב מתעורר: 8 המסעדות, הברים ובתי הקפה שכולם ידברו עליהן ביולי

מאחורי ביסטרו אופנהיימר עומדים רעות לוק, טל גרין ואביעד ברוכי (ג'וי גארדן), שגרים באזור והרגישו שחסר להם מקום טוב ליד הבית. "כדי לאכול ולשתות כמו שצריך אנחנו צריכים להזיז את האוטו, ולצאת למרכז תל אביב", מסבירה לוק. "לפעמים יש בייביסיטר רק לשעה וקצת, ורוב הזמן הולך על נסיעה. רצינו לפתוח מקום פיין ליד הבית, וגם ראינו שהקהל ממש צמא לזה. אנחנו פה פחות משבוע, וכבר אנשים ניגשים ואומרים שזה בדיוק מה שהיה חסר״.

הדרך הטובה ביותר להגדיר את "ביסטרו אופנהיימר" היא בתור מקום שכונתי, אך רחוק מלהיות שכונה. ביסטרו נעים ומעוצב למשעי, אשר מאחוריו עומד שף צעיר עם יד טובה וניסיון מרשים – יוגב גורסוי, רק בן 27 וכבר היה הסו-שף של תומר טל בג'ורג' וג'ון, וגם עבד במטבח של מסעדת תריסר. שם ספג הייכרות עם טכניקות מסורתיות וחדשניות כאחד, וכל מה ששף צעיר צריך לדעת."במסעדות האלה למדתי כמה חשוב לתת כבוד לעונתיות של חומרי הגלם", מספר השף, "וגם לא להיקבע על מנות בתפריט, אלא כל הזמן להחליף, לשנות ולגוון", מספר השף.

בהתאם, אולי כדי להשאיר מקום לשינויים, יצר גורסוי תפריט של מנות שכיף לחלוק, כאשר היקרה ביותר בתפריט עומדת על מחיר של 86 ש"ח – לא עניין של מה וכך בתחומי יוקר המחייה האזורי. לפתיחות תמצאו פטאטס ברוואס עם סלסה ועירית (38 ש"ח), פלפלי פדרון במלח ים אטלנטי (38 ש"ח), אך דווקא אגף הירקות מרשים לכל הדעות –שומר צלוי היטב עם לאבנה ביתית ורוטב תפוזים (48 ש״ח) או כרישה צלויה ברוטב בר בלאן, שמן צ׳ילי ופרמזן, שהיתה מנה מופתית שלא רצינו להפסיק לאכול ממנה (54 ש״ח), וגם שיפוד פטריות רעמת האריה ופורטובלו עם קציפת פורצ׳יני ופרמזן (58 ש״ח), סלט פריקי רענן עם שמנת חמוצה (56 ש״ח) או אספרגוס בג'וספר עם צ'ימיצ'ורי, קרם פרש וחלמון כבוש מעניק לכל ניחוח אוממי מסקרן (58 ש"ח).

משם עוברים לאגפי הים, עם סשימי טונה אדומה טרי וריחני שמוגש על עלה סישו עם מלון ספרדי, מלפפון, צ'ילי, בצל ירוק ושמן זית פישולין של פתורה, שמאחורי כל הקשקשת הזו עומדת מנה נהדרת, שמצטיינת הן בטעמים והן במחיר (64 ש"ח), שביחס לגודל הנדיב מרגיש נוח. באגף תמצאו גם פילה לברק בחמאת זעתר וקרם תפוחי אדמה (84 ש"ח), או מוסר ים בתבשיל חומוס ומנגולד (86 ש"ח), שגם הן מצטיינות בנדיבות, בטעמים ובמחיר נוח ביחס לכל המתקבל.

