היא שחקנית וסטנדאפיסטית, נולדה וגדלה בפריז, עלתה לארץ ב-2006 ומככבת בימים אלה ב"זגורי אימפריה". ניצלנו את המהומה כדי לקבל ממנה המלצות על מסעדה לדייט שלישי מיוחד, על אפליקציה שהצילה את חייה ומקום טוב להיתקל בה במקרה בימי רביעי אם אתה גבר גרוש עם ילדים. בונוס: מרימים לבן הזוג הבא שלה
>> ג'ודית מרגי (כדאי מאוד שתעקבו) היא שחקנית וסטנדאפיסטית, נולדה וגדלה בפריז, עלתה לארץ ב-2006 וכבר כמעט חתכה מפה ללונדון, אבל טלפון ממאור זגורי השאיר אותה איתנו ובימים אלה היא מככבת ב"זגורי אימפריה" של Hot. תודה מאורי זגורי תדהההה.
>> חומר קריאה למגירה וצמרמורת מדידג'רידו // העיר של רונן וודלינגר
>> אי ירוק בים האורבני והבר הטוב בתל אביב // העיר של דן יואל
>> חנות של פסנתרים ואהבה ובר שהוא בית // העיר של סי היימן
1. שבתאי היפה
תחושה של חו"ל, רגע של ניתוק ואוכל פשוט וטוב. הדג תמיד טרי, והסלטים – יש להם טעם אחר. זה מקום שאני שומרת לדייטים שאני באמת מעריכה. לא לדייט ראשון, אלא לשלב שבו כבר עברנו משהו – כשאני רוצה לשבת, לאכול טוב ולחלוק רגע קצת יותר מיוחד.
הצורפים 38 יפו

2. השכונה שלי
על התפר שבין פלורנטין לנווה צדק. כל בוקר אני בוחרת מחדש: הבלגן, האנרגיה והחספוס של פלורנטין או השקט הבורגני, הכמעט־כפרי, של נווה צדק. אמנות רחוב, רחובות הולכי רגל, הים במרחק חמש דקות הליכה, פארק המסילה, שקיעות, שוטים של טקילה, היפסטרים מקועקעים. כן, אני מודעת לזה שגן עדן כנראה נראה קצת כמו השכונה שלי. וכן, אני יודעת, אני בת מזל.

3. דיגיתל לילדים
זה לא מקום – זו תל אביב כולה. האפליקציה שהצילה לי את החיים. התגרשתי עם תינוקת. הילדה הראשונה שלי. עוד לא ידעתי איך להיות אמא – בטח לא אמא יחידנית. ואז נכנסתי לדיגיתל: גיל, אזור, תאריך – ועולם שלם נפתח. הצגות, סדנאות, אירועי שכונה. הייתי אוספת את הבת שלי מהגן, והעיר כבר חיכתה לנו. היא עוד רגע בת ארבע וכבר ראתה יותר תיאטרון מרוב האנשים שאני מכירה. תודה דיגיתל. את הקו־הורה האמיתי שלי.

4. השחף
בפארק המסילה. דגים ופירות ים טריים, ישיבה בחוץ וצ’יפס מהטובים בעיר. לא חופשה בדרום ספרד – פשוט תל אביב במיטבה. אני והבת שלי אוכלות שם לפחות פעם בשבוע, אחת על אחת. בסופ"ש עמוס מדי. באמצע השבוע? גן עדן. ואם אתה אבא גרוש ונחמד שחושב “להיתקל בנו במקרה” – רביעי זה יום טוב. אמרתי, לא אמרתי.
הרצל 22 פינת סמטת בית הבד תל אביב

5. הקידוש של בית הכנסת זיכרון ברוך
מי שטוען שתל אביב היא עיר של יצר הרע כנראה לא באמת מכיר אותה. אני אוהבת את החופש שלה, את הבחירה החופשית, ובתוך הפתיחות הזו אני מוצאת רוח.
תפילה תחת כיפת השמיים בשכונת נוגה, לחיים וחיוכים עוברים בין אנשים וממול מאפייה טרנדית בשיא העבודה. שומרי שבת וחילונים חולקים פיסה של עיר – בלי שיפוט. יש מקום לכולם. גם את יום כיפור אני הכי אוהבת להעביר שם. ככה נראית יהדות בעיניי.
ניצנה 11 יפו
מקום לא אהוב בעיר:
צפון תל אביב.
משעמם לי שם.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מופע הסטנד־אפ של שחר חסון באנגלית. חד, חכם, מצחיק – וגם קצת הסברה על הדרך. הוא מאלתר, מגן על המדינה ומרים אותך בלי הפסקה. ואם לא הייתי גבוהה ממנו בשני ראשים – כנראה שכבר הייתי מתחתנת איתו.
איזו יצירה נתנה לך לאחרונה כוח, תקווה או השראה?
"יהיה טוב" של יסמין מועלם. פשוט, ישיר, ונכנס ללב בדיוק כשצריך. עוד כשהבת שלי הייתה ממש קטנה, שמתי רמקול על העגלה וככה אנחנו הולכות לגן – עם מוזיקה. הפרידה שלי והשבעה באוקטובר היו קרובים מדי זה לזה. כשהכול מתרסק בבת אחת, העולם מתהפך.והשיר הזה החזיק אותי כל בוקר מחדש. כמה תיבות של תקווה בעולם אכזרי.
מי התל אביבי שהכי צריך להרים לו כרגע?
הבן זוג הבא שלי! איפה הוא? בטינדר? במסיבת אלקטרו? אין לי מושג. אבל הוא יצטרך אומץ וטוב לב. ובעצם – גם אנחנו, הגרושים והגרושות של העיר הזאת. פצועים באידיאלים שלנו, חבולים מפרק א׳. יוצאים, שותים, רוקדים – כמו העיר: לא ישנים אף פעם. אומרים ששוק הרווקים בתל אביב הוא הגרוע בעולם. שאי אפשר לפגוש כאן שום דבר טוב. ואם אתה ואני נוכיח שהשמועה הזאת שקר? מה אתה אומר?
מה יהיה?
אני לא יודעת מה יהיה.
אבל אני יודעת מה אני אעשה.
אמשיך לתמוך במדינה שלי ובעיר שלי.
כי כמי שבאה ממקום אחר –
אני יודעת טוב מכולם:
אין לנו בית אחר.

