בצלמם ובדמותם: יעל שוב מהמרת על המנצחים הגדולים של האוסקר
"בירדמן" או "התבגרות"? ג'וליאן מור או ריס ווית'רספון? יעל שוב מהמרת בזהירות ובנחישות על הזוכים הגדולים של הערב
שחקן משנה
אדוארד נורטון (מועמדות שלישית) מעולה בתפקיד השחקן שחי על הבמה ב"בירדמן", אבל התחרות סגורה.ג'יי.קיי. סימונסזכה בעשרות פרסים על הופעתו כמורה הסדיסט ב"וויפלאש" והאוסקר יהיה היהלום שבכתרו.
[tmwdfpad]
שחקנית משנה
גם כאן התוצאות ידועות מראש. מריל סטריפ מועמדת בפעם ה־19 ואמה סטון בפעם הראשונה, אבלפטרישה ארקטשלוהקה ל"התבגרות" עוד בשנת 2002 ודמותה התפתחה על המסך באופן כה מרגש, כבר כתבה את נאום התודה.
שחקן ראשי
לפני כמה שבועות זה נראה כאילו התחרות היא בין מייקל קיטון (בהוליווד אוהבים קאמבק) לבין העוף המוזר בנדיקט קמברבץ', אבל אזאדי רדמייןהתחיל לזכות בכל הפרסים המקדימים (גלובוס הזהב, SAG, BAFTA) על הופעתו כסטיבן הוקינג, ולתחרות הצטרף גם בראדלי קופר שמקבל רוח גבית מההצלחה הכבירה של "צלף אמריקאי" (הסרט יצא למסכים רגע לפני סוף השנה ולא הספיק לקבל מועמדויות קודמות). הבחירה שלי היא רייף פיינס, שהיה מושלם בתפקיד בלתי אפשרי ב"מלון גרנד בודפשט", אבל הוא בכלל לא מועמד, ולכן אהמר (בלי ציניות) על המדען המשותק.
שחקנית ראשית
2014 לא הייתה שנה טובה לנשים. פרט לפליסיטי ג'ונס כאשת המדען ב"התאוריה של הכל", כל המועמדות מגיעות מסרטים שלא זכו למועמדויות בקטגוריות חשובות אחרות.ג'וליאן מורמועמדת (בפעם החמישית) על הופעתה ב"עדיין אליס" כבלשנית שלוקה באלצהיימר, ואפילו לריס ווית'רספון אין סיכוי מול השילוב המנצח הזה.
תסריט מקורי
"בירדמן", "התבגרות" ו"מלון גרנד בודפשט" הולכים ראש בראש, ודווקא לשלישי עשוי להיות יתרון משום שזאת ההזדמנות להעניק לווס אנדרסון פרס ניחומים ראוי.
תסריט מעובד
"צלף אמריקאי" קונטרוברסלי ו"התיאוריה של הכל" זכה ב־BAFTA, אבל התסריט הוא לא הצד החזק שלו. "משחק החיקוי" כנראה יהיה המפסיד הגדול של הערב, וגם פול תומאס אנדרסון מועמד, אבל הוא לא זכה אפילו על "זה ייגמר בדם". על דרך האלימינציה אני נשארת עם "וויפלאש".
סרט ובמאי
זאת עשויה להיות השנה השלישית ברציפות שבה פרסי הסרט והבמאי יפוצלו. "בירדמן" של אלחנדרו גונזלס איניאריטו (והצלם עימנואל לובצקי שזכייתו מובטחת) הוא סרט וירטואוזי על תיאטרון וקולנוע – מין בדיחה פנימית של התעשייה. "התבגרות" של ריצ'ארד לינקלייטר הוא אפוס אינטימי על החיים. שניהם מתהדרים בקונספט אמנותי ייחודי שמחדד את מלאכת הבימוי, אך לרוב זוכה בהערכת המבקרים יותר מאשר באהדת הבוחרים. "צלף אמריקאי" שניחן בעשייה קלאסית משובחת, עוד עשוי להפתיע. אני מהמרת על "התבגרות" ועלאיניאריטו.