לצד אלו תמצאו גם מנות באווירה קלאסית יותר, כמו ניוקי בחמאה חומה ותירס (68 ש"ח), קאצ'ו אה פפה שקשה לטעות איתו (62 ש"ח), המבורגר עם צ'יפס (84 ש"ח) והמנה הכי יקרה בתפריט, סטייק אנטריקוט ברוטב פלפלת (86 ש"ח).במקום תמצאו גם יינות בכוס (42-59 ש"ח) או בבקבוק (159-229 ש"ח), ובהמשך צפוי אופנהיימר להיפתח גם לארוחת צהריים, אבל בנתיים ערב קליל באופנהיימר נשמע כמו בדיוק המקום החביב לקפוץ אליו ליד הבית בצפון העיר.
מרכז מסחרי אופנהיימר (אופנהיימר 11). ראשון עד חמישי 19:00-23:00. שישי סגור. שבת- 19:00-23:30

• אוכלים שותים
• רמת אביב
• ביסטרו
• צפון תל אביב
• מסעדות חדשות

עת השתחררו משירות צבאי ומילואים, ליאל ודניאל דגן החליטו לשוב לעיסוק שאהבו עוד לפני הצבא – המלאכה החשובה של הכנת פיצה. לפני השירות הצבאי שניהם עבדו בפיצריות שונות בעיר הולדתם פתח תקווה, ובגיל שצעירים אחרים שמשתחררים הישר לדרום אמריקה או הודו (הם בני 21 ו-23), הם החליטו לפתוח עסק. כך נולדה הפיצרייה עם השם האוהב "אמורה פיצה", שנפתחה לאחרונה במרכז שוסטר ברמת אביב ומציעה אהבה למשולש הגבינתי וגם פיצת קינוח טרנדית במיוחד.

>>יותר טוב מבינלאומי: 24 ההמבורגרים הכי טובים בכל תל אביב

״גדלנו על פיצה", מספר האח הבכור ליאל. "למשפחה שלנו יש פיצרייה בפתח תקווה ושנינו עבדנו בפיצריות כבר מהתיכון, כך שלפתוח משהו משלנו בו אנחנו מחליטים על המתכונים היה די מתבקש״. האחים למדו ושיננו מתכונים, עשו טסטים וחיפשו לוקיישן – וכשזה נמצא ברמת אביב התנורים נדלקו והמגשים יצאו לדרך.האחים לבית דגן מכינים פיצה נפוליטינית כהלכתה, כאשר את המוצרלה מביאים מאיטליה ואת רוטב העגבניות, כמו את שאר הרטבים, מכינים בעצמם במקום.

בגזרת הפיצות עם רוטב עגבניות תמצאו מרגריטה קלאסית לפי הספר (65 ש"ח), "פיצה שוק" עם זיתי קלמטה, ארטישוק, פרמזן ובזיליקום (74 ש"ח), "פיצה ספייסי" עם פלפל חריף ובצל ירוק (74 ש״ח) ו"פיצה נאפולי" עם עגבניות שרי, בלסמי מצומצם ובזיליקום (76 ש״ח). מהצד הלבן של הפיצות, או כמו שאוהבים לקרוא לזה בפיצריות ביאנקה, תמצאו "פיצה בטטה" עם בטטה (נו, ברור), רוטב שמנת, קרם פרש, שמן זית ובלסמי מצומצם (74 ש"ח) "פיצה כמהין" עם רוטב שמנת, פטריות, מוצרלה ושמן כמהין (74 ש״ח) ופיצה ארבע גבינות עם מנצ׳גו, מוצרלה, גרנה פדנו וגאודה (76 ש״ח).

עוד תמצאו בתפריט מספר פסטות ברוטב לבחירה, כי בכל זאת מדובר במרכז שוסטר אז אתם יודעים שיהיה לזה ביקוש, דוגמת רביולי ריקוטה, בטטה או ניוקי ערמונים (65-70 ש"ח), וגם אופציות נוספות כמוסלט פנצנלה צבעוני (54 ש״ח), סלט בוראטה (70 ש״ח) וגם סלט קיסר וסלט יווני (54 ש״ח). ומכיוון ששום דבר לא יכול להיפתח בעיר הזאת מבלי להיות קצת בר יין, הם מציעים גם פלטת גבינות (60 ש"ח) ויינות במחירים משתלמים במיוחד.(30 ש״ח לכוס, 100-150 ש"ח לבקבוק).

