הגמר הכי קטן בהיסטוריה: אות קין ש"האח הגדול" יתקשה להסיר
בפעם האחרונה שחזן ביקר בבית האח לשבוע הוא עזב בבושת פנים אחרי הערה גזענית. אתמול הוא עזב כמנצח. הבעיה היא לא הכתר שקיבל, אלא עצם העובדה שהוחזר לבית עם אספירציות שקופות של התנעה מחודשת לקריירה הפוליטית המתה שלו. נתראה בהשקות בקניונים
נו, סיימנו, אתם מרוצים? העונה העזובה של האח, זו שזכתה לרייטינג הנמוך ביותר, שניסתה להציג אלטרנטיבה מקורית לעונות האחרון אבל נפלה בתכסיסים הכי עצלנים בתולדות הפורמט, זו שפישלה בליהוק, בעריכה, בבניית הסיפור ובהובלת הספינה, העונה שבה אורן פאקינג חזן ניצח. זכייתו של אדם שהיה כל כך גרוע בלהיות דמות ציבורית עד שנפלט מהכנסת היא אות קין על מצחו של "האח הגדול" שיתקשה להוריד, ואל תהיו מופתעים אם בעוד כמה שנים מהיום יתפרסם באחד מעיתוני הסופ"ש ריאיון עם רועי עוז-פרבשטיין, הלא הוא האח הנוכחי, מתנער מחלקו בהחזרת הטרול הזה לחיים הציבורים. אל תסלחו לו על זה, הוא ידע טוב מאוד באיזה אש הוא משחק.
לפני שנגיע לחזן, בואו נפנה לכל שאר הבעיות שהתרחשו בגמר האנטי-חגיגי של אתמול. הניסיון של השידור להעמיד ארשת פנים חגיגית הצליח בעיקר להזכיר עד כמה העונה הזו היתה דלה בכל – דרמה, צחוקים, חיבור רגשי, חיבה למועמדים, מידע חדש ואפילו ריב מעניין. קחו לדוגמה את הקליפים ששודרו למועמדים הסופיים – האחד אוסף של הרגעים הדרמטיים בבית (כלומר "מירי בוכה: המיטב"), השני אוסף של הרגעים המצחיקים (כלומר "תמיר נבהל: המיטב"), שניהם ממחזרים את אותם חומרים עבשים שלא הצליחו לבדר בזמן אמת ולא הצליחו להוציא בדל הנאה גם ברטרוספקטיבה. אוקיי, אני מודה שכן קצת נהניתי מהפרצופים שתמיר עשה בעודו צופה בעצמו עושה פרצופים.
החלק המהנה היחיד בגמר היתה ההופעה של זהבה בן, וגם היא הופרעה על ידי הדיבור הבלתי פוסק של חזן. לפחות זכיתי לראות את נאום החצבים ברוח של גיא ולירון שנראה ברקע, אז לא יכול להגיד שלא צחקתי בפרק הזה. הניסיון לארוז נרטיבים אישיים של הדיירים שהגיעו לגמר נפל בחסר מול היעדר הסיפור, ורק חשף במערומיו את ניהול העלילות: שרית היתה נחמדה לכולם, עומר היה נחמד לכולם חוץ מלעצמו ותמיר היה תמיר. אותו תהליך נפשי מדובר שאמור להתרחש במהלך העונה לא באמת קרה אם כולם יצאו עם אותה האמירה איתה נכנסו, לא?
היתה גם, כמובן, תזכורת נוספת לכשלונות העונה בין השורות. נטישתו של ג'קי, הדאונים של ג'קו, משימות חסרות כל משקל סגולי דוגמת הבית התלוי, התמקדות מוגזמת ועצלנית במפגשים עם המשפחה ובעיקר, עצם העובדה שנתנו לאורן חזן לעשות בבית האח כשלו. בדרך כלל ההפקה היא זו שמובילה את העלילה, אבל בהיעדר קווים עלילתיים חזקים הם נפלו שוב ושוב חזרה להישענות על הריבים של אורן בתור הקו המרכזי, וזו לא הפתעה שהוא הזוכה של העונה. למעשה, זה היה ברור כבר אחרי שבועיים, אז אורן כיוון את חציו לעבר דנה רון ולא חדל מאותו הרגע עד לגמר.
אחד אחד הוא הפיל כמעט את כל הדיירים בפח הקבוע: זריקת עקיצות נבזיות בעצימות נמוכה כדי לראות מי נוגס בפיתיון, התכתשות מיידית עם הקורבן האומלל, ריב מפוצץ שתוקף את הנקודות הכי אישיות ורגישות, העמדת פני הקורבן, זעקות על חרם של קוזאק נגזל ואז סגירת המעגל עם התנצלות לא התנצלותית שנועדה כולה להעמיד פני האדם הגדול, כשבפועל הטינה נשמרת יפה עד הרגע הבא שצריך קצת מצלמות עליו. לראות את אורן צופה בריבים עם דנה, מאיה, אייל, מירי, טיטי, שרית ועומר ומתמוגג, היה שקול ללראות נבל בונד מספר בגאוווה על איך הכל מתרחש בהתאם לתוכנית שלו. רק שהפעם לא היה שם אף בונד שישתחרר מהכבלים. רק תמיר, אלוהים אדירים.
הגמר נטול ההפתעות הגיע לשיאו עם ההכרזה הצפויה על נצחונו של האדם שהגיע עם קהל מעריצים אדוק, כזה שמצביע בכל הפלטפורמות את כל עשרת הצבעותיו היומיות, כזה שהשאיר אותו חרף כל הריבים והלכלוכים והאורן חזניות. בפעם האחרונה שחזן ביקר בבית האח לשבוע הוא עזב בבושת פנים אחרי הערה גזענית. אתמול הוא עזב כמנצח. הבעיה היא לא הכתר שקיבל, אלא עצם העובדה שהוחזר לבית ועוד עם אספירציות כל כך שקופות של התנעה מחודשת לקריירה הפוליטית המתה שלו.
רק זמן יגיד אם ניצחונו באח הגדול יהפוך אותו, כמו שתמיד חלם, לטראמפ הישראלי או ישאיר אותו כאלירז שדה. אין ספק שהניצחון הזה עשוי להיות דלק פוליטי לא רע, אבל שלא יהיו טעויות, בשורה התחתונה זכייתו של אורן חזן בעונה הגרועה הזו, העונה שאיבדה כל פאסון ורייטינג, היא לא פרס. יותר כמו תואר שדווקא הולם את חזן מהשנייה הראשונה שהופיע על המסך ועד היום – ברכות לפליט הריאליטי החדש ביותר. תהנה מהמקפצה שקיבלת, בתקווה ותצלול הישר למקומך הראוי: עולם השקות הקניונים התוסס.