חנות היין הוותיקה בפרישמן חוגגת שני עשורים באירוע ב"בוב", הזדמנות נהדרת לשוחח על התפוצצות היין בעיר עם הבעלים ענת סלע ורפאלה רונן, או "הגי'אקונדות", כמו שמכנים אותן בענף. למה הן מברכות את גל ברי היין, לא מתרגשות מטרנד היין הטבעי ואיך מקרבים אנשים לשתייה
אם זורקים כיום אבן במרכז תל אביב, יש סיכוי גבוה שהיא תנחת בכוס שבלי. בשנים האחרונות יין הוא טרנד לוהט, לא רק בארץ אלא בעולם כולו: ברי יין וחנויות מתמחות נפתחים בכל פינה, אצירת תפריטים הפכה למקצוע נחשק ומושגים כמו ביודינמיקה ויינות טבעיים – שבהם ניגע בהמשך – הפכו לשיחת ברזייה. הרבה לפני שהתחביב הפך למיינסטרים, בג'יאקונדה ראו את הנולד. בימים אלה חוגגת חנות היין המיתולוגית 20 שנות פעילות, ומבחינת הבעלים ענת סלע ורפאלה רונן זוהי ספריית יין לכל דבר, מקום שבו בקבוקים נבחרים בקפידה ועם המון אהבה והערכה. טרנדים באים והולכים אבל אוצרות אמיתית היא נצחית, וכאן היא משתקפת בקשרי עבודה עם כ-80 יצרנים ואלפי בקבוקי יין.
>>מגלים את אמריקה, קולוניאליזם טעים, סטרצ'טלה ועוד חדשות אוכל
סלע ורונן – "הגי'אקונדות" כפי שמכנים אותן בענף בחיבה – החלו את דרכן בעולם הקולינריה לפני יותר מ-30 שנה. הן פתחו יחד קייטרינג מצליח, ובתחילת שנות האלפיים, החליטו לנסות את מזלן בניו זילנד. מתוך אהבה לתחום ותפיסת יין כהמשך טבעי לאוכל, הן נרשמו ללימודי ייננות ועבדו ביקבים מובילים, עד שהגעגועים לישראל גברו והחזירו אותן לכאן. כשהבינו שהתנאים בארץ אינם מתאימים לייצור יינות נקיים מתוספים, החליטו השותפות ובנות הזוג להתמקד ביבוא ופתחו בשנת 2006 חנות קטנה שעשתה מהפכה בענף. שפים וחובבי יין עלו אליהן לרגל, ונחשפו ליינות חדשים וגם לסדנאות ואירועי טעימה.
מאז ג'יאקונדה הפכה לתו תקן וליעד למי שהנושא קרוב ללבו, אך ערכי היסוד לא השתנו, כי סלע ורונן עדיין רואות בהפצת תרבות היין שליחות. "לכן רוב היינות שלנו נמכרים בטווח שבין 100-200 ש"ח. זו חובה אם אנחנו רוצות לקרב אנשים לעולם היין", הן אומרות, ומוסיפות שמאותה סיבה נשמרים מאז פתיחת העסק ועד היום יינות מכל הסוגים, פשוטים ויקרים. ביום ראשון הקרוב (5.7) הן יתארחו בבר היין בוב באירוע פתיחת החגיגות, וימזגו יינות מהארכיון. "זו בעצם הזדמנות מטורפת לטעום את עשרים השנים האלו. אין יבואן שיש לו אוצרות כזו תחת קורת גג אחת. זאת הפסגה של פסגת עולם היין. הסומלייה מור בן שמעון יודע להתמודד עם הפורטפוליו שלנו, והיינות יימכרו בכוסות, גם הנדירים שבהם. הכמויות אינן גדולות ויכולנו למכור בקבוק ב-20 אלף ש"ח, אבל זו לא הפואנטה. אנו מתעקשות על כך כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו לטעום".
במהלך שני עשורי הפעילות ג'יאקונדה הפכה לקהילה. קהל הלקוחות של סלע ורונן קיבל בהבנה את בחירתן לצמצם את שעות הפעילות כאשר החטופים היו בשבי, ובתמורה הן הרחיבו את מנעד הפעילות והחלו לארח שפים. אסף דוקטור (האחים), מתן אברהמס (הדסון), שיראל ברגר (OPA) ועוד רבים וטובים הגיעו לתמוך כחברים, וגם איש היין יוסי בוזנח והמוזיקאי שלומי שבן. "מהשבעה באוקטובר ועד שאחרון החטופים חזר הביתה פתחנו באופן מצומצם במיוחד, כי רצינו שאנשים ילכו להפגנות", הן משחזרות. "כשאחרון החטופים חזר, רצינו לפצות את הקהילה ופתחנו בסדרת אירוחים שקורית כשיש חשק. שלומי שבן יכול לבוא ולהגיד 'מתי עושים עוד פעם' ומושיקו (גמליאלי, פרונטו – ש.ב.ד) יכול לבוא ולהגיד 'יאללה בואו נעשה', וזה יקרה. המון דברים קורים בספונטניות מתוך חברות".
אותה גישה פלורליסטית משתקפת בהתייחסות לברי יין, טרנד שבעיני רבים (כולל אותנו) כבר עבר את שיאו. הג'יאקונדות מצדן רואות בו תופעה מבורכת. "יש תפיסה בארץ שאם העסק שלך הוא חנות מכולת ועוד חנות מכולת פותחת לידך, זה יפגע לך בהכנסות. אנחנו חושבות ההיפך – שבסופו של דבר זה מרחיב את המעגל וכל אחד הולך לאן שנעים לו ללכת. תל אביב היא עיר של שכונות. אנשים מהדרום לא יבואו לג'אקונדה, ולתושבי מצפון העיר נפתחו ברי יין בשכונות הצפוניות, שזה נהדר. זה חלק מהיופי של תל אביב, אנשים באים בכפכפים ושורטס והכל טוב".
לשאלה האם ריבוי ברי יין אינו משטיח את השיח, עונות סלע ורונן בשלילה מוחלטת, מתוך אמונה שסקרנות היא אלמנט מקדם. "בסוף כולם מגיעים אלינו. אתה טועם פעם אחת, ופעם שנייה 4 ב-100, ובפעם השלישית תרצה משהו חדש. זו עליית מדרגה ותהליך טבעי". מצד שני, על יינות טבעיים יש להן בטן מלאה מעצם העובדה שכל היינות שנמכרים בג'יאקונדה הם טבעיים, ומיוצרים בשיטות מסורתיות, ללא תוספים וחומרים משמרים. "ברגע שאומרים 'יין טבעי', משהו שם בוודאות לא נעשה בסדר. פתאום נוצר טרנד מטורף של יינות פגומים, שאי שאפשר לשתות אותם כי למי שייצר אותם אין שום ידע. זהו ז'אנר שהולך ונכחד לעומת ביו דינמיקה, שהיא תורה שלמה שקיימת בחקלאות ככלל ולא רק בגידול גפנים".
אירועי עשרים השנה, שבהן תתארח ג'יאקונדה במסעדות וברי יין נוספים עם פורטפוליו משתנה, מחזקים את האמונה של השותפות המייסדות בצדקת הדרך. "בסוף כולם מגיעים אלינו, גם מנהריה, מבאר שבע ומאילת. כולם היום יושבים בברי יין ומפת הבילוי השתנתה לא רק בתל אביב אלא גם בפריפריה, הוכחה לכך שהמעגל מתרחב. בהיבט הזה, הקורונה שינתה את כללי המשחק ועשתה לתחום היין את הדבר הכי טוב שהיא יכולה הייתה לעשות".
ג'יאקונדה, פרישמן 73, תל אביב. חגיגות 20 השנה לג'יאקונדה, בוב – בן יהודה 17, ראשון (5.7) מ־18:00