• Facebook
• Twitter
• Email

רגע אחד ב"רעש לבן", המופע המחודש של להקת המחול ורטיגו ותזמורת המהפכה, מצליח לשקף משהו מאווירת הערב הזה. אחת הצ'לניות יורדת מפודיום התזמורת אל הבמה ומתיישבת על גבו של אחד הרקדנים, שזוחל על ארבע לרוחב הבמה. היא ממשיכה לנגן תוך כדי, ומדי פעם מושיטה יד נחושה ודוחפת את ראשו של הרקדן מטה. הקטע הזה משעשע ושנון ולגמרי מתאים לרוח הבלתי צפויה של המופע, שעולה מחדש אחרי עשור בניצוחה של היוצרת המקורית ומייסדת הלהקה,נעה ורטהיים. היא גייסה לצדה רקדנים חדשים ומצוינים ואת ההרכב המוזיקלי הגדול והדומיננטי, שיוצק תוכן חדש למושג תזמורת.

"אחרי כמה שנים שבהן יצרתי עבודה חדשה בכל שנה רציתי לקחת פסק זמן, הפוגה לצורך מנוחה והטענת מצברים", מספרת ורטהיים על ההחלטה לחדש את המופע. "אבל אילוצי החיים מחייבים, ואחרי מחשבה הרגשתי שאני רוצה להעלות מחדש את 'רעש לבן'".

איך נולד שיתוף הפעולה עם תזמורת המהפכה?

"הרעיון צץ במקרה. התחלתי לעבוד עם הרקדנים בסטודיו ולהפתעתי גיליתי שהעבודה יושבת טוב לגמרי גם היום, אבל היה צריך להכניס בה איזה טוויסט. עדי (שעל, בן זוגה ושותפה לניהול הלהקה – י"א) פגש בצח גרניט, מנהל משכן האומנויות, וזה אמר לו שחבל שאין היום שיתופי פעולה ביןמחוללמוזיקה חיה. הוא הציע את תזמורת המהפכה ומשם הכל התגלגל במהירות".

התזמורת הדומיננטית חייבה אותך להכניס שינויים במחול?

"התזמורת דווקא העצימה את המחול, שבמקור כתב לה רן בגנו מוזיקה נהדרת. התזמור החדש, שכולל 15 מוזיקאים על הבמה שתוך כדי הנגינה המעולה גם משמיעים קול, רוקעים ומתופפים על הגוף – יצר משהו חדש שמדגיש גם את הגדולה של המוזיקה המקורית וגם מטעין את הכוריאוגרפיה באנרגיה עצומה".

איך היה לחזור ליצירה?

"ברגע שהתזמורת נכנסה לתמונה ונוצר משהו חדש, האתגר הגדול ביותר עבורי היה למצוא שוב את הפוקוס ליצירה. התהליך היה לי מרתק במיוחד כי גיליתי שכעת קשה לי יותר להעביר את השפה של 'רעש לבן' לרקדנים החדשים. התברר לי שהם הרבה יותר רכים, יש בהם סוג של אלסטיות והיה להם קשה לקבל את השפה הבועטת והנמרצת מאוד. בקאסט המקורי נדמה לי שהרקדנים היו מין 'מתאבדים' כאלה, שלא הססו להתרסק על הבמה. נראה לי שיש בדור הרקדנים הנוכחי משהו יותר עדין, כמעט פואטי. במחשבה שנייה, אולי יוצא שאני בוחרת דווקא כאלה ללהקה?".

להקת ורטיגו פועלת כבר 25 שנה – להקת מחול עכשווית ירושלמית, שצבועה לגמרי בשפתה האמנותית של ורטהיים. השפה הזאת יוצאת מהגוף, אמורפית ומעוגלת, נובעת מהרבה "קונטקט" שמוליד גילגולים מהירים על הרצפה והנפות גדולות באוויר. ב"רעש לבן" התובעני כלפי הרקדנים, חקרה ורטהיים את כוח המשיכה ומתוכו את התנועה ללא מאמץ. "דווקא מתוך השקט, התנועה המשוחררת והקלה, יצאה האנרגיה, התנועה הכי פיזית וחזקה", היא אומרת. ב"רעש לבן" המחודש האנרגיה נשמרת והווירטואוזיות של הרקדנים הולכת עד הקצה. דווקא בסוף הולכת ורטהיים לשקט ובוחרת לסיים את העבודה במינימליזם תנועתי ודממה יפה.

← "רעש לבן 2018", שישי-שבת (19-20.1), בית האופרה תל אביב, שדרות שאול המלך 19 תל אביב, החל מ-90 ש"ח

• רעש לבן
• במה
• ורטיגו
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

המרחב הציבורי של שכונת נווה שאנן יהפוך לקראת סוף דצמבר לפסטיבל ענק. בפעם השנייה יתקיים פסטיבל מנורת לילה- אירוע אמנות לילי במרחב הציבורי של שכונת נווה שאנן. שמו של הפסטיבל נגזר ממיקומו על תוואי הרחובות של תוכנית "המנורה"- תוכנית בניין העיר המקורית של השכונה, שהתבססה על צורה של מנורה בת שמונה קנים, כשבמרכזם השמש- רחוב לוינסקי. התוכנית נקטעה בחלקה הדרומי כשהוקמה התחנה המרכזית החדשה.

פסטיבל "מנורת לילה", פרי יוזמתם של תושבי השכונה ואומנים ובמימון והפקת עיריית תל אביב-יפו, יכלול עשרות מיצבי אמנות ואור, מופעים, מסיבות, מחווה לחנוך לוין, קולינריה מקומית ועוד. חללים ציבוריים, מסחריים, גינות, פינות רחוב וחללים שונים על תוואי תכנית המנורה יארחו וישמשו ליוצרים מרחבים להגשמת מיצבים ומיצגי אור, הקרנות וידאו, מופעים ופעולות אמנותיות.

בתוכנית הפסטיבל:

בין עבודות האור שיוצגו בפסטיבל ניתן למצוא את חזיון האור "רעש לבן" של תום לאב ולולו פליי, שיגיב למטוסים המנמיכים טוס מעל השכונה בדרכם לנתב"ג. בעבודת הוידאו מפינג של יעל פרי וסלמה אלנסע, "עיר צחורה", ידיים נעלמות ועמלניות צובעות את בית משפחת נבולסי הנטוש באיגר 5. טל הויברגר ועידו רמון יפגישו בין אסטרואיד שזורח מחום הכניסה לאטמוספירה, לבין הבניין הידוע לשמצה בפין 1. הגר שפירא וקרן רווה יזמנו את העוברים והשבים למצפה הכוכבים שלהן באיגר 4, ועוד שלל אירועים נוספים.

תושבי השכונה יזמינו את מבקריה לבתי העסק, לטעום מטעמים מרחבי העולם שהביאו איתם תושבי השכונה הזרים ולפעילויות כמו סדנאות הסריגה האפריקניות של נשות קואופרטיב קוצ'ינטה (Kuchinate).

במסגרת הפסטיבל תתקיים מחווה למחזאי, הבמאי והמשורר יליד השכונה, חנוך לוין. ביום חמישי, 24.12, בשעה 20:00 יתקיים טקס הסרת הלוט מעל לוח ההנצחה שעל ביתו ברחוב ראש פינה 18. במסגרת הטקס יציגו השחקנים סיגל שהינו, רענן לוי וצפריר קורסיה את המופע "חנוך לוין מציץ לשכנים", שיכלול קטע מתוך מחזהו של חנוך לוין "פופר". המופע יוצג בסמוך לבית מספר פעמים במהלך הערב, ביום חמישי ובמוצ"ש.

לצד כל אלה יחגוג הפסטיבל גם את עולם המוזיקה הייחודי שמכילה השכונה בשני מתחמי מסיבות והופעות:

מתחם סאונדסיסטם– באתר בית הבאר יחגגו את המוזיקה מהיבשת השחורה- מקרן אפריקה במזרח ועד ג'מייקה במערב. יומיים של מסיבות עם מוזיקה חיה ומוקלטת של ישראלים ופליטים, וסאונדסיסטם ג'מייקני מסורתי מבית וואן-א-וואי סאונדסיסטם.

עטרה לישנה– התחנה המרכזית הישנה מסמלת, אולי יותר מכל, את הפריחה חסרת המעצורים של המוזיקה המזרחית בישראל. לסוף שבוע אחד תוחזר עטרה ליושנה כשהתחנה, שמאז שינתה את פניה, תהפוך למוקד של מוזיקה, שמחה ומסיבות על טהרת המוזיקה המזרחית. ביום חמישי תתקיים חאפלה מסורתית בחסות הניידת של תחנת הרדיו קול הקמפוס, ובמוצאי שבת- מסע מוזיקלי בהיסטוריה של השכונה, שיתחיל בקסטות הישנות של התחנה המרכזית עם דודי פטימר, ויסתיים בתקלוט של הליין הפרסי הצעיר אמבאסאד.

הפסטיבל ייפתח באירוע חגיגי ביום חמישי, 24.12, בשעה 20:30, בגינה הקהילתית בהגר"א 28.

במידה וירדו גשמים במועד הפסטיבל (26-24 בדצמבר), האירוע יידחה בשבועיים לתאריכים 9-7 בינואר.

פרטים מלאיםבעמוד הפייסבוק של הפסטיבל

• רעש לבן
• קסטות
• מנורת לילה
• פין 1
• תל אביב-יפו
• פליטים
• פסטיבל
• נווה שאנן
• תחנה מרכזית תל אביב