מעצב העל אלבר אלבז היה חגיגה אנושית. התערוכה עליו – בהתאם

אני לא מבינה גדולה באופנה, מודה. אבל אני כן תופסת מעצמי מישהי שקצת מבינה בתערוכות. לאחרונה, בעל כורחי, התחלתי גם להבין בעובדה הבלתי נתפסת הזאת שאנשים אשכרה מתים. עם ההבנות האלה ניגשתי לתערוכה המקיפה המוקדשת לזכרו של מעצב האופנה אלבר אלבז, שמת במפתיע באפריל 2021 מקורונה, בגיל 59, התערוכה הזו היתה יכולה בכיף להיות אחת עצובה. כזו שמבכה על מותו של כשרון בטרם עת – אבל במקום זאת, היא בוחרת לחגוג אותו.

אלבז היה מעצב האופנה הישראלי הכי מצליח בהיסטוריה. הוא אמנם לא חי בישראל מאז שהיה בן 19, אבל אתם יודעים איך זה, לישראלים זה לא משנה כשהם רוצים להתפאר בבן ארצם המצליח. לאורך רוב שנות הקריירה שלו חי ועבד בפריז, ועדיין – משפחה ישראלית זה משפחה ישראלית. לא רק זה, אלא שהוא נולד וגדל בחולון, אותה העיר בדיוק בה נמצא מוזיאון העיצוב בו תפתח השבוע תערוכת הענק "אלבר אלבז: מפעל החלומות". התערוכה מגוללת בפנינו את סיפורו של אלבז, מאז היותו ילד אמנותי בביה"ס החולוני בו איפשרה לו המורה לצייר בגדי נשים למרות שאמא שלו רצתה שיצייר טנקים, ועד הפיכתו לאחד ממעצבי העל המצליחים בעולם.

פתאום מגלים את חוש ההומור שלו. אלבר אלבז (צילום: כריסטוף מאדמור)

זו תערוכה שלוותה במחקר ארוך ומעמיק, וכאן נכנסת לתמונה הכוכבת האמיתית של כל העניין הזה: האוצרת יערה קידר. קידר, שאצרה בעבר את שתי התערוכות הכי מוצלחות שהוצגו במוזיאון – "ז'ה טם, רונית אלקבץ" בשנת 2017 ו"הנשף" – הבלוקבאסטר הכי גדול של המוזיאון, שנפתחה לפני קצת יותר משנה. לטובת התערוכה הנוכחית רתמו קידר והמוזיאון את משפחתו של אלבז, את בן זוגו אלכס קו, ואת קייטי רייס שליוותה את אלבז ב-15 השנים האחרונות לפעילותו ושימשה כמנהלת האמנותית בתערוכה.

כמו הנשף, גם במקרה הזה מדובר בתערוכה שיש לה אפקט וואו משמעותי. בין אם מדובר בעיצובים האיקונים של אלבז שמוצגים בקומה התחתונה של המוזיאון ובין אם אלה השמלות שעיצבו כמחווה אחרי מותו 46 מהמעצבים המובילים בעולם. השוטטות בתערוכה מספקת שיא אחרי שיא, בגדים שכל אחד יותר מרשים ומעורר התפעלות מהשני, וכולם בהצבה נהדרת שכוללת משחקי תאורה ומוזיקה שהופכים את כל החוויה למסיבה אחת של יופי ויצירה.

אפקט וואו משמעותי. מתוך התערוכה (צילום: אלעד שריד)

הילד האמנותי מחולון גדל להיות מעצב-על מפריז. שמלת האוסקר של מריל סטריפ, מתוך התערוכה (צילום: אלעד שריד)

לצד חלקי הוואו, יש גם חלקים שקטים יותר אבל מעניינים לא פחות – אחד מהם מכיל תצוגה של עשרות בובות פורצלן שיצר אלבז עם כל קולקציה בתקופה בה שימש כמעצב הראשי של בית האופנה לנווין. השני הוא וידיאו אינסטליישן של שולחן אוכל גדול, בו על כל צלחת מוקרן בו זמנית סרטון בו מדבר אלבז אל קהל ומספר להם על עצמו ועל הדרך שלו. זו אולי הרצאה שמטרתה היתה לייצר השראה, אבל בגדול – מדובר בסטנד אפ לכל דבר, כי מסתבר שמדובר באיש שהיה מצחיק. המבקרים מוזמנים לשבת אל השולחן (ולא בכדי שולחן אוכל, אלבז מדבר לא מעט גם על היחסים המורכבים שלו ושל העולם עם אוכל ואכילה), לצפות, להקשיב, ללמוד ולצחוק. ויש גם שמלה שעיצב למריל סטריפ שלבשה כשהיא זכתה באוסקר, ואת שמלת השלום שעיצב במהלך מבצע צוק איתן, והמון המון פיסות היסטוריה – מתקופת הלימודים שלו בשנקר ועד המותג העצמאי שהשיק לא הרבה לפני מותו. קידר ייצרה פה מהלך שחוגג את חייו את אלבז, את החלומות שלו ואת ההצלחות שלו, בצורה חוויתית ומרימה אבל גם אינטליגנטית. וזו אולי ההשראה האמיתית.
אלבר אלבז: מפעל החלומות, עד ה-25.2.23. מוזיאון העיצוב חולון, פנקס אילון 8 חולון, מחיר כרטיס: 45 ש"ח