האווירה השכונתית והפמיליארית של אמורה פיצה, לצדמשב ריח פחמימתי נהדר מהתנורים שפועלים במלוא העוצמה, הופך את המקום לנקודה שכונתית קלאסית באזור צפון העיר, מקום שכיף להגיע אליו בסוף היום כדי להוריד את הפאניקה, בין אם כחברים, כזוג או עם המשפחה. ואם הבאתם את סבתא, זה הזמן להזמין אותה למגש קינוח פיצה מופרע: פיצה נוטלה עבור הקלאסיקות, פיצה בשם "הלוטוס הלבן" עם קרם לוטוס, שוקולד לבן ואבקת סוכר (60 ש"ח). ואם סבתא בקטע של טרנדים, פיצה שוקולד דובאי עם רוטב פיסטוק, שערות קדאיף וזילוף שוקולד לבן (65 ש"ח) תשדרג את הטיקטוק שלה. מה, לסבתא שלכם אין טיקטוק?
אבא אחימאיר 15, ימים ושעות פעילות: א'-ה' 13:00-23:00. יום ש' 20:00-23:00

• אוכלים שותים
• פיצה
• פיצרייה
• מרכז שוסטר
• רמת אביב

>> ענת ברזילי היא שחקנית ויוצרת מוערכת שפועלת מזה למעלה מ-40 שנה על הבמות ועל המסכים, ומנהלת ב-25 השנים האחרונות את בית הספר למשחק הקרוי על שמה. בשבוע הבא היא תעלה את ההצגה החדשה "גרה עם קושמרו", אותה כתבה ובה היא משחקת בתפקיד הראשי, קומדיה טראגית מולטימדית בבימויו של אלון אופיר, על תסריטאית שנשאבת למסכים בעקבות המלחמה והמחאה החברתית, בזמן שמתחת לאפה חייה הפרטיים מתפרקים. לצידה של ברזילי משתתפים (בשיחות וידאו מצולמות) אסנת פישמן, אסתי זקהיים, גיא מרוז, טס השילוני, מיה לנדסמן, נתי קלוגר, מייקל גרינשפן, שלמה משיח ומיכאל יוחאי. הצגות ראשונות: 25.2, 26.2, 4.3 ו-5.3 בהבימה 4 בתל אביב.פרטים וכרטיסים כאן.

>> יופי אנושי שלא קיים בשום מקום אחר // העיר של רון מיכאל
>> היא בת 93 והיא משגעת את הסצנה // העיר של חואניטה כהן סמית'

1. מרכז מסחרי ברודצקי

אני מאוד אוהבת את המרכז המסחרי ברחוב ברודצקי ברמת אביב, שם נמצאביתא קפהומולו בר הייןברשל. זהו המרכז של ילדותי, שנקרא פעם "המרכז הגדול". בית הקולנוע ששכן שם היה בית הקולנוע בו נחשפתי לכל הקלאסיקות של פעם. לשם התגעגעתי כשהורי לקחו אותי לחיות בחו"ל במסגרת שירותו של אבי במוסד, עליו כמובן לא ידעתי. בלונדון למדתי ביסודי ובפריז עברתי את התיכון, אבל בעודי מבלה בשאנז אליזה ובאוקספורד התגעגעתי ל"מרכז הגדול" של רמת אביב.

2. צוותא

תיאטרון שהוא הנעורים, שתמיד היה הסמל של הקוליות עם הפקות מיוחדות, ושם ראיתי אבני דרך בתרבות – מא.ב יהושוע ועד קברטים נפלאים. זה גם התיאטרון הראשון בו שיחקתי.
אבן גבירול 30

3. בית ספר תל נורדאו

בית ספר תל נורדאו הוא ליד הבית שלי עכשיו, אבל הוא גם בית ספר ילדותה של אמי וגם בית הספר שבו למדו ילדי, ולכן הוא מחבר בין שלושת הדורות. הוא בית ספר שכונתי ועד היום אנחנו הולכים לשם לטכסים חשובים כמו יום הזיכרון.
מנדלי מוכר ספרים 19

4. גן מאיר

גן שהוא של פעם.גן מאיר מזכיר לי גם את הילדות של ילדיי. למרות שהכי שנאתי בעולם ללכת עם ילדים לגן שעשועים, כי זה שעמום רצח. אני שומרת חיבה לגן מאיר שגם הפך לסמל תל אביבי לקהילה הגאה איתה אני מזדהה בכל ליבי.

5. מתחם בזל

מתחם בזל ומשם לשדרות נורדאו, שממש לא קרובות לבית ספר תל נורדאו, וזה האזור שבו סבתא שלי היתה גרה (ברחוב השל"ה). זה ריח של לחזור לארץ משליחות של הורי בחו"ל, ריח של פינוק, של ללכת לים בקיץ עם ארטיקים וביצה קשה (שסבתא הייתה לוקחת כדי לדחוף לי בים). ריח של תל אביב הישנה.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

בתור בעלת כלב, יותר נכון כלבה ענקית ומתוקה ששמה "מלכה", אני משתגעת מחוסר היחס של העירייה לבעלי הכלבים שמהווים בערך אחת מכל שתי משפחות בתל אביב. תל אביב היא בין הערים הגדולות שיש בהן הכי הרבה כלבים פר נפש, ולמרות זאת העירייה לא מחפשת פתרונות לא בונה כמעט גינות לכלבים. בעלי הכלבים נרדפים ונקנסים על כל צעד ושעל. מרוב שהמחסור בירוק ובגינות באיזור בו אני גרה הציק לי, הצטרפתי בבחירות הקודמות לסיעת חילונים ירוקים, אבל מיד אחרי הבחירות עזבתי, כי הבנתי שגם ככה אין דבר שאני שונאת יותר מבירוקרטיה, אז עוד לעבוד בזה? זה יהיה טירוף מוחלט. התירוץ של העירייה למחסור בגינות ועצים באזורינו הוא שזה אזור "עם שחיקה". כך שאנחנו גם נשחקים וגם נשכחים, שלא לדבר על נחפרים מכל עבר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי בטרום בכורה של הסרט "עד שיצא עשן לבן" שעוסק בבחירות לאפיפיור בכנסיה. הוא מתעסק בנושא הוודאות בדת, כדבר בעייתי. זה נושא שמעסיק אותי, מטריד אותי ומפחיד אותי. הספק הרבה יותר מעניין ומקרב מהוודאות, ללא ספק. סתאאם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סדרות מתח על רוצחים סדרתיים. אולי כי רוצחים סדרתיים זה משהו שאין לנו הרבה – לעומת צרות אחרות שאנחנו טובעים בהן. אז ממליצה על כל yes לונדון בערך, ועל כל מה שדני או שוודי בנושא (הסדרות שלהם ממש פסיכיות). וכמובן :"התן", "הנחש", "איש הערמונים" כל העונות של "הגשר", בקיצור – יש אין סוף והן נשכחות חמש דקות אחרי שמסיימים לצפות.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת הלל היא ארגון שאני אוהבת לתרום לו.זה ארגון שתומך שנים באנשים שעזבו משפחות או הועזבו על ידי משפחתם החרדית בגלל שהתגייסו לצבא או בגלל שבחרו בחיים יותר מאתגרים ומעניינים מבחינתם. ארגון הלל עוזר להם להשלים לימודי ליב"ה ונותן להם בית. המתנדבים חוגגים איתם חגים וגואלים אותם מבדידות. לפני המלחמה לימדנו בהתנדבות יוצאים בשאלה בבית הספר למשחק שלי, קורסים שכללו גם משחק אבל גם ובעיקר ניסינו למלא חסרים בידע שלהם לגבי תרבות ישראלית, שירה, פזמונים, מוזיקה קלאסית ועוד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אבינתן אור. התל אביבי היחידי שנמצא עדיין בשבי חמאס ועדיין בחיים. מקווה שיחזור לתל אביב במהרה.

מה יהיה?
אני כל כך רוצה לחשוב שיהיה טוב. שיחזרו לאהוב פה תרבות ולהשקיע בה. שיחזרו לארץ אין ספור הצעירים והמשפחות שנטשו אותה. לפעמים אני מרגישה שאלה שעוזבים הם בדיוק אלה שאני כל כך אוהבת את נוכחותם. מקווה שהשלטון ידע להחזיר אותם אלינו. רוצה שהשמחה תחזור, שהחטופים יחזרו, שנוכל להתעסק לא רק במלחמה ושכול. ואני לא יודעת אם אתם מערבים פוליטיקה, אבל אני מייחלת לזה שתתחלף הממשלה האיומה הזו ואולי זה יביא עלינו לטובה את כל הדברים הקודמים שכתבתי.

• העיר שלי
• תיאטרון
• רמת אביב
• גן מאיר
• צוותא