נעה ביזנסקי היא זמרת מצו סופרן ומומחית לביצועה מוזיקה ישראלית ויהודית בין הפופולרי והקלאסי. האיראנים ביטלו את המופע המשותף שלה עם אמנית הגיטרה שני ענבר ב״פליציה״, אז עד שיהיה תאריך חדש נסתפק בהמלצה על קפה טבעוני, שדרה ללכת בה בלופים, בר יין עם כוונות טובות והצגה בקאמרי. בונוס: מה שהיה לא יהיה
>> נעה ביזנסקי היא זמרת מצו סופרן ומומחית לביצוע מוזיקה ישראלית ויהודית על קו התפר שבין המוכר והפופולרי לבין הביצוע הקלאסי. היא כבר הופיעה בפסטיבלים וקונצרטים רבים בארץ ובעולם, עבדה לצידם של גדולי המלחינים ומופיעה ברחבי הארץ עם מגוון תוכניות מוזיקליות של שירה אמנותית. בשבוע שעבר היא הייתה אמורה לעלות עם שני ענבר – ככוכבת בינלאומית בתחומי הגיטרה הקלאסית – במופע משותף מיוחד ב״פליציה – בית לאמנות הצליל״, אבל לאיראנים היו תוכניות אחרות. נעדכן כאן כשיהיה תאריך חדש ואתם תעדכנו את עצמכם לא להחמיץ אותו.
>> חנות של חתיכים ושכונה שהיא תגלית השנה // העיר של מור קורל
>> מסעדה שנותנת הכל ותיאטרון שהפך לבית // העיר של שיר פופוביץ׳
1. גן סוטין
אולי לא אחת החורשות המפורסמות בעיר ובטח לא הכי גדולה, אבל בהחלט אחת הנעימות שבהן. מוצלת וקרירה גם בקיץ, וכמה שהיא קטנה – ככה היא עמוסה בהפתעות. החורשה היא אוסף של יוזמות ירוקות מוצלחות: גינה קהילתית יפה וקסומה במיוחד, ספריית רחוב מהמוצלחות שנתקלתי בהן, קומפוסטר מתוחזק ולאחרונה גם ארון נתינה חדש. במשך שנים החורשה היתה חלק מהיום יום שלי והלכתי דרכה לפחות פעמיים ביום. לפני כשנה וחצי עברתי לשכונה אחרת ועדיין מנסה לנצל כל הזדמנות לעבור דרכה ולבקר.
נהרדעא 8 תל אביב
2. שדרות העיר (ודוד המלך בפרט)
המקומות הירוקים האהובים עלי בעיר הם לא אלה שמגיעים אליהם במיוחד, אלא דווקא אלה שעוברים בהם בדרך מפה לשם לכמה דקות של אסקפיזם וצל. מהסיבה הזאת שדרות העיר אהובות עלי כולן ואני תמיד אוהבת לשבת ולבלות בהן, ומכולן דוד המלך היא השדרה שלי. אני אוהבת שצבעי הפריחה שבה מתחלפים בכל כמה שבועות. כמות הפעמים שהלכתי על השדרה הזאת בלופים של הלוך ושוב היתה יכולה להביא אותי עד מדינה אחרת: הרדמתי בה תינוקות ישנים בעגלה, עשיתי בה הליכות בתקופת הקורונה. אני תמיד מחפשת הזדמנויות לכלול אותה במסלול ההליכה שלי, לפעמים גם במחיר של עיקוף בדרך.
3. ספריית בית אריאלה
אין כמוה כדי לתת תחושה של עושר אמיתי: לשבת בה עם ספר או משחק, לחקור את כל האגפים שבה (תמיד מוצאים משהו חדש ומעניין), לקחת ספרים הביתה ולבקר בבית הקפה שבכניסה, שגם בלי הקשר שלו לספרייה הוא מאוד מוצלח. חוץ מזה אציין שדף הפייסבוק שלהם אהוב עלי מאוד ויש בו שילוב של מידע מעניין, כתיבה חכמה ובעיקר הרבה הומור. כמובן שלא ניתן לכתוב על הספריה בלי לקשר אותה לכיכר החטופים הסמוכה, שמזכירה לנו איפה ובאיזו תקופה אנחנו חיים, והיא גם סמל לתמיכה ולאחדות שעוד קיימת כאן(הערת המערכת:הספריה האהובה ספגה פגיעות הדף במתקפת הטילים על העירותהיה סגורה בשבועות הקרובים לשיקום ושיפוצים).
שאול המלך 27 תל אביב
4. קפה אווה
נתחיל בזה שכל בית עסק שנמצא סמוך לעבודות הרכבת הקלה ועדיין מצליח לייצר אי שאפשר לשבת בו בשלווה ונעימות, ראוי בעיני שיורידו בפניו את הכובע. מקומות טבעוניים מוצלחים יש בעיר בשפע וזה מאוד משמח, אבל אווה מוצלח בעיניי דווקא כי מעבר לטבעונות – הוא קודם כל קפה שכונתי, פשוט ויומיומי. הכריכים נהדרים, הצוות תמיד נחמד, יש בית טבע קטן שהוא חלק מהמקום ויש כריך טונה שיש לו טעם של הדבר האמיתי – למי שמתגעגעים.
אבן גבירול 129 תל אביב
יצא לך להציץ בויטרינה שלנו? כי יש שם את הדברים הכי שווים!גם טבעוני ואפילו חלק ללא גלוטן ובעיקר בעיקר טעים ברמה לא נורמלית ✨
Posted bycafe.eva.tlvonThursday, March 6, 2025
5. שאטו שועל
מקום שתמיד נעים לשבת בו, תמיד טעים לאכול בו, ויש בו אווירה של נחמדות ושל שמחה. מסוג המקומות שאפשר לסמוך עליהם, ובגלל זה הוא הפך להיות המקום הקבוע שלי למפגשים שהם קצת מעבר לקפה של הבוקר. ויש להם האפי האוור בשישי בצהרים – שזה כבר מראה המון על הכוונות הטובות שלהם.
מלכי ישראל 19 תל אביב
Have you made plans for the weekend?Happy Hour 18:00-19:30. 50% off drinks, 20% off foods. See you there ????
Posted by שאטו שועל -Chateau Shual onWednesday, March 12, 2025
מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:
נכתוב את זה על דרך החיוב – יותר התחשבות ומודעות סביבתית היתה הופכת את החיים היומיומיים פה להרבה יותר קלים. גם ככה תמ"א ועבודות רכבת קלה ותנועה סואנת הם חלק מהחיים בעיר – אז פחות צואת כלבים על המדרכה, פחות אופניים וקורקינטים שדוהרים במהירות, ופחות התרכזות בניידים בדרכים היו הופכים את הכל ליותר נסבל.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אדיפוס בקאמרי – מרתקת, שואבת וליוותה אותי למשך ימים ארוכים אחרי הצפיה. היא כל מה שאפשר לקוות לו בהצגה.
איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קלאסיקות ישראליות היו תמיד חלק משמעותי מהעולם שלי בתור זמרת, אבל המקום שלהן בתוך היצירה שלי התעצם פי כמה מאז תחילת המלחמה. כחודש אחרי פרוץ המלחמה נפגשתי עם שתי החברות שלי לשלישיית "טריולס" – הפסנתרנית אפרת לוי והקלרניטנית טלי הירשפלד – ויחד הטבענו את כל החרדות, העצב והכאב בתוך תמהיל מנחם של שירים ישראלים. יצרנו מופע שהתחיל בתור התנדבות. הפעם הראשונה היתה בסטודיו אנט (המלצה למקום נפלא בפני עצמה) שפתח שעריו לקונצרטים למען הקהילה.
יצא כך שביום המופע נחתמה הפסקת האש הראשונה וחזרו ראשוני החטופים. אני זוכרת בצורה מוחשית את התחושה של לשיר מול קהל את השירים האלה, ביום ההוא, זמן קצר אחרי אוקטובר ועוד לפני שחזרו אירועי התרבות להתקיים. המופע מלווה אותנו עד היום והוא משתנה כל הזמן – אנחנו עובדות על חומרים חדשים באופן קבוע: צוללות לעולם של סשה ארגוב, נעמי שמר, מרדכי זעירא, נחום היימן, מופתעות מחדש כמה כל שורה מקבלת משמעות חדשה בתקופה שאנחנו חוות עכשיו, וכמה נחמה ותקווה יש בשירים הללו. גם במופע הקרוב שלי עם הגיטריסטית שני ענבר יש לא מעט קלאסיקות ישראליות אהובות. זה המקום הבטוח והמשמח שלי בתקופה הזאת.
לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בימינו יש כל כך הרבה אפשרויות וכל בחירה היא חשובה ומבורכת. אתמקד בפן האנושי – הכי חשוב לתמוך כמה ואיך שאפשר בנפגעים הישירים מהמלחמה הזאת ולעמוד לצידם בכל דרך שמתאפשרת.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לאנשים שמתעקשים בתל אביב. לכל אלה שקשה להם ובכל זאת לא מוותרים על העתיד ועל האופטימיות.
מה יהיה?
דבר אחד בטוח – והוא שהכל יהיה שונה. לא נחזור להיות אותו הדבר. עשרים החודשים האחרונים נתנו את אותותיהם על הכל ועל כולנו. יחד עם זה אני רוצה להיות אופטימית ונאחזת בכל מה ובכל מי שמצליח לעודד אותי בימים הללו